בורסת פרנקפורט / צילום: shutterstock
אחרי שנה מדכדכת במיוחד עבור כלכלת גרמניה, ניתן אולי להתנחם באופטימיות זהירה שהשתקפה במדד הסנטימנט הכלכלי, ZEW. החודש סוף-סוף חזר מדד ZEW לטריטוריה חיובית, שבה לא ביקר מאז מארס 2018. על אף הרצון הטבעי של המשקיעים להתמקד בחצי הכוס המלאה, יש לזכור כי מדובר באינדיקטור "רך" - סקר ציפיות - ולא בנתונים בפועל שעדיין מעידים על חולשה בייצור וביצוא. רצוי, אם כן, להמתין בסבלנות לנתונים נוספים לפני שמכריזים על חזרה לשגרה.
הסכנות הגיאו-פוליטיות שמקורן במלחמת הסחר בין מדינות בעולם, התחזקות הפופוליזם באיחוד האירופי וסאגת הברקזיט עדיין אורבות בפינה. החשש להאטה כלכלית גלובלית עדיין מטריד את מנוחתם של קובעי המדיניות בבנק הפדרלי בגרמניה, דויטשה בונדסבנק, ואלו עומדים על המשמר, חמושים בכלים מוניטאריים דלים, כמו הזרמת נזילות לבנקים.
גרמניה אמנם לא נכנסה למיתון בקיץ 2018, אולם הייתה אך שברי אחוז בודדים משם. לפי האומדנים הראשונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הכלכלה הגדולה ביותר בגוש האירו נותרה ללא צמיחה ברבעון האחרון של 2018, אחרי שהתכווצה ב-0.2% ברבעון השלישי. לפי הגדרה טכנית, שני רבעונים של התכווצות בתמ"ג היו מכניסים אותה למיתון. הממשלה בברלין צופה כעת צמיחה של 0.5% בלבד ב-2019, לעומת 2.1% בהערכות לפני שנה - הנתון החלש ביותר מאז 2013. לשנה הבאה צפויה צמיחה של 1.5%.
ההאטה הציפה את נקודות התורפה של גרמניה: כאלופת היצוא, היא נמנית עם המרוויחות הגדולות מגלובליזציה, סחר חופשי וגבולות פתוחים, כשהיצוא שלה מהווה כ-50% מהתוצר. "גורלה של גרמניה שזור בגורלה של הכלכלה העולמית, אולי יותר מכל כלכלה אחרת", הזהיר שר האוצר אולף שולץ. "הרווחה שלנו, המשרות והתשתיות הסוציאלית, כולן תלויות ביכולתנו למכור את מרכולתנו לשאר העולם".
בצד המפסיד של מלחמות הסחר
הצלחת היצוא שירתה את גרמניה היטב במשך עשורים רבים. היא זו שהזניקה אותה אל על, אך בו בזמן גם העצימה את מידת הרגישות שלה לזעזועים מחוץ. לפיכך, "כיפופי ידיים" בין נשיאי ארה"ב וסין, הפרוטקציוניזם של America-first והיחלשות הצמיחה בשוקי היעד, העיבו על כלכלת גרמניה יותר מאשר על הכלכלות השכנות, כמו צרפת למשל. כך, גרמניה שהימרה על סין והפכה אותה לאחד מיעדי היצוא החשובים שלה, נאלצת לשלם על "שותפות הגורל" הזו. סין האטה ב-2018 כשצמחה ב-6.6% - הקצב הנמוך ביותר מאז 1990. מתוך כך, היקף היבוא מגרמניה הצטמק ב-37%.
את התלאות הכלכליות ניתן לראות בבירור בביצועי הבורסה בפרנקפורט - מדד המניות DAX 30 המכיל את 30 החברות בעלות שווי השוק הגדול ביותר בגרמניה, צנח בחדות ב-2018, בעיקר לנוכח החששות ממלחמת הסחר. ניצני אופטימיות בזירת סחר החוץ שינו את המגמה, כשהמדד במגמת עלייה מתחילת שנה זו.
מסך המכירות של החברות הכלולות ב-DAX 30 - 22% בלבד מגיעים מגרמניה עצמה, כל היתר מחו"ל: 22% מצפון אמריקה, 9% מהשווקים המתעוררים ו-16% מאסיה פסיפיק. לצורך ההשוואה, רק 14% מסך ההכנסות של מדד CAC40 הצרפתי נובעות ממכירות בצפון אמריקה. כ-80% מהיצוא של גרמניה תורמים מגזרי הכימיקלים (ענקיות כמו באייר ו-BASF מהוות כ-13% מ-Dax30), הפארמה והמכשור הרפואי (לפי נתוני גולדמן זאקס).
היצוא לסין אמנם קטן יותר בהשוואה לארה"ב או האיחוד האירופי, אך מדובר לא רק בשוק היעד אלא גם בחלק חשוב מתוך שרשרת האספקה והייצור הגלובלית. כ-2.4% מהתוצר הגרמני נמכרים לסינים - יותר מכל מדינה אחרת באירופה.
לא מפתיע אם כן שמדד DAX 30 מתאפיין במשקל גבוה של ענפים מחזוריים (הרגישים למחזור העסקים), כגון רכב, מוצרי השקעה וכימיקלים. סך הענפים המחזוריים מהווים כ-59% מהמדד, לעומת כ-45% ביורוסטוקס 50 ו-27% ב-FTSE100 הבריטי. אלה הם הענפים שפורחים בסביבה עולמית תומכת, או אם נדייק, מספיקה רק הציפייה לסביבה כזו. לא בכדי החברות Bayer, BASF, Siemens ו-Daimler מהוות כשליש מהמדד.
חשוב להדגיש כי ה-DAX 30 נותן במה יפה ליצואניות הגדולות, אך סובל מייצוג חסר של החברות הקטנות והבינוניות של גרמניה (Mittelstand). אלה מעסיקות כשני שלישים מהגרמנים ואחראיות על יותר ממחצית מהתוצר. לדעת כלכלנים, הן "הנשק הסודי" של גרמניה, ולמרבה המזל העסקים הקטנים פחות מודאגים מהמתיחות הגיאו-פוליטית, אם כי גם הם אינם חסינים מפני ההאטה בפעילות.
ענף הרכב נתון ב"סערה המושלמת"
לטוב ולרע, תעשיית הרכב של גרמניה היא אחד מעמודי התווך של הכלכלה - מספיק להזכיר ענקיות כמו פולקסווגן, BMW ודיימלר (יצרנית מרצדס-בנץ היוקרתית) כדי להבין את גודל ההשפעה שלהן על הכלכלה ועל הבורסה (משקלן במדד - כ-10%). אבל ענף זה שרוי כבר כמה שנים במה שמכונה "הסערה מושלמת" - שילוב מצער בין זעזועים חיצוניים לכשלים ניהוליים.
המכה הראשונה הגיעה ב-2015, כשהתגלתה הונאת הפליטות בפולקסווגן, ועל רקע זה הגיע שינוי טעמים מהיר מצד הלקוחות - התרחקות מדיזל לטובת רכבים היברידיים וחשמליים. אירופה נשענה חזק על דיזל ולכן נותרה מאחור מול המתחרות.
ואז הגיע הברקזיט, כאשר פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי עלולה לסכן 15 אלף משרות שתלויות ביצוא לבריטניה, שוק היעד הרביעי בגודלו עבור תעשיית הרכב.
מכה נוספת הגיעה מצד המכסים: כשסין העלתה מכסים על כלי רכב שהורכבו בארה"ב מ-15% ל-40%, זה פגע גם בגרמניה. עבור BMW למשל, שמייצרת בארה"ב כדי למכור בסין ובאירופה, מדובר בפגיעה קשה בכל המודל העסקי. דיימלר נפגעה דרך רכבי SUV שהיא מייצרת באלבמה.
לצד האתגרים הרבים לענפי התעשייה, גם בענף הפיננסים דרושה עבודה יסודית של הבראה. המיזוג המתקרב בין דויטשה בנק לקומרצבנק רק ממחיש את הקושי בהתמודדות עם השחיקה ברווחיות הגופים, בין היתר על רקע הריביות והתשואות הנמוכות בשוק האג"ח.
ייתכן כי גרמניה נמצאת על סף נקודת מפנה, ו-9 שנים של צמיחה רציפה נמצאות בסכנה. ככל שמתרבים הסימנים לחולשה, גובר הלחץ על קובעי המדיניות לנקוט בצעדים פיסקאליים מרחיבים, שמטרתם להחזיר עטרה ליושנה. לעת עתה, דרישות אלה נענות בסירוב עיקש, שכן משמעת תקציבית בלתי מתפשרת היא אחת מאבני היסוד של הממשל הגרמני, ובעיני האוצר טרם הבשילו התנאים להפרתה. ברלין אמנם מוכנה להגדיל השקעה בתשתיות, אך בעיקר מתוך שיקולים מבניים ולא במסגרת מדיניות אנטי-מחזורית.
האופטימיים מאמינים כי לא בהכרח מדובר בנקודת מפנה, אלא בנקודת פיתול, כך שאחרי אתנחתא קלה הדברים יתחילו להשתפר. אולי גרמניה תשתכנע כי מדובר בצו השעה, ובאיחור אירופי מסורתי תשיק הרחבה פיסקאלית חיונית; ייתכן שחולשת האירו תסייע ליצואניות; קיים גם סיכוי לא מבוטל כי יימצא פתרון למלחמות הסחר, ורגיעה זו תספק רוח גבית לגרמניה. סין שכבר עכשיו מראה סימני התאוששות, עתידה לשמש כקרש הצלה חשוב.
כך או כך, הבורסה בפרנקפורט תמשיך לשמש ברומטר כלכלי נאמן למגמות עלייה וירידה הן בכלכלה הגרמנית והן בזו העולמית.
הכותבת היא מנהלת מחלקת מחקר מדדים בקבוצת קסם-אקסלנס. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה או מכירה של ניירות ערך המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. לקבוצת אקסלנס ולבעלי שליטה בה, עשוי להיות עניין במידע המוצג ובנכסים הפיננסים המוזכרים. מובהר בזאת כי המדדים המתוארים לעיל הינם קניינם הרוחני של עורכי המדדים.