אריאל הורוביץ
עדן חסון / "שמישהו יעצור אותי"
עדן חסון רק בן 24, אך כבר הספיק לכתוב לעדן אחרת - בן זקן, לפאר טסי ולעוד שותפים לזרם הים-תיכוני. את כל שירי אלבום הבכורה שלו "שמישהו יעצור אותי" הוא כתב והלחין בכישרון, כולל מעורבות בעיבודים ובהפקה המוזיקלית ומודעות עצמית מנוסחת היטב - עניין לא מובן מאליו בז'אנר המזרחי, ובמיוחד בגילו. שיר הנושא הלהיטי הוא הצהרת כוונות מתגרה, ואומנם אין סיבה לעצור אותו, אבל בהחלט יש סיבה לעצור ולהקשיב לו. כן, גם אתם שלרוב מדלגים על סוג המוזיקה הזה.
משפטים לקחת: "אני עמוס בטוב, אבל מלא ברע / כל השירים הכי כנים שלי השארתי במגירה / אני כלום, בסך הכול אדם ששר שירים / כשנגמרת הופעה חוזר אל הסדינים".
ג'ימבו ג'יי / "מה ראפרים רוצים"
ההיפ הופ היפהפה של ג'ימבו ג'יי (עומר הברון) משתלב ב"מה ראפרים רוצים" - אלבומו השני - עם תובנות מקוריות ועמוקות. נוסטלגיה ביקורתית, אך גם מכירה בטוב, משובצת בשיחות עם סבו וסבתו ממקימי קיבוץ גזר, לצד אקטואליה נוצצת מהברקות קופירייטריות ("ואולי לא היו הגברים מעולם", "הלילות הללו לא יפים באור היום"), הבנה סוציולוגית ואבחנות מדויקות שמתחשק לצטט בהמוניהן ("אם הקירות של הבית שבו גדלתי יכלו לדבר, הם היו שומרים על השקט"), לצד שירי שטות כמו "ביגידי בום" עתיר הנונסנס. אלבום שנועד לשימוש עצמי שוטף.
משפט לקחת: "שלב אחר שלב טיפסנו למטה / כשהגעתי לבית, התגעגעתי הביתה".
דניאל זמיר / "אליי"
"אליי" הוא אלבומו ה-13 של דניאל זמיר, מוזיקאי ג'אז בכלל וסקסופון בפרט - ובו הוא שר בעברית שירים שכתב (דבר פחות נפוץ אצלו). בתור חוזר בתשובה וחסיד חב"ד, הטקסטים שלו מבטאים אמונה בוערת, אם כי לא בהכרח עיוורת. כך, לדוגמה, בשיר הפותח "כף הקלע" (המוקדש לאבי נשר), הוא לא מהסס לתאר תסבוכות וייסורים, ובשיר "חלום" (המוקדש לאביתר בנאי, שאיתו יש לו שיתופי פעולה מוזיקליים) הוא שר - בקול גבוה ופגיע - על בדידות קיומית ונואשות לתקווה. מלבד ענייני אמונה - לא רק דתית ספציפית אלא גם אוניברסלית - זמיר שר באלבום (שאדם בן אמיתי הפיק בטוב-טעם) שירי אהבה יפים, ואפילו שיר מחאה פוליטי ועוקצני, נגד השחיתות, בשם "ליברמן".
משפט לקחת: "יש בדידות, יש ריקנות ויש גם משמעות".
אבבה דסה / In My Thoughts
אבבה דסה - זמרת יוצרת ששרה סול-פופ אתיופי-ישראלי - התגלתה בעונה הראשונה של התוכנית The Voice ישראל ומאוחר יותר הייתה זמרת ליווי בפרויקט של עידן רייכל. אחרי מיני-אלבום בשנת 2016, אלבומה הנוכחי, בהפקת איציק פצצתי (עומר מור, שגם הפיק את ג'ימבו ג'יי), נשמע בשל ורענן כאחד. עם שירה באנגלית וסימפולים באמהרית, היא מלאת להט ומשכנעת - מקרינה נשיות חזקה שאי אפשר להקטין, בקול רב-הבעה, סוער וסוחף, אבל לא נסחף.
