אחריות תאגידית / צילום: Shutterstock
אם עד לפני כמה שנים המונח "אחריות תאגידית" נשמע כמו סיסמה ריקה מתוכן במקרה הרע או משהו שנחמד לאמץ במקרה הטוב, נראה שהיום יותר ויותר ארגונים מוצאים חשיבות רבה באימוץ אג'נדות חברתיות, ובתדמית שלהם בקרב הציבור. תדמית זו, כך נראה, מתפתח עם אימוצן של אג'נדות אלו.
מומו מהדב, מנכ"ל ארגון מעלה העורך את מדד האחריות התאגידית בישראל, אומר שמאז שנת 2011 לציבור יש ציפיות גבוהות יותר מחברות. ב-2014 החל הארגון לערוך סקר על אמון הציבור בחברות באמצעות מכון הסקרים Globescan, ובסקר האחרון רואים את השינוי.
"במדידה הראשונה שערכנו רמת האמון במגזר העסקי הייתה גבוהה ממידת האמון בממשלה. זה לא בהכרח אומר שאוהבים אותו, אבל בהחלט סומכים עליו יותר. התהליך הזה משקף קשב, הבנה ומחויבות גבוהים יותר של החברות הגדולות כלפי הציבור. לצד המגזר העסקי, מי שזוכים לרמת אמון גבוהה יחסית לאורך השנים, הם הארגונים החברתיים-סביבתיים והאקדמיה, שרמת האמון בהם ירדה מעט השנה.
בסקר האחרון רואים ירידה במידת האמון של הציבור בחברות הגדולות.
"נכון. העובדה שיש ירידה צריכה לעורר התייחסות, אבל מה שמעניין זה שביחס לסקטורים האחרים, אנחנו רואים שלא השתנה משהו משמעותי במגמה - אנו עדיין רואים אותו רצף. הירידה הייתה גם אצל האחרים".
מהדב מפנה את תשומת הלב לנתון האמון נטו. אם במסגרת הסקר התבקשו הנחקרים לדרג את מידת האמון שהם נותנים לכל סקטור בין 1-5 (5 - אמון גבוה), האמון נטו מנטרל את אלה שלא הייתה להם דעה. כאן רואים בבירור את המגמה - מידת האמון שהציבור רוכש לחברות הגדולות עלתה מ-6% בשנת 2018 ל-14% השנה. לעומת זאת, האמון בממשלה, בתקשורת ובאו"ם, שגם קודם לכן לא היה גבוה, נמצא בירידה.
בחנתם את הציפיות של העובדים בארגונים מהחברה שבה הם עובדים?
"עוד לא בדקנו את זה. אבל באופן כללי, כאמירה שלנו, בהחלט שומעים מחברות שלעובדים חשוב לדעת כיצד החברה נתפסת בקרב הציבור. היום עובדים מעדיפים לעבוד בחברה שנתפסת כאחראית. בישראל רואים שיש קורלציה בין תפיסת הציבור הרחב לבין העובדים. בהינתן שאין הבדלי שכר, זה יכול להיות גורם משפיע".