גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מזרון לאנשים עסוקים ומסלול עוקף מכולת שכונתית: אלה הסטארט-אפים שפונים למילניאלז

בהלת הזהב החדשה מובילה לכך שמיליארדי הדולרים שמושקעים בתעשיית ההייטק לא מנותבים רק לפתרון הבעיות הגדולות של העולם, אלא גם כדי להפוך את חיי המילניאלז לנוחים יותר ● מהשכרת בגדים ועד המתנה לשליח - היזמים החדשים מטשטשים את רעיון הסטארט-אפ והחדשנות שבבסיסו

הסטארט-אפים שפונים למילניאלים / אילוסטרציה: Shutterstock
הסטארט-אפים שפונים למילניאלים / אילוסטרציה: Shutterstock

בימים בהם אובר מגישה תשקיף להנפקה ראשונית בתג מחיר מפלצתי של 120 מיליארד דולר, נראה כי יותר מהכל עולה השאלה - מה הופך חברה אחת לסטארט-אפ. התעוזה של אובר ההפסדית השיטתית-נצלנית העובדים-חסרת הכבוד לרגולטורים וסך הכל לא נחמדה פוגשת משקיעים נלהבים שצפויים לשפוך עליה 10 מיליארד דולר באחת ההנפקות הגדולות בשוק האמריקאי בשנים האחרונות. ההצלחה של אובר בקרב המשקיעים הסבלניים סללה את הדרך, או לכל הפחות היא המודל המובהק ביותר, של יזמים רבים בשנים האחרונות שמחפשים ל"שבש" בעצמם תעשיות - כל תעשייה שהיא, ועם כל רעיון שהוא.

השאלה האם הם מנסים לפתור בעיות בהולות, גדולות, חשובות או בכלל אמיתיות, היא שאלה אחרת לחלוטין. עד אובר שלטו במודל היזמות חברות כמו אמזון, גוגל, אורקל ואפל שעמלו במשך שנים על פיתוח פתרונות לבעיות גדולות ובאמת שינו את העולם. הן הביאו לאימוץ מהיר ומוחלט של האינטרנט, ניסו להתמודד עם אתגרים שאפתניים כמו חיבור אנשים ברחבי העולם, ניסו למצוא פתרונות לאחסון, ארגון מידע והנגשה שלו, חיפשו כיצד ניתן לייעל שרתים, לפתור בעיות ללקוחות ולעסקים ואפילו הקטינו חסמים מסחריים.

ההון הטכנולוגי שקיים היום בקצות האצבעות יכול היה להוביל להתקדמות מהירה בפתרון בעיות עולמיות חדשות. במקום, נוצרה בהלת זהב חדשה, הכוללת שיטפון של יזמים שפועלם מטשטש לחלוטין את רעיון הסטארט-אפ והחדשנות שבבסיסו, וסידרו מחדש את סדרי העדיפויות שמתרכזים פעמים רבות מדי בניסיון למכור מוצרים או שירותים, לא משנה כמה הם מופרכים, מיותרים, לא ערכיים או סביבתיים. לפניכם מצעד הסטארט-אפים האיומים של בני דור המילניום (שלא קרסו במהרה).

המטרה: חיסול המכולת השכונתית

שם: Stockwell (לשעבר Bodega)

פעילות: מכונות לקניית מצרכים לחללים משותפים

שנת הקמה: 2016

כמה כסף גייסה: 2.5 מיליון דולר

ב-2016 הקימו שני יוצאי גוגל את "בודגה" (או בשמו המדויק Bodega.ai), סטארט-אפ בהצהרתו שכל מטרתו היה להחליף את המינימרקטים השכונתיים. הדרך לעשות זאת הוא באמצעות בניית מכונות מצרכים ענקיות שמיועדות לחללים משותפים כמו משרדים, לובי בניינים, מלונות או מעונות ולצייד אותם בכל טוב, מעוגיות ועד קצף גילוח.

צמד היזמים, שנתמך על ידי קרנות הון סיכון בולטות, החליט לקרוא לחברת מכונות המזון Bodega ועיטרו את לוגו החברה בחתול. בודגה הוא כינוי לרחוב של חנויות הנוחות הקטנות בארה"ב, שמופעלות לרוב על ידי משפחות מהגרים לטיניות וידועות בחיבתן למחירים מופרזים וחתולים כדיירים. שני היזמים מעמק הסיליקון לא הסתירו את כוונתם להשמיד את תעשיית המכולות הקטנות והטוויטר עלה באש. החברה הוכתה מכל עבר, הואשמה ביהירות והתעלמות מוחלטת מאחריות קהילתית ותרבותית, במיוחד באוכלוסיות שמרגישות בין כה וכה מותקפות תחת ממשל הנשיאות של דונלד טראמפ.

הרשת לא הצליחה להירגע במיוחד בשל הניסיון להציג מכונות מצרכים כאירוע "משבש" או "מהפכני", ולהצמיד לשם החברה את הקיצור המזהה לבינה מלאכותית (ai). מאז החליפה החברה את שמה ל-Stockwell והבטיחה שוב ושוב כי היא לא מתכננת להציב את המכונות בפינות הרחוב.

stockwell / צילום מסך מאתר החברה

מיקור חוץ, גם להשכרת חדרים

שם: Loftium

פעילות: סיוע במימון משכנתא תמורת זכות להשכיר חלק מהדירה ב-Airbnb

שנת הקמה: 2017

כמה כסף גייסה: 2.5 מיליון דולר

החברה הצעירה מסיאטל מצליחה לעורר סביבה דיון ער במיוחד בחודשים האחרונים משום שהיא הצליחה לקחת את כל מה שרע בכלכלה האמריקאית האי-שוויונית, לתבל את זה בכל מה שנחמד בשיתוף ולהפוך את הכל לנכס מניב. ב-Loftium זיהו את מצוקת בני דור המילניום, שסיכויי פרטים וזוגות רבים מתוכם לרכוש בית משלהם, הופך לסביר פחות ופחות ככל שהשנים עוברות.

בסיס פעילות החברה הוא להעניק כתף תומכת רעילה באמצעות הענקת ההון ההתחלתי הנדרש כדי להשיג משכנתא לרוכשי דירות או בתים פוטנציאליים. Loftium תעניק את סכום זה ללא ריבית או הצמדה. בתמורה בעל הנכס החדש יעניק לחברה את הזכות הבלעדית והבלתי ניתנת לערעור להשכיר חדר אחד בתוך הבית שלו דרך שירותי Airbnb. ההכנסות מאותה יחידת דיור הם הדרך שבה תוחזר ההלוואה.

כמובן שלא בכך מסתכמים השירותים שמציעה החברה לבני דור המילניום העייפים. שירות נוסף בולט הוא רכישת זכויות מבעלי דירות ושוכרים, לנהל יחידת Airbnb בבלעדיות (אך תוך שמירה על עמידה במכסות מינימום מוגדרות מראש). בתמורה, החברה תתמחר את היחידה, תנהל את הרישום לצורך מיסוי, תרהט את החדר, תצייד אותו בפריטים הכרחיים כמו מצעים, מגבות ואפילו מוצרי אמבטיה. כי צריך לעשות מיקור חוץ, גם להשכרת חדר.

Loftium / צילום מסך מאתר החברה

השכרת בגדים לדור שלא אוהב להתחייב

שם: FashionPass

פעילות: השכרת בגדים

שנת הקמה: 2016

הרבה שמעו על Stitch Fix, החברה ששולחת לבתי הלקוחות קופסה חודשית של בגדים תמורת דמי מנוי, אך רבים לא יודעים שהיא רק אחת בים של חברות שמתמחות בשילוח בגדים רנדומליים לאנשים. אחת מהחברות האלו היא FashionPass, שמציעה שירותי השכרת בגדים ולפניה היתה Rent the Runway, שעד היום גייסה חצי מיליארד דולר. מה שמבדיל את FashionPass הוא קהל היעד שלה. במקום, נניח - כולם, FashionPass מתמקדת ב-Influencers, אותם מובילי דעת קהל שמנהלים חשבונות אינסטגרם מהודקים ונהנים ממאות, אלפי, ולעיתים מיליוני עוקבים (בלי סיבה מיוחדת).

אותם מובילי דעת קהל מרכזים סביבם תעשייה פרסומית שלמה, שצפויה להגיע להיקף של 10 מיליארד דולר עד שנת 2020. המיליארדים האלו מופנים להוצאות שיווקיות של חברות מסחריות, שמפרסמות את המוצרים שלהן בחשבון האינסטגרם של אותו נער, נערה, בחור או בחורה. זה הכל. לכאן נכנסת FashionPass, שמזינה את הצורך הבלתי פוסק של בני דור המילניום לזהור כל הזמן בבגדים חדשים, זאת בזמן שאין להם באמת את ההון הנדרש לתחזק את המאווים.

ל-FashionPass יש שלוש תוכניות: Socialite (79 דולר בחודש) שמאפשרת למשתמשים להשכיר שני פריטי לבוש ואקססורי אחד; Trendsetter (109 דולר), שמעניקה תמורת הכסף שלושה פרטי לבוש ושני פרטי אקססורי, ו- Wanderlust(139 דולר), שמאפשרת לקבל ארבעה פרטי לבוש ושלושה פרטי אקססוריז. כל פרטי הלבוש הם כאלו שילבשו מתמודדות בתוכנית "הרווק", בעת טקס הוורד, ורבות מהן אף שימשו דוגמניות עבור החברה.

חשוב לציין כי הרצון להפגין עושר, או חוסר היכולת להפגין מחויבות, הצמיח שורה של סטארט-אפים שכל תכליתם לשרת את חיי אי-הוודאות של המילניום כמו Feather שהוקמה כדי לעזור לבני דור המילניום לרהט את ביתם שרק "בודקים עיר מגורים", או עדיין לא מוכנים להתחייב לזוגיות ועד ל-WeWork הענקית, שקמה על רעיון השכרת חלל עבודה מעוצב וצעיר.

FashionPass / צילום מסך מעמוד אינסטגרם של החברה

מזרון יקר במיוחד לאנשים עסוקים

שם: Casper

פעילות: חנות מזרונים אונליין

שנת הקמה: 2013

כמה כסף גייסה: 340 מיליון דולר

בני דור המילניום הוגדרו על ידי האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית כדור המודאג ביותר, תוצר ישיר של חוסר ביטחון לגבי בריאותם וכלכלתם של העידן הנוכחי. את הנחמה מוצאים בני דור אלו מוצאים בהתעסקות לעיתים כפייתית ברעיון הטיפול העצמי או ה-wellness. קספר נטפלת בצבעי פסטל להתנגדות שנוצרה בשל גניבת הזמן של הקפיטליזם, שערבב לחלוטין את הרעיונות הנבדלים: עבודה ובית, אבל בסופו של דבר מוכרת מזרון יקר במיוחד בקופסה.

החברה, שטוענת כי שינתה את הרגלי צריכת המנוחה של בני דור המילניום, הוקמה כדי לשרת את המציאות התעסוקתית העגומה של בני הדור בה שבוע עבודה בן 80 שעות הוא מצב נתון, לחץ והמולה הם דרך חיים ומנוחה אפשר לקנות אונליין. זה לא משנה את העובדה כי קספר היא בסופו של דבר חברת מזרונים שמוכרת את המוצר שלה באינטרנט, החידוש והשיבוש מגיע בהובלת המזרון - הוא מגיע בקופסה ונהנה משמות מעייפים כמו "הגל". היא כמובן מוכרת גם מיטות, מזרונים לכלבים, מצעים, כריות ומנורות לילה. לפני חודשים קצרים היא אפילו פתחה סניף ממשי שבו ניתן לקנות תנומה קצרה תמורת 25 דולר.

לב העניין הוא המיתוג. היא קוראת לעצמה סטארט-אפ והיא אף זכתה במספר רשימות בתואר "סטארט-אפ השנה" ומתהדרת ב"שיבוש" שוק השינה. קספר עושה זאת כדי לייצר לה תדמית מושכת לבני דור המילניום, שאוהבים סטארט-אפים, אוהבים רכישות מקוונות, מדיניות החלפה נדיבה ולא פחות מכך - אוהבים שינה. אהבות אלו סייעו לחברת המזרונים הזו להשלים רק לפני שלושה שבועות גיוס מרהיב של 100 מיליון דולר, לפי שווי 1.4 מיליארד דולר. CNBC דיווח לפני מספר ימים כי המצטרפת החדשה למועדון חדי-הקרן, שנהנית מתמיכת משקיעים כמו ליאונרדו דה קפריו, קווין ספייסי (כשעוד היה רלבנטי), הראפר 50 סנט, טארגט וקרנות הון סיכון בולטות, אפילו שוקלת לצאת להנפקה בזמן הקרוב.

Casper/ צילום מסך מאתר החברה

הניצול התעסוקתי, גרסת דור המילניום

שם: Hello Alfred

פעילות: שירותי ניהול לבתים

שנת הקמה: 2014

כמה כסף גייסה: 52 מיליון דולר

רק לפני שנה גייס הסטארט-אפ הניו-יורקי המצליח "הלו אלפרד" 40 מיליון דולר נוספים כדי לעזור לו לעמוד ביעד סוף השנה הנוכחית - להציע שירותי "ניהול" ל-100 אלף בתים. אבל שלא תטעו לחשוב שמדובר על ייעול או אוטומציה למטלות הביתיות האיומות כמו רובוט מקפל כביסה או מערכת ניהול תשלום חשבונות. הסטארט-אפ הזה, להוציא האפליקציה, הוא ההפך הגמור של הטכנולוגיה.

"הלו אלפרד" נשען על ההבטחה מאחורי הכלכלה השיתופית שמתייחסת לגיוס מסת אינדיבידואלים שצריכים השלמות הכנסה כדי להעמיד זמינות מסביב לשעון. במקרה הנוכחי, הוא מחזיר קצת "מגע אנושי" למטלות הבית, כמו המשרתים של פעם ומציע מיקור חוץ למטלות - מהגדולות כמו ניקיון הבית ועד הקטנות והקטנוניות של מיון דואר, שליחת דואר, תשלום חשבונות, קניות ואפילו פשוט לחכות בבית עד שחבילה תגיע.

האנשים שמעניקים את שירותי החברה מכונים אלפרדים, על שמו של משרתו הנאמן של ברוס ווין והאלטר אגו שלו, באטמן. מטרתם, באירוע מוחק הזהויות הזה, להקל על חייהם של בני דור המילניום שיכולים להרשות זאת לעצמם תמורת תשלומים חודשיים שנעים בממוצע בין 150 דולר ל-350 דולר. כמו קספר, גם אלפרד צמח על ברכי הניצול התעסוקתי (במקום לנסות לתקן אותו) של ילדי המילניום שסובלת ממעט מדי זמן פנוי ומוכנים להשקיע הון רב כדי להקל על עצמם בביצוע מטלות. 

Alfred / צילום מסך מאתר החברה

עוד כתבות

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

גם אחרי הוזלה של 40 אלף שקל לא בטוח שהרכב הזה שווה את מחירו

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה