גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העורך הראשי של חברת "המתמחה" טוען: החברה הכלכלית לא מכבדת את החוזה איתי

בבקשה למינוי בורר טוען עו"ד חיים רווה, העורך הראשי של ספרי "המתמחה", כי החברה הכלכלית של לשכת עוה"ד מסרבת זה שנים להעביר לו את חלקו ברווחי המיזם ● עו"ד רווה: "מפליא ומצער לראות כיצד הלשכה והחברה הכלכלית פועלות בחוסר תום-לב לשם הימנעות מתשלום מיליוני שקלים"

טקס הסמכת עורכי דין / צילום:תמר מצפי
טקס הסמכת עורכי דין / צילום:תמר מצפי

עו"ד חיים רווה הוא אלמוני יחסית בעולם עריכת הדין. עם זאת, עורכי דין רבים שהוסמכו למקצוע בעשור האחרון, שמעו או למדו בחברת "המתמחה", המכינה את המתמחים למבחני לשכת עורכי הדין. חברת "המתמחה" ותוכנית הלימודים שלה הן פרי מיזם ועבודות פיתוח שעליהם שקדו יותר מ-3 שנים צוות אנשי מקצוע בראשותו של עו"ד רווה.

השבוע הגיש עו"ד רווה לנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט רון שפירא, בקשה למנות בורר בסכסוך חוזי שנפל בינו ובין החברה הכלכלית של לשכת עורכי הדין, בקשר לרווחים שעליו לקבל מרווחי "המתמחה".

בבקשתו טוען עו"ד רווה כי לפני שנים רבות הוא הקים את המיזם להכנת מתמחים לבחינות הנערכות על-ידי לשכת עורכי הדין. לפי אתר החברה הכלכלית של הלשכה, עו"ד רווה הוא "העורך הראשי של ספרי הלימוד של המתמחה ואחד מכותביהם". בבקשתו מתאר עו"ד רווה את עצמו "כיזם הפרויקט והעורך הראשי שלו במשך כל השנים".

"מתחמקת בתואנות שונות"

עוד טוען עו"ד רווה בבקשתו - באמצעות באי-כוחו, עורכי הדין טל מישר וזאב גוטרייך ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות', כי לאחר שנים שבהן החברה הכלכלית נמנעה מלהשיב לפניותיו בתירוצים ובתואנות שונות, הוא שלח לה באחרונה מספר מכתבים ובהם גם מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים.

במכתבים אלה הטיחו באי-כוחו בלשכת עורכי הדין והחברה הכלכלית כי הן פועלות בחוסר תום-לב ותוך הפרת חוזה ברורה ומובהקת, לשם הימנעות מתשלום סכומים נכבדים של מיליוני שקלים לרווה. לדבריו, הוא זכאי ל-50% מרווחי פעילות "המתמחה".

במכתב ששיגרו ליו"ר הלשכה כתבו רווה ופרקליטיו: "מפליא ומצער לראות כיצד התאגידים הנכבדים, לשכת עורכי הדין וחברת-הבת שלה, החברה הכלכלית, פועלים בחוסר תום-לב ותוך הפרת חוזה ברורה ומובהקת, לשם הימנעות מתשלום סכומים נכבדים של מיליוני שקלים".

באותו מכתב טען עו"ד רווה כי לפי דוח מטעם רואה החשבון היוצא של החברה הכלכלית, שהוצג לדירקטוריון החברה, ההכנסות מהקורסים ומפעילות הסטודנטים עומדות על כ-10 מיליון שקל, בעוד ההוצאות עומדות על סך של כ-7 מיליון שקל.

נוכח האמור טוען עו"ד רווה כי הוא זכאי לסך של 1.6 מיליון שקל לחודשים ינואר עד אוקטובר 2018 בלבד (בתוספת מע"מ). מסכום זה, מציין עו"ד רווה במכתבו, יש לקזז 200 אלף שקל שכבר שולמו לו על חשבון רווחי השנה החולפת. עם זאת, חשוב לציין כי דברים אלה נכתבו כהצעת פשרה מצדו של רווה.

