גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לא מה שחשבתם: הריח שיכול לגרום לאנשים לשיגעון קל

חשבתם פעם איך הריחות משפיעים עלינו? ● האם ניתן לאמן את עצמנו להריח או להפסיק להריח? ● ואיזה ריח האמריקאים אוהבים אבל הבריטים מתעבים ממש? ● האזינו לפרק חדש של "חזית המדע" ● פרק עם ניחוחות

סרטון הבושם של איילת שקד/ צילום מסך מתוך YouTube
סרטון הבושם של איילת שקד/ צילום מסך מתוך YouTube

לפני כמה שבועות, שרת המשפטים לשעבר, איילת שקד, הופיעה בסרטון בחירות שנראה כמו פרסומת לבושם, בניחוח חדש: פאשיזם.
אבל לשקד ניחוח הבושם הזה הזכיר דברים אחרים: (מתוך הסרטון: "לי זה דווקא מריח כמו דמוקרטיה").
שקד ובנט אמנם לא עברו את אחוז החסימה, אז אפשר להגיד שהסרטון כשל במטרה המקורית שלו. מצד שני, משהו בו עבד מאוד. אם תקלידו בגוגל את המילה "פאשיזם" - התוצאה השלישית שתקבלו תהיה "פאשיזם, שקד" והסרטון עצמו זכה למיליון צפיות בפייסבוק. יכול להיות שהקמפיינרים של הימין החדש לא בחרו סתם בפרסומת לבושם? יכול להיות שהם מכירים את המחקרים שעוסקים בקשר שבין ריחות להתנהגות האנושית?

היי. אני גלי וינריב, כתבת מדעי החיים של גלובס. ברוכים הבאים לפודקאסט חזית המדע, שבו תשמעו סיפורים מפתיעים על הטבע שלנו. אל תדאגו, היום לא נדבר על פוליטיקה, אלא על דברים מסריחים אחרים.

אז איך הריחות משפיעים עלינו? האם ניתן לאמן את עצמנו להריח או להפסיק להריח, מה הכשיל את המצאת פצצת הסירחון האוניברסלית, ואיזה ריח האמריקאים אוהבים אבל הבריטים מתעבים ממש. והאם ריח נכון של בושם באמת יכול לגרום לאנשים לשיגעון קל, או משיכה בלתי ניתנת לריסון כמו שמנסות הפרסומות לרמוז לנו?

תכף נענה על כל השאלות האלה. אבל לפני זה דוגמה קטנה לקשר המפתיע והבלתי צפוי בין ריח להתנהגות האנושית. סיכוי טוב שאתם מאזינים לפודקאסט הזה בזמן שאתם נוסעים. אולי אפילו נוהגים. ובכן, מסתבר שיש ריח מסויים שיכול להעלות את הסיכון שלכם לעשות תאונה.
חס וחלילה, כן? סעו בזהירות. אבל מחקר בריטי שערך ארגון RAC, הפועל למניעת תאונות, מצא שריח שקיות חטיפים או לחם טרי שהרגע נאפה, גורם לנהגים להיות עצבניים ו-מעלה את הסיכון לתאונות. הסיבה לעצבנות היא כנראה בגלל הדחף לאכילה שלא מקבל סיפוק מיידי: אתם מריחים ומתים לאכול, אבל לא יכולים.

יש עוד ריחות מסוכנים לנהגים לפי המחקר הזה: ריחות כמו קמומיל, יסמין ולבנדר עשויים להרגיע קצת יותר מדי, מה שעלול לגרום לנהג לאבד את הערנות הדרושה לנהיגה. והניחוחות המומלצים בזמן נהיגה לפי המחקר? יש גם כאלה כמובן, הם רעננים ומעוררים כמו מנטה, קפה, לימון וקינמון.

אגב, יכול להיות שהמחקר הבריטי הזה הוא, ובכן, בריטי מדי. אולי נהגים ממדינות אחרות יתעוררו דווקא מניחוחות אחרים? אני לא יודעת בוודאות את התשובה לשאלה הזאת, אבל זה פחות או יותר מה שטוענת, פרופ' רייצ'ל הרץ, שהיא חוקרת ריחות ויועצת לחברות בישום ומזון. הרץ טוענת שאין כמעט דבר כזה ריחות טובים או רעים באופן אוניברסלי. הכול תלוי במה שהרגשנו בפעמים הראשונות שבהן נתקלנו באותו ריח. וגם בתרבות שלנו.

למשל, אם תגורו תקופה בארצות הברית כנראה שתגידו שהריח של צמח הווינטרגרין - צמח ארומטי בעל פירות קטנטנים אדומים - הוא ריח נפלא, בזמן שחבר בריטי שלכם יגיד שהריח הזה הוא נורא ואיום. הסיבה היא כנראה שבארצות הברית הריח הזה מזוהה עם סוכריות, ובבריטניה עם תרופות וחומרי אלחוש. פחות כייפי.

וזאת גם הסיבה - תקשיבו טוב - שבגללה נכשלה היוזמה האמריקאית להמציא "פצצת סירחון" אוניברסלית.

תודו שחיכיתם לזה. ובכן זה סיפור אמיתי לגמרי על יוזמה שנולדה בתחילת שנות ה-2000 על ידי משרד ההגנה האמריקאי, יחד עם מכון המחקר מונל לכימיה בפנסילבניה. המטרה שלהם היתה ליצור נשק לא מזיק ולא מסוכן, לפיזור הפגנות.

אחרי שלל נסיונות עם ריחות מסריחים, האמריקאים בסופו של דבר יצרו ריח שהוא שילוב בין קיא לצואה אנושית וזבל רקוב. נשמע נורא. ובאמת, רוב האנשים אמרו שלא ישרדו בקרבת הריח הזה אפילו דקה.

אבל אז, התגלה פרט מחקרי מפתיע. היה גם אחוז מסויים של אנשים - שפשוט לא חשב שזה כל כך נורא.

בסופו של דבר החוקרים לא הצליחו למצוא בעולם אפילו ריח אחד שייחשב נורא ואיום בעיני כל העמים והתרבויות. הדרום אפריקאים למשל, לא מסוגלים לשאת ריח של שיער חרוך. בעוד שבהודו, בערים מסויימות, נניח, זה ריח שגרתי. כלומר, סירחון זה עניין תרבותי. מוזר, לא? אבל זאת המציאות. מצד שני….ריח הוא ממש לא רק עניין תרבותי, זה גם עניין אישי, פיזיולוגי וגנטי.

ההבדלים הגנטיים משפיעים על עצם היכולת שלנו להריח, אבל גם על סוג הריחות שאנחנו מריחים. למשל, אספרגוס.

מסתבר שאספרגוס מייצר ריח לוואי חריף בשתן אחרי שאוכלים אותו. אבל שישה אחוזים מהאוכלוסיה בכלל לא מריחים את הריח הזה. לפני שאתם רצים לירקן הקרוב לביתכם לקנות אספרגוס, נספר שההבדל הזה בחוש הריח - הוא מולד, והמדע אפילו כבר יודע מה הגן שגורם לזה.

זה לא נגמר באספרגוס. מחקרים מצאו גם קשר גנטי לעוצמה שבה מריחים תפוח, גבינה כחולה וסיגליות. כלומר אנשים שונים חווים את העולם ואת הניחוחות שבו בצורה שונה לגמרי. לי, למשל, יש חברה שהיא מומחית לריחות. היא כותבת ביקורות על בשמים חדשים, ומתארת אותם בדקדקנות, כמו מומחית ליין. אם, נניח, תבקשו ממנה לתאר את הריח של רחוב בתל אביב בשעת בוקר, היא תעשה את זה מיד ובפרטי פרטים. ובאמת, אנחנו מאוד שונות בזה. כל כך שונות שפעם אמרתי לה שהיא ואני כמו בעלי חיים מזנים שונים. היא מסתובבת בעולם מלא ריחות, ואני לעומת זאת, שמה לב לריחות רק כשהם ממש כאילו מתנפלים עליי.


