גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תשכחו מהטירה של דרקולה, לטרנסילבניה יש הרבה יותר מה להציע

תשכחו מהטירה של דרקולה, לטרנסילבניה שברומניה יש הרבה יותר מה להציע. במחוז הרגיטה הכפרי והפחות מוכר מסתתרים יערות, הרים, שבילי הליכה, כפרים קטנים ומכניסי אורחים, אגמים ומעיינות חמים, מכרות מלח ו–34 שמורות טבע

האגם האדום Lacul Ro?u/ צילום:  Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב
האגם האדום Lacul Ro?u/ צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

כשאומרים "טרנסילבניה", מיד מזנק דימוי קבוע: ערפדים צמאי דם, הרים מושלגים מחודדי פסגות וטירתו של הרוזן דרקולה, אתר מתויר לעייפה בעיר פויאנה בראשוב. רבים חושבים ש"הטירה של דרקולה" היא גולת הכותרת של המחוז. הסברה הזו מזינה היטב את הכלכלה המקומית, אבל האמת היא שהלב הפועם של טרנסילבניה - שמשתרעת למרגלות רכס הקרפטים ומצטיינת בנופים דרמטיים - נמצא בכלל במקום אחר, כ-200 ק"מ מבוקרשט וכ-130 מבראשוב, בחבל ארץ עלום לרובנו בשם הרגיטה (Harghita).

זהו אזור גדול, כ-6,000 קמ"ר שטחו, עשיר ביערות עבותים, בכפרים קטנים ומכניסי אורחים, בבעלי חיים נדירים, באגמים וולקנים, במכרות מלח, בהרים מושלגים ובכ-34 שמורות טבע. אם פינלנד זכתה למוניטין כארץ אלף האגמים, הרי הרגיטה היא בהחלט ארץ אלף המעיינות. פה משווקים לתיירים את "דרך המעיינות", שכוללת גייזרים ובריכות ג’קוזי טבעי, מוזיאון למים מינרליים ואפילו פסטיבל שנתי שמוקדש לנושא המבעבע.

הרגיטה הוא אחד משלושה מחוזות הונגריים שצורפו לרומניה אחרי מלחמת העולם הראשונה כחלק מסיפוח טרנסילבניה. גם היום ההונגרים עדיין מהווים רוב (יותר מ-85%. הרומנים רק כ-13%. היתר בעיקר גרמנים וצוענים). לא מפתיע אם כך שהשפה השלטת היא הונגרית ולא רומנית. לכל מקום יש שני שמות, אחד בכל שפה, דבר שיכול לגרום לאי-אילו בלבולים.

מי למשל היה חושב שבירת המחוז שנקראת מירקורה צ’ק (Miercurea Ciuc) ברומנית, היא בכלל העיר צ’יק סירדה (Csikszereda) בהונגרית? כבוד למורשת זה יפה מאוד, אבל כתייר אתה שובר שיניים עם השלטים ועם תושבי המקום, אלה ואלה נטולי אנגלית.

היו מקרים שבהם נאלצתי להשתמש בשפת גוף כדי לקבל חלב לקפה, או במימיקה מביכה כדי להבין איך להגיע לרחוב מסוים. מצד אחד, זה מאתגר ודורש אורך רוח. מצד שני, מי שמחפש אותנטיות ומקוריות יחבק בשתי ידיים את ההזדמנות להשתלב בלוקאליות כפרית, שהיא מסבירת פנים ושופעת נדיבות.

