מפגינים בעד הברקזיט/ צילום: רויטרס Dylan Martinez
אם וכאשר יתבצע הברקזיט, המהלך לפרישתה של בריטניה מהאיחוד האירופי, צפוי המהלך להכות גלים לא רק באי הבריטי, אלא ביבשת אירופה כולה. אילו מדינות צפויות להיפגע מהמהלך, מי עשויה דווקא להרוויח ומי תיוותר אדישה יחסית לתהליך?
חברת דירוג האשראי S&P ביצעה הערכה שנועדה לחזות אילו מדינות יושפעו במידה הרבה ביותר מפרישתה של בריטניה. לשם כך בחנה S&P את 21 המדינות הרגישות ביותר לתהליך, על פי ארבעה פרמטרים: החשיפה של המגזר הפיננסי לבריטניה; החשיפה בתחום היצוא לבריטניה; החשיפה בנושא ההשקעות הזרות הישירות בבריטניה, שבוצעו מתוך אותן מדינות (FDI - Foreign Direct Investments); ההגבלות על הגירה שייווצרו בעקבות הפרישה.
מדד הרגישות לברקזיט (BSI - Brexit Sensitivity Index) נערך בסולם של 1 עד 10: ככל שהציון גבוה יותר, רמת החשיפה והרגישות גבוהה יותר.
מדד הרגישות לברקזיט פורסם לראשונה ביוני 2016, שבועיים לפני משאל העם בבריטניה. במהלך השנים שעברו מאז, שינתה S&P את המתודולוגיה של שניים מבין ארבעת הפרמטרים שצוינו, כך שהנתונים משקפים בצורה מדויקת יותר את הקשרים הפיננסיים בין הכלכלות של המדינות השונות לבין בריטניה.
לדברי רונית הראל בן זאב, מנכ"לית חברת דירוג האשראי S&P מעלות, "מהמדד המשקף את הרגישות לברקזיט עולה, כי אירלנד, לוקסמבורג והולנד הן המדינות הרגישות ביותר מבחינה כלכלית להשלכותיו. המדד מחדד את הקשרים הכלכליים של המדינות השונות לכלכלת בריטניה, החמישית בגודלה בעולם.
"באשר לשוק המקומי - ישראל אינה חשופה להשפעות ישירות מיישום הברקזיט. עם זאת, ישראל מושפעת כמובן מהמצב הכלכלי העולמי, במיוחד בכל הקשור לפעילות היצוא שלה, כך שהשפעות מהותיות כלל-עולמיות, אם וכאשר יהיו, עשויות להשפיע על המצב הכלכלי בישראל, גם אם לא באופן ישיר".
מה השתנה, אם כן, לעומת תוצאות מדד הרגישות שנערך סמוך למשאל העם ביוני 2016?
S&P זיהתה הבדל משמעותי בין המצב כיום בהשוואה להערכה שבוצעה ביוני 2016, בהקשר של חשיפת הבנקים להשלכות הברקזיט. בנקים מובילים באירופה נקטו גישות שונות מבחינת רמת החשיפה שלהם לבריטניה. מערכות הבנקאות בבלגיה, בגרמניה, באירלנד ובשוויץ הקטינו את רמת החשיפה שלהן, מגמה שהחלה לפני הברקזיט. מנגד, מערכות הבנקאות בהולנד, בצרפת ובספרד הגדילו את פעילותן בבריטניה במהלך השנים האחרונות - מאז משאל העם.
תשע מתוך עשר המדינות אשר היו בעלות החשיפה הגבוהה ביותר, כפי שהשתקף במדד ביוני 2016, עדיין נותרו בקבוצה זו, אם כי חל שינוי ברמת החשיפה, ומכאן גם בדירוג של מספר מדינות. הולנד מייצגת את השינוי הבולט ביותר, עם הפיכתה לכלכלה השלישית הפגיעה ביותר לברקזיט (בהשוואה למקום השביעי ביוני 2016).
במהלך שלוש השנים האחרונות, פעילות היההולנדית לבריטניה גדלה בכ-0.6% מהתמ"ג לרמה של כ-7.3% (פעילות היצוא השלישית הגדולה ביותר לאחר אירלנד ומלטה), ומבחינת מערכת הבנקאות - הבנקים ההולנדיים נושאים בחשיפה גבוהה לגופים שונים בבריטניה (כ-24% מהתמ"ג בהשוואה לכ-11% ביוני 2016).
פורטוגל נכללה לראשונה במדד הרגישות, והיא מדורגת במקום ה-16, המשקף רגישות נמוכה יחסית. זאת, על רקע רמת השקעה ופעילות דלה במגזר הפיננסי, אך בשילוב עם רמת חשיפה משמעותית לפעילות יצוא והגבלות הגירה.
מיהן המדינות הרגישות - ומדוע?
בתרשים המצורף מוצגות 21 המדינות בעלות הרגישות הגבוהה ביותר לברקזיט. אירלנד הייתה ועודנה המדינה בעלת החשיפה הגבוהה ביותר לברקזיט, עם ציון של 2.9 מבחינת רמת הרגישות לפי הפרמטרים המרכיבים את המדד.
התוצאה של אירלנד עומדת על פי ארבעה מהציון החציוני (0.7), ומשקפת השלכה משמעותית אם בריטניה תעזוב את האיחוד האירופי, במיוחד אם תעשה זאת ללא הסכם רשמי הכולל תקופת מעבר.
לאירלנד, המרוחקת כ-500 ק"מ מבריטניה, פעילות סחר משמעותית עימה בתחום הסחורות והשירותים, כמו גם תהליכי הגירה בין שתי המדינות. אחריה לוקסמבורג, המדינה השנייה ברמת הרגישות לברקזיט. במקרה של לוקסמבורג, היקף הבעלות על מוסדות פיננסיים בבריטניה, בשילוב עם רמת יצוא גבוהה, הם אלה שמסבירים את מקומה כמדינה השנייה הפגיעה לברקזיט.
תשע המדינות שקיבלו דירוג גבוה מהחציון (0.7) הן אירלנד, לוקסמבורג, הולנד, קפריסין, שוויץ, מלטה, ספרד, בלגיה ונורבגיה. מתוך 21 המדינות החשופות ביותר לברקזיט, רק שתי מדינות אינן חברות באיחוד האירופי - שוויץ וקנדה.
מה לגבי בריטניה עצמה?
השינוי שחל במימון החוב החיצוני של הממלכה המאוחדת והירידה בהשקעות זרות במדינה מצביעים על כך שבמהלך 2018, החששות לגבי ההשלכות של הברקזיט עבור בריטניה הובילו לירידה בתיאבון לבצע השקעות לטווח ארוך במשק הבריטי. זאת במיוחד עקב הגירעון בחשבון השוטף של בריטניה, העומד על 5% מהתמ"ג, הגירעון השני בגודלו בעולם במונחים אבסולוטיים. למצב זה יכולה להיות השפעה מהותית.
ללא קשר להמשך מערכת היחסים בין בריטניה לבין איחוד האירופי, אין ספק כי הציפיות להשלכות הברקזיט כשלעצמן כבר תרמו לירידה בביצועים הכלכליים של בריטניה, וזאת משום שהפעילות הכלכלית מונעת על-ידי התנהגות צופה פני עתיד.
בין ההשפעות הבולטות ניתן למנות את הפיחות שחל בליש"ט הבריטית, אשר גרם עלייה באינפלציה, שהגיעה לשיא של 3% ברבעון הרביעי של 2017. התוצאה הסופית הייתה שחיקה של כוח הקנייה והיחלשות ברמת הצריכה הפרטית, בעוד שהפיחות לא השפיע משמעותית על רמת סחר החוץ נטו. באופן כללי, האי-ודאות לגבי המצב לאחר יישום הברקזיט משתקת יותר ויותר החלטות צופות פני עתיד שיש לקבל, כפי שמשתקף מההתכווצות בהשקעות העסקיות שבוצעו במהלך שנת 2018.
לסיכום, מדד הרגישות של S&P אינו משקף תופעות לוואי פוטנציאליות מבחינה פוליטית או מבחינת השווקים. מדד הרגישות מזקק את הקשרים הכלכליים הריאליים והפיננסיים הנוכחיים לכלכלת בריטניה, החמישית בגודלה בעולם, תוך שהוא מציין גם אילו מדינות עשויות להיות חשופות יותר למאפיין המאקרו הבולט של בריטניה: הגירעון בחשבון השוטף, של 5% מהתמ"ג.
כספק עיקרי להון עצמי ולמימון חוב לבריטניה, אזור האירו הוא גם המשקיע הגדול ביותר בה. כל שינוי באופי היחסים בין בריטניה לבין האיחוד האירופי ישפיע על אירופה, אך ההשפעה הגדולה עוד יותר על היחסים בין בריטניה לאיחוד האירופי היא על בריטניה עצמה, החברה היחידה באיחוד האירופי שלא נכללה במדד.
הכותבים הם אנליסט אשראי ראשי ואנליסט ב-S&P. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה או מכירה של ניירות ערך המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. ל-S&P עשוי להיות עניין במידע המוצג ובנכסים הפיננסיים המוזכרים.