אז מה מבדיל בין שתינו? האם כל ההבדל הוא גנטי? פיזיולוגי? או שאולי זה גם עניין של מודעות ובחירה? כלומר, תיאורטית, האם אני יכולה לאמן את חוש הריח שלי שיהיה חד כמו של גאיה? התשובה היא, כצפוי, גם וגם. אנשים נולדים עם חוש ריח בעוצמה מסוימת, אבל חוש הריח בהחלט ניתן לאימון. איך? כמו כל דבר, גם לזה יש שלושה חלקים: לפני שאתם אוכלים משהו או כאשר אתם מגיעים למקום חדש, רחרחו והקדישו תשומת לב למה שאתם מריחים.

בשלב השני, נסו לתאר את הריח בכמה שיותר פירוט. אפשר אפילו לרשום את המסקנות. והשלב השלישי, ערכו לעצמכם מבחני רחרוח בעיניים עצומות כדי לנסות ולזהות כמה שיותר ריחות.

עקרונית, אם אני אקשיב להנחיות של עצמי, אני יכולה להפוך את עצמי לאדם הרבה יותר רגיש לריחות ממה שאני כיום. השאלה - אם זה בכלל כדאי לי. מצד אחד, חוש ריח מחודד, מעשיר מאוד את חוויית האכילה. טעם וריח הם חושים בלתי נפרדים. מצד שני, טוב, מצד שני העולם מלא גם בדברים מסריחים. כמו פאשיזם לדוגמא.

אז יש כאן עניין של גנטיקה וגם של תרבות, אבל זה לא הכל. כמו דברים אחרים, גם חוש הריח משתנה עם הגיל, שלא לומר דוהה - וגם משתנה בהתאם למצב הבריאותי. אם חלילה תחטפו אלצהיימר, למשל, חוש הריח יהיה הראשון שייפגע בתהליך הניוון המוחי. ויותר מזה, במקרה של אלצהיימר בדרך כלל הנחיר השמאלי נפגע קשה יותר, כנראה בגלל שהחלק השמאלי של המוח מתנוון מהר יותר מהימני. יכול להיות שבעתיד נוכל לאבחן אלצהיימר בשלב מוקדם רק בעזרת בדיקת הבדל כושר ההרחה בין הנחיריים. גם בפרקינסון חוש הריח משחק תפקיד: לא נפרט את כל ממצאי המחקר, אבל נגיד שאם אתם מריחים רק בואש, שושנה, מלפפון חמוץ, בירה שחורה, פאי דלעת ודלק, ומצד שני לא מריחים דברים אחרים - רוצו להיבדק.

ויש גם מחלה מיוחדת - פייק ריח. אנשים שמריחים דברים שלא קיימים, הוזים ריחות. אפשר להזות ריח נעים ואפשר להזות ריח, איך לומר, לא נעים בכלל, עד לרמה שזה פוגע באיכות החיים. לתופעה הזאת יש שם. קוראים לה פנטוסמיה (Phantosmia) והיא יכולה להופיע משתי סיבות - אחת היא פגיעה בעצבים של האף ומערכת הרחרוח. אנשים שסובלים מהסוג הזה של פנטוסמיה לרוב יתעטשו, ואז הריח הפיקטיבי יופיע פתאום.

סיבה אחרת לפנטוסמיה היא פגיעה באזור עיבוד הריח במוח. במקרה כזה האזור מקבל שדר נכון מהאף, אבל מפרש אותו לא נכון. זה יכול לקרות למשל בזמן התקף אפילפטי. כשהריח הפיקטיבי הוא רע, זה יכול להרוס לאנשים ארוחות, יחסי מין, הנאה מהטבע ועוד דברים שאמורים להיות כיפיים. במקרים קלים שטיפה של האף בתרסיס נגד צינון או אלחוש של פנים האף יכולים לעזור, במקרים קשים - תרופות נגד דיכאון הן פתרון אפשרי, ואפילו ניתוחי מוח סלקטיביים של אזורי עיבוד הריחות.

והנה פרט מסקרן לגבי הפנטוסמיה: לפעמים ריחות הפאנטום האלה הם ריחות שבכלל לא קיימים בעולם. אז מאיפה באים ריחות הפייק? איך המוח למד לייצר אותם? האם כל בני האדם יכולים להריח מגוון עצום של ריחות שלא קיימים אם רק נגרה את המוח שלהם באופן מכוון? חוקרי מוח עדיין מנסים לענות על השאלות האלה.

זהו. סיימנו. אתם מוזמנים לרחרח את הפרקים הקודמים שלנו. אני ממליצה לכם גם להאזין לפודקאסט המצוין שלנו, "כסף בקיר" - סיפורים על אנשים שהחליטו לשים את הכסף שלהם על נדל"ן. עד שניפגש שוב חפשו אותנו באתר גלובס, בפייסבוק, באינסטגרם ובאפליקציות הפודקאסטים השונות. ואל תשכחו לדרג אותנו באפליקציה של אפל. תודה לעורך רון טוביה. אני גלי וינריב. ביי





עוד כתבות

משרדי פלאפון / צילום: איל יצהר

על רקע הקשיים במו"מ להסכם קיבוצי: שביתת פתע בפלאפון

בעקבות השביתה הודיעה הנהלת פלאפון כי בשל עיצומי עובדים חלק ממוקדי השירות ייסגרו, ולכן זמני ההמתנה יהיו ארוכים מהרגיל

פרופ' רונית סצ'י פאינרו / צילום: אריק סולטן

50 המשפיעות של ליידי גלובס: אשת השנה היא פרופ׳ רונית סצ׳י פאינרו, שפיתחה "טיל מונחה" לטיפול בסרטן

דרמת הפרישה של מנכ"ליות הבנקים הגדולים ומנכ"ליות תאגידי הענק, הפמיניזציה של ניהול בתי החולים, מדעניות מובילות • רשימת המשפיעות החדשה כוללת 23 נשים חדשות, ומציגה כרוניקה של שינוי

יעקב לוקסי לוקסנבורג / צילום: גיזי

קריסת אינוונטק: הנאמן מבקש להגיש תביעת עתק נגד לפידות, לוקסנבורג ועיזבון יולי עופר

בבקשה שהוגשה היום לביהמ"ש נטען כי לפידות ולוקסנבורג רוקנו את אינוונטק ממזומנים תמורת העברת נכסי נדל"ן כושלים ממזרח אירופה לתוך החברה, במהלך שהביא לקריסתה ● עוד נטען כי המהלך התאפשר הודות לשיתוף-פעולה מצד מעריכי שווי ורואי חשבון ישראליים והתבססות על חוות-דעת "מוזמנת" וכוזבת שיצרה שיערוך פיקטיבי של הנכסים

הפגנה נגד הבניה המואצת בפתח תקווה / צילום: גלעד קוולרצ'יק

תוכנית הבנייה המסיבית באזור סירקין תשנה את פתח תקווה לתמיד, והתושבים מתרעמים

תושבי פ"ת וכפר סירקין יצאו למאבק נגד הבנייה הנרחבת הצפויה באזור ● הטענות שהם מעלים מצטרפות לטענות שנשמעות בכל מקום שבו מתוכננות דירות רבות בבת אחת: אין תשתיות, יש פקקים, חבל על השטחים הפתוחים האחרונים ● ברקע עומדת גם השאלה איך תתמודד העיר עם תוספת התושבים

ג'יי קלייטון, יו"ר רשות ני"ע של ארה"ב / צילום: רויטרס

יו"ר ה-SEC: הביטקוין דורש "פיקוח טוב יותר" לפני שיוכל להיסחר בבורסות

ג'יי קלייטון התייחס למעמדו של המטבע הדיגיטלי המוביל, כמה ימים לאחר שחברות הקריפטו האמריקאיות SolidX ו-VanEck החליטו למשוך את בקשתן לאשר השקה של קרן סל מבוססת ביטקוין ● ממשלת גרמניה החליטה לאסור על הנפקת מטבעות "מקבילים" לאירו, כולל ליברה של פייסבוק

ערן גפן, / צילום: מנחם רייס

חוצים את הקווים: אנשי הפרסום שעוברים להייטק מגיעים למיטאפ של "גלובס"

המיטאפ ייערך ביום שני הקרוב, 23 בספטמבר ● הפרסומאי ערן גפן עבר עם סוכנות הפרסום שלו לחברת Wix, ואימי עירון מייעצת לחברות הייטק בנוגע לסטוריטלינג ובניית מותג – השניים ישתתפו בשיחה מעניינת על השינוי שעוברת תעשיית ההייטק וההשפעה שלה על ענף הפרסום

רותם סלע בקמפיין קסטרו / צילום: מתוך ערוץ היוטיוב של קסטרו

סקר הפרסומות: קסטרו הכי זכורה השבוע, 9 מיליון הכי אהובה

גיאוקרטוגרפיה: הקמפיין של קסטרו "Do whatever you please", באמצעות אדלר-חומסקי ובכיכובה של רותם סלע, הוא המושקע ביותר מבחינה תקציבית גם השבוע עם כ-1.3 מיליון שקל

יגאל דמרי / צילום: איל יצהר

על בסיס מזומן בלבד: יגאל דמרי מגייס 282 מיליון שקל מחברות הביטוח לרכישת אפריקה ישראל

ההצעה המשופרת שהגיש יגאל דמרי למחזיקי האג"ח של אפריקה ישראל נוקבת בסכום של 1.27 מיליארד שקל, שישולם כולו במזומן ● כעת יידרשו המחזיקים להחליט האם לפתוח את ההתמחרות על אפריקה ישראל מחדש, או לחלופין, להמשיך עם הבחירה בהצעת לפידות-אלטשולר שנקבה בתמורה נמוכה יותר

בניין הבורסה של ניו יורק בוול סטריט / צילום: רויטרס, Mike Segar

נמחקו העליות בוול סטריט בסגירת המסחר

הפד הזרים גם היום 75 מיליארד דולר לשוק האשראי לטווח קצר בארה"ב (repo) ● מכירות הבתים הקיימים בארה"ב עלו ב-1.3% בחודש אוגוסט ● תביעות האבטלה הראשוניות בארה"ב בשבוע החולף עלו ב-2,000 ל-208 אלף ● הבנק הבריטי הותיר את הריבית ללא שינוי בצל אי-ודאות בנוגע לברקזיט ● מיקרוסופט הודיעה על הקצאה של 40 מיליארד דולר לרכישה חוזרת של מניות, והעלאת הדיבידנד הרבעוני ב-5 סנט למניה

נופשים בחופי סיני / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

סיני על המפה: מתחילת השנה חלפו במעבר הגבול טאבה מיליון נוסעים. מה הצפי לחגים?

בחגי תשרי צפויים לעבור במעבר הגבול טאבה 150 אלף נוסעים, כאשר בראש השנה לבדו צפויים לעבור שם 35 אלף נוסעים ● היוצאים לחצי האי משלמים אגרה בסך 102 שקל, שמתחילת השנה הסתכמו בכ-50 מיליון שקל

הצבעה בבחירות לכנסת ה-22 / צילום: שלומי יוסף, גלובס

ועדת הבחירות פרסמה את התוצאות הסופיות של הבחירות

מדובר בתוצאות כמעט סופיות לאחר הליכי בדיקה ובקרה שביצעה הועדה ● סה"כ נפסלו 27,601 קולות

שלטי המפלגות, בחירות 2019, מועד ב' / צילום: שני אשכנזי, גלובס

הדיווח, התדרוך וההצהרה: שלושה אירועים שלא קרו בבחירות - אבל אמרו לכם שכן

הדיווחים שלא היו, התדרוך שלא התקיים וההצהרה של ראש הממשלה שלא קרתה ● בדקנו לעומק ● המשרוקית של גלובס

מיכאל בן ארי והפעילים שלו / צילום: אמיר מאירי

כרוניקה של הפסד ידוע מראש: כיצד "עוצמה יהודית" תירצה כל הפסד, מ-2003 ועד לבחירות האחרונות

"הציבור הימני לא יחזור על אותה טעות פעמיים", כך הבטיחו במפלגתו של ברוך מרזל לקראת הבחירות ב-2006 ● אך ההיסטוריה מוכיחה אחרת, ו'עוצמה יהודית' וראשיה הפסידו מערכת בחירות אחת אחר השנייה, בעודם מאשימים את בנט, המפד"ל, ביבי, יהדות התורה - אך רק לא את עצמם

האדריכל מידד גנדלר, משרד V5, / צילום: מוריה כהן

איך משווים את כמות העוסקים בספורט בישראל לרמת שאר העולם?

האדריכל מידד גנדלר ממשרד V5 אדריכלים חושב שצריך להגדיל דרמטית את היצע מתקני הספורט בארץ ● "הנושא של תרבות הפנאי, הספורט והפעילות הגופנית הוא שווה-ערך בעיניי לשעת לימוד של ילד"

אמזון/ צילום:   Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

מסתמן: אמזון ישראל תעלה לאוויר בתחילת השבוע

הפרויקטורים של הפעילות הקמעונאית המקומית בישראל בהובלת רולף קימאייר עושים מאמצים אחרונים כדי לבצע את ההשקה הרשמית בתחילת השבוע, על-מנת להצליח לקחת חלק במכירות של ראש השנה שהולך ומתקרב

בני גנץ / צילום: שלומי יוסף

בני גנץ בישיבה ראשונה: אקים ממשלת אחדות רחבה וליברלית בראשותי

את הדברים אמר גנץ בישיבת הח"כים הראשונה של רשימת כחול לבן לאחר הבחירות לכנסת ה-22 ● לפיד: "נתניהו לא מוכן לקבל את תוצאות הבחירות. בן אדם אחד מונע הקמת ממשלת אחדות ליברלית"

טכנולוגיות רכב / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

ענקית סחר הרכב האמריקאית COX AUTOMOTIVE נכנסת לפעילות בישראל

החברה, שמובילה את תחום סחר המשומשות בארצות הברית, נכנסת כשותפת השקעה במאיץ האוטו-טק "דרייב" של קבוצת מאיר

קבוצות רכישה / צילום: Shutterstock

החלת חוק מכר דירות על קבוצות רכישה – לא נכון ולא חוקי

הממונה על חוק המכר שואף להחיל את החובות שבחוק המכר על מארגני קבוצות רכישה, אולם הצעת החוק בעניין הקבוצות מעלה מנגנון נכון וצודק יותר ● דעה

יולי אדלשטיין / צילום: דוברות הכנסת

כחול לבן מסמנת מטרה ראשונה לפתיחת הכנסת: החלפת היו"ר יולי אדלשטיין

ל"גלובס" נודע שהתכנית של רשימת כחול לבן היא להחליף את יו"ר הכנסת, הבכיר בליכוד, כבר בישיבת הפתיחה ב-3 באוקטובר ● האם מדובר בפעולה בת ביצוע והאם לבני גנץ יש את הרוב הדרוש לכך? ● פרשנות

AIRBNB / צילום: דאדו רוביק, רויטרס

חברת Airbnb יוצאת להנפקה: חושפת הכנסות של יותר ממיליארד דולר

השווי של חברת שיתוף הבתים הוערך בספטמבר של 2017 בכ-31 מיליארד דולר ● החברה חושפת יותר מ-7 מיליון משתמשים הפזורים על 100 אלף ערים ברחבי העולם ● גולשי האתר הרוויחו יותר מ-80 מיליארד דולר נכון ל-15 בספטמבר 2019, כך מסרה החברה