משפט לקחת: Can someone tell me the color of love
Is it red like blood
Is it black like me
Is it white like you
אריאל הורוביץ / "כשבאנו הביתה"
כמו בשאר אלבומיו, גם באלבום "כשבאנו הביתה" אריאל הורוביץ נשמע "הוא". זאת אומרת, יוצר מקורי שמשלב בשובבות ובחן בין הפרטי לישראלי. יש לו אג'נדות, אבל הן לעולם לא נשמעות פלקטיות. השירים יפים אחד-אחד, במוזיקליות הנעימה שלו, שהיא מורכבת, אך נשמעת פשוטה בקולו הסימפתי. יאיא כהן אהרונוב שעיבד והפיק את האלבום, זיקק את כל אלה לאלבום אישי מאוד ומגוון - עם "אמהות העולם" הפמיניסטי, "התפוח והעץ" על יחסי אב-בן, "ברלין" הציוני, ושלל שירי אהבה לא-סטנדרטיים.
משפט לקחת: "כשהתפוח מתגלגל, אז העץ נשאר לבד, אבל יש לנו שורש אחד".
עופרי אליעז / "ברגע זה"
אלבום הבכורה של עופרי אליעז היה בלאדינו - שספגה בילדותה ובנעוריה. עשר שנים נדרשו לה לכתוב שירים בעברית ולהלחין אותם. בינתיים סיימה לימודי תואר שני בתרפיה במוזיקה מאוניברסיטת NYU, ואכן, בהקשבה לאלבומה הנוכחי "ברגע זה" מתפשטת בחלל הפנימי תחושת מרפא המורכבת מתום, זוך וחום, שמתהרמנת עם היופי הנעים של קולה, צליליה והמילים המיוחדות שלה.
משפט לקחת: "בית זה השתקפות האור בכוס התה".
אחינועם ניני / Letters To Bach
אחרי יותר מעשרים אלבומים ותהילה בינלאומית, אחינועם ניני יוצאת עם אלבום שונה מהרגיל - מנגינות של הקומפוזיטור יוהאן סבסטיאן באך, שהיא כתבה להן מילים באנגלית, ובכך הפכה אותן לשירים.
את המנגינות אתם מכירים, ובלי שתשימו לב, תמצאו את עצמכם מפזמים אותן. המילים של ניני משתלבות בקלילות ולעיתים קרובות בשובבות ובהומור, וגם יוצרות דיאלוגים בין עברית לאנגלית. קולה הוא כלי נגינה בפני עצמו, רחב-מנעד ומפיק צלילים עדינים ועמוקים שנארגים לכדי כסות חדשה - שכבה נוספת לאלו העוטפות את באך העתיק והופכות אותו לרלוונטי. גיל דור עיבד (כרגיל) ולהפקה המוזיקלית אחראי קווינסי ג'ונס הנודע.
משפטים לקחת: " הייתכן שעולמי / A song that echoes in the night! / סובב כולו בינך, ביני / And every wrong becomes a right!"
"מדרכות מפיקות חשמל" / שירים של רוני סומק בהלחנת חיים רחמני
בחירת הזמרים ששרים את רוני סומק בהלחנת חיים רחמני - היא חלק משמעותי מהאלבום "מדרכות מפיקות חשמל". מוזיקאים-יוצרים משובחים, שהפעם הם בתפקיד זמרים "בלבד", אבל בפועל, מכניסים לשירים את ישותם המוזיקלית הייחודית. וכך, ברי סחרוף ממלא ביופי ערבי פואטי את "יסמין. שיר על נייר זכוכית"; טל גורדון יוצקת אווירת אסון ל"עכשיו שיני הזאבים בבטן האיילה"; אלון אולארצ'יק מעמיק אל תוך לבבות השירים "סולו" ו"טבלת ייאוש"; ושמעון אדף יפהפה בעיצבונו המצמית בשיר "כלב אחרי כלב". כמותם, גם שאר המוזיקאים שבאלבום מתמסרים אל לחן לא שלהם ומילים לא שלהם, באופן שכולו שלהם.
משפט לקחת: "אני יודע שלא צריך לייחס למוזיקה רק אפשרויות של געגוע או כאב".