בארצם של הסקלרים

האזור המעניין ביותר לטעמי הוא זה המכונה "סקלר-לנד" (Szeklerland או Székely Land). הסֶקְלֶרִים הם קבוצה אתנית דוברת הונגרית, שמהווה בערך כמחצית מההונגרים הרומנים. אלה הגיעו לטרנסילבניה בימי הביניים, ככל הנראה כלוחמים כדי להגן על הגבול (משמעות שמם היא כנראה "שומרי גבולות"). סוגיית מוצאם שנויה במחלוקת. רוב החוקרים משערים שהם צאצאים של הונגרים או של שבטים טורקיים שנטמעו בקרב ההונגרים (המדיארים) ויושבו בהרי הקרפטים המזרחיים. בעבר שייכו אותם לכל מיני קבוצות, בהם גם הסקיתים וההונים ואפילו הכוזרים. כך או כך, הסקלרים לחמו עם ההונגרים, תמיד בקו הראשון. בשל כך קיבלו זכויות רבות מהשליט, זכויות שנקנו בדם ולא במסים.

שער עץ מגולף ומעוטר, טיפוסי ליישובי הסקלרים/ צילום: גילי מצא

במלחמת העולם השנייה הוכרע גורלם סופית על-ידי כיבושים והסכמים טריטוריאליים, ומאז הם חיים ברומניה, אבל שוקדים לשמר את זהותם ואת הפולקלור העשיר שלהם, ובכל הזדמנות חגיגית הם יוצאים לרחובות עם התלבושת הלאומית הצבעונית. חדי עין אולי יבחינו בניואנסים שמייחדים כל כפר במחוז. גם בתקופה הקומוניסטית הם נהנו ממידה מסוימת של אוטונומיה, והם מוכרים כקבוצת מיעוט ייחודית. ב-2015 אושר רשמית גם דגל סקלרי כדגלו של מחוז הרגיטה, תכלת עם פס זהב, שמש וירח.

עוד סימן היכר של הסקלרים הוא הכנסיות הייחודיות שלהם - הכנסיות הכחולות. חלקן גם מבוצרות, מבנים עגולים וכחולים. מבחינה דתית, חלקן קתוליות, אבל הזרם הדומיננטי הוא אוניטריאני (פרוטסטנטים שהוגלו מארצותיהם במלחמות הדת של המאה ה-16 באירופה).

כנסייה סקלרית כחולה עם רהיטים מצוירים בדגמי פרחים אופייניים/ צילום: גילי מצא

כדי להגיע למגוון כנסיות כאלה, התנסיתי בטיול בכרכרה רתומה לסוס מיוזע שהתנשף ועורי האדים מהשמש הקופחת. פטרתי את שנינו מהעינוי וחזרתי במונית. אבל המאמץ היה שווה, בעיקר בגלל הכנסייה המדהימה בדריג’ו (Darjiu), כנסייה מבוצרת שבה ריהוט בכחול-טורקיז שהשתמר מהמאה ה-18, ועל הקירות, שחלקם שוחזרו, מצוירות סצנות המציגות חיילים סקלרים נאמנים.

דובים בחצר האחורית/ צילום Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

מקום לינה שמייצג בטוב טעם את התרבות הסקלרית הוא פנסיון גיזי בעיירה אודרווי סקיוק. הריהוט בפנסיון, בדומה לכנסיות, גם הוא גילוף בעץ עם מוטיבים פרחוניים בכחול המהפנט. צללתי בחדווה למיטת עץ בכחול עמוק מקושט בדגמי פרחים. ליד המיטה ניצבו שידות, ארון וספסל ישיבה מעוטרים באותו אופן. גם במסעדת הפנסיון (המומלצת) יש ריהוט עתיק ואוסף כלים מפעם, שנותנים הרגשה ביתית מזמינה.

בכפר הקרמיקה קורונד (Corund) - מקום בעל מוניטין לאיכות ולטכניקה מסורתית מימי הביניים - ניתן להתרשם גם ממלאכות מסורתיות סקלריות אחרות. ברחוב הראשי בכפר מציגים כיום כ-100 אמנים, ולא רק קדרים. בין המלאכות הסקלריות שמעניין לראות איך השתמרו, פגשתי מגלפים בעץ, ציירי רהיטים ואורגים, אבל הכי מרתק היה לראות אומן שהוא מהאחרונים שעוסקים במלאכתו - הכנת כובעים, תיקים ואפילו נרתיקים לסמארטפונים מ... מפטריות מקומיות, רכות כמו לבד, והן בעצם טפילים שנצמדים לעצים.

