בחורף 2011 ביקרה עו"ד שני אילוז את אחד מלקוחותיה האסירים בכלא מעשיהו ברמלה. בכניסה לחדר ביקורי האורחים בכלא ראתה אילוז את נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, שהורשע באונס ונשלח ל-7 שנות מאסר. קצב עמד בצד, מרוחק משאר הנוכחים, עטוף במעיל גדול שמסתיר את מדי האסיר הכתומים. באותה תקופה של תחילת ריצוי המאסר, סירב קצב ללבוש את מדי האסירים, והיה לו קשה מאוד להתרגל למעמדו החדש. אילוז ניגשה אל הנשיא לשעבר ואמרה לו שליבה איתו, ושהיא מצטערת לראות אותו במצב כזה.
קצב שאל את אילוז מה היא עושה בכלא, והיא סיפרה לו שהיא עורכת דין שמתמחה בייצוג אסירים. קצב התעניין אצל אילוז מה זה בעצם אומר לייצג אסירים, ולמה אסיר זקוק לעורך דין בעת שהוא יושב בכלא. ההסבר של אילוז כנראה שכנע את קצב, כי הוא מיהר לשכור את שירותיה.
בשנים שלאחר מכן, כששהה קצב בבית הסוהר, ייצגה אותו אילוז, ביחד עם עו"ד ציון אמיר. אילוז ואמיר גם ייצגו את קצב בפני ועדת השחרורים שדנה בקציבת עונשו.
בחלוף הזמן הלכה ורכשה לעצמה אילוז שם של עורכת הדין שמייצגת את האסירים המפורסמים יותר, והמפורסמים פחות שנשלחו למאסר. מלבד קצב, היא ייצגה, בין היתר, את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, את הרב הראשי לשעבר יונה מצגר, את איש העסקים ג'קי בן-זקן ורבים אחרים. בימים אלה מייצגת אילוז, בין היתר, את נוחי דנקנר ואיתי שטרום (שמרצים עונשי מאסר בכלא מעשיהו בגין הרשעתם בהרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות ב2012. ח"י).
בראיון ל"גלובס" אילוז אומרת ש"חוויית המאסר היא מאוד-מאוד קשה ובמיוחד לאנשים נורמטיביים. זה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו. יש לי זכות גדולה לעזור לאנשים כאלה להתמודד עם ההליך הקשה של המאסר".
איך את עושה את זה?
"מרגע שמסתיים ההליך המשפטי, אדם הולך אל הלא נודע. אין דרך לדעת מה קורה מאחורי הסורגים מלבד להתייעץ עם עורכי דין שמייצגים אסירים. אני חושפת אותם אל העולם הזה של הכלא. כחלק מתהליך ההכנה שלי, אני מייעצת קודם כל בצורה מותאמת באופי אישי, איזה כלא כדאי לאותו אדם לבקש, כי אפשר לבקש. אני מייעצת להישמע להוראות של שירות בתי הסוהר. אני ממליצה לזנוח את הנדבנות, כי בכלא לא רואים את זה בצורה חיובית. אני ממליצה לשתף פעולה בטיפול בכלא, שזה מאוד חשוב. יש לכם איקס זמן לרצות בכלא, תנסו לנצל אותו בצורה הטובה ביותר. תרמו מהידע שלכם לטובת אסירים אחרים. יש אסירים עוזרי הוראה שמקנים ידע והשכלה לשאר האסירים, וזה תמיד חיובי. כלא הוא לא קירות, כלא הוא אנשים. למדתי את זה מהאסירים".
קורה לעתים ששני נאשמים שהיו ביניהם מחלוקות במהלך ההליך המשפטי נכנסים לאותו כלא. מה את מייעצת להם?
"ברגע שניתן גזר דין סופי ומוחלט, נשלחתם לכלא, למקום הכי נמוך בחיים שלכם. תפתחו דף נקי. צריכה להיות סולידריות בתוך הכלא".
מהו הקושי הגדול ביותר לעברייני צווארון לבן שנשלחים למאסר?
"הריחוק מהמשפחה. איש ציבור יכול למצוא את עצמו רואה את ילדיו פעם בשבועיים מאחורי מחיצת זכוכית. זאת חוויה מאוד קשה ומטלטלת עבור הילדים. בעיניי, זה קיצוני ולא נורמלי גם בהשוואה לבתי סוהר בעולם. החברה שלנו היא נקמנית וצמאה לדם".
מה היית משנה במערכת הכליאה בארץ?
"אני חושבת שצריך לעשות רפורמה רצינית וגדולה ולחשוב מהי תכלית הענישה. יש בעולם כל מיני מודלים אחרים. בכל מקרה, אין דין רוצח כדין עבריין תעבורה או עבריין צווארון לבן. לא בגלל שהם פריבילגים, אלא בגלל שהם פחות מסוכנים. ובעיקר, אנחנו לא רוצים להעניש את המשפחות".