גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גילעד אלטשולר - בעלים ומנכ"ל משותף באלטשולר שחם / צילום: איל יצהר

הרבעון הראשון של שנת 2019 היה מצוין עבור מנהלי החיסכון לטווח ארוך בישראל ועבור העמיתים שחוסכים באמצעותם, עם תשואות נומינליות ברוטו חיוביות ויוצאות דופן של 4.5% ו-4.7% בקופות הגמל לתגמולים ובקרנות ההשתלמות. למעשה, ההצלחה של הרבעון הראשון השנה היא תמונת מראה לרבעון הרביעי ב-2018, שהיה אחד הקשים בשוקי ההון בארץ ובעולם מזה שנים.

כך, ברבעון האחרון אשתקד רשמו קופות הגמל לתגמולים וקרנות ההשתלמות תשואות שליליות של 3.8% ושל 4.1%, בהתאמה. בדצמבר לבדו התשואות השליליות הסתכמו במינוס 2.4% ומינוס 2.6%, בהתאמה. הרבעון הראשון ב-2019 מחק לגמרי את הנפילות המהירות והחדות הללו, בתקופה קצרה לא פחות. אגב, תנודות שכאלה אפיינו גם את הרבעון הראשון אשתקד, כשינואר החל בעליות ואילו בפברואר ומארס היו שליליים. בסיכומו של דבר הרבעון הראשון אשתקד הסתיים עם תשואות שליליות של 0.2% עד מינוס 0.3%.

למעשה, כל שנת 2018 הייתה חלשה בתשואות, כשבסיכומה התברר שזו הייתה השנה השלילית הרביעית בשוקי הגמל וההשתלמות ב-20 השנים האחרונות. רק 2011 ו-2008 היו חלשות יותר, כשגם ב-2002 נרשמה תשואה שלילית, אם כי בשיעור מתון יותר מאשר ב-2018.

בדיקה היסטורית מלמדת כי הרבעון הראשון ב-2019 היה טוב במיוחד - הרבעון הראשון החזק ביותר בשוקי ההשתלמות והגמל ותגמולים מאז 2009, שהייתה שנת התאוששות יוצאת דופן. 2009 הייתה שנה חיובית במיוחד, שבאה לאחר השנה הקשה שקדמה לה, שנת "המשבר הכלכלי הגדול של 2008" - המשבר הכלכלי המשמעותי ביותר מאז ימי השפל בגדול. אגב, בכל 2009 נרשמו תשואות של כמעט 30%.

היקפי הנכסים בשוק הגמל הסתכמו בסוף הרבעון הראשון השנה בכ-229 מיליארד שקל בעוד שקרנות ההשתלמות ניהלו נכסים בהיקף כולל של כ-226 מיליארד שקל. זאת על רקע התשואות הטובות שנרשמו בשלושת החודשים הראשונים של 2019 בקרנות ההשתלמות ובקופות הגמל לתגמולים, וגם הודות להפקדות שממשיכות לזרום לניהול הגופים המנהלים - בתי ההשקעות וקבוצות הביטוח.

נתונים אלה מלמדים שבימים אלה אנו לקראת מאורע היסטורי בשוק הפיננסי בישראל - שוק קרנות ההשתלמות כמעט ומשתווה לשוק קופות הגמל לתגמולים. זה רק עניין של זמן, ולא הרבה זמן, עד שהוא יעקוף אותו.

במה מדובר? נכון לסוף הרבעון הראשון הפער בין שוק קופות הגמל לתגמולים לבין שוק קרנות ההשתלמות עומד על כ-3 מיליארד שקל, כשהנכסים המנוהלים בשוק קרנות ההשתלמות קטנים בכ-1.3% מאלה שמנוהלים בשוק קופות הגמל לתגמולים. בסוף 2018, רק לפני רבעון, היה מדובר בפערים של 5.5 מיליארד שקל ו-2.5%, בהתאמה. בסוף 2015 דובר על פערים של כ-24 מיליארד שקל ו-12%, בהתאמה.

לא רק זאת, בסוף 2008, לפני כעשר שנים, נוהלו בשוק קרנות ההשתלמות נכסים בהיקף שהיה נמוך ביותר מ-56 מיליארד שקל מאלה שנוהלו באמצעות קופות הגמל לתגמולים - פער של 44%. אם נלך רחוק יותר, לסוף 1999, נמצא שאז נוהלו בקרנות ההשתלמות נכסים שהיוו "רק" 37% מהנכסים שנוהלו באמצעות קופות הגמל לתגמולים.

בכל אופן, המגמה האמורה תגיע לנקודת השיא עוד השנה. זאת מאחר שההפקדות החודשיות לקרנות ההשתלמות גדולות כיום ביותר ממיליארד שקל מאלה שנעשות לקופות הגמל לתגמולים (לא כולל הפקדות לקופות גמל להשקעה ולקופות חיסכון לכל ילד). בניכוי העברות ותשלומים לעמיתים, הצבירה נטו בקרנות ההשתלמות גבוהה ביותר מ-400 מיליון שקל מדי חודש מזו שיש קופות הגמל לתגמולים. כלומר, קצב זרימת הכספים למכשירי החיסכון הללו, והפער בהיקפי הנכסים המנוהלים (בטח שמדובר במכשירים שמנוהלים אחד לצד השני, ועל כן מציגים תשואות די דומות) אומרים שעוד השנה קרנות ההשתלמות יהיו כנראה גדולות יותר מקופות הגמל לתגמולים. זה משהו מרעיש.

מאיפה מגיע השינוי האדיר הזה? עד אמצע העשור שעבר קופות הגמל לתגמולים היו אפיק השקעה אטרקטיבי במיוחד, שנהנה מהטבות מס ייחודיות. או אז דובר באפיק חיסכון ל-15 שנה שאפשר לחסוך חיסכון הוני (כלומר, לקבל את החיסכון בתשלום אחד ולא בקצבאות חודשיות), כשהוא היה בבעלות הבנקים, שהפיצו אותו באגרסיביות.

במהלך המחצית השנייה של אותו עשור, האטרקטיביות של קופות הגמל פחתה משמעותית כשהן הפכו למוצר חיסכון פנסיוני לתקופה שלאחר הפרישה לגמלאות. הן פסקו להיות חיסכון הוני והפכו לחיסכון קצבתי, שנחות ביחס לחלופה העדיפה יותר - קרנות הפנסיה החדשות המקיפות. מנגד, קרנות ההשתלמות לא השתנו ונותרו למעשה החיסכון ההוני הטהור היחיד שיש בשוק, ושזוכות להטבות מיסוי ניכרות, כשבמקביל יותר קבוצות עובדים החלו לקבל מהמעסיק חיסכון באמצעות קרן השתלמות.

למעשה, רק שוק קרנות הפנסיה החדשות המקיפות צומח יותר מהר משוק קרנות ההשתלמות, לא כולל הגמל להשקעה והחיסכון לכל ילד שהם עדיין שוקי חיסכון קטנים בהרבה. בהקשר זה נציין כי נכון לסוף הרבעון השנה נוהלו בקופות הגמל להשקעה נכסים בהיקף כולל של כ-8.45 מיליארד שקל, בעוד שבקופות החיסכון לכל ילד, שבעידוד המדינה, נוהלו נכסים בהיקף מצרפי של כ-5.9 מיליארד שקל.

לטבלת המובילים בתשואות בגמל ובהשתלמות - לחץ כאן

אלטשולר שחם, אנליסט וכלל ביטוח בראש ברבעון

הרבעון הראשון השנה היה רבעון חיובי מאוד בתשואות בכל מסלולי החיסכון המרכזיים שמנוהלים לכלל הציבור, על ידי בתי ההשקעות וקבוצות הביטוח. עם זאת, שוקי קופות הגמל וקרנות ההשתלמות מתאפיינים בריבוי שחקנים שמחזיקים בחברות ניהול בתחומים אלה, דבר אשר גורם לשונות אדירה בתוצאות. ישנם גופים שמשיגים בפער ניכר את הממוצעים הענפיים, למול גופים אחרים שנמצאים הרחק מתחת לממוצעים הענפיים.

כך, דירוג "גלובס" לתשואות בשוקי הגמל לתגמולים וההשתלמות לרבעון הראשון ב-2019 מלמד כי שלושה גופים בולטים הצטיינו יותר מהאחרים במהלך הרבעון, וגם ב-12 החודשים האחרונים שהסתיימו במארס 2019: בתי ההשקעות אלטשולר שחם ואנליסט, וקבוצת הביטוח כלל ביטוח - שזכתה לסיוע מהאקזיט המוצלח של מלאנוקס. נזכיר כי תיקי העמיתים בכלל ביטוח היו מושקעים במלאנוקס במשקל יתר, שלא כמו תיקי הנוסטרו של הקבוצה.

אגב, בשקלול תשעת החודשים שקדמו לרבעון הראשון השנה עולה, כי לצד הגופים המצטיינים של הרבעון יש עוד שני בתי השקעות שמצטיינים ביחס לאחרים: ילין לפידות והלמן אלדובי.

בכל אופן, דירוג התשואות ל-12 החודשים שבין אפריל 2018 למארס 2019 מציב בראש דירוג התשואות בקרנות ההשתלמות את שתי הקרנות המובילות של אלטשולר שחם, שאת השקעותיו מנהלים המייסד והמנכ"ל המשותף גילעד אלטשולר ולצדו סמנכ"ל ההשקעות דני ירדני. בשוק קופות הגמל לתגמולים הקופות של אלטשולר שחם בולטות בפסגה, אך במסלולי העד 50 וה-50 עד 60, ההובלה בידי הקופות של בית ההשקעות אנליסט - שבניהול איציק שנידובסקי ושאת השקעותיו מנהל נועם רוקח.

בצמרת הדירוג בשתי קבוצות הגילאים והקופות המרכזיות האחרות, בולטות גם קופות של ילין לפידות - שאת השקעותיו מנהלים המייסדים והמנכ"לים המשותפים דב ילין ויאיר לפידות - ושל הלמן אלדובי, שמנוהל על ידי רמי דרור ושאת השקעותיו מנהל אמיר גיל.

שוק קופות הגמל לתגמולים עבר בשנים האחרונות שינוי מהותי בכל הנוגע לניהול ההשקעות בו. שינוי שנובע ממעבר ממסלולי כלליים ענקיים לכלל העמיתים, למסלולים מוטי גיל, ובעיקר לגילאים עד 50, לגילאי 50 עד 60, ולגילאי 60 ומעלה. שינוי זה משפיע במידה ניכרת על אופן ניהול ההשקעות ובחינת התשואות בשוק הגמל לתגמולים, כמו גם על שוק הפנסיה המקיפה החדשה. בבסיסו המודל האמור, שיובא מצ'ילה ושנקרא פה מודל חכ"מ, שנועד להתאים טוב יותר את הסיכון בתיקי ההשקעות לצרכים של החוסכים על פי חלוקה גילאית.

בהקשר זה נדגיש כי לאחר שבחינת התשואות ב-2018 לימדה כי התשואות השליליות במסלולים לגילאי 60 ומעלה הבולטים בשוק (שמנהלים לפחות 500 מיליון שקל בנכסים) היו מתונות מאלה שנרשמו במסלולים לגילאי עד 50 ולגילאי 50 עד 60, הרי שברבעון הראשון השנה המסלולים הללו הציגו, כצפוי, תשואות חיוביות מתונות ביחס לאלה שהציגו מסלולי הגילאים לעד 50 ול-50 עד 60.