גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

5 ענקיות, 5 רכישות: מה קרה איתן ביום שאחרי?

שיתוף-פעולה שהפך לרכישה, מייסדים דומיננטיים וטכנולוגיה שמתאימה לפיתוחים עתידיים - איך הפכו אנפורנה, אדאלום, פריימסנס ואחרות להיות כל-כך משמעותיות בעבור ענקיות הטכנולוגיה, ומה זה אומר על התעשייה הישראלית?

מי המרוויחים הגדולים, למה החברה שווה מאות מיליוני דולרים, ואיזה נתח קיבלו העובדים? אלו השאלות שאנו שואלים בכל אקזיט משמעותי בהייטק הישראלי. העובדים חוגגים, המשקיעים מתעשרים והמייסדים מרוצים - עד שהם עוברים למיזם הבא, או מצטרפים לחברה הרוכשת ונעלמים מהתודעה הציבורית.

בזמן שאנו ממשיכים לאקזיט הבא, הפעילות הנרכשת מתפתחת או דועכת, מניבה הכנסות או מסבכת את החברות בשערוריות, הופכת להיות דומיננטית, או שדווקא מצטרפת לשורה של רכישות כושלות, שהן חלק בלתי נפרד מתעשיית ההייטק. את כל התהליכים האלו גם מלווה שתי שאלות חשובות: למה הסטארט-אפ לא נשאר עצמאי והתפתח להיות חברה ישראלית גדולה; והאם הוא לא יהפוך לפיצ'ר נוסף בחברה הרוכשת?

תשובות, חלקיות אמנם, אפשר למצוא ברכישות בישראל שביצעו חמש ענקיות הטכנולוגיה: אפל, אמזון, פייסבוק, גוגל ומיקרוסופט. כולן ביצעו בישראל רכישות שהשפיעו עליהן באופן עמוק והפכו לחלק בלתי נפרד מהחברה. אלו היו רכישות משמעותיות, ועבר מספיק זמן כדי לבחון איך התפתחו (בניגוד למובילאיי, שנרכשה רק לפני שנתיים בעסקה הגדולה בהייטק הישראלי).

הנושא הזה עלה לכותרות באחרונה בעקבות ההודעה על רכישת מלאנוקס על ידי אנבידיה ב-6.9 מיליארד דולר. אי-אפשר להתעלם מהעובדה כי למלאנוקס תהיה כעת גישה למשאבים כספיים, ואפשרות להשפיע על חברה של מעל 100 מיליארד דולר. כל אלו גם עשויים להשפיע על התעשייה הישראלית - להגדיל את מספר המועסקים ולחבר אותה לטכנולוגיות ותחומים חדשים.

מחקר שביצעה חברת Applied Economics עבור המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע בשנת 2014 הראה כי תרומתם של מרכזים אלה להייטק הישראלי אינה מבוטלת. המחקר מצא כי הידע שצוברים העובדים במרכזי המו"פ של החברות הבינלאומיות עובר איתם ומופץ הלאה לקהילת ההיי-טק הישראלית. חלק מהעובדים מחברות זרות יוצאים לייסד חברות סטארט-אפ חדשות או להצטרף לחברות מקומיות, והתוצאה היא שהידע מהחברות הרב-לאומיות מוביל לצמיחת המשק. מאז הצטמצמה התלות של ישראל בחברות הרב-לאומיות, אם בוחנים זאת בשיעור הוצאות המחקר והפיתוח (מו"פ).

עם זאת, בקרב חלקים בתעשייה עולים חששות כי מרכזי הפיתוח של החברות הרב לאומיות הם מקור ל"בריחת ידע" שמגיע מישראל אך משמש חברות זרות. בנוסף, לאורך השנים ובמיוחד עם התרחבות פעילותה של אמזון במדינה, עלו טענות על כך שהענקיות הרב לאומיות מהוות תחרות לא הוגנת על כוח עבודה מוכשר שיכול היה לעבוד בחברות הישראליות. גורם בתעשייה המקורב לווייז אמר ל"גלובס" כי לדעתו ווייז היתה יכולה להימכר בסכום גבוה משמעותית אם היתה מחכה כמה שנים, או להפוך לענקית ישראלית בעצמה.

כיום יש כ-300 מרכזי פיתוח בישראל, חלקם הגדול נפתח על בסיס רכישות של סטארט-אפים ישראלים. כך היה גם אצל אפל, אמזון ופייסבוק. האם לרכישות כאלו, של חברות שלא פעלו עד כה בישראל, יש תרומה משמעותית יותר על התעשייה הישראלית? כן ולא. אין ספק שכניסה של אפל לישראל היא משמעותית וחשובה. ואולם רכישת חברת הסייבר אדאלום על ידי מיקרוסופט הוכיחה גם אחרת - למיקרוסופט היתה פה פעילות פיתוח, אך רכישת אדאלום הפכה את המרכז הישראלי למשמעותי יותר בפעילות של ענקית הטכנולוגיה.

עמי לוטבק, שהפך ל-CTO במיקרוסופט ישראל לאחר שזו רכשה את אדאלום אותה ייסד, סבור שהרכישה היטיבה עם החברה: "הרבה פעמים כשסטארט אפ עושה אקזיט זה סוף הסיפור, מבחינת אדלום האקזיט היה עוד חלק בהתפתחות של החברה", הוא אומר ל"גלובס". "מיקרוסופט עושה שימוש בנכון ברוח היזמית של אדאלום כדי לקדם את החברה. היא אימצה את הטכנולוגיה שלה וקידמה את מנהליה. כשאתה חלק ממיקרוסופט אתה יכול להשפיע על השוק בקנה מידע אחר לחלוטין", מוסיף לוטבק.

לזהות הרוכשת יש כמובן גם השפעה: אם אנפורנה (שנמכרה לאמזון) היתה נמכרת לחברה אחרת, יכול להיות שהיום היו בה הרבה פחות עובדים, וגם ההשפעה שלה על תחום הענן היה מצומצם יותר. חברה אחרת שהיתה רוכשת את אונבו היתה מפיקה ממנה תועלת שונה מזאת של פייסבוק, ואולי הפעילות עדיין היתה קיימת.

במלים אחרות, ניתוח של חמש הרכישות הללו מספק לנו תזכורת נוספת: דין רכישה של אחת הענקיות הוא לא כדין של רוכשות אחרות. לענקיות הטכנולוגיה יש יכולת לקחת סטארט-אפ ולספק לו משאבים ופוטנציאל צמיחה משמעותיים. רכישות שלהן משאירות מאחור את המתחרות, ולכן יש לכך פוטנציאל תרומה משמעותי לתעשייה הישראלית. ועדיין, לתעשייה הישראלית צריכה להיות יכולת להתפתח גם בלי הענקיות האלו.

אמזון בונה על השבב הישראלי

אנפורנה לאבס

מוצר: בקרי תקשורת נמוכי הספק לשרתי מחשוב ואחסון

מייסדים: אביגדור וילנץ, ביליץ הרבויה, נאפה בשארה ורונן בונה

שנת הקמה: 2011

שנת רכישה: 2015

סכום: 370 מיליון דולר

מספר עובדים: גידול מ-90 בעת הרכישה למאות כיום

מה קרה עם החברה מאז? אנפורנה לאבס הפכה למרכז הפיתוח של אמזון בישראל; שניים ממייסדי החברה, ביליץ הרבויה ונאפה בשארה, הפכו לסמנכ"לים בכירים באמזון העולמית; צוות אנפורנה מונה מאות עובדים ומוביל את פיתוחיה של אמזון בתחום משמעותי ביותר - למידת מכונה ובינה מלאכותית.

אמזון רכשה את אנפורנה לאבס ב-2015, אחרי שנה של שיתוף-פעולה בין שתי החברות, שתרם להפיכת עסקי הענן של אמזון (AWS) למנוע צמיחה עבור ענקית הקמעונות ולשירות הענן המוביל בשוק. אנפורנה לאבס הפכה למרכז הפיתוח של אמזון בישראל, ושניים ממייסדי החברה, ביליץ הרבויה ונאפה בשארה, הפכו לסמנכ"לים בכירים באמזון העולמית. כיום, צוות אנפורנה מוביל את פיתוחיה של אמזון בתחום משמעותי ביותר - למידת מכונה ובינה מלאכותית. בכנס האחרון של AWS בדצמבר הציגה אמזון מעבדים חדשים לחוות שרתים, שפותחו על ידי אנפורנה.

הסיפור של אנפורנה קשור להתפתחות הענן ותחום התעשתיות כשירות (IaaS), כלומר שימוש בתשתיות במודל של תשלום לפי שימוש. היכולת של אמזון בתחום היתה מוגבלת בגלל החומרה המיושנת שבה השתמשה, והיא החלה לפתח חומרה בעצמה. כאן השתלבה אנפורנה, שפיתחה רכיבי סיליקון שעמדו בבסיס הדור החדש של יחידות המחשוב של אמזון.

בעקבות שיתוף-הפעולה המוצלח, אמזון רכשה את החברה ב-2015. כיום אנפורנה מסייעת לאמזון להיות מובילה לא רק ברשתות, איחסון ו-וירטואליזציה - הפיתוח האחרון שלה נועד להפוך את AWS למובילה בתחום האימון וההרצה של מודלים של למידת מכונה ובינה מלאכותית בענן. מנכ"ל AWS אנדי ג'סי הכריז בכנס RE:INVENT שהתקיים בנובמבר האחרון על Inferentia, שבב שפותח על ידי אנפורנה, וצפוי להיות מושק בהמשך השנה ולתמוך ביישומי למידת מכונה ובינה מלאכותית בביצועים גבוהים ובעלות נמוכה. הוא אף ציין כי אנפורנה היא בעלת חשיבות מרכזית לאמזון ולעסקי הענן שלה. 

אנדי ג'סי / צילום: רויטרס, Richard Brian

פייסבוק סגרה את הפעילות, המייסדים התקדמו

אונאבו (Onavo)

מוצר: סדרת אפליקציות שדוחסות ומנטרות נתוני גלישה

מייסדים: גיא רוזן ורואי טיגר

הקמה: 2010

שנת רכישה: 2013

סכום: 150 מיליון דולר

עובדים: גידול מ-40 בעת המכירה ליות מ-100 כיום

מה קרה עם החברה מאז? אונאבו הפכה למרכז הפיתוח של פייסבוק המונה כיום מעל 100 עובדים; פייסבוק סגרה את האפליקציה של אונאבו וחיסלה לחלוטין את מוצר החברה; רועי טיגר מונה לתפקיד בכיר של מנהל הנדסה הממוקם בפאלו אלטו, ומנהל צוות של מאות מהנדסים; רוזן הוא סגן נשיא ניהול מוצר, אשר מופקד בימים אלה על ניהול מוצרי הפרטיות והבטיחות בפייסבוק.

אונאבו, שנרכשה בשנת 2013 על ידי פייסבוק, היתה מעורבת בשנים האחרונות בשורה של שערוריות פרטיות (לפי דיווחים) בהן הסתבכה הרשת החברתית. כתוצאה מכך, פייסבוק סגרה את האפליקציה המרכזית של אונאבו. ועדיין, המקרה הזה מעורר שאלה לגבי מהי רכישה מוצלחת. הצוות של אונאבו לא פוטר, אלא להיפך - ממשיך להיות חלק מרכזי ממרכז הפיתוח של פייסבוק. בנוסף, בכירים באונאבו ממלאים היום תפקידים מרכזיים מאוד בחברה.

אונאבו, שנמכרה לפייסבוק ב-2013 תמורת 150 מיליון דולר, פיתחה אפליקציה שהציעה למשתמשים לחסוך בעלויות תעבורת נתונים בסמארטפונים שלהם. אפליקציות נוספות נועדו להתגונן מפני תוכנות זדוניות, וכדי להציע שירות לדירוג פופולריות ודפוסי שימוש ביישומי סמארטפון למטרות שיווק (על סמך שימוש באפליקציות אחרות).

לפי המסרים הפומביים של פייסבוק, אונאבו היתה אמורה להשתלב בעיקר עם פרויקט internet.org, שנועד לחבר 5 מיליארד איש, אזרחי מדינות מתפתחות, לאינטרנט. לאחר הרכישה, דובר פייסבוק ציין גם כי "כלי המחקר של אונאבו יעזרו לנו להציע מוצרי מובייל יעילים יותר".

ואכן, לפי דיווח בניו יורק טיימס, פייסבוק יכולה לקבל באמצעות אונבו מידע מפורט על האפליקציות האחרות שהמשתמשים הורידו. כך היא יכלה לזהות טרנדים חדשים ולקבל החלטות עסקיות לפי המידע הזה. לפי דיווחים, המידע הזה סייע לפייסבוק לקבל החלטה על רכישת ווטסאפ ולקבל החלטות על השקת פיצ'רים שיתחרו בסנאפ.

