גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגנה על קשישים בפינוי-בינוי? דרושים כמה שינויים בחקיקה

כחצי שנה לאחר שנכנסו לתוקף, אפשר כבר לבחון את התיקונים שנועדו להגן על קשישים בפרויקטים של פינוי-בינוי ולהציע שיפורים ● בין היתר יש לבחון את הביטחונות שנותנים לקשיש תמורת הדירה שפינה, ולחשוב מחדש על הגבלות הגילים ● פרשנות

בסוף אוקטובר האחרון נכנס לתוקף תיקון מס' 6 לחוק חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), שבו הוסדרו מנגנונים להגנה על זכויות קשישים ואנשים עם מוגבלות לדיור חלופי מתאים במסגרת מיזמי פינוי-בינוי ותמ"א 38. בין היתר נקבעה בתיקון חובה להציע דיור חלופי לקשיש או לאדם עם מוגבלות בזמן הבנייה גם במסגרת תמ"א 38 (חיזוק).

כחלוף כחצי שנה מכניסת התיקון לחוק לתוקף, אפשר כבר לבחון איך עמד במבחן המציאות, ומה חסר בו. במקרים שונים עוד לפני התיקון לחוק הגיעו המחלוקות להכרעת המפקח על רישום המקרקעין וגם ממקרים שונים שבהם טיפלתי בנושא הדיור החלופי בעסקאות מסוג זה, ניתן לראות כי החוק הותיר שאלות שונות ומשמעותיות ללא מענה. הנה כמה מהן.

בפסק הדין בתיק 4/173/2015 החליטה המפקחת על רישום המקרקעין כי הדיור חלופי יכלול עלויות אריזה, תיווך והובלה . בניגוד לכך, החוק רק דורש שיוצעו לקשיש "מגורים חלופיים לתקופת ביצוע העבודות" ללא כל פירוט וללא כיסוי הוצאות שונות הכרוכות במעבר לדיור חלופי. יש לקוות שיזמים יפעלו בהתאם לפרשנות המרחיבה ויכללו בדיור החלופי גם את הדברים הנלווים למעבר דירה.

בפועל יזמים מתנים לעיתים את מימון הדיור החלופי במתן זכות ליזם לשכור את דירה הקיימת של הקשיש לצורך שימוש בה במהלך הפרויקט או לצורך השכרתה לשוכר חלופי (במטרה לכסות על חלק מהוצאות הדיור החלופי). החוק אינו מתייחס לשאלה זו, שיכולה להיות משמעותית גם בהחלטת הקשיש האם לעבור לדיור חלופי, שכן ישנם קשישים שחוששים מכך שאנשים זרים יעשו שימוש בדירתם, כולל החשש מנזקים לדירה.

על הדיור החלופי חלות הוצאות שחלקן מקבילות להוצאות הדירה הקיימת, ובמקרה שהדירה אינה עומדת לרשות היזם ו/או שוכר, הקשיש עלול להיות במצב של תשלום כפול של ארנונה, חימום, ביטוח לשתי הדירות, ביטוח להובלה ועוד, שאינם יכולים לשאת בהם. האם על היזם לקחת על עצמו את עלויות התשלומים הכפולים?

נראה שהיה מקום לתת פטור לקשישים מתשלום ארנונה על דירתם הקיימת במקרה שהיא נותרת פנויה והם עוברים לדיור חלופי (לא די באפשרות הקיימת בחוק לבקש מהרשות המקומית פטור על נכס ריק לתקופה של עד 6 חודשים שאינה קשורה לפרויקטי תמ"א 38).

בהתאם לחוק, גיל הקשיש לצורך בחינת הזכאות לדיור חלופי הוא 80 במועד חתימת הסכם התמ"א 38. במציאות מחתימת הסכם ועד לביצוע הפרויקט עוברות בד"כ 3-5 שנים ולעיתים אף יותר. כך יתכן שאדם היה בן 79 במועד חתימת ההסכם והגיע לגיל 84 במועד ביצוע הפרויקט ולא יהיה זכאי לדיור חלופי בעוד אדם שהיה בן 80 במועד חתימת ההסכם ויהיה בן 82 במועד ביצוע הפרויקט כן יהיה זכאי לדיור חלופי. מן הראוי היה לקחת בחשבון גם את גיל הקשיש במועד ביצוע הפרויקט.

ביטחונות - יש להבטיח את מימון הדיור החלופי על ידי היזם כחלק מהביטחונות שניתנים לכלל הבעלים במסגרת הפרויקט (ערבות הביצוע) ו/או בנוסף אליהם (ערבות ספציפית או פיקדון כספי) כדי למזער את הסיכון לבעלי הדירה.

יש מקום להסדיר את הסוגיות הפתוחות ו/או חלק מהן בחקיקה באמצעות מנגנונים שיתנו מענה לכלל השאלות שישנן בנושא הדיור החלופי. הדבר ימנע את הצורך לשאת ולתת מחדש בענין זה בכל פרויקט בנפרד וגם יבטיח שיותר בעלי דירות הזכאים לדיור חלופי יחתמו על ההסכם, שכן הוא יענה על הצרכים שלהם. כך גם יימנע הצורך לפנות בתביעה למפקח על רישום המקרקעין, הליך הכרוך בהוצאות ובעיכוב מיותר לפרויקט.

לדעתי אף ראוי לתקן את חוק החיזוק ולהקנות באופן מפורש סמכות למפקח על רישום המקרקעין לדון בסכסוכים בין בעלי דירות ליזם לגם אחר חתימת ההסכם על ידי הקשיש ובפרט במהלך ביצוע הפרויקט ולהבטיח אפשרות להליך משפטי פשוט, זול שייתן פתרון מהיר לבעלי דירות שיזדקקו לסעד בנושא.

עוד כתבות

מפעל של יצרנית הרכב צ'רי בווהו, סין / צילום: Reuters, Xiao Benxiang/VCG

בתעשיות הביטחוניות כבר מודאגים: האם הגיע הזמן לחשוב מחדש על הרכבים הסיניים?

כלי הרכב החכמים תוצרת סין מצוידים במצלמות, חיישנים ומערכות מקושרות לרשת, ומסוגלים לאסוף כמויות עצומות של מידע לאורך זמן ● בעוד שגופי הביטחון בישראל הולכים אחרי ארה"ב ומטילים מגבלות שימוש, כרבע מיליון כלי רכב סיניים כבר נוסעים בכבישי ישראל ● האם אובדן הפרטיות הוא מחיר סביר לנוחות טכנולוגית, או שמא מדובר בסיכון ביטחוני?

זום גלובלי / צילום: Shutterstock

המכסים החדשים על סין, והבלונים שגרמו למצב חירום

ברקע האיומים של טראמפ להטיל מכסים על מקסיקו, האחרונה נוקטת צעדים נגד סין ● בליטא הכריזו על מצב חירום. הסיבה: בלונים ● ואיך פרסומת אחת עוררה זעם בהולנד - עד שנאלצה לרדת מהמסך? ● זום גלובלי, מדור חדש 

לנה הידי ב''המופקרים''. הגבולות מיטשטשים / צילום: באדיבות נטפליקס

קורט סאטר חוזר להלך על התפר בין פשע להפקרות, הפעם במערב הפרוע

גם ב"מופקרים", הדרמה החדשה של יוצר "ילדי האנרכיה", לא חסרים דם, אלימות ופשע. רק שהפעם הזירה היא המערב הפרוע ● במרכז העלילה ניצבות שתי משפחות יריבות: האחת ענייה ונטולת מעמד, השנייה עשירה ומבוססת, ובחזית עומדות נשים חזקות שמובילות את הסיפור

קרקע חקלאית / צילום: Shutterstock

הקרקע החקלאית הוחזרה למדינה: הסעיף שהפך את העסקאות לחסרות ערך

פסק דין חושף כיצד מצגים מפתים על "הפשרה קרובה" התגלו כעסקה נטולת ערך - בגלל סעיף אחד שהוסתר מהרוכשים

מימין: יובל כספית, עומר לוי ונועה טקה / צילום: צילום מסך יוטיוב

20 המשפיעניות המצליחות ביותר בישראל, ולמה אין ברשימה גברים

שוק המשפיענים מגלגל בארץ כמעט 400 מיליון שקל בשנה, ולצד טיפוח ואופנה מתחזק בקטגוריות כמו פיננסים ובריאות, בעוד מותגי הרכב והגיימינג עדיין חלשים בתחום ● בחברת יומנז, המתמחה בכלכלת יוצרים, מצביעים גם על היציאה מהסושיאל לעבר שילוט חוצות וטלוויזיה

עומרי כספי / צילום: Ilya Melnikov

עולה ליגה: עומרי כספי גייס 100 מיליון דולר לקרן ההון סיכון שלו

משקיע ההון סיכון וכוכב הכדורסל לשעבר גייס 100 מיליון דולר נוספים לקרן ההון סיכון, סוויש קפיטל ● הקרן החדשה תאפשר לסוויש להמשיך ולשמור על החזקותיה גם בשלבי גיוס מאוחרים יותר לחברות ● ויש לו גם מסר מעודד: "המשקיעים שלנו מאוד אופטימיים לגבי ישראל"

מרכז יזמות לחרדים בירושלים (ארכיון) / צילום: יוסי זמיר

עידוד תעסוקת חרדים? ההחלטה ה"שקטה" שרחוקה מלהספיק

ברקע העיסוק הער בסוגיית השתלבות החרדים בחברה הישראלית, עברה החלטת ממשלה ששאפה לקדם את תעסוקת הגברים החרדים ● עד כמה ההחלטה הזאת מורגשת בשטח? ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מיצוי פוטנציאל תעסוקת גברים חרדים

קובי אלכסנדר / איור: גיל ג'יבלי

הסבלנות השתלמה: קובי אלכסנדר מממש רווח גדול באי.בי.אי

קובי אלכסנדר מכר אתמול 240 אלף ממניות בית ההשקעות אי.בי.אי, בסכום כולל של 66 מיליון שקל ● מניית בית ההשקעות זינקה ב-450% בתוך חמש שנים ● לאחר המימוש ממשיך להחזיק אלכסנדר ב-15.8% ממניות אי.בי.אי

נשיא סוריה אל־ג'ולאני / צילום: ap, Mosa'ab Elshamy

שנה אחרי המרד של א-שרע: סוריה מתפוררת ובינתיים יש רק מנצחת אחת

מחליפו של אסד קיבל לידיו מדינה מוכת בעיות: 90% מתחת לקו העוני, מיעוטים שמסרבים להתיישר וטרוריסטים שמתבססים ● טורקיה ניצלה את שעת הכושר לבסס את מקומה במדינה באמצעות הזרמת נשק, כסף וגדודי ג'יהאדיסטים ● כעת היא מכוונת בין היתר לקידוחים במים הכלכליים שלה: "לטורקים יש תוכנית לחנוך בסיסים צבאיים במרכז סוריה, ואם יתאפשר - גם לרדת דרומה"

המאמצים לא הניבו את התוצאות המקוות. מנהיגי אירופה באחת משיחותיהם עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Alex Brandon

השבוע שבו ארה"ב לא רק נטשה את אירופה, אלא פנתה נגדה

מסמך מדיניות חדש שפרסמה ארה"ב מכריז כי אירופה "בדרך להכחדה תרבותית" בשל הגירה מוסלמית וכי על וושינגטון לעודד מפלגות ימין ● אחרי שנה של חנופה, אירופה הופתעה לגלות השבוע כי טראמפ רק מגביר את ההתקפות עליה. הקרמלין, מצידו, מברך על המסמך האמריקאי

ח'אן יונס / צילום: ap, Jehad Alshrafi

קצה חוט חדש: ישראל בודקת שטח שבו ייתכן שנקבר החטוף החלל רן גואילי

בישראל חוששים להישאר באפלה לקראת שלב ב' של הפסקת האש ברצועת עזה, אליו חותרת ארה"ב, ומתנים את תחילתו בהשבת החלל החטוף האחרון רן גואילי ● טראמפ מתכנן למנות גנרל אמריקני לפקד על הכוח הבינלאומי בעזה ● לפי מקורות בביירות, השליחה האמריקאית הזהירה כי ישראל תבצע תקיפות גדולות ומשמעותיות נגד חיזבאללה  ● חברת הסייבר פאלו אלטו: חשפנו קמפיין ריגול מתקדם של חמאס ● מגעים חשאיים בבית הנשיא להקמת ועדת חקירה ממלכתית ● עדכונים שוטפים

השטח שעליו תוקם תחנת הכוח ''קסם'' / צילום: דין שמואל אלמס

תחנת הכוח "קסם" סגרה פיננסית ותקבל תגמול מוגדל מרשת החשמל

ההלוואה מבנק הפועלים עומדת על 1.1 מיליארד אירו ועוד 300 מיליון שקל - ובסך-הכול כ-4.5 מיליארד שקל ● בכך הבטיחה "קסם" את הקמתה ואת "תשלום הזמינות" הגבוה שתקבל מרשת החשמל - זאת מכיוון שמדובר בתחנה קריטית לאספקת חשמל באזור צפון גוש דן

רונן שור, מנכ''ל אקסל סולושנס

אקסל רוכשת שתי חברות בתחום הביטחוני ב-90 מיליון שקל

לגלובס נודע כי חברת התקשורת מייצרת רגל נוספת בעולם הביטחוני, עם רכישת סטראלייט ואחותה נקסטוויב, של שני יזמים-מהנדסים: רמי בל-עש ואודי פרידמן ● המערכות שלהן רלוונטיות לתחום הלוהט של השנה – כטב"מים ● עפ"י הערכות, החברות רווחיות ומייצרות רווח של כ-18 מיליון שקל בשנה

זוהר עיני ויונתן בוגוסלבסקי, מייסדי פורט / צילום: Port

מנוע בינה מלאכותית כחול-לבן: פורט הישראלית כבר שווה 800 מיליון דולר

פורט, חברת הסטארט-אפ הישראלית שמבקשת לעצב מחדש את עבודת המפתחים, מגייסת 100 מיליון דולר לפי שווי של 800 מיליון דולר אחרי הכסף, במהלך שמציב אותה כאחת השחקניות המסקרנות בגל החדש של פלטפורמות הבינה המלאכותית לארגוני פיתוח

אזור המשרדים של בני ברק. מה קורה ליתרון התחרותי במציאות? / צילום: Shutterstock

30 קומות שוממות מתוך 40: מגדלי המשרדים החדשים מוכנים, אבל השוכרים לא באים

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● למרות הסטנדרט הגבוה והנגישות התחבורתית, שיעורי התפוסה בערים שמחוץ לתל אביב בירידה ● הנסיעות הארוכות, האווירה אינה מושכת צעירים וההיצע הגדול מרחיקים את השוכרים

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים / צילום: מורג ביטן

כדי להתחמק ממס הרווחים הכלואים: חברות רבות מחפשות תכנון מס יצירתי

רפורמת הרווחים הכלואים מאלצת בעלי חברות רבים לחלק עד סוף השנה 5% דיבידנד על רווח שנצבר או לשלם קנס בגובה 2% ● בשוק יודעים לספר כי בעלי חברות רבים לא נערכו לכך ומחפשים תכנוני מס יצירתיים ● "החוק תפס רבים לא מוכנים, וכולם בלחץ"

לארי אליסון, מייסד אורקל / צילום: Reuters, Noah Berger

אורקל צוללת: "במקום להרגיע את החששות, ההנהלה מגמגמת"

ענקית שירותי הענן והתוכנה אורקל פספסה את תחזית ההכנסות של האנליסטים ודיווחה על הכנסות של 16.06 מיליארד דולר ברבעון השלישי, ובעקבות זאת צנחה במסחר ● מה בדיוק הרתיע את המשקיעים?

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה בת"א סוגרת שבוע חיובי: ת"א 35 עלה ב-3.5%, מדד הביטוח ב-10%

מדד ת"א 35 בשיא חדש, ה-57 השנה ● השקל מתחזק מול הדולר ● מדד הביטוח זינק ב-10% השבוע ● מניות השבבים הדואליות ירדו ● הפד הוריד את ריבית ארה"ב כצפוי, אך אותת כי לא צפויות הורדות נוספות בקרוב - וול סטריט ננעלה בירוק ●

שלמה קרעי, הליכוד הוועדה לדיון בהצעת חוק התקשורת, 08.12.25 / צילום: דוברות הכנסת, דני שם טוב

הרפורמה בתקשורת של קרעי: מה העובדות שמאחורי השינויים?

בשבועות האחרונים שמענו שלל טענות בעד ונגד הרפורמה בתקשורת שמוביל השר קרעי ● האם לגוף החדש שיקום באמת יש זיקה פוליטית, מה תהיה מעורבות הממשלה ברייטינג, ואיך תושפע מזה עצמאות גופי החדשות? ● המשרוקית של גלובס עושה סדר

מנה ב''לונל'' / צילום: דוד מויאל

כך הפך שיפוד טוסיקים לסמל ההצלחה הקולינרית של פלורנטין

שלוש מסעדות שכדאי להכיר ברביעיית פלורנטין ● "לונל" מביאה לשכונה ביסטרו שף צרפתי-תימני עם פרשנויות יצירתיות למנות מהמטבח של סבתא ● "סיח" מציעה שיפודייה מודרנית שמבוססת על ליקוט, התססות ונתחים לא שגרתיים ● "מפגש שאבי" הוא פופ-אפ של טבחית-נוודת שמגישה אוכל מסורתי ואינטימי בסטייל מקומי