במכתביו מעלה רווה טענות קשות נגד התנהלות החברה הכלכלית וטוען כי "אי-הסדרים וחוסר אחריות של החברה והלשכה הובילו לכך שהכנסות 'המתמחה', בסך מיליוני שקלים בשנה, הוצאו למטרות שונות ואינן מצויות עוד בקופת החברה. החברה והלשכה מעמידות את מיזם 'המתמחה' כולו בסיכון גבוה, אשר עשוי לגרום לכל הצדדים נזקים כבדים וחמורים ולפגוע במאות רבות של נבחנים שכבר נרשמו ל'המתמחה'".

רווה ביקש במכתביו לפתור את הסכסוך בינו ובין החברה הכלכלית, באמצעות מינוי השופט בדימוס יצחק ענבר כבורר, בהתאם להוראות ההסכם ולחוק הבוררות.

עו"ד רווה מנמק את בקשתו בהוראות ההסכם שנחתם בינו ובין החברה הכלכלית (בשמה הקודם - ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין), בחודש יולי 2005. לטענתו, במסגרת ההסכם התחייבו הצדדים לפעול ביחד ל"מסחור" קניינו הרוחני של המבקש (ספרי הכנה לבחינות הלשכה וכן כל יצירה שנגזרת מהם), תוך התחייבות מצד החברה הכלכלית להוציא לאור את ספריו של רווה, "למסחרם", ליזום קורסי הכנה לבחינות הלשכה ועוד.

בתמורה, טוען רווה, הוסכם בין הצדדים כי הוא יהיה זכאי למחצית הרווחים שיתקבלו בפועל כתוצאה מהמיזם, תוך שההסכם נוקב במועדים לקבלת התשלום המהווה את מחצית הרווחים.

עם זאת, לפי הנטען בבקשה, החברה הכלכלית, שהיא כאמור חברה-בת של לשכת עורכי הדין, מסרבת זה מספר שנים לשלם לו את חלקו ברווחי המיזם המשותף או אף לדווח לו באופן רשמי על גובה אותם רווחים. זאת, טוען רווה, "על אף הצלחתו העסקית הברורה של המיזם המשותף", ועל אף שהוצג לו במשך עשור (עד שלהי 2015) "כי פעילות 'המתמחה' טרם הפכה לרווחית, ועל כן אין כל רווחים לחלוקה".

רווה אף טוען כי באחד ממכתביו הוא התריע כי החברה הכלכלית עושה שימוש בכספים שחייבים לו למטרות שונות, "ובכלל זה למימון פעילויותיה ההפסדיות ולהשקעה במוצרים שונים, בלי להעביר לו את חלקו ברווחים".

"אין מקום לניהול הליכים"

החברה הכלכלית טרם השיבה לבקשה למינוי בורר, אולם בסוף חודש ינואר השנה הגיב עו"ד לירן כפיר, מנכ"ל החברה הכלכלית, למכתביו של עו"ד רווה וציין כי החברה הכלכלית אינה סבורה כי יש מקום לנהל הליך בוררות בנסיבות העניין, וכי היא דוחה את הצעתו של רווה למנות את השופט ענבר כבורר מוסכם. מכל מקום, עו"ד כפיר הבהיר כי אם רווה יעמוד על רצונו לקיים הליכי בוררות - "חברתנו תפעל בהתאם למנגנון הקבוע בהסכם בין הצדדים לצורך מינוי בורר".

בהמשך למכתבו של כפיר, השיבה החברה הכלכלית למכתביו של עו"ד רווה, באמצעות באי-כוחה, משרד עורכי הדין פישר, בכר, חן, וול, אוריון. במכתבם ציינו באי-כוח החברה כי מדובר בניסיון ציני מצד רווה לנצל את האירועים האחרונים שעוברים על לשכת עורכי הדין (הכוונה כנראה להתפטרות ראש לשכת עורכי הדין הקודם, אפי נוה, עקב החשדות נגדו ב"פרשת מין תמורת מינוי") והחברה הכלכלית (שם הודח בחודש ינואר יו"ר החברה, עו"ד משה טייב, שהיה גם המשנה של נוה) - כאמצעי לחץ על החברה הכלכלית.

