כספי הפיתוח מהאיחוד עזרו לפצות על הפיגור בתשתיות / צילום: רויטרס
בניגוד למרבית מדינות הגוש הסובייטי לשעבר שסוחבות את תחלואי המשטר הישן, הפולנים ממש לא ישבו בחושך וחיכו. 30 שנה לאחר נפילת מסך הברזל, פולין היא חלק מהאיחוד האירופי ומהמדינות המפתיעות במזרח אירופה - עם צריכה פרטית איתנה, תיירות פורחת והשקעות תופחות. למעשה פולין מחזיקה מזה זמן במוניטין של מדינה ידידותית לעסקים, בעלת מדיניות מאקרו-כלכלית ליברלית.
במהלך המשבר הכלכלי של 2008, פולין הייתה המדינה היחידה באיחוד האירופי שחמקה ממיתון, בין השאר בגלל מדיניות פיסקלית מרחיבה בשילוב עם מימון מקרנות הפיתוח של האיחוד האירופי. פולין היא הנמען הגדול ביותר של קרנות הפיתוח, שלהן השפעה מהותית על קצב הצמיחה. מאז המשבר ועד היום, הכלכלה הפולנית המשיכה להפגין ביצועים חזקים, התוצר צמח בקצב מהיר של כ-4% בממוצע בשנה במהלך 20 השנים האחרונות, ובשנת 2018 חזינו בצמיחה ריאלית של 5.1% ברמה השנתית. האבטלה בפולין נמצאת כיום ברמות הנמוכות ביותר היסטורית ומהנמוכות באיחוד (כ-3.8%). וכך, לצד הוצאה ציבורית גבוהה, מצליחה הממשלה הפולנית לשמור על רמות נמוכות של אי שוויון ועוני. לאחרונה, כאות הכרה בביצועי הכלכלה שלה, מעמדה של פולין שודרג בקרב מספר חברות דירוג ממדינה מתפתחת ל"מפותחת". אין ספק שאלה הישגים שראויים להערכה, אבל לאור האתגרים הניצבים בפני הפולנים, בענייני החוץ ובעניינים פנימיים, יש לציין שהם גם מאוד נחוצים.
אחד ממנועי ההצלחה העיקריים של הכלכלה הפולנית הוא כספי הפיתוח של האיחוד. כספים אלה, המסתכמים בכשליש מתקציבו של האיחוד, מופנים לאזורים הנחשלים כדי לקדם את רווחת האזרחים, לצמצם את הפערים בין המזרח והמערב ולקדם בין היתר אג'נדות כמו התייעלות אנרגטית, תקנות אקלים וגלובליזציה. כסף זה הגדיל באופן משמעותי את תקציבי ההשקעה בתשתיות ועזר לפולנים לפצות על הפיגור בתשתיות, העניק אלמנט של ביטחון נוסף למינופים שלוקחת על עצמה הממשלה והכניס תרבות של תכנון, הערכה ובקרה על ההוצאות כחלק מתנאי המימון.
לפי הערכות, הסיוע הוסיף לתוצר כ-0.5 נקודות האחוז בכל שנה בשל שיפור פריון העבודה, ועזר ליצור עד כה כ-600 אלף משרות חדשות, כך שאין עוררין באשר להשפעתו החיובית האדירה. לראיה, כ-87% מהציבור הפולני מאמין כי החברות באיחוד היא דבר נכון לפולין, לעומת ממוצע של 62% ברחבי האיחוד. נתונים אלה מעלים תהייה, לאור העובדה שהממשלה המכהנת בפולין היא כזו שמגדירה את עצמה יורו-סקפטית ולא חוסכת בהתנגחויות בממשל המרכזי.
חוק, צדק או פופוליזם
אפשר לומר שעליית "מפלגת החוק והצדק" (PIS) בפולין היא חלק מהמגמה הפופוליסטית ששוטפת את אירופה, ומקבלת רוח גבית מההתנגדות למדיניות ההגירה האירופית, מהאי שוויון בין הפריפריה למרכזים העירוניים וכמובן מתנועת הנגד אל מול הגלובליזציה שמקדם האיחוד. ה-PIS מתנגדת באופן נחרץ לאיחוד פיסקאלי באירופה ומעוניינת במעורבות גדולה יותר של המדינה בכלכלה, במערכת המשפט ובתקשורת, ואף פעלה רבות להדק את שליטתה בכל אלה במהלך שנות כהונתה. בספטמבר האחרון המחלוקות הגיעו לכדי רתיחה כאשר האיחוד סירב לאפשר לאירלנד להסגיר לפולין מבוקש בטענה שלא יקבל משפט צדק, וגרם למתיחות שיא שבאה לידי ביטוי בירידות של כ-10% במדדי הבורסה הפולנית במהלך התקופה, מחשש לפגיעה בכספי הסיוע האירופיים.
בניגוד למקרים אחרים שבהם ידו של האיחוד הייתה על העליונה, שיתוף פעולה בין פולין והונגריה, שגם בה קיימת ממשלה פופוליסטית, כמו גם העובדה שהשנה היא שנת בחירות בפולין ובאיחוד, הפכו את העניין לסבוך מבחינה פוליטית. כיוון שה-PIS לא היו רוצים לכרות את "ענף" הסיוע הכספי ולפגוע בסיכוייהם להיבחר שנית בנובמבר הקרוב, ומנגד הנציבות האירופית המכהנת לא רוצה לראות את הונגריה ופולין משלשלות את הפתק הלא נכון בבחירות לפרלמנט האירופי, סביר להניח שנראה את הצדדים מתיישבים לשולחן הדיונים ונאלצים לשמוע זה את זה.
נזכיר כי גם תוכניות המימון של האיחוד לשנים 2021-2027 עומדות בפני פתיחה מחדש. בעוד שבסבב המימון הנוכחי, 2014-2020, ההקצאה האירופית שמה דגש על האזורים ה"פחות מפותחים", גובר החשש בקרב מדינות מזרח אירופה שהפעם ההקצאה תהיה שונה לגמרי, בין היתר מכיוון שהמזרח קרוב מתמיד לצמצום פערי התוצר. המסגרת הפיננסית הרב שנתית החדשה עבור 2021-2027 תדגיש כנראה יותר את נושאי החדשנות, הטכנולוגיה, האקלים והצורך להפנות כסף לאתגרים חדשים כמו ה-Brexit (היפרדות בריטניה מהאיחוד האירופי), ביטחון פנים והגירה. המשמעות במקרה של פולין היא קיצוצים שיכולים להגיע עד 10% מהמסגרת הפיננסית הנוכחית. קיצוצים אלה צפויים להקשות על פולין לספוג את המחסור ההולך וגובר שלה בכוח עבודה עקב הזדקנות האוכלוסייה.
המשא ומתן אמור להסתיים מעט לפני הבחירות לפרלמנט האירופי במאי 2019 והרבה לפני הבחירות בפולין. אין ספק שההסדר הסופי יהיה בעל השפעה גדולה על הדרך של הפולנים לקלפי האירופי, כמו גם על ניתוב התמיכה המימונית של האירופים ויציבות הכלכלה הפולנית, שנשענת על יצוא משאבי טבע בהם היא משופעת. בנוסף, פולין הפכה בשנים האחרונות ליעד תיירותי אטרקטיבי ומוקד משיכה לחברות בינלאומיות.
מקום 8 באירופה בהיקף היצוא
על פי הערכות, יצוא הסחורות והשירותים של פולין היווה בשנה החולפת כ-54% מכלכלת המדינה. בין השנים 2013-2017 נרשמה צמיחה של 8.6% ביצוא הפולני, ובשנת 2018 סך הסחורות שנשלחו אל מחוץ למדינה היו בהיקף כספי של כ- 260 מיליארד דולר.
היקף יצוא זה שיקף צמיחה של כ-18% ביחס לשנת 2017. הצמיחה המהירה ביצוא הפולני מיקמה את פולין במקום ה-8 מבין מדינות אירופה מבחינת שווי היקף היצוא. בשנת 2017 היצוא הפולני היווה כ-3.9% מסך היצוא של אירופה, מתוכו קרוב ל-90% הופנו למדינות היבשת.
היצוא הפולני כולל בעיקר מכונות ומחשבים (13.5%), כלי רכב הכוללים תחבורה ציבורית, חשמליות ואוטובוסים, וכן סירות ויאכטות (11.4%), מכונות וציוד אלקטרוני (10.7%) בהם גם מכשירי חשמל ביתיים. מכשירי החשמל מיוצרים לעיתים קרובות עבור חברות בינלאומיות מהגדולות בעולם, כגון אלקטרולוקס ו-ווירלפול, שמיקמו את המפעלים שלהן בפולין נוכח עלויות ייצור זולות וגישה למדינות רבות באירופה. חברות אלה מייצאות מפולין מוצרים למדינות הגוש ולרוסיה.
בנוסף, האומה הפולנית מייצאת ריהוט שמהווה גם חלק גדול מהיצוא הפולני, לצד מוצרי פלסטיק, ברזל, פלדה, דלק, בשר, מוצרי גומי, מוצרי עץ ועוד. במהלך 2018 הגידול החד ביותר נרשם בקטגוריית מוצרי העץ, שצמחה בכמעט 30% ביחס לשנה קודמת, כשגם ביצוא מוצרי הפלסטיק נרשמה עלייה חדה של כ-26%.
בשנים האחרונות הפולנים התחזקו מאוד גם בתחום הקוסמטיקה, שצמח בלמעלה מ-7% בממוצע בשנה. שלוש היבואניות הגדולות ביותר של מוצרי הקוסמטיקה מפולין הן גרמניה, בריטניה ורוסיה.
התפתחות היצוא הפולני וצמיחתו תמכו בעשור האחרון בצמיחה הכלכלית של פולין. היצוא גם היווה אחת הסיבות המרכזיות לצמיחה הקונסיסטנטית ולהפיכת כלכלתה לאחת מהחזקות ביותר במזרח אירופה. מאזן הסחר של המדינה השתפר נוכח הצמיחה ביצוא, עד כדי כך שבחלק מהשנים האחרונות נרשם מאזן סחר חיובי עבור פולין. המשך הצמיחה ביצוא תלוי כמובן במצב הכלכלי של המדינות מסביב לפולין, ולכן נראה כי שנת 2019 עשויה להיות מאתגרת יותר עבורה. בהסתכלות ארוכת-טווח, נראה שפולין תמשיך לייצר עוד ועוד מנועי צמיחה שיתמכו בצמיחת הכלכלה.
הכותבים הם כלכלן בפסגות ומנהלת מחלקת מחקר ברוקראז' בבית ההשקעות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול-דעתו של הקורא ואינו מהווה הצעה לרכישת ניירות ערך.