אוניברסיטת ניו יורק / צילום: Shutterstock
"למדתי באוניברסיטת ניו יורק לפני כל כך הרבה זמן, שהיא היתה בברונקס", התלוצץ פעם אבי השמרני יליד המערב התיכון. הוא לא היה נלהב לשלוח את בתו השמאלנית לאוניברסיטת ניו יורק כדי ללמוד כתיבה יצירתית. אבל בעלי, פרופסור בבית הספר לאמנויות טיש (Tisch) באוניברסיטת ניו יורק, ואחייניתי דארה, שלומדת במכינה למשפטים, אוהבים את האוניברסיטה שלנו. לרוע המזל, גל האנטישמיות ששוטף לאחרונה את הקמפוס מהווה מבחן קשה לאהבתנו.
סטודנטים יהודים הותקפו אשתקד בחגיגת יום העצמאות של ישראל בוושינגטון סקוור פארק, באירוע שבו נעצרו שני סטודנטים מסיתים אנטי-ישראליים, לאחר שחיללו את דגלי ישראל. המרכז היהודי באוניברסיטת ניו יורק קיבל איומים. צלבי קרס התגלו באחד האולמות במעונות הסטודנטים. ועד הסטודנטים אישר הצעות של BDS. פעילים באוניברסיטת ניו יורק התעמתו עם צ'לסי קלינטון, בתם של הילארי וביל קלינטון, כשהיא בהיריון, והטיחו בה את ההאשמה המטורפת שהיא אחראית לטבח במסגד בניו זילנד, מכיוון שמתחה ביקורת על התבטאויותיה האנטישמיות חברת בית הנבחרים אילהאן עומר.
והמחריד מכול - בשבוע שעבר העניקה האוניברסיטה את "פרס השירות" של נשיא האוניברסיטה לארגון "סטודנטים למען צדק בפלסטין" (SJP) בגין "השפעתו החיובית על הקהילה". SJP ידוע בקידום האג'נדה של BDS, דמוניזציה של ישראל והובלת חרם על מועדוני סטודנטים ציוניים.
אני ציונית עם קרובים בארץ הקודש, אבל אני גם פרו-פלסטינית ודוגלת בפתרון שתי המדינות. מתחתי ביקורת על צביעותו של הנשיא דונלד טראמפ, ועל צעדיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להרחיב את ההתנחלויות, ואף השתתפתי בחיבורו של ספר על רצח העם של מוסלמים בבוסניה. מדוע לא יכולים עמיתיי הדמוקרטים למתוח ביקורת על מכפישי ישראל והיהודים?
תומכי BDS מתנגדים ברוב צביעותם לקיומה של מדינה יהודית אחת, ומתעלמים מהפרות זכויות האדם הנרחבות של יותר מ-1.2 מיליארד בני אדם בכ-50 מדינות שמרבית אוכלוסייתן מוסלמית. הם לא החרימו את סעודיה, סוריה, איראן או סומליה. הם לא מביעים זעם נגד חמאס, ארגון הטרור הפונדמנטליסטי שמנהיגיו הצהירו "אמריקה וישראל יושמדו בעזרת האל".
נשיא אוניברסיטת ניו יורק, אנדרו המילטון, אמר כי חרם אקדמי נגד ישראל "מנוגד לעקרונות הליבה שלנו של חופש אקדמי, סותר את חילופי הרעיונות החופשיים, ואינו עולה בקנה אחד עם עמדת האוניברסיטה". הוא לא השתתף בטקס הענקת פרס הנשיא ל-SJP, ואוניברסיטת ניו יורק התעקשה שההחלטה להעניק את הפרס התקבלה בידי "אנשי סגל מתנדבים ונציג של הסטודנטים".
אבל שנאה היא שנאה. האוניברסיטה שלי צריכה לבטל את אות הכבוד שהוענק בגין אפליה, צביעות ודעה קדומה. האוניברסיטה שלי צריכה לגנות את כל העוולות, ולא רק את העוולה התורנית שזוכה השבוע למעמד של פוליטיקלי קורקט.
הכותבת היא מחברת The Byline bible ומחברת משותפת של The Bosnia List