לגופו של עניין, החברה הכלכלית דחתה את דרישתו של עו"ד רווה, אף שלא התכחשה להסכם שנחתם בינה לבינו בשנת 2005. עוד טענה החברה הכלכלית, בין היתר, כי נוכח שינויים פרסונליים משמעותיים שהתרחשו בזהות אנשי הכספים של החברה, בחינת הנתונים הכספיים של פעילות "המתמחה" תיערך לפחות עד לחודש יוני 2019, ובתום הבדיקה תמסור החברה את מסקנותיה לרווה. נוכח טענות אלה ועוד, ציינו בחברה, בשלב זה "אין שום מקום לניהול הליכים כלשהם בין הצדדים, לרבות לא הליכי בוררות".

בחברה הכלכלית ציינו עוד במכתבם כי נוכח הליכי התייעלות, בכוונתם לבחון את המשך ההתקשרות עם עו"ד רווה ובכלל זה את המשך תפקודו כעורך הראשי של ספרי "המתמחה".

החברה הכלכלית מסרה בתגובה: "חיים רווה אינו מייסד 'המתמחה'. פעילות 'המתמחה' היא חלק ממגוון המוצרים והשירותים שמספקת החברה הכלכלית של לשכת עורכי הדין, והיא שייכת לחברה בלבד. לרווה יש זכויות מסוימות מכוח הסכם בין הצדדים לקבלת כספים מרווחי 'המתמחה', והוא אף קיבל במהלך השנים סכומים גבוהים מהחברה הכלכלית.

"בתקופה האחרונה נערכה בחברה ביקורת מקיפה, שבעקבותיה החל ביצוע בחינה מעמיקה של פעילות 'המתמחה' בתחומים שונים, לרבות (אך לא רק) בנוגע לסכומים ששולמו לרווה ולסכומים להם הוא זכאי, לטענתו. הובהר לרווה כי הבדיקה תימשך מספר חודשים, וכי בסיומה, ככל שיתברר כי מגיעים לו כספים, הרי שאלה ישולמו במלואם.

"במקום לשתף פעולה עם הבדיקה, רווה מיהר לפתוח בהליכים משפטיים מיותרים נגד החברה, לפני השלמת הבדיקה. לא ברור מדוע רווה חושש מתוצאות הבדיקה, ובחירתו התמוהה לא להמתין להשלמתה, מעוררת שאלות באשר למניעיו. מכל מקום, במידת הצורך העניין יתברר מול הערכאות המתאימות".

ההכנה למבחני הלשכה: כך הפכה "המתמחה" למונופול השולט על השוק

חברת "המתמחה" היא חברת-בת של בית ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין (אחת מהחברות "הכפופות" לחברה הכלכלית של לשכת עורכי הדין). לפי אתר החברה הכלכלית, תפקיד חברת "המתמחה" הוא לספק ללקוחותיה פתרונות לימוד והכנה לקראת בחינות לשכת עורכי הדין.

מותג "המתמחה" הושק בשנת 2006, מספר חודשים לאחר חתימת ההסכם עם עו"ד רווה, ומאז מספקת החברה את שירותיה לעשרות אלפי מתמחים. באתר לשכת עורכי הדין מופיעה ההודעה המקורית בדבר ההשקה, ושם צוין כי ערכת ההכנה לבחינות הלשכה "היא פרי עבודת פיתוח שארכה למעלה מ-3 שנים על-ידי צוות פיתוח בראשותו של עו"ד חיים רווה".

מאז השקתו ועד היום, הגדיל מיזם "המתמחה" את חדירתו לשוק ההכנה למבחני לשכת עורכי הדין, תוך שהוא דוחק בהדרגה את המתחרה העיקרית שלו - חברת "מחשבות", אשר הודיעה בשנה שעברה על סגירת פעילות קורסי ההכנה לבחינות הלשכה. כך הפכה חברת "המתמחה" למונופול השולט על שוק ההכנה למבחני הלשכה.

עוד כתבות

בנק J.P. Morgan / צילום: Reuters, Nicolas Economou

ריביות גבוהות היוו מכונת מזומנים לבנקים. לא עוד

הבנקים האמריקאים ג'יי. פי מורגן, וולס פארגו וסיטיגרופ הציגו דוחות טובים מהצפוי לרבעון הראשון, אך התחזיות שלהם קדימה מופחתות ● כשריבית הפד נותרת גבוהה, ייאלצו הבנקים לשלם יותר על פיקדונות, ומנגד יעמידו פחות הלוואות

מנכ''לית בול מסחר, אדוה עשור / איור: גיל ג'יבלי (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

מחזיקי אג"ח בול מסחר יזכו לתספורת, המנכ"לית לתגמול של מיליוני שקלים

שנה לאחר קריסתה הפתאומית של חברת האשראי החוץ בנקאי, חושף מתווה הסדר החוב שלה כי מחזיקי האג"ח צפויים למחוק עשרות מיליוני שקלים ● מי שצפויה להוביל את ההסדר היא מנכ"לית בול מסחר, אדוה עשור, שתזכה לתגמולים המוערכים בכ-5 מיליון שקל בתקופת ההסדר

טים קוק, מנכ''ל אפל / צילום: צילום מסך מאתר אפל

הנתונים שחשפו: הניצחון של סמסונג, הנפילה של אייפון

המתחרות הסיניות נוגסות מנתח השוק של אפל, שירד השנה בכ-15% ● סמסונג, למרות ירידה קטנה, מוכרת הכי הרבה סמארטפונים בעולם ● ריאן ריית', סגן נשיא ב-IDC: "סביר להניח ששתי היצרניות יחפשו אזורים נוספים כדי להתרחב"

רחוב כנפי נשרים 24 בירושלים / צילום: דוברות עיריית ירושלים

חניה לעובדי המדינה: כמה עולה לרשות המסים לשכור בירושלים

מאז פרצה המלחמה, רשות המסים שוכרת חניה ל־17 עובדים ותשלם כ־180 אלף שקל עד סוף 2024 ● "העובדים הועסקו במוקד למתן מענה לצורכי המלחמה. עובדים אלו נדרשו להגיע בשעות הבוקר המוקדמות וסיימו את עבודתם בשעות הערב המאוחרות" ● נכון להיום רשות המסים שוכרת חניות מבעלי חניונים פרטיים ב־48 חניונים ברחבי הארץ

ניר וויינגולד בשיחה עם דין שמואל אלמס / צילום: כדיה לוי

"פועלים להחזרת הביטחון": הקצין הבכיר שמסביר איך צה"ל יכול לשחזר את ההצלחה מול איראן

אל"מ ניר וויינגולד, ראש מחלקת תכנון, כלכלה וניתוח מערכות מפא"ת אמר בכנס "המנהיגות הצעירה" של גלובס כי במערכת הביטחון עובדים על החזרת הביטחון של ישראל למקום בו הוא היה לפני ה-7 באוקטובר ● "יש פה הון אנושי מצוין שתמיד יאפשר למצוא את הפתרון להתקדם ולהגן על עצמנו"

שלט אנטי־ישראלי המציג טילים איראניים, טהרן / צילום: Reuters, Majid Asgaripour

רבים מהטילים ששוגרו מאיראן לישראל נפלו בדרך. וזו הסיבה

לפי "וול סטריט ג'ורנל", כמחצית משיגורי הטילים הבליסטיים האיראניים נכשלו או התרסקו עוד לפני הגיעם ליעד, מה שקרה גם לחלק מהכטב"מים ● רותם מי־טל, מנכ"ל חברת אסגארד, המפתחת טכנולוגיה צבאית לתעשיות הביטחוניות, מסביר בשיחה עם גלובס למה זה קרה

אסדת נפט בטקסס, ארה''ב / צילום: Reuters, Carlos Kosienski

מחיר הנפט עלול להגיע ל־100 דולר לחבית ולתדלק את חששות האינפלציה

בארה"ב חוששים מעלייה מחודשת באינפלציה, לאחר שבשבוע שעבר מדד המחירים הפתיע לרעה בפעם הרביעית ברצף ● מחיר הזהב השחור טיפס לשיא של חצי שנה על רקע המתיחות הביטחונית, 90 דולר לחבית, ואסקלציה נוספת עלולה להחמיר את המצב ואת כאב הראש של הפד

רכבים מוכנים לייצוא בטורקיה, ב־2023 / צילום: Shutterstock

לא רק טורקיה: גם בסין מחלחלת לשוק אווירה אנטי ישראלית, ואלה ההשלכות

טורקיה מאיימת להטיל "מיסי יצוא" כבדים על כל הסחורות לישראל, בנוסף למגבלות הסחר עליהן הודיעה בשבוע שעבר, ובסין מתחילה האווירה האנטי־ישראלית לחלחל לשוק ● בינתיים, שתי המדינות חולשות על כ־30% מיבוא הרכב לארץ ● כיצד יוכל הענף המקומי להתגבר?

לאה פרמינגר, סמנכ''לית השקעות, אלטשולר שחם / צילום: סם יצחקוב

המתכון של אלטשולר שחם חזרה לצמרת: בנקים באירופה, אנרגיה ונחושת

לאה פרמינגר, סמנכ"לית ההשקעות החדשה של בית ההשקעות, שחזר להצטיין בכל המסלולים: "החשיפה למניות פיננסים באירופה שיחקה לטובתנו" ● גם מור בלט לחיוב ברבעון, ואילו מיטב בתחתית ● מעל לכולם - הביצועים של מסלולי ה-S&P 500 שהניבו תשואה רבעונית של 12%

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

בית המשפט קבע: למי שייכת החצר האחורית של הבניין המשותף?

אדם הלך לעולמו לאחר שערך שנתיים קודם לכן שתי צוואות מנוגדות בהפרש של חצי שנה. איך הכריע השופט? ● אישה ביקשה להכיר בזכותה להשתמש בלעדית בחצר המשותפת. מה קבע המפקח? ● וגם: אם לשניים התראיינה לעבודה וטענה כי נשאלה איך תסתדר בעבודה כאם לילדים. זה הפיצוי שהיא קיבלה ● 3 פסקי דין בשבוע 

תזרים חיובי בכל מצב / צילום: יוסי כהן (עיבוד: טלי בוגדנובסקי)

הרכבים המשומשים עושים קאמבק ומסדרים את הדוחות של יבואניות הרכב

שנת 2023 לא הייתה קלה עבור שוק הרכב הישראלי: מכירות היבואניות צנחו בעשרות אחוזים, ועדיין הן מצליחות להציג רווחי עתק של מאות מיליוני שקלים ● מבט בדוחות היבואניות חושף את המגמות שמתדלקות תזרים חיובי בכל מצב: יציבות בשוק הליסינג, ביקוש גובר למכוניות משומשות וסטנדרט חדש בענף

מטוס קרב F-15, ''רעם'' של חיל האוויר הישראלי שיצא למתקפה מול איראן / צילום: דובר צה''ל

"האריה האיראני שאג כמו חתול", ואלה הזדמנויות ההשקעה

ביום שאחרי המתקפה האיראנית נראה שהבורסה בתל אביב הגיבה במתינות, אבל לאן הולכים מכאן? ● מומחים מנתחים שלושה תרחישים אפשריים להמשך המערכה, איך יגיבו אליהם השווקים, ואילו נכסים יהפכו לאטרקטיביים?

מנהלי חברות השבבים הגדולות על במה אחת: כנס TECH IL יוצא לדרך

כנס TECH IL של גלובס, שמתקיים היום, מאגד על במה אחת את היזמים, האנג'לים, קרנות ההשקעה והסטארט-אפים הבולטים בענף ההייטק המקומי ● מה חושבים מנהלי חברות השבבים הגדולות בעולם, העצות של המשקיעות הבולטות בישראל ואיך למקסם את החיבור בין חדשות ותעשיות ביטחוניות?

יירוטי כיפת ברזל מעל שמי אשקלון, ערב מתקפת הכטב''מים מאיראן / צילום: Reuters, Amir Cohen

ישראל החליטה: תקיפה ברורה ונחרצת נגד איראן; נשלמה היערכות חיל האוויר

דיווח: סעודיה ואיחוד האמירויות חלקו מידע מסווג עם ארה"ב כדי לסכל את המתקפה האיראנית ● קבינט המלחמה התכנס ב-14:00 לדיון נוסף על תגובת ישראל מול איראן ● נשיא צרפת מקרון הודיע שישוחח היום עם נתניהו, שר החוץ הבריטי: "שוקלים להטיל סנקציות נוספות על איראן" שר החוץ של ארה"ב אנתוני בלינקן שוחח עם שרי החוץ של ערב הסעודית, ירדן ומצרים עדכונים שוטפים

מפגינה באיסטנבול מניפה דגלי פלסטין בהפגנה למען עזה. בציבור הטורקי גוברות הקריאות לניתוק הקשרים הכלכליים עם ישראל / צילום: ap, Khalil Hamra

"מרמרה 2" ודיונים על הרחבת החרם: בטורקיה מחריפים את הטון נגד ישראל

ההחלטה של טורקיה לפגוע קשות בסחר עם ישראל נובעת גם מהאיסור הישראלי להצניח סיוע בעזה, אבל בעיקר מהדרתה מדיוני השיקום של עזה, שעשויים להכניס הרבה כסף למקורביו של ארדואן ● מהלומה נוספת לסחר עלולה להיגרם ממשט מתוכנן לרצועת עזה, שטורקיה תיטול בו חלק

ישי דוידי - מייסד ומנכ''ל פימי / צילום: יונתן בלום

פימי מכרה מניות של אורביט ב-100 מיליון שקל. אלה הרוכשים

הרוכשים העיקריים הם בתי ההשקעות מור ומיטב ● פימי מכרה את המניות אחרי זינוק של כ-37% במניה ותמשיך להיות בעלת השליטה בחברה ● התשואה של פימי על ההשקעה באורביט עומדת על 400%

לאן תגיע הריבית / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מה צפוי היום במדד המחירים לצרכן בישראל?

העונתיות במספר סעיפים מושכת את מדד המחירים לצרכן כלפי מעלה, והקונצנזוס הוא לקצב אינפלציה שנתי של 2.6% ● עם זאת, הסיכונים הגאו-פוליטיים, העלייה העולמית במחירי הנפט והפיחות בשקל עלולים להחמיר את המצב אף יותר

פועלים עובדים באתר בנייה / צילום: Shutterstock

יותר ביקוש לפועלי בניין ועובדים בלתי מקצועיים, פחות למהנדסים ואקדמאים

שיעור התעסוקה עלה במרץ במקצת ועומד על 60.8%, ושיעור האבטלה הצטמצם ועומד על רמה של 3.1% ● עם זאת, ייתכן כי הגיוס הנרחב למילואים מצמצם מלאכותית את שיעור האבטלה

מדד ינואר-פברואר של 2024 קבע שיא חדש במחירי הדירות / אילוסטרציה: Shutterstock

מחירי הנדל"ן בדרך לשיא חדש, ואלה הדירות והמיקומים שהרוכשים מעדיפים

הירידות נמחקו לחלוטין, ומדד ינואר-פברואר של 2024 קבע שיא חדש במחירי הדירות ● עיון בנתונים מוצא כי בשלושת החודשים שבין דצמבר לפברואר השנה הוביל מחוז המרכז את עליות המחירים, עם 3.6% עלייה ● הבעיה המסתורית היא ההיצע 

הפגנה פרו־פלסטינית בלונדון / צילום: ap, Alberto Pezzali

סקר: המלחמה בעזה שלחה יותר אירופאים להיות פרו-פלסטינים מאשר למען ישראל

סקר חדש של האוניברסיטה העברית חושף כי מחצית מהנשאלים בבריטניה, בצרפת, בגרמניה ובפולין לא שינו את עמדתם בגלל המלחמה, אבל מבין מי שכן – שיעור גדול הרבה יותר הפכו לפרו-פלסטינים ● הישראלים, מנגד, רואים רק בגרמניה "ידידה" אירופית, ברוב דחוק