לאחר שורה של חשיפות ופרשיות סביב פעילות אונאבו, פייסבוק חיסלה לחלוטין את פעילות האפליקציות שלה. אך מייסדיה התקדמו בחברה לעמדות ניהול בכירות בסן פרנסיסקו: טיגר משמש כמנהל הנדסה, שם הוא מופקד על צוות של מאות מהנדסים. רוזן הוא סגן נשיא למוצר ובטיחות, שמופקד בימים אלה על ניהול מוצרי הפרטיות והבטיחות בפייסבוק. גורמים בשוק מספרים כי טיגר עובד גם הוא על מוצרי פרטיות ובטיחות. 

רואי טיגר / צילום: רואי טיגר

משפיעים על מרכז הפיתוח של מיקרוסופט

אדאלום (Adallom) 

מוצר: מערכת לניטור ואבטחה של שימושים ארגוניים בתוכנות מקוונות

מייסדים: אסף רפפורט, עמי לוטבק ורועי רזניק

שנת הקמה: 2012

שנת רכישה: 2015

סכום: 320 מיליון דולר

עובדים: גידול מ-90 בעת הרכישה לכ-350 כיום

מה קרה עם החברה מאז? אסף רפפורט מונה למנכ"ל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל; עמי לוטבק, הפך ל-CTO של מיקרוסופט ישראל; אדאלום עומדת בבסיס חטיבת אבטחת הענן העולמי של מיקרוסופט וצוות אדאלום מונה כיום כ-350 עובדים בישראל.

חברת מיקרוסופט רכשה את חברת אדאלום בשנת 2015 תמורת 320 מיליון דולר, במה שהפכה להיות דוגמא לעסקת רכישה שהצליחה מעבר למצופה. החברה הקימה על בסיס סטארט-אפ של עשרות עובדים את חטיבת אבטחת הענן העולמי שלה, המונה כיום כ-350 עובדים בישראל; שניים ממייסדי הסטארט-אפ, המנכ"ל אסף רפפורט וסמנכ"ל הטכנולוגיות עמי לוטבק, עברו להוביל את מרכז הפיתוח של החברה בישראל, באותם תפקידים (בהתאמה).

אדאלום פיתחה מערכת לניטור ואבטחה של שימושים ארגוניים בתוכנות מקוונות, המכונה מתווך גישה מאובטחת לענן (CASB). מדובר במעין שכבה שעוטפת את האפליקציה והמידע הארגוני שיושבים בחוות שרתים מרוחקת, או בענן, ומתווכת את הגישה אליהם, כך שהיא עוברת דרך מנגנון השליטה והבקרה של החברה. מעבר ליכולות המוצר של אדאלום, גורמים בשוק מעריכים כי אחד השיקולים מאחורי הרכישה, הייתה יכולות הסייבר שהביא איתו הצוות, רובו בעלי עבר צבאי עשיר בישראל.

לאחר שפורסם על הרכישה, היה נראה מהמסרים של מיקרוסופט כי אדאלום תספק מוצר אבטחה עבור מוצרי אופיס 365 בלבד. מהר מאוד התברר שאדאלום משמעותית הרבה יותר. "מאז רכישת אדאלום על ידי מיקרוסופט לפני כשלוש שנים, תחום האבטחה בחברה גדל בצורה משמעותית והיום מיקרוסופט היא אחת מהחברות המובילות בעולם בתחום זה", אומר עמי לוטבק ל"גלובס". 

אסף רפפורט / צילום: קובי קואנטס

ממתינים לרכב האוטונומי של גוגל

ווייז (Waze)

מוצר: אפליקציית ניווט

מייסדים: אהוד שבתאי, אמיר שנער ואורי לוין

שנת הקמה: 2008

שנת רכישה: 2013

סכום: 1.1 מיליארד דולר

עובדים: גידול מ-100 בעת הרכישה לכמה מאות

מה קרה עם החברה מאז? מנכ"ל ווייז נועם ברדין מוביל את ווייז ומחזיק בתפקיד בכיר בגוגל העולמית עד היום; מאות אנשים מועסקים בווייז בישראל והחברה הודיעה במהלך השנה שעברה על כוונתה להכפיל את הצוות.

הרכישה של ווייז שונה מהמקרים האחרים משם שלא הוטמעה בחברה הרוכשת, אלא נותרה פעילות עצמאית העומדת בפני עצמה. לגוגל יש אפליקציה דומה, Google Maps, שהיא אפליקציית הניווט השולטת במדינות רבות. לפי הערכות, הרכישה נועדה בין השאר כדי לחסום הצעת רכישה שקיבלה ווייז מפייסבוק, שמתחרה עם גוגל על שוק הפרסום. המודל העסקי של ווייז מבוסס על פרסומות, אך לא בטוח שרמת ההכנסות שלה היתה מסוגלת להחזיק את החברה עצמאית לאורך זמן. סכום הרכישה - כ-1 מיליארד דולר - היה הגבוה ביותר ששולם בעבור אפליקציה ישראלית, אך אפליקציות ניווט אחרות נמכרו בסכומים גבוהים יותר של מעל 5 מיליארד דולרים.

ווייז אמנה לא משמעותית בעבור הפעילות הנוכחית של גוגל, אך פטנטים שרושמת ענקית החיפוש מרמזים על כוונתה לשלב בין שירותי ווייז ו-Waymo, יחידת המוניות האוטונומיות שלה. בסיס המשתמשים הרחב של ווייז מאפשר לה לאסוף מהם כמויות עצומות של מידע ישיר ומידע עקיף, באמצעות בינה מלאכותית, על הכבישים. בראיון לביזנס אינסיידר שנערך בדצמבר האחרון, ברדין אמר: "אנחנו יכולים לגלות שיש כביש חדש איפשהו כי אנחנו רואים נהגים המשתמשים בווייז נוהגים באמצע שומקום. אבל כדי לדעת את שם הרחוב - אנחנו זקוקים לבן אדם שחי בו. לכן אנו זקוקים לבני אדם ודאטה שיעבדו יחד". גם התפתחות ערים חכמות תורמת לווייז, שכיום משתפת פעולה בתחום עם עשר ערים ברחבי העולם.

הרכישה סידרה לאפל יכולות זיהוי פנים

פריימסנס

מוצר: חיישני זיהוי תנועה

מייסדים: אביעד מייזלס, אלכס שפונט, דימה רייס, אופיר שרון וטמיר ברלינר

שנת הקמה: 2005

שנת רכישה: 2013

סכום: 345 מיליון דולר

עובדים: גידול מ-150 בעת הרכישה ליותר מ-300 כיום

מה קרה עם החברה מאז? אפל איחדה את 150 עובדי פריימסנס עם 150 מפוטרי טקסס אינסטרומנטס אותם היא קלטה. עובדי פריימסנס ואחד המייסדים, אלכס שפונט, חתומים על כמה מהפטנטים הבולטים של אפל בתחום ה-AR.

חברת חיישני התנועה פריימסנס (PrimeSense) הוקמה ב-2005 ונמכרה לאפל שמונה שנים לאחר מכן תמורת 345 מיליון דולר. לאורך השנים, הציפיות מפריימסנס היו גבוהות בהרבה מהסכום בו היא נרכשה לבסוף בגלל שיתוף-פעולה הדוק עם מיקרוסופט. לפי גורמים בשוק, פריימסנס סייעה למיקרוסופט להשיג הכנסות של מיליארדי דולרים, אך זאת נטשה אותה לטובת טכנולוגיה שפיתחה בעצמה - מספקת תזכורת ליכולת של הענקיות להרים ולהפיל סטארט-אפים.

מרבית מייסדי פריימסנס כבר לא עובדים באפל, אך אלכסנדר שפונט, סמנכ"ל הטכנולוגיות של הסטארט-אפ, נחשב לבכיר יחסית בחברה. לפי חשבון הלינקדאין שלו, פרטי התפקיד שלו סודיים.

בתוך אפל הפכה פריימסנס לגורם משמעותי בכל הקשור ליכולות זיהוי הפנים של החברה. פריימסנס עמדה מאחורי פיתוח FaceID, יכולות זיהוי הפנים של אפל שהוטמעה לראשונה באייפון X, והפכה מאז לסימן ההיכר של מכשירי החברה. הטכנולוגיה פותחה בתל אביב, במרכז הפיתוח שהוקם על בסיס הרכישה.

במקביל, פריימסנס ממלאת תפקיד נוסף ומרכזי יותר באפל שנוגע לתכניותיה בכל הקשור למציאות מדומה ורבודה. ב-2016, טים קוק אמר ש"המציאות הרבודה יכולה להיות באמת נפלאה, ואנו ממשיכים להשקיע בה המון". לפי הערכות, אפל תוציא מוצר לשוק בשנה הבאה, שבו הטכנולוגיה של פריימסנס תהיה גורם מרכזי. בין השאר, ההערכות הללו מתבססות על פטנטים שרשמה החברה.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%