נשים בשוק העבודה / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
יש בעיות שאפשר לקטלג אותן כבעיות גרביטציה, כוח המשיכה. שמעתי את זה פעם ממרצה שניסה לעזור למישהו לא להיתקע במקום שאי-אפשר לשנות. במקום להילחם בכוח המשיכה, תניחו שהוא שם ואז תבדקו מה עושים איתו - איך משתמשים בו, מתקדמים בעזרתו או זזים למקום אחר, שבו אין לו תפקיד.
בהתמודדות עם שאלות של גיוון בארגונים, לעתים קרובות מדי אנחנו נלחמים בכוח המשיכה, מנסים לרבע עיגולים, לכפות סגנון עבודה מסוים על אנשים שאינם מסוגלים לפעול בתוכו. בתהליך הזה אנחנו מפספסים את ההזדמנויות שמזמן עולם העבודה החדש למי שלא יכול היה להיכנס למערכות העבודה המסורתיות, אבל יכול דווקא לפרוח בעולם ללא מגבלות של מקום, תפקיד, מקצוע ואפילו זמן ומרחב.
להפוך את החיסרון ליתרון
המחשבה על בעיית כוח המשיכה התחילה בשיחה בין מובילות של קבוצות נשים בהייטק, במסגרת האקתון שמטרתו לקדם תעסוקת נשים בשוק העבודה החדש. נקודת המוצא של אותן נשים הייתה שנשים נמצאות בעמדת פתיחה נחותה בשוק הזה. המספרים מראים שהן מחזיקות ברוב התפקידים שהטכנולוגיה תשנה, אולי תעלים. במחקר אמריקאי, שכותרתו Women Automation and the Future of Work, נמצא שנשים הן 47% משוק העבודה, אבל מאיישות 58% מהמשרות שנמצאות בסיכון הכי גדול בעקבות אוטומציה. גם מחקר של ארגון OECD טוען שנשים נמצאות בסיכון של 11% לאבד את עבודתן בעקבות אוטומציה, לעומת סיכון של 9% בקרב גברים. הצד השני של הסיפור הוא שפחות נשים לומדות מקצועות טכנולוגיים, המזוהים עם העולם החדש.
בעיניי, ההנחה שהפתרון לעובדים שמשרתם בסכנה הוא ללמד אותם מקצועות טכנולוגיים היא הנחה שגויה. נכון שהעולם הופך לטכנולוגי, אבל לא נכון להניח שכל העבודה בעולם כזה תחייב ידע בכתיבת קוד.
בישראל של היום, אם אישה רוצה לשפר את מצבה הכלכלי, כדאי לה בהחלט להשתלב באופן כלשהו בתעשיית הטכנולוגיה, אבל ככל שהטכנולוגיה תיכנס ליותר ויותר תחומים, היא תפתח אפשרויות לעבוד ולהתפרנס גם בעולמות מסורתיים. ההגדרה של פרנסה או עבודה כטכנולוגית מפספסת את העובדה שהעולם הטכנולוגי משרת את כל התעשיות והמקצועות, והוא הרבה יותר מאוסף של מקצועות שכדאי ללמוד.
ראו לדוגמה את פלטפורמת Etsy המאפשרת למי שעוסקים במלאכות יד או באמנות להתפרנס, עם אוריינות טכנולוגית בסיסית. ללא ספק, בעידן החדש כולם צריכים לדעת להשתמש במחשב, וללמוד להשתמש בכלים חדשים דרך קבוצות פייסבוק, סרטוני יוטיוב או קורסים.
עובדים רבים באמצע החיים מספרים שבתחילת הדרך רצו ללמוד משהו "לא פרקטי", למשל ספרות, אבל הסביבה שאלה אותם מה יעשו עם זה ושלחה אותם ללמוד "מקצוע". היום, אחרי שני עשורים, הם נזכרים שבעצם חלמו לכתוב. החדשות הטובות הן שדווקא בעולם של היום אפשר ללמוד ספרות ולהפוך לכותבת תוכן מבוקשת בעזרת שימוש נכון בכלים החדשים.
לכן הפתרון לעובדים בתחומים שצפויים להיעלם אינו ללמד אותם לכתוב קוד, אלא ללמד אותם כיצד להשתמש ברשתות ובפלטפורמות שיאפשרו להם לעבוד בתוך העולם הטכנולוגי, גם אם התחום שלהם רחוק ממנו מאוד.
פתרונות תעסוקה אינם יכולים להיות כרוכים בשינוי הנטיות הטבעיות של אנשים. במקום זאת, צריך לפתוח בפניהם את מרחב אפשרויות העשייה בתחומם. צריך לאמץ מבט אחר על השינויים. בעולם של כלי רכב אוטונומיים, למשל, יש המון מקום לאנשים שיודעים לחשוב עיצוב - עיצוב מוצר, עיצוב חוויית משתמש, עיצוב שירותים חדשים, עיצוב מרחבים עירוניים.
בעולם של מדפסות תלת ממד, אפשר להגדיר מחדש כמעט כל מקצוע, ייצור ומוצרים. בעולם של מציאות רבודה אפשר למדוד בגדים באופן וירטואלי, להיעזר בסטייליסטית, במתפרה ובחנות בלי להיות תלויים במקום. האפשרויות הללו יוצרות מקומות עבודה לאנשים במקומות שאנחנו כיום מחשיבים מרוחקים, לדוגמה, ללא צורך בלימוד מקצוע טכנולוגי.
הזדמנות לאוכלוסיות מודרות
בישראל, יש אוכלוסיות שמתקשות באופן מסורתי להשתלב בעולם העבודה, למשל נשים ערביות, חרדים או אנשים החיים בפריפריה. בחלק מהמקרים, בחלק מהאוכלוסיות האלה, הקושי להשתלב בשוק העבודה המסורתי נובע מאותן סיבות שבגללן נשים בכלל התקשו להשתלב, כמו הקושי לצאת מהבית ליום עבודה מלא במשרד מרוחק. אבל כששוק העבודה משנה את ההגדרה של עבודה, נפתחות הזדמנויות מעניינות.
ראו לדוגמה נשים ערביות המתגוררות בכפרים, שתפקידן המסורתי היה בין השאר לבשל. מי מהן שיודעת ואוהבת לבשל הייתה יכולה, אם הייתה ניתנת לה הזדמנות, לספק שירות מדהים לאחיותיה העובדות מחוץ לבית ומתמודדות בין השאר עם הצורך לספק אוכל ביתי איכותי למשפחותיהן. התיווך הזה בין נשים לנשים יכול לפתור בעיות פרנסה, זמן וצורך של שתי קבוצות הנשים. היום, היכולת של נשים למכור את תבשיליהן לאחרים מוגבלת סך הכול בידע כיצד להשתמש בטכנולוגיות מתווכות.
דמיינו מה אפשר יהיה לעשות בעולמות עבודה שבהם אנשים יודעים כיצד למצוא זה את זה וליצור חיבורים המאפשרים לכולם להתפרנס. דוגמה מצוינת לכך, הפועלת כבר היום, היא Missbeez, פלטפורמה המחברת בין מי שנותנות שירותי טיפוח לבין מי שצורכות אותם, לבית או למשרד.
בדוגמאות האלה יש ממד נוסף שתומך בתעסוקה של נשים. אוסף השירותים הזה יאפשר לנשים עובדות לפנות את עצמן ביתר קלות ממשימות שבאופן מסורתי דרשו ניהול זמן מורכב. תחשבו על קניות ברשת, בישול ביתי, טכנולוגיות שמנקות את הבית, וזאת רק ההתחלה.
בתחום הפיתוח של אנשים, למדנו שצמיחה מחוזקות היא הרבה יותר יעילה מהניסיון לשנות את עצמנו. בפריזמה הזאת, נקודת הפתיחה של נשים בשוק העבודה החדש היא מדהימה, כי יש מפגש מעניין בין הסוגיות שמטרידות נשים באופן מסורתי לבין התפתחות עולם העבודה. דווקא מתוך ההתמודדות עם הצרכים הייחודיים ומתוך החוזקות, יש לנשים יתרון יחסי ביכולת לחלום פתרונות והזדמנויות בצורות עבודה חדשות.
בעידן הטכנולוגי, הטכנולוגיה היא ה"איך" ולא ה"מה". לא כולם מוכרחים ללמוד קוד, אבל כולם צריכים לדעת לעבוד במרחבי העבודה החדשים. כי אתגר התעסוקה המגוונת, לנשים או לאוכלוסיות אחרות שהודרו מעולם העבודה המסורתי, יפוצח כשנפסיק להסתכל על תעסוקה דרך הפריזמה של מעסיק ומשרה, ונצייד אנשים במיומנויות כדי שלא יזדקקו להם.
הכותבת היא יועצת אסטרטגית, מרצה ובלוגרית בעולם העבודה העתידי niritcohen.com