סלואו-טוריזם בקולחוז

Slow Tourism, "תיירות איטית", זו מגמה שתוספת תאוצה בשנים האחרונות: להוריד הילוך בחופשה. במקום לרוץ כדי להספיק בטיול לחוץ, מחליטים להתמקד באזור מסוים ולהיות במשימה הקשה לתזזיתיים של "כאן ועכשיו", ואפילו להעז להימצא במוד "העצל" של לא-לעשות. בחבל הרגיטה זה קל לביצוע, ותורמים לכך מרחקי נסיעה של בין עשר דקות לשעה לאטרקציות העיקריות.

התפאורה האופיינית נראית כמו קולחוז בעידן קומוניסטי שבה מככבים קוביות של בתים זהים עם גגות רעפים, דיר לבהמות ואסם מעץ מפויח בחצר האחורית. שבילים, כבישים צרים ומשובשים, שבהם רועי צאן מדרבנים עדרים של מאות כבשים או פרות, העוצרים את תנועת כלי הרכב השכיח - סוסים רתומים לכרכרות שבהן יושבים קשישים או משפחות של צוענים. אלה החליפו את קרון הנדודים הרומנטי מהסרטים בכרכרה שבה יושבים על מצע קש, שהוא גם אספקת המזון לבהמות הבית.

מוצרים אורגניים הם לא טרנד בהרגיטה, אלא חיי יומיום של פשטות נטולת יומרות. הם חוגגים אותה בפסטיבלים שחלקם מוקדשים למאכלים: פסטיבל הבצל, פסטיבל הפולנטה, הכרוב, או תפוחי האדמה (שמהם מכינים אפילו יין!). לפסטיבל הזה הגעתי במיוחד, עם זרם של תיירים הונגרים, שנשאו באמתחתם שקי תפוחי אדמה, קולפנים מיוחדים ועוד אביזרים. הם התמקמו בפארק עירוני, שפתו סירי ענק ועד מהרה בעבעו בהם מרקים ונזידים של תפוחי אדמה ושאר תבשילים, לפי מתכונים משפחתיים ובחדוות בישול חיננית.

טבע ואימה בדובי-לנד

לפשטות ולקרבה אל הטבע יש גם היבט נוסף - הדובים. כמו במקומות אחרים באירופה, שטחי המגורים של האדם הלכו והתרחבו על חשבון אלה של חיות הבר, מקורות המזון שלהן נפגעו, וכשחיה נעשית רעבה, היא פולשת אל אזורי האדם, לחפש מזון בפחי זבל, ולא רק בהם.

באזור מסתובבים חופשי כ-6,000 דובים. אלו שפגשתי היו שמנים - 400 ק"ג, גבוהים - כ-2 מטרים ופראיים. פו הדב הרומני אוכל מכל הבא ליד. הוא מחסל ירקות ופירות בכמויות מסחריות, שש על פגרים של בעלי חיים ולא מסרב לטעימות ספונטניות מעוברי אורח.

דובים בחצר האחורית/ צילום Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

בתקופת שלטונו אסר צ’אושסקו לצוד דובים (אם כי לעצמו הוא סידר היתר מיוחד), ואלה התרבו עד כדי כך, שיותר ממחצית מהדובים החומים של אירופה כולה חיים בהרי הקרפטים. לאחר חיסול הרודן, עבר ניהול הסוגיה לידיהם של ארגוני ציד פרטיים, שעברו למדיניות של דילול אוכלוסין. אלה קבעו מכסות של עורות דובים לכל המרבה במחיר. לתמונה נכנסו תיירי ציד, בעיקר מרוסיה, שהעלו את רף המחירים לכל דב מת, במעין מכירה פומבית.

בהתחלה הממשלה הרומנית שיתפה פעולה עם החיסול המניב מטבע זר, אבל הגופים האחראים על שמירת הטבע במדינה הצליחו לצמצם את ההיתר. רומניה נאלצה ליישר קו עם חוקי האיחוד האירופי (שבו היא חברה מאז 2007), שאוסרים ציד.

הסיפור הפך לסוגיה פוליטית בוערת שעלתה לכותרות ואפילו הציתה הפגנות בבוקרשט הבירה. כך או כך, מספרם של הדובים צמח שוב. המסעדה שלהם ביערות לא עומדת בעומס והם מחפשים אוכל בפחי הזבל של התושבים, מתקרבים לכבישים הראשיים וברעבונם מאבדים את הרתיעה מבני האדם. עם זאת, יש מקומיים שטוענים שמעולם לא פגשו דוב, ומדובר במעשיות ברוח המחוז, ויש גם פנסיונרים שהתחביב שלהם זה איסוף אוכל לדובים, כמו נשות החתולים אצלנו. יש גם כאלה שקשרו קשרים מיוחדים עם הדובים, כמו צלם טבע בשם לזלו, שהצליח ליצור יחסי אמון וידידות עם דובה בשם קסנדרה. הוא בנה אפילו בית עץ מיוחד כדי לתצפת עליה עם משקפת.

זכיתי להתארח במקום ותצפתי עד שהגברת הגיעה. לזלו הגיש לה קילוגרמים של תפוחי עץ. במהלך אותו אחר צהריים הצטרפו לקסנדרה עוד חמישה חברים, שהתגרדו בעצים והתפלשו בשלוליות. לזלו לא מעוניין בפרסום ולא באורחים, אבל ניתן למצוא מדריכים אחרים, שחלקם שומרים בשמורות, המתמחים בטיולים לתצפית בדובים, ממרחק בטוח.

ישבתי עם אחד מהם במכונית בשעה עשר בלילה, ליד תחנת הרכבת של העיירה טושנד (Tusnad). בחניון הרכבת הבחנתי במכוניות חונות ובתוכן אנשים, ארבעה ויותר בכל רכב - לא בדיוק זוגות אוהבים שמחפשים פינה שקטה. "הם מחכים לדובים", הסביר המדריך.

"מתי הדובים יגיעו?" , שאלתי.

"מתי שיתחשק להם", הסביר, "מעכשיו ועד הבוקר".

המתנו במקום, מול פחי האשפה, כ-40 דקות, עד שנשברתי. העדפתי לבלות את הלילה במיטה.

מה יש לעשות שם

בחורף זהו זמנם של אתרי סקי, מטפסי קרחונים ושחקני ההוקי-קרח (קבוצת מירקורה צ’וק, מתברר, היא זוכת אליפויות בינלאומית!). משטחי החלקה על הקרח וטיולים באופנועי שלג ובמזחלות רתומות לכלבים הם חלק מהאופציות היותר קונבנציונליות, אבל החורף קרוב לסיומו והאביב שבפתח מתעורר לחיים בצבעי ירוק, וזה הזמן להכיר את הרגיטה ואנשיה, שגם הם בבחינת שמורת טבע.

לבקר בכפרים: במחוז כפרים אותנטיים כמו למשל, Satu Mare שהם סוג של מוזיאון שקיים מהמאה ה-14. כ-100 חזיתות בתים מוגפים בשערי עץ גדולים ומגולפים, עם מוטיבים סקלרים עתיקים.
כולם נעשו מעצים שנפלו ביערות, כחלק מתפיסה שממש לא קשורה לענייני מחזור, אלא דווקא לסמלים פגאניים (ואחר כך נוצריים) של העץ כחוט מקשר בין החיים הארציים לעולם הבא.

כפר טיפוסי/ צילום: גילי מצא

לצאת לטרקים: יש שני אגמים מרכזיים, אגם סנטה אנה והאגם האדום, שהם יעד פופולרי לטיולים. הראשון הוא האגם הגעשי היחיד במזרח אירופה, מכתש וולקני שהתמלא במים, ויש לו "אח תאום" במרחק חמש דקות נסיעה - ביצה עם מצע של צמחייה שזוהתה מעידן הקרח.

האגם השני, Lacul Roșu (האגם האדום), קיבל את שמו מעצי האורן שצנחו אליו ובשילוב האדמה העשירה במינרלים קיבל גוון אדמדם. האגם שוכן בפתחו של קניון Bicaz - סדרה של מצוקים מאבן גיר, שהאטרקציה המפורסמת ביניהם היא מדף אלכסוני שנקרא "המזבח" (מומלץ לחובבים של טיפוס צוקים).
יש גם שבילים מסומנים לטרקים ולאופניים. למי שחושש ממפגש עם דובים במהלך הטרק מומלץ לעשות רעש תוך כדי הליכה - לדבר בקול רם, לשיר, לשרוק (רצוי במשרוקית) ולתלות פעמוני פרה שידנדנו תוך כדי הליכה. הדוב כבר יסיק את המסקנות ויתרחק.

לטייל במערות: יש באזור יותר מ-100 מערות, שרצוי לבקר בהן עם מדריך, כי הן לפעמים מבוך מסוכן, כמו למשל מערת "סוגו"- Sugó שבה גם ראיתי נטיפים, שחלקם הושחתו בידי מבקרים חסרי מודעות סביבתית.

לנשום עמוק ולהבריא: מכרה המלח של פרייד - Praid מציע טיפולי "קלימו-תרפיה" לסובלים מבעיות נשימה, אבל מבחינתי, האטרקציה הייתה לגלות בעומק של כ-120 מטר מתחת לפני האדמה פארק חבלים, כנסייה, מערת יין ומגרש משחקים, כולל שולחנות פינג-פונג שסאונד המחבטים נבלע בחלל העצום שלו.

מידע מעשי

הגעה: יש טיסות ישירות לבוקרשט עם טארום, חברת התעופה הלאומית הרומנית (כשעתיים). מעיר הבירה צריך לקחת אוטובוס, או לשכור רכב (עדיף) כדי להגיע למחוז הרגיטה. הנסיעה אורכת כארבע שעות ומעלה, תלוי בפקקים, במיוחד בסופי שבוע.

לטארום יש גם טיסות ישירות לערים במחוז כמו: קלוז’ נאפוקה וסיביו, ובקיץ גם של חברת הלואו קוסט ויז אייר. כדאי לבדוק טיסות לבוקרשט גם באל על ובארקיע, במחירים שתלויים בעונה ובביקוש ונעים בין 100 ל-300 אירו.

אפליקציה: מחוז הרגיטה יצא ביוזמה חיונית לקידום התיירות ולאחרונה השיק אפליקציה באנגלית שעוזרת לנווט עם מפות, שיש בה גם רשימת מדריכים מוסמכים, מקומות להשכרת רכב, בתי מלון, מסעדות ופעילויות למשפחות או לחובבי אדרנלין. www.romania-insider.com/harghita-tourist-app פנסיון מומלץ בטאץ’ מקומי-סקלרי: פנסיון גיזי, www.gizicsarda.ro

הדרכה: זולטן - מנהל חברת קונספט של slowtours הוא האיש שיוכל לתרגם לכם לא רק מרומנית לאנגלית, אלא גם את החוויה הלוקאלית במיטבה, באמצעות קשרים שיצר עם אומנים שהם לא נגישים באינטרנט או בפייסבוק, כמו איש כובעי הפטרייה, סדנאות אומן של מגלף בעץ, קרמיקאי, מוזיאון קטן בניהולו לאבן החן המקומית, ארגוניט ועוד. ניתן להתרשם מהמסלולים התפורים בסגנונות שונים באתר www.slowtours.travel

עוד כתבות

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

ניסים פרץ, מנכ''ל נתיבי ישראל, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל נתיבי ישראל: "תהיה רכבת לקריית שמונה, נקודה"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר ניסים פרץ, מנכ"ל נתיבי ישראל, כי "סיימנו את התכנון של הרכבת לקריית שמונה, אנחנו נמצאים בשלב קידוחי הקרקע, ובשנה הבאה נצא למכרזים הגדולים" ● בנוסף התייחס פרץ ליוזמת סמוטריץ' להעניק מעין ארנק דיגיטלי לתושבי קו העימות: "שהממשלה תפסיק לחלק תופינים. אני לא צריך 2,500 שקל, זה מעליב"

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

בשוק מנסים להבין: למה מניית ג'י סיטי יורדת?

מניית חברת הנדל"ן המניב של חיים כצמן משלימה נפילה של 20% מתחילת החודש ● בשוק חוששים מפני אזהרת רווח שתגיע, אך מנגד יש מי שחושבים שכצמן רוצה לנצל את נפילת המניה כדי לקנות מניות נוספות בחברה ● בחברה לא נותרו אדישים והגיבו: "אין ברשות החברה כל מידע מהותי ביחס למצב החברה שטרם דווח לציבור"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

חיילי המילואים חזרו מהמלחמה וגילו שההגנות מפני פיטורים לא מספיקות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון על מחירי הדיור: "כופר בזה שיש עליות"

בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס אמר יהודה מורגנשטרן כי ההסכם המתגבש עם קריית שמונה הוא חלק מתוכנית השקעות של עשרות מיליארדי שקלים בצפון • עם זאת הוא התריע ש"אנחנו מאבדים את הצפון", וקרא להציב יעד ממשלתי ברור לאזור

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Achmad Ibrahim

גם עצירת המלחמה לא בולמת את שנאתו של ארדואן כלפי ישראל. זו הסנקציה החדשה

אחרי המסלול העוקף דרך הרשות הפלסטינית והפריקה והטעינה מחדש בנמלים זרים, אנקרה מהדקת את החנק הכלכלי: הופסקה הנפקת "תעודות העדפה" (יורומד) המאפשרות פטור ממכס לסחורות טורקיות המגיעות לישראל דרך צד שלישי ● הנפגע הצפוי העיקרי: ענף הרכב

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

חוקרי רשות ני"ע הגיעו למשרדי ארית תעשיות באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ● ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה, ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של החברה-הבת רשף טכנולוגיות

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

הקונסול הכללי בניו יורק, אופיר אקוניס בנימיני וגואטה, כאן ב', 11.02.26 / צילום: דוברות הכנסת

האם לאיראן יש טילים שמאיימים על ארה"ב?

הטווח המקסימלי של הטילים שבידי איראן רחוק מלהגיע לארה"ב, והוא יכול להגיע רק עד מזרח ודרום אירופה ● המשרוקית של גלובס

כביש 90 לקריית שמונה / צילום: Shutterstock

תוכניות ענק, ביצוע חלקי: למה שיקום הצפון נגרר מהחלטה להחלטה

הממשלה הקצתה תקציב משמעותי לשיקום יישובי קו העימות בצפון, אך בפועל ההחלטות נגררות בין משרדים, מטות היישום לא מאוישים, והתוכניות הרב־שנתיות עוד לא גובשו ● דוחות רשמיים מגלים קצב התקדמות איטי, שספק אם בכוחו לשקם את האזור או להצמיח אותו

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

צעד אחד צעד: כך פוספס רעלן הצרוליד בנוטרילון

ועדת הכנסת חשפה את השתלשלות האירועים - ממועד זיהוי הרעלן בעולם ועד הריקול בישראל ● המסקנה: משרד הבריאות פעל מהר, אך מדינת ישראל לא הייתה בעדיפות על שולחן הרגולטורים האירופאים, ומערכת המעקב מצריכה חיזוק

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; הישראלית שמזנקת, וזו שנופלת ב-35%

אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● מניית גלובל אי מזנקת בעקבות הדוחות, סולאראדג' נופלת ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה