גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

5 ענקיות, 5 רכישות: מה קרה איתן ביום שאחרי?

שיתוף-פעולה שהפך לרכישה, מייסדים דומיננטיים וטכנולוגיה שמתאימה לפיתוחים עתידיים - איך הפכו אנפורנה, אדאלום, פריימסנס ואחרות להיות כל-כך משמעותיות בעבור ענקיות הטכנולוגיה, ומה זה אומר על התעשייה הישראלית?

מי המרוויחים הגדולים, למה החברה שווה מאות מיליוני דולרים, ואיזה נתח קיבלו העובדים? אלו השאלות שאנו שואלים בכל אקזיט משמעותי בהייטק הישראלי. העובדים חוגגים, המשקיעים מתעשרים והמייסדים מרוצים - עד שהם עוברים למיזם הבא, או מצטרפים לחברה הרוכשת ונעלמים מהתודעה הציבורית.

בזמן שאנו ממשיכים לאקזיט הבא, הפעילות הנרכשת מתפתחת או דועכת, מניבה הכנסות או מסבכת את החברות בשערוריות, הופכת להיות דומיננטית, או שדווקא מצטרפת לשורה של רכישות כושלות, שהן חלק בלתי נפרד מתעשיית ההייטק. את כל התהליכים האלו גם מלווה שתי שאלות חשובות: למה הסטארט-אפ לא נשאר עצמאי והתפתח להיות חברה ישראלית גדולה; והאם הוא לא יהפוך לפיצ'ר נוסף בחברה הרוכשת?

תשובות, חלקיות אמנם, אפשר למצוא ברכישות בישראל שביצעו חמש ענקיות הטכנולוגיה: אפל, אמזון, פייסבוק, גוגל ומיקרוסופט. כולן ביצעו בישראל רכישות שהשפיעו עליהן באופן עמוק והפכו לחלק בלתי נפרד מהחברה. אלו היו רכישות משמעותיות, ועבר מספיק זמן כדי לבחון איך התפתחו (בניגוד למובילאיי, שנרכשה רק לפני שנתיים בעסקה הגדולה בהייטק הישראלי).

הנושא הזה עלה לכותרות באחרונה בעקבות ההודעה על רכישת מלאנוקס על ידי אנבידיה ב-6.9 מיליארד דולר. אי-אפשר להתעלם מהעובדה כי למלאנוקס תהיה כעת גישה למשאבים כספיים, ואפשרות להשפיע על חברה של מעל 100 מיליארד דולר. כל אלו גם עשויים להשפיע על התעשייה הישראלית - להגדיל את מספר המועסקים ולחבר אותה לטכנולוגיות ותחומים חדשים.

מחקר שביצעה חברת Applied Economics עבור המועצה הלאומית למו"פ במשרד המדע בשנת 2014 הראה כי תרומתם של מרכזים אלה להייטק הישראלי אינה מבוטלת. המחקר מצא כי הידע שצוברים העובדים במרכזי המו"פ של החברות הבינלאומיות עובר איתם ומופץ הלאה לקהילת ההיי-טק הישראלית. חלק מהעובדים מחברות זרות יוצאים לייסד חברות סטארט-אפ חדשות או להצטרף לחברות מקומיות, והתוצאה היא שהידע מהחברות הרב-לאומיות מוביל לצמיחת המשק. מאז הצטמצמה התלות של ישראל בחברות הרב-לאומיות, אם בוחנים זאת בשיעור הוצאות המחקר והפיתוח (מו"פ).

עם זאת, בקרב חלקים בתעשייה עולים חששות כי מרכזי הפיתוח של החברות הרב לאומיות הם מקור ל"בריחת ידע" שמגיע מישראל אך משמש חברות זרות. בנוסף, לאורך השנים ובמיוחד עם התרחבות פעילותה של אמזון במדינה, עלו טענות על כך שהענקיות הרב לאומיות מהוות תחרות לא הוגנת על כוח עבודה מוכשר שיכול היה לעבוד בחברות הישראליות. גורם בתעשייה המקורב לווייז אמר ל"גלובס" כי לדעתו ווייז היתה יכולה להימכר בסכום גבוה משמעותית אם היתה מחכה כמה שנים, או להפוך לענקית ישראלית בעצמה.

כיום יש כ-300 מרכזי פיתוח בישראל, חלקם הגדול נפתח על בסיס רכישות של סטארט-אפים ישראלים. כך היה גם אצל אפל, אמזון ופייסבוק. האם לרכישות כאלו, של חברות שלא פעלו עד כה בישראל, יש תרומה משמעותית יותר על התעשייה הישראלית? כן ולא. אין ספק שכניסה של אפל לישראל היא משמעותית וחשובה. ואולם רכישת חברת הסייבר אדאלום על ידי מיקרוסופט הוכיחה גם אחרת - למיקרוסופט היתה פה פעילות פיתוח, אך רכישת אדאלום הפכה את המרכז הישראלי למשמעותי יותר בפעילות של ענקית הטכנולוגיה.

עמי לוטבק, שהפך ל-CTO במיקרוסופט ישראל לאחר שזו רכשה את אדאלום אותה ייסד, סבור שהרכישה היטיבה עם החברה: "הרבה פעמים כשסטארט אפ עושה אקזיט זה סוף הסיפור, מבחינת אדלום האקזיט היה עוד חלק בהתפתחות של החברה", הוא אומר ל"גלובס". "מיקרוסופט עושה שימוש בנכון ברוח היזמית של אדאלום כדי לקדם את החברה. היא אימצה את הטכנולוגיה שלה וקידמה את מנהליה. כשאתה חלק ממיקרוסופט אתה יכול להשפיע על השוק בקנה מידע אחר לחלוטין", מוסיף לוטבק.

לזהות הרוכשת יש כמובן גם השפעה: אם אנפורנה (שנמכרה לאמזון) היתה נמכרת לחברה אחרת, יכול להיות שהיום היו בה הרבה פחות עובדים, וגם ההשפעה שלה על תחום הענן היה מצומצם יותר. חברה אחרת שהיתה רוכשת את אונבו היתה מפיקה ממנה תועלת שונה מזאת של פייסבוק, ואולי הפעילות עדיין היתה קיימת.

במלים אחרות, ניתוח של חמש הרכישות הללו מספק לנו תזכורת נוספת: דין רכישה של אחת הענקיות הוא לא כדין של רוכשות אחרות. לענקיות הטכנולוגיה יש יכולת לקחת סטארט-אפ ולספק לו משאבים ופוטנציאל צמיחה משמעותיים. רכישות שלהן משאירות מאחור את המתחרות, ולכן יש לכך פוטנציאל תרומה משמעותי לתעשייה הישראלית. ועדיין, לתעשייה הישראלית צריכה להיות יכולת להתפתח גם בלי הענקיות האלו.

אמזון בונה על השבב הישראלי

אנפורנה לאבס

מוצר: בקרי תקשורת נמוכי הספק לשרתי מחשוב ואחסון

מייסדים: אביגדור וילנץ, ביליץ הרבויה, נאפה בשארה ורונן בונה

שנת הקמה: 2011

שנת רכישה: 2015

סכום: 370 מיליון דולר

מספר עובדים: גידול מ-90 בעת הרכישה למאות כיום

מה קרה עם החברה מאז? אנפורנה לאבס הפכה למרכז הפיתוח של אמזון בישראל; שניים ממייסדי החברה, ביליץ הרבויה ונאפה בשארה, הפכו לסמנכ"לים בכירים באמזון העולמית; צוות אנפורנה מונה מאות עובדים ומוביל את פיתוחיה של אמזון בתחום משמעותי ביותר - למידת מכונה ובינה מלאכותית.

אמזון רכשה את אנפורנה לאבס ב-2015, אחרי שנה של שיתוף-פעולה בין שתי החברות, שתרם להפיכת עסקי הענן של אמזון (AWS) למנוע צמיחה עבור ענקית הקמעונות ולשירות הענן המוביל בשוק. אנפורנה לאבס הפכה למרכז הפיתוח של אמזון בישראל, ושניים ממייסדי החברה, ביליץ הרבויה ונאפה בשארה, הפכו לסמנכ"לים בכירים באמזון העולמית. כיום, צוות אנפורנה מוביל את פיתוחיה של אמזון בתחום משמעותי ביותר - למידת מכונה ובינה מלאכותית. בכנס האחרון של AWS בדצמבר הציגה אמזון מעבדים חדשים לחוות שרתים, שפותחו על ידי אנפורנה.

הסיפור של אנפורנה קשור להתפתחות הענן ותחום התעשתיות כשירות (IaaS), כלומר שימוש בתשתיות במודל של תשלום לפי שימוש. היכולת של אמזון בתחום היתה מוגבלת בגלל החומרה המיושנת שבה השתמשה, והיא החלה לפתח חומרה בעצמה. כאן השתלבה אנפורנה, שפיתחה רכיבי סיליקון שעמדו בבסיס הדור החדש של יחידות המחשוב של אמזון.

בעקבות שיתוף-הפעולה המוצלח, אמזון רכשה את החברה ב-2015. כיום אנפורנה מסייעת לאמזון להיות מובילה לא רק ברשתות, איחסון ו-וירטואליזציה - הפיתוח האחרון שלה נועד להפוך את AWS למובילה בתחום האימון וההרצה של מודלים של למידת מכונה ובינה מלאכותית בענן. מנכ"ל AWS אנדי ג'סי הכריז בכנס RE:INVENT שהתקיים בנובמבר האחרון על Inferentia, שבב שפותח על ידי אנפורנה, וצפוי להיות מושק בהמשך השנה ולתמוך ביישומי למידת מכונה ובינה מלאכותית בביצועים גבוהים ובעלות נמוכה. הוא אף ציין כי אנפורנה היא בעלת חשיבות מרכזית לאמזון ולעסקי הענן שלה. 

אנדי ג'סי / צילום: רויטרס, Richard Brian

פייסבוק סגרה את הפעילות, המייסדים התקדמו

אונאבו (Onavo)

מוצר: סדרת אפליקציות שדוחסות ומנטרות נתוני גלישה

מייסדים: גיא רוזן ורואי טיגר

הקמה: 2010

שנת רכישה: 2013

סכום: 150 מיליון דולר

עובדים: גידול מ-40 בעת המכירה ליות מ-100 כיום

מה קרה עם החברה מאז? אונאבו הפכה למרכז הפיתוח של פייסבוק המונה כיום מעל 100 עובדים; פייסבוק סגרה את האפליקציה של אונאבו וחיסלה לחלוטין את מוצר החברה; רועי טיגר מונה לתפקיד בכיר של מנהל הנדסה הממוקם בפאלו אלטו, ומנהל צוות של מאות מהנדסים; רוזן הוא סגן נשיא ניהול מוצר, אשר מופקד בימים אלה על ניהול מוצרי הפרטיות והבטיחות בפייסבוק.

אונאבו, שנרכשה בשנת 2013 על ידי פייסבוק, היתה מעורבת בשנים האחרונות בשורה של שערוריות פרטיות (לפי דיווחים) בהן הסתבכה הרשת החברתית. כתוצאה מכך, פייסבוק סגרה את האפליקציה המרכזית של אונאבו. ועדיין, המקרה הזה מעורר שאלה לגבי מהי רכישה מוצלחת. הצוות של אונאבו לא פוטר, אלא להיפך - ממשיך להיות חלק מרכזי ממרכז הפיתוח של פייסבוק. בנוסף, בכירים באונאבו ממלאים היום תפקידים מרכזיים מאוד בחברה.

אונאבו, שנמכרה לפייסבוק ב-2013 תמורת 150 מיליון דולר, פיתחה אפליקציה שהציעה למשתמשים לחסוך בעלויות תעבורת נתונים בסמארטפונים שלהם. אפליקציות נוספות נועדו להתגונן מפני תוכנות זדוניות, וכדי להציע שירות לדירוג פופולריות ודפוסי שימוש ביישומי סמארטפון למטרות שיווק (על סמך שימוש באפליקציות אחרות).

לפי המסרים הפומביים של פייסבוק, אונאבו היתה אמורה להשתלב בעיקר עם פרויקט internet.org, שנועד לחבר 5 מיליארד איש, אזרחי מדינות מתפתחות, לאינטרנט. לאחר הרכישה, דובר פייסבוק ציין גם כי "כלי המחקר של אונאבו יעזרו לנו להציע מוצרי מובייל יעילים יותר".

ואכן, לפי דיווח בניו יורק טיימס, פייסבוק יכולה לקבל באמצעות אונבו מידע מפורט על האפליקציות האחרות שהמשתמשים הורידו. כך היא יכלה לזהות טרנדים חדשים ולקבל החלטות עסקיות לפי המידע הזה. לפי דיווחים, המידע הזה סייע לפייסבוק לקבל החלטה על רכישת ווטסאפ ולקבל החלטות על השקת פיצ'רים שיתחרו בסנאפ.

לאחר שורה של חשיפות ופרשיות סביב פעילות אונאבו, פייסבוק חיסלה לחלוטין את פעילות האפליקציות שלה. אך מייסדיה התקדמו בחברה לעמדות ניהול בכירות בסן פרנסיסקו: טיגר משמש כמנהל הנדסה, שם הוא מופקד על צוות של מאות מהנדסים. רוזן הוא סגן נשיא למוצר ובטיחות, שמופקד בימים אלה על ניהול מוצרי הפרטיות והבטיחות בפייסבוק. גורמים בשוק מספרים כי טיגר עובד גם הוא על מוצרי פרטיות ובטיחות. 

רואי טיגר / צילום: רואי טיגר

משפיעים על מרכז הפיתוח של מיקרוסופט

אדאלום (Adallom) 

מוצר: מערכת לניטור ואבטחה של שימושים ארגוניים בתוכנות מקוונות

מייסדים: אסף רפפורט, עמי לוטבק ורועי רזניק

שנת הקמה: 2012

שנת רכישה: 2015

סכום: 320 מיליון דולר

עובדים: גידול מ-90 בעת הרכישה לכ-350 כיום

מה קרה עם החברה מאז? אסף רפפורט מונה למנכ"ל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל; עמי לוטבק, הפך ל-CTO של מיקרוסופט ישראל; אדאלום עומדת בבסיס חטיבת אבטחת הענן העולמי של מיקרוסופט וצוות אדאלום מונה כיום כ-350 עובדים בישראל.

חברת מיקרוסופט רכשה את חברת אדאלום בשנת 2015 תמורת 320 מיליון דולר, במה שהפכה להיות דוגמא לעסקת רכישה שהצליחה מעבר למצופה. החברה הקימה על בסיס סטארט-אפ של עשרות עובדים את חטיבת אבטחת הענן העולמי שלה, המונה כיום כ-350 עובדים בישראל; שניים ממייסדי הסטארט-אפ, המנכ"ל אסף רפפורט וסמנכ"ל הטכנולוגיות עמי לוטבק, עברו להוביל את מרכז הפיתוח של החברה בישראל, באותם תפקידים (בהתאמה).

אדאלום פיתחה מערכת לניטור ואבטחה של שימושים ארגוניים בתוכנות מקוונות, המכונה מתווך גישה מאובטחת לענן (CASB). מדובר במעין שכבה שעוטפת את האפליקציה והמידע הארגוני שיושבים בחוות שרתים מרוחקת, או בענן, ומתווכת את הגישה אליהם, כך שהיא עוברת דרך מנגנון השליטה והבקרה של החברה. מעבר ליכולות המוצר של אדאלום, גורמים בשוק מעריכים כי אחד השיקולים מאחורי הרכישה, הייתה יכולות הסייבר שהביא איתו הצוות, רובו בעלי עבר צבאי עשיר בישראל.

לאחר שפורסם על הרכישה, היה נראה מהמסרים של מיקרוסופט כי אדאלום תספק מוצר אבטחה עבור מוצרי אופיס 365 בלבד. מהר מאוד התברר שאדאלום משמעותית הרבה יותר. "מאז רכישת אדאלום על ידי מיקרוסופט לפני כשלוש שנים, תחום האבטחה בחברה גדל בצורה משמעותית והיום מיקרוסופט היא אחת מהחברות המובילות בעולם בתחום זה", אומר עמי לוטבק ל"גלובס". 

אסף רפפורט / צילום: קובי קואנטס

ממתינים לרכב האוטונומי של גוגל

ווייז (Waze)

מוצר: אפליקציית ניווט

מייסדים: אהוד שבתאי, אמיר שנער ואורי לוין

שנת הקמה: 2008

שנת רכישה: 2013

סכום: 1.1 מיליארד דולר

עובדים: גידול מ-100 בעת הרכישה לכמה מאות

מה קרה עם החברה מאז? מנכ"ל ווייז נועם ברדין מוביל את ווייז ומחזיק בתפקיד בכיר בגוגל העולמית עד היום; מאות אנשים מועסקים בווייז בישראל והחברה הודיעה במהלך השנה שעברה על כוונתה להכפיל את הצוות.

הרכישה של ווייז שונה מהמקרים האחרים משם שלא הוטמעה בחברה הרוכשת, אלא נותרה פעילות עצמאית העומדת בפני עצמה. לגוגל יש אפליקציה דומה, Google Maps, שהיא אפליקציית הניווט השולטת במדינות רבות. לפי הערכות, הרכישה נועדה בין השאר כדי לחסום הצעת רכישה שקיבלה ווייז מפייסבוק, שמתחרה עם גוגל על שוק הפרסום. המודל העסקי של ווייז מבוסס על פרסומות, אך לא בטוח שרמת ההכנסות שלה היתה מסוגלת להחזיק את החברה עצמאית לאורך זמן. סכום הרכישה - כ-1 מיליארד דולר - היה הגבוה ביותר ששולם בעבור אפליקציה ישראלית, אך אפליקציות ניווט אחרות נמכרו בסכומים גבוהים יותר של מעל 5 מיליארד דולרים.

ווייז אמנה לא משמעותית בעבור הפעילות הנוכחית של גוגל, אך פטנטים שרושמת ענקית החיפוש מרמזים על כוונתה לשלב בין שירותי ווייז ו-Waymo, יחידת המוניות האוטונומיות שלה. בסיס המשתמשים הרחב של ווייז מאפשר לה לאסוף מהם כמויות עצומות של מידע ישיר ומידע עקיף, באמצעות בינה מלאכותית, על הכבישים. בראיון לביזנס אינסיידר שנערך בדצמבר האחרון, ברדין אמר: "אנחנו יכולים לגלות שיש כביש חדש איפשהו כי אנחנו רואים נהגים המשתמשים בווייז נוהגים באמצע שומקום. אבל כדי לדעת את שם הרחוב - אנחנו זקוקים לבן אדם שחי בו. לכן אנו זקוקים לבני אדם ודאטה שיעבדו יחד". גם התפתחות ערים חכמות תורמת לווייז, שכיום משתפת פעולה בתחום עם עשר ערים ברחבי העולם.

הרכישה סידרה לאפל יכולות זיהוי פנים

פריימסנס

מוצר: חיישני זיהוי תנועה

מייסדים: אביעד מייזלס, אלכס שפונט, דימה רייס, אופיר שרון וטמיר ברלינר

שנת הקמה: 2005

שנת רכישה: 2013

סכום: 345 מיליון דולר

עובדים: גידול מ-150 בעת הרכישה ליותר מ-300 כיום

מה קרה עם החברה מאז? אפל איחדה את 150 עובדי פריימסנס עם 150 מפוטרי טקסס אינסטרומנטס אותם היא קלטה. עובדי פריימסנס ואחד המייסדים, אלכס שפונט, חתומים על כמה מהפטנטים הבולטים של אפל בתחום ה-AR.

חברת חיישני התנועה פריימסנס (PrimeSense) הוקמה ב-2005 ונמכרה לאפל שמונה שנים לאחר מכן תמורת 345 מיליון דולר. לאורך השנים, הציפיות מפריימסנס היו גבוהות בהרבה מהסכום בו היא נרכשה לבסוף בגלל שיתוף-פעולה הדוק עם מיקרוסופט. לפי גורמים בשוק, פריימסנס סייעה למיקרוסופט להשיג הכנסות של מיליארדי דולרים, אך זאת נטשה אותה לטובת טכנולוגיה שפיתחה בעצמה - מספקת תזכורת ליכולת של הענקיות להרים ולהפיל סטארט-אפים.

מרבית מייסדי פריימסנס כבר לא עובדים באפל, אך אלכסנדר שפונט, סמנכ"ל הטכנולוגיות של הסטארט-אפ, נחשב לבכיר יחסית בחברה. לפי חשבון הלינקדאין שלו, פרטי התפקיד שלו סודיים.

בתוך אפל הפכה פריימסנס לגורם משמעותי בכל הקשור ליכולות זיהוי הפנים של החברה. פריימסנס עמדה מאחורי פיתוח FaceID, יכולות זיהוי הפנים של אפל שהוטמעה לראשונה באייפון X, והפכה מאז לסימן ההיכר של מכשירי החברה. הטכנולוגיה פותחה בתל אביב, במרכז הפיתוח שהוקם על בסיס הרכישה.

במקביל, פריימסנס ממלאת תפקיד נוסף ומרכזי יותר באפל שנוגע לתכניותיה בכל הקשור למציאות מדומה ורבודה. ב-2016, טים קוק אמר ש"המציאות הרבודה יכולה להיות באמת נפלאה, ואנו ממשיכים להשקיע בה המון". לפי הערכות, אפל תוציא מוצר לשוק בשנה הבאה, שבו הטכנולוגיה של פריימסנס תהיה גורם מרכזי. בין השאר, ההערכות הללו מתבססות על פטנטים שרשמה החברה.

עוד כתבות

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

יונדאי i20 מודל 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-120 אלף שקל: מכונית קטנה עם תמורה טובה

ה–i20 החדשה היא מכונית זריזה, מרווחת יחסית לקטגוריה וחסכונית. יש נוחות ממנה, אבל בעידן שבו אפילו משפחתיות "עממיות" כבר נושקות ל-170 אלף שקל, ה-i20 היא בחירה הגיונית לבעלי תקציב מוגבל

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

צה"ל: חיסלנו מחבל בכיר בלבנון, שקידם פעולות טרור רבות נגד ישראל

דיווח: במצרים נערכים ב"תוכנית חירום" לפלישה ישראלית לרפיח • פיגוע דקירה ברמלה: צעירה נפצעה קשה • צה"ל תקף מבנים צבאיים ששהו בהם מחבלים של חיזבאללה בדרום לבנון • דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה •   ● כל העדכונים

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

השר בן גביר נפגע בתאונת דרכים: מצבו קל-בינוני

בן גביר הגיע לזירת הפיגוע ברמלה, התראיין וכשעזב את המקום - היה מעורב בתאונת דרכים • רכבו של השר התהפך והוא פונה לטיפול רפואי • לפי עד ראייה: רכב השר חצה באור אדום • ארבעה בני אדם נוספים נפצעו בתאונה, מצבם קל-בינוני

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Shutterstock, photosince

מה אפשר ללמוד מגוגל? ארבע תובנות מדוחות ענקיות הטכנולוגיה

שלוש ענקיות טכנולוגיה פרסמו אמש את דוחותיהן לרבעון הראשון והציגו תוצאות מרשימות עם הכנסות ורווחים של עשרות מיליארדי דולרים כל אחת: מיקרוסופט, גוגל ואינטל ● התנודתיות הקיצונית במניות הענק הללו יכולה להזכיר למשקיעים מספר תובנות שחשוב לשים לב אליהן בשוק ההון

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

צילום: רויטרס, IMAGO/Bernd Feil/M.i.S.

אתם לא מספיקים כלום? מחקרים חדשים מגלים - כנראה שזו הסיבה

בשנים האחרונות הפך המושג "עוני זמן" לפופולרי בקרב חוקרים המנסים להבין את יחסינו המורכבים עם פנאי והשפעתם על האושר והבריאות שלנו ● לאט לאט הם מגלים מה אנחנו עושים לא נכון בתכנון הזמן שלנו ואיזה פרדוקס כלכלנים מפספסים כשהם בונים תוכניות רווחה ● מדד חדש שצפוי להיכנס ללשכת הסטטיסטיקה בארה"ב מרגש אותם במיוחד

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק