גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגנה על קשישים בפינוי-בינוי? דרושים כמה שינויים בחקיקה

כחצי שנה לאחר שנכנסו לתוקף, אפשר כבר לבחון את התיקונים שנועדו להגן על קשישים בפרויקטים של פינוי-בינוי ולהציע שיפורים ● בין היתר יש לבחון את הביטחונות שנותנים לקשיש תמורת הדירה שפינה, ולחשוב מחדש על הגבלות הגילים ● פרשנות

בסוף אוקטובר האחרון נכנס לתוקף תיקון מס' 6 לחוק חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), שבו הוסדרו מנגנונים להגנה על זכויות קשישים ואנשים עם מוגבלות לדיור חלופי מתאים במסגרת מיזמי פינוי-בינוי ותמ"א 38. בין היתר נקבעה בתיקון חובה להציע דיור חלופי לקשיש או לאדם עם מוגבלות בזמן הבנייה גם במסגרת תמ"א 38 (חיזוק).

כחלוף כחצי שנה מכניסת התיקון לחוק לתוקף, אפשר כבר לבחון איך עמד במבחן המציאות, ומה חסר בו. במקרים שונים עוד לפני התיקון לחוק הגיעו המחלוקות להכרעת המפקח על רישום המקרקעין וגם ממקרים שונים שבהם טיפלתי בנושא הדיור החלופי בעסקאות מסוג זה, ניתן לראות כי החוק הותיר שאלות שונות ומשמעותיות ללא מענה. הנה כמה מהן.

בפסק הדין בתיק 4/173/2015 החליטה המפקחת על רישום המקרקעין כי הדיור חלופי יכלול עלויות אריזה, תיווך והובלה . בניגוד לכך, החוק רק דורש שיוצעו לקשיש "מגורים חלופיים לתקופת ביצוע העבודות" ללא כל פירוט וללא כיסוי הוצאות שונות הכרוכות במעבר לדיור חלופי. יש לקוות שיזמים יפעלו בהתאם לפרשנות המרחיבה ויכללו בדיור החלופי גם את הדברים הנלווים למעבר דירה.

בפועל יזמים מתנים לעיתים את מימון הדיור החלופי במתן זכות ליזם לשכור את דירה הקיימת של הקשיש לצורך שימוש בה במהלך הפרויקט או לצורך השכרתה לשוכר חלופי (במטרה לכסות על חלק מהוצאות הדיור החלופי). החוק אינו מתייחס לשאלה זו, שיכולה להיות משמעותית גם בהחלטת הקשיש האם לעבור לדיור חלופי, שכן ישנם קשישים שחוששים מכך שאנשים זרים יעשו שימוש בדירתם, כולל החשש מנזקים לדירה.

על הדיור החלופי חלות הוצאות שחלקן מקבילות להוצאות הדירה הקיימת, ובמקרה שהדירה אינה עומדת לרשות היזם ו/או שוכר, הקשיש עלול להיות במצב של תשלום כפול של ארנונה, חימום, ביטוח לשתי הדירות, ביטוח להובלה ועוד, שאינם יכולים לשאת בהם. האם על היזם לקחת על עצמו את עלויות התשלומים הכפולים?

נראה שהיה מקום לתת פטור לקשישים מתשלום ארנונה על דירתם הקיימת במקרה שהיא נותרת פנויה והם עוברים לדיור חלופי (לא די באפשרות הקיימת בחוק לבקש מהרשות המקומית פטור על נכס ריק לתקופה של עד 6 חודשים שאינה קשורה לפרויקטי תמ"א 38).

בהתאם לחוק, גיל הקשיש לצורך בחינת הזכאות לדיור חלופי הוא 80 במועד חתימת הסכם התמ"א 38. במציאות מחתימת הסכם ועד לביצוע הפרויקט עוברות בד"כ 3-5 שנים ולעיתים אף יותר. כך יתכן שאדם היה בן 79 במועד חתימת ההסכם והגיע לגיל 84 במועד ביצוע הפרויקט ולא יהיה זכאי לדיור חלופי בעוד אדם שהיה בן 80 במועד חתימת ההסכם ויהיה בן 82 במועד ביצוע הפרויקט כן יהיה זכאי לדיור חלופי. מן הראוי היה לקחת בחשבון גם את גיל הקשיש במועד ביצוע הפרויקט.

ביטחונות - יש להבטיח את מימון הדיור החלופי על ידי היזם כחלק מהביטחונות שניתנים לכלל הבעלים במסגרת הפרויקט (ערבות הביצוע) ו/או בנוסף אליהם (ערבות ספציפית או פיקדון כספי) כדי למזער את הסיכון לבעלי הדירה.

יש מקום להסדיר את הסוגיות הפתוחות ו/או חלק מהן בחקיקה באמצעות מנגנונים שיתנו מענה לכלל השאלות שישנן בנושא הדיור החלופי. הדבר ימנע את הצורך לשאת ולתת מחדש בענין זה בכל פרויקט בנפרד וגם יבטיח שיותר בעלי דירות הזכאים לדיור חלופי יחתמו על ההסכם, שכן הוא יענה על הצרכים שלהם. כך גם יימנע הצורך לפנות בתביעה למפקח על רישום המקרקעין, הליך הכרוך בהוצאות ובעיכוב מיותר לפרויקט.

לדעתי אף ראוי לתקן את חוק החיזוק ולהקנות באופן מפורש סמכות למפקח על רישום המקרקעין לדון בסכסוכים בין בעלי דירות ליזם לגם אחר חתימת ההסכם על ידי הקשיש ובפרט במהלך ביצוע הפרויקט ולהבטיח אפשרות להליך משפטי פשוט, זול שייתן פתרון מהיר לבעלי דירות שיזדקקו לסעד בנושא.

עוד כתבות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

הישראלית שנפלה ב־27% ויוצאת מהמדד היוקרתי הזה בוול סטריט

שינויים בוול סטריט: חברת טכנולוגיית השבבים סיוה תיפרד ממדד S&P SmallCap 600 ● בעוד כשבועיים צפויות שלוש מניות להיכנס למדד S&P 500, לאחר שזינקו מתחילת השנה

כמה עלו מבצעי המימון ליזמי הנדל''ן? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המרוץ אחרי קונים: הדוחות חושפים את המשקולת של מבצעי המימון על היזמים

דוחות חברות הנדל"ן חושפים כי גל מבצעי המימון גובה מהיזמים עלויות כבדות של הצטמקות ההכנסות, זינוק בהוצאות המימון ופגיעה בתזרים ● למרות כל זאת מכירות הדירות ממשיכות לדשדש, והחברות חוששות מהורדת מחיר רשמית, שתגרום לקונים לחכות ולמכירות לרדת עוד

פערי שכר / אילוסטרציה: Shutterstock, Ink Drop

ישראל במקום הרביעי מהסוף: פערי השכר בין נשים לגברים לא הצטמצמו בשני העשורים האחרונים

הדוח, שנערך על ידי ד"ר אלינה רוזנפלד, מראה כי בקרב שכירים ושכירות בעלי תואר ראשון בגילאי 64-25 המועסקים במשרה מלאה, הפערים בשכר מגיעים ל-36% ● בעוד מדינות ה-OECD הצליחו לצמצם פערים והגיעו לממוצע של 11.4% בין השכר החציוני לגברים ונשים, ישראל דרכה במקום ונותרה עם פער של 20.8% לפי חישוב הארגון, לנתוני 2022

ביה''ס לרפואה באוניברסיטת רייכמן / צילום: רמי סיני

החברה הקטנה שרוצה לממן למנכ"ל לימודים במעל 100 אלף שקל לשנה

אולמד סולושנס מעוניינת לממן למנכ"ל החברה, פרופסור עוז שפירא, לימודי תואר שני באוניברסיטה רייכמן ● עלות שכרו השנתית צפויה להגיע לכ-1.5 מיליון שקל

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

מאז הודעת המיזוג: מניות מטריקס ומג'יק השאירו אבק למדד ת"א 125

בעלי המניות יצביעו השבוע על המיזוג שייצר חברת ענק בשווי 3.5 מיליארד דולר ● לידר: "השווי המצרפי ממקם את השתיים במקום השמיני בין חברות ה־IT הציבוריות בארה"ב, ובמקום השלישי באירופה"

שמאי רז אברהם / צילום: רון כהן

שמאים מכריעים נגד ועדות מקומיות: מעכבות תשלומים עבורנו

מספר ועדות מקומיות מעכבות תשלומים לשמאים מכריעים, בנוגע להכרעות של היטלי השבחה, ובכך מעכבות את ההליך ופוגעות ביזמים ובאנשים פרטיים, כך לפי כמה משרדי שמאים • השמאי רז אברהם: "הוועדות המקומיות מתעשרות על חשבון הנישומים"

בצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: מירי שמעונוביץ

שיפור בנתוני הגירעון של חודש נובמבר: עמד על כ-4.5% תוצר

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עמד על כ-4.5% תוצר, המשקף "מינוס" של 93.5 מיליארד שקל

דייוויד אליסון, מנכ''ל Paramount Skydance / צילום: ap, Evan Agostini/Invision

פרמאונט במהלך נגדי לנטפליקס: מציעה לרכוש את וורנר ברדרס תמורת יותר מ־108 מיליארד דולר

בעקבות הצעת הרכישה של נטפליקס לוורנר ברדרס, פרמאונט מגישה מהלך נגד ומציעה לרכוש את כל וורנר ברדרס דיסקברי לפי שווי של יותר מ־108 מיליארד דולר ● ההצעה התומכת באיחוד כל נכסי החברה, בניגוד לפיצול שמציעה נטפליקס

השכר במגזר העסקי מטפס במהירות / צילום: Shutterstock

למה כל כך הרבה עובדים דורשים העלאה, ומה התוספת שיקבלו עובדי המגזר הציבורי בינואר?

עליית השכר במגזר העסקי האיצה בחודשים האחרונים, והגיעה לקצב שנתי של 5%, לאחר שבמחצית הראשונה של 2025 נרשמה התמתנות ● בין הסיבות: מחסור בעובדים, היקף המילואים, יוקר המחיה ושינויים בהייטק ● המגזר הציבורי נותר מאחור, אך שם צפוי שיפור כבר בינואר ● המשך המגמה עלול להשפיע לרעה על האינפלציה

אסף נגר / צילום: ניר שמיר

"להמליץ על מניות ביטחוניות ובנקים נשמע מוזר. אבל אנחנו אוהבים 3 חברות"

אסף נגר, מנהל תיק בנוסטרו של איילון ביטוח ופיננסים, רואה בשוק הישראלי תמונה חריגה: "בשנה הבאה לא יהיה משק בעולם המערבי שיתקרב אלינו בצמיחה" ● אבל התרחיש האופטימי הזה מייצר גם סיבות לדאגה: "אני מפחד נורא מהתחזקות השקל" ● וגם: המניות המומלצות

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

השקל מתחזק היום בחדות מול הדולר. אלו הסיבות

השקל נסחר קרוב לשפל של 3.5 שנים ומתחילת החודש הוא המטבע החזק ביותר בעולם ● הורדת הריבית הצפויה בארה"ב מול היציבות היחסית פה מגדילה את פער הריביות לטובת ישראל ● גורם נוסף הוא נתון הגירעון הממשלתי, שהפתיע לטובה ומהווה אינדיקציה לאיתנות המשק ● האם התחזקות נוספת תביא את בנק ישראל להתערבות בשוק המטבע?

אוניברסיטאות העילית האמריקאיות שקיבלו ציון נכשל בהתמודדות עם אנטישמיות

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: חמאס ממשיך להתחזק בעזה, ניתוח חדש של האו"ם קובע כי "בעזה יש 68 טון של פסולת בניין", והדוח שמעניק ציונים למוסדות אקדמיים בארה"ב על התמודדות עם אנטישמיות ● כותרות העיתונים בעולם

עומס תנועה בנתיבי איילון / אילוסטרציה: Shutterstock

אלקטרה זכתה במכרז להקמת מערך מס הגודש בגוש דן

הפרויקט נועד לעודד מעבר לתחבורה ציבורית ולצמצם את עומסי התנועה בכניסה לתל אביב ובצירים המרכזיים ● הטמעת מס הגודש בישראל צפויה להניב לקופת המדינה 1.3 מיליארד שקל מדי שנה, ומיועדת למימון פרויקטים של תחבורה ציבורית, כולל פרויקט המטרו

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

לאחר ההסכמות על יצוא הגז: ניו מד ורציו מזנקות בכ-5%

מדד ת"א 35 עולה בכ-0.2% ● מניות הגז מזנקות לאחר שהושגו הסכמות על יצוא הגז למצרים ● הנשיא טראמפ אישר לאנבידיה למכור שבבי AI לסין תחת תנאים מסוימים ● מניות אוריון וסוגת זכו לקבלת פנים חיובית ביום המסחר הראשון שלהן ● השקל הפך החודש למטבע החזק בעולם מול הדולר ● וגם: האסטרטג הוותיק בוול סטריט שממליץ לצמצם אחזקות במניות "שבע המופלאות"

הסטארט-אפים הביטחוניים גייסו מיליארד דולר / צילום: יח''צ החברות

שנת שיא לדיפנס טק הישראלי: מיליארד דולר זרמו לסטארט־אפים בתחום

הדיפנס טק הישראלי רושם שנת פריצה יוצאת דופן: גיוסי ענק, מיזוגים ורכישות בהיקף שעולה על זה שנרשם בכל השנים האחרונות גם יחד ● מעורבות מפא"ת במבחני שטח ובחיבור ללקוחות זרים תרמה להאצה, בזמן שביקושי הענק בעולם משכו עוד ועוד כסף זר לשוק המקומי ● האם המומנטום יימשך גם לאחר הפסקת האש?

פיוניר / צילום: Shutterstock, Primakov

חברת פיוניר מפטרת כ-4% מהעובדים בישראל

מספר העובדים בישראל עומד על כאלף איש, והפיטורים יכללו עשרות עובדים ● המהלך מתרחש במקביל לשינוי ארגוני רחב שמעביר את החברה לעבר מבנה עבודה "רזה" בסגנון סטארט-אפ

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; הנציבות האירופית פתחה בחקירה נגד גוגל

הדאקס עולה בכ-0.4% ● האיחוד האירופי חוקר את גוגל בחשד להפרה של חוקי תחרות ● הנשיא טראמפ אישר לאנבידיה למכור שבבי AI לסין תחת תנאים מסוימים ● מחירי הנפט יורדים על רקע המגעים המתמשכים לסיום מלחמת רוסיה־אוקראינה ● הביטקוין יורד שוב מתחת לרף ה-90 אלף דולר

גיוס הון לחברות הייטק / צילום: Shutterstock, Pushish Images

לראשונה: הקרנות הזרות עוקפות את הקרנות הישראליות בהשקעות סייבר

נקודת מפנה בתעשיית הסייבר הישראלית: הקרנות הזרות דוחקות את הישראליות ומובילות את סבבי הסיד בסייבר המקומי ● במקביל, נרשמה האצה חדה בהשקעות באבטחת בינה מלאכותית, שזינקו ל-2.5 מיליארד דולר ומהוות כבר 64% מהשקעות הסייבר בישראל

מירן פחמן / צילום: טרלן בן אבי

איזה משרדים שיגרו הכי הרבה פיינליסטים לתחרות הפרסום גרנות?

תחרות גרנות חושפת את מפת הפיינליסטים עם הובלה למנצ’, ליאו ברנט ובלאנקו ● וגם: יניב סנה מצטרף כשותף בחברת OMD , הנציגה הישראלית של תאגיד הפרסום הגדול בעולם, אומניקום ● אירועים ומינויים

חיים כצמן, מייסד ומנכ''ל ג'י סיטי / צילום: אריק סולטן

עם ניסיון בארגון ידידי צה"ל: המנכ"לית המפתיעה בחברה החדשה של כצמן

חברת אוריון השלימה את הפיצול מג'י סיטי והחלה להיסחר בבורסה ● מנכ"לית החברה היא עו"ד ששימשה עד כה כמנהלת בארגון ידידי צה"ל בארה"ב והיו"ר הוא ערן יעקב, מנהל רשות המיסים לשעבר