גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מפעל הפיס נגד האוצר: מבקש לעבור לאחריות משרד רה"מ כדי לא לסייע בסגירת הבור בתקציב

גוף ההימורים חושש שבמסגרת המאמצים לסגור את הבור בתקציב המדינה, ידרוש ממנו האוצר לוותר על היתרות שהצטברו בקופתו ● יו"ר הפיס אביגדור יצחקי נועד בנושא עם פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה הכפופה למשרד רה"מ ● האוצר מעוניין לשאוב כספים מגופים חוץ-ממשלתיים בתקציב 2020, וגם קק"ל עשויה למצוא את עצמה על הכוונת

אביגדור יצחקי, יו"ר מפעל הפיס / צילום: איל יצהר
אביגדור יצחקי, יו"ר מפעל הפיס / צילום: איל יצהר

בכירים במפעל הפיס ובמשרד ראש הממשלה דנו בימים האחרונים ביוזמת המפעל להעברתו לפיקוח המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה. מפעל הפיס כפוף כיום לפיקוח שר האוצר, והעברתו מחייבת שינוי חקיקה. בין היתר עלתה האפשרות כי היוזמה תיכלל כדרישה של הליכוד במסגרת ההסכמים הקואליציוניים להקמת הממשלה החדשה.

הרקע ליוזמה הוא דאגה במפעל הפיס לגורלן של יתרות בהיקף של יותר מ-4 מיליארד שקל שהצטברו בקופתו. בכיריו חוששים שהאוצר ינסה לשים עליהן יד, במסגרת ניסיונותיו למצוא מקורות תקציביים לכיסוי הגירעון שהותיר השר משה כחלון. האוצר כבר משך מיליארד שקל מקופת מפעל הפיס במסגרת תקציב 2017-2018, ובהנהלת גוף ההגרלות חוששים שינסה לעשות זאת שוב בתקציב 2020. אם לא יינקטו צעדי צמצום בתקציב זה, היקף החריגה בו מתקרת הגירעון המתוכננת צפוי לעמוד על כ-20 מיליארד שקל.

ל"גלובס" נודע כי יו"ר דירקטוריון מפעל הפיס אביגדור יצחקי נפגש לאחרונה עם יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון, והשניים דנו באפשרות שהמועצה הלאומית לכלכלה תהפוך לרגולטור של מפעל הפיס, ותאשר בין היתר את תכנית ההגרלות וההשקעות של הגוף הציבורי. יצחקי אמר בשיחה כי האוצר נמצא בניגוד עניינים מובנה כרגולטור, בגלל הצורך שלו להשתמש במפעל הפיס כמקור תקציבי.

יצחקי, הנחשב למקורבו של כחלון, עשוי למצוא את עצמו כעת מול שר אוצר חדש ואוהד פחות. השר עשוי לא רק לדרוש ויתור על היתרות, אלא גם לשאוף למינוי איש מטעמו כיו"ר הדירקטוריון - משרה נחשקת ועתירת השפעה ותקציבים. במקביל נהנה יצחקי מקשרים טובים גם בלשכת ראש הממשלה, ומונה לתפקידו בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו.

על פי דוחותיו, מפעל הפיס נהנה מהכנסות שנתיות בהיקף של כ-8 מיליארד שקל. חלק ניכר מהכסף טרם הוקצה לפרויקטים, וכך נוצרו היתרות הגדולות בקופתו. יצחקי טוען כי מדובר בכסף "צבוע" שהאוצר אינו רשאי לשים עליו יד, משום שמפעל הפיס הוא גוף הנמצא בבעלות השלטון המקומי. על-פי מדיניות ההשקעות שהנהיג יצחקי יושקעו 15% לפחות מהכספים בפרויקטים ייעודיים לקבוצות מוחלשות באוכלוסייה: קשישים, הגיל הרך, בני נוער בסיכון, אנשים עם מוגבלויות וכן תכניות להעצמת נשים.

המהלך שממנו חוששים במפעל הפיס הוא רק חלק מרשימת צעדי צמצום אפשריים שהאוצר צפוי להניח על שולחן הממשלה. חלק גדול מצעדים אלה מוקדש ל"שאיבת כספים" מגופים חוץ-ממשלתיים: בשנים האחרונות פעל האוצר בהצלחה לא מבוטלת להוצאת כספים שהצטברו ללא שימוש בקופותיהם של גופים ציבוריים, הכוללים מלבד הפיס גם את קק"ל, הטוטו ורשות שדות התעופה. במקרה של קק"ל, לדוגמה, סוכם על מהלך שבו הקרן השקיעה במקום המדינה כ-2 מיליארד שקל בפרויקטים - דבר שסייע לאוצר לעמוד במגבלת תקרת ההוצאה.

כעת צפויים באוצר לחזור ולהקיש על דלתות מפעל הפיס וקק"ל, שהיתרות בקופתה כיום מוערכות ב-2 מיליארד שקל נוספים. רש"ת, הטוטו והחברות הממשלתיות אינן צפויות לביקורים לא רצויים מצד האוצר - ברש"ת ובטוטו כבר הושגו הסדרים, ובחברות הממשלתיות אין רווחים שאפשר לחלק.

באוצר לא יילכו עם הראש בקיר

בתקופה הקרובה צפויים הדרגים המקצועיים באוצר להעביר לשר הנכנס רשימה של "צעדי התכנסות" - מהלכים להגדלת ההכנסות ולהקטנת ההוצאות שנועדו לסגור את הבור התקציבי. במונח "בור" מתכוונים במשרד לחריגה מתקרת הגירעון המתוכננת, ולא לגירעון עצמו, שצפוי לעמוד ב-2020 על 2.5% מהתוצר. הסיבה ליעד הזה היא ששיעור גירעון גבוה יותר יביא לעלייה בחוב היחסי של הממשלה, ובאוצר חוששים שלעלייה כזו יהיו השלכות קשות על דירוג האשראי של ממשלת ישראל.

ברשימת המשאלות של האוצר מככבים הפטורים ממס, ובראשם השניים שאפשרות ביטולם עולה שוב ושוב - הפטור ממע"מ על פירות וירקות והפטור ממע"מ באילת. לפי תחזית הכלכלן הראשי באוצר ל-2019, ביטול הפטור הראשון יכניס למדינה 3.5 מיליארד שקל בשנה, וביטול הפטור השני - 800 מיליון. ואולם, מהלך כזה כרוך בעימות עם קבוצות לחץ בעלות השפעה פוליטית, והאוצר נכשל כבר מספר פעמים במאבקו לביטול הפטורים. על רקע זה אפשר להעריך שהאוצר לא ינסה ללכת שוב "עם הראש בקיר", אלא יפעל לצמצום הגירעון בדרכים יצירתיות יותר.

את יתר הצעדים המופיעים ב"בנק" של האוצר אפשר לחלק לשני סוגים: צעדים פשוטים וקלים יחסית לביצוע (בעיקר מבחינת ההתנגדות הפוליטית הצפויה) אך מזיקים לכלכלה, וצעדים מורכבים יותר שאינם פוגעים בפעילות הכלכלית ואולי אף מסייעים לה. השאיפה באוצר היא למצות את הצעדים מהסוג השני כדי שלא יהיה צורך בצעדים מהסוג הראשון. ואולם, במבחן התוצאה סביר שחילק ניכר מהצעדים לא יאושרו בידי שר האוצר וראש הממשלה. לזהות שר האוצר, שטרם נקבעה, תהיה כמובן חשיבות קריטית: אם כחלון יישאר במשרד הוא צפוי להתנגד לפגיעה בתקציבי רווחה ובשכבות החלשות, בעוד ששר אחר עשוי להציג גישה "חברתית" פחות.

שני המהלכים הבולטים ברשימת הצעדים ה"לא-חכמים" הם העלאת המע"מ והעלאת מס ההכנסה. כל העלאה של אחוז במע"מ או במס ההכנסה (בשיעור אחיד) מגדילה את הכנסות המדינה בסכום משמעותי מאוד - 5 מיליארד שקל לכל אחד מסוגי המס. בנוסף, מדובר בצעדי רוחב שאינם מסמנים סקטור ספציפי באוכלוסייה או במשק, אם כי העלאת מע"מ נחשבת לפוגעת יותר בבעלי הכנסות נמוכות, והעלאת מס הכנסה פוגעת יותר בבעלי הכנסות גבוהות. ואולם, שתי העלאות מס אלה נחשבות לבעלות השפעה שלילית על הפעילות הכלכלית. לקבוצת הצעדים הלא-חכמים אפשר להוסיף גם דחיית השקעות בתשתיות תחבורה, שתפגע בצמיחה העתידית, וקיצוץ רוחבי בתקציבי משרדי הממשלה - שיכול לחסוך מיליארדים, בהתאם להיקפו.

החוק לעידוד השקעות הון ישתנה?

אפשרות פעולה אחת הנראית סבירה, אך החוכמה בה שנויה במחלוקת, היא צמצום הטבות המס לחברות מייצאות הניתנות במסגרת חוק עידוד השקעות הון. שיעור מס החברות עומד על 23%, אך חברות מייצאות הפועלות בפריפריה נהנות ממס חברות מופחת של 7.5% וחברות מייצאות במרכז משלמות 16%. לאחרונה הוכנס מסלול מיסוי מופחת גם לחברות הייטק המשלמות 6% (חברות ענק) או 12% (יתר החברות), וכן מס מופחת של 4% על דיבידנדים שחברות ההייטק משלמות לחברות האם שלהן או לבעלי השליטה.

הערכת האוצר הרשמית נוקבת בסכום של 5 מיליארד שקל בשנה כסכום שביטול הטבות אלה עשוי לחסוך. ואולם, כלכלנים כמו פרופ' יוג'ין קנדל טוענים כי ביטול ההטבות לא יגדיל את הכנסות המדינה אפילו בשקל, משום שביטול הטבות המס יביא להפסקת פעילותן בישראל של החברות שייפגעו.

צעד "חכם" ומסקרן נוסף הנוגע לענקיות ההייטק העולמיות הוא האפשרות להטיל מע"מ על שירותים אלקטרוניים, כמו חנויות האפליקציות של אפל וגוגל או שירותי הענן שמספקות אמזון ומיקרוסופט. מדובר במהלך שכחלון שקל בעבר, אך חזר בו. מס זה נהוג במרבית מדינות העולם, והניסיון מראה כי הטלתו אינה גוררת בהכרח התייקרויות. עם זאת, המע"מ על גוגל, אמזון ואפל ואחרות אינו צפוי להכניס לקופת המדינה מיליארדים, אלא 400-300 מיליון שקל בשנה לכל היותר. גם הפטור ממע"מ על רכישות קטנות באינטרנט (עד 75 דולר), שמעורר חילוקי דעות עזים, נמצא על הכוונת: ביטולו עשוי לחסוך עד 900 מיליון שקל בשנה.

הטבת מס אחרת שעשויה לעמוד על הכוונת של האוצר היא ההטבה המכונה חוק מילצ'ן הניתנת במסגרת המסלול המיוחד לישראלים חוזרים: הטבה המבטיחה לתושבים חוזרים אלה פטור ממס על רווחי הון שצברו בעשר השנים שקדמו לחזרתם לארץ. באופן תמוה תחזית האוצר אינה נוקבת בעלות הטבה זו לאוצר המדינה.

העלאת המיסוי על מוצרים מזיקים דוגמת סיגריות גם היא על הפרק - אם כי כחלון, אם יישאר באוצר, צפוי לבלום זאת. צעד אחר שיש סיכוי גבוה שיוצע הוא צמצום הפטור ממס לתושבי יישובי הפריפריה וקו העימות, באמצעות שינוי הקריטריונים