פרלמנט האיחוד האירופי/ .ס.א.פ קריאייטיב / Shutterstock
מנפרד וובר, פוליטיקאי גרמני שכמעט אינו מוכר ברחבי העולם, יעלה מחר (ג') על במת אירועים באתונה כדי להשיק את קמפיין הבחירות של "מפלגת העם האירופי" (EPP) לפרלמנט האירופי. אלה זמנים רעים להיות גרמני ביוון. הפרלמנט באתונה אישר בשבוע שעבר לדרוש מברלין 376 מיליארד אירו כפיצוי על הכיבוש הנאצי, והעימות בין המדינות הולך ומחריף. אבל הפוליטיקאי הבווארי, בן 46, לא בא ליוון כדי לייצג את גרמניה, אלא כדי לפתוח את הקמפיין של "מפלגת העל", המייצגת את רוב המפלגות השמרניות ממדינות האיחוד האירופי בפרלמנט.
אם הסקרים יתממשו, גם אחרי הבחירות הקרובות תהיה ה-EPP המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט, וובר יכהן כנשיא הנציבות האירופית מנובמבר הקרוב, במקום ז’אן-קלוד יונקר מלוקסמבורג, שהודיע על פרישה. הבחירה לפתוח את הקמפיין דווקא ביוון, שכמעט פירקה את גוש האירו ואת האיחוד האירופי בעקבות המשבר הכלכלי שלה, שבה השנאה לפוליטיקאים גרמנים חוצה מפלגות, אמורה לסמל בדיוק את ניצחון האירופיות שמובילה ה-EPP על גישת מדינות הלאום. במילים אחרות: את האפשרות ששמרן גרמני ייצג בהוגנות אינטרסים של שמרנים יוונים בבריסל.
אבל רק כדי להיות בטוח, וובר הצטייד מראש בכמה הבטחות שיקרצו לקהל המקומי. בראיונות קודמים הודיע כי יפעל ליצור 5 מיליון מקומות עבודה לצעירים יוונים. "אסור שאנחנו בגרמניה נישאר קרירים ואדישים לכך שיהיה 'דור אבוד' בדרום אירופה", אמר.
הוא גם יודיע כי יפעל לצמצם את פעילותם של כמה ממוסדות האיחוד ויבטל לא פחות מ-1,000 תקנות של האיחוד האירופי כדי לחסוך בכוח אדם בבריסל. ברמה הגלובלית, יודיע וובר כי יפעל לקדם אמנה גלובלית שתעצור את השימוש בפלסטיק, כדי להציל את האוקיינוסים ברחבי העולם. זהו זמן בחירות באירופה: השלטים כבר החלו להיתלות ברחבי הערים ולצידם מופרחות לאוויר גם שלל הבטחות בנוגע לעתיד היבשת - והעולם כולו.
הימין מנסה לפרק האיחוד מבפנים
בבחירות הנוכחיות, מי שבולטות בניסיונן לנצל את השעה ולנסות לעצב את העתיד הזה, הן שורה של מפלגות ימין אירו-סקפטיות, המתנגדות להגירה, שזכו לתמיכה הולכת וגוברת ברמה הלאומית בשנים האחרונות, וכעת מנסות למנף אותה גם לפרלמנט האירופי. מפלגות אלה כבר זוכות לייצוג נאה בפרלמנט היוצא, אך הן מפוצלות בין שלוש סיעות שונות בו. כעת, הן פועלות מאחורי הקלעים - וגם בחזית - בניסיון לגבש "סופר-גרופ" ימני שיבצע רפורמות באיחוד האירופי.
מי שעומד בראש המאמץ הוא מנהיג מפלגת "הליגה" האיטלקית (לשעבר "הליגה הצפונית"), העיתונאי לשעבר מתיאו סלביני. בחודש שעבר כינס סלביני, בן 46, במילאנו, את מנהיגי "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD), יחד עם נציגי מפלגת "הפינים" (שזכתה להצלחה מפתיעה בבחירות בשבוע שעבר) ו"מפלגת העם הדנית", לפסגה שנועדה לקדם את הברית הזאת. השם שנבחר לקבוצה הוא European Alliance of People and Nations.
סלביני, מעין תואם-טראמפ שמקפיד לצייץ בטוויטר כמו הנשיא האמריקאי, ושמסתייע במהלך הנוכחי גם בסטיב באנון, היועץ הפוליטי שהיה הארכיטקט מאחורי בחירתו של טראמפ לנשיאות ארה"ב, לא חסך מילים בנוגע למטרות מפלגת העל החדשה. "היום האיחוד האירופי מהווה לרוב התושבים בו סיוט", אמר, "ההתקוממות החלה. אנחנו הופכים נושאים כמו עבודה, משפחה, ביטחון, הגנה על הסביבה ועתיד הצעירים לחשובים שוב, במקום להפקיר אותם לאלו ששלטו בנו במשך עשורים. הביורוקרטים הם אלה שמטרפדים את החלום האירופי, יפי-הנפש, הבנקאים ואלה ששלטו באירופה במשך זמן רב מדי. אנחנו רוצים להחזיר את אירופה לשליטת העם". מנהיג ה-AfD יירג מויתן, מצידו, העלה את הנקודה החשובה למפלגה: "אנחנו רוצים להוריד את ההגירה הלא-חוקית לאיחוד האירופי לאפס", אמר. שאר הנציגים הצטרפו ללחיצת ידיים קבוצתית.
עוד מאגר נציגים לברית הימין החדשה יכול לבוא אפילו מתוך ה-EPP עצמו. "פידס", המפלגת שבראשה עומד ראש הממשלה ההונגרי ויקטור אורבן, עדיין חברה בגוש המפלגות השמרניות. אף שאורבן ניהל קמפיין נגד האיחוד האירופי, נגד הנציבות האירופית ואפילו נגד יונקר, המייצג את ה-EPP, מפלגתו רק הושעתה באופן זמני מהחברות במפלגה במרץ האחרון, אך לא סולקה ממנה. פרישתה וחבירה לכוחות הימין בפרלמנט יכולה לשנות את התמונה.
כך גם לגבי "החזית הלאומית" (FN) של מארין לה-פן בצרפת, שצפויה לשלוח נציגים רבים לפרלמנט האירופי ושעד כה נמנעה משיתוף פעולה עם יתר מפלגות הימין הקשה, בעיקר בשל חילוקי דעות בנושאים כלכליים. בשבועות האחרונים שידרה לה-פן מסר שלפיו איחוד אפשרי. "ביקשנו ממתיאו סלביני להיות זה שיעשה סיבוב בבירות האירופיות כדי לנסות ולמצוא בעלי ברית חדשים", אמרה בראיון בשבוע שעבר. היא אפילו לא פסלה שיתוף פעולה עם מפלגת הימין הקיצוני "Vox" מספרד, שכוחה התחזק בחודשים האחרונים. "אנחנו מרחיבים את הקהילה שלנו, את המשפחה", אמרה.
למרות ה"ברקזיט", בריטניה תשתתף
סוגיה נוספת המעוררת עניין היא השתתפותה של בריטניה בבחירות. בגלל הכישלון של ראש הממשלה תרזה מיי לאשר את הסכם הפרישה מהאיחוד האירופי, והדחייה שהעניקו לה חברות האיחוד עד סוף אוקטובר, מסתמן כעת כי בריטניה תשגר נציגים לפרלמנט שממנו היא תיאלץ לפרוש כמה חודשים לאחר מכן.
בגלל הרכב הנציגים הבריטים, והעובדה שהמפלגה השמרנית של מיי כלל אינה חברה ב-EPP, הלייבור צפוי לשלוח את מרב הנציגים לפרלמנט, מה שיחזק את המפלגה השנייה בגודלה בו, ה-S&D (המאגדת את המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות באיחוד) ולהעניק הזדמנות למועמד המוביל של המפלגה, ההולנדי פרנס טימרמנס, להפוך לנשיא הנציבות במקרה שהיא תפתיע בתוצאות האמת.
בריטניה הייתה זו שגם המחישה בעבר את כוחו של הפרלמנט האירופי להניע שינויים באיחוד. עשרות חברי מפלגת העצמאות הבריטית UKIP, ששוגרו לפרלמנט על ידי הבוחרים הבריטיים בסיבוב הקודם ב-2014, העלו על סדר היום את הפרישה מהאיחוד האירופי, שבסופו של דבר אושרה במשאל עם.
בבריסל לפחות מקווים כי העובדה שעתידו של האיחוד האירופי עומד בפני איומים מבפנים ומבחוץ, ושהצורך ההולך וגובר בעמדה אירופית אחידה מול ארה"ב בהובלת טראמפ, רוסיה בהובלת פוטין וסין בהובלת המפלגה הקומוניסטית, יביאו לעלייה בשיעור ההצבעה הנמוך בבחירות.
בבחירות האחרונות ב-2014 נרשם שיא שלילי של הצבעה: רק 43% מתוך בעלי זכות הבחירות בגוש המדינות המונה כחצי מיליארד בני אדם טרחו להצביע. רוב הפרשנים העריכו כי התמונה לא תשתנה בבחירות הנוכחיות. "במקום להרכיב קהילה יציבה של אזרחים אירופים המאורגנים במפלגות ובוחרים בהן, המערכת הפוליטית האירופית הידרדרה לשדה קרב בלתי חזוי של בריתות משתנות וחולפות", הגדיר זאת מכון המחקר European Council for Foreign Relations בנייר עמדה שפירסם לקראת הבחירות. השאלה מה יהיו תוצאות הקרב בתוך הימין האירופי בין הגורמים הפופוליסטיים בראשות סלביני לבין הגורמים השמרנים בראשות וובר, והאם דווקא הפרלמנט הוא זה שממנו תצמח ההתנגדות לפרויקט האירופי, תעמוד להצבעת אזרחי האיחוד מה-23 ועד 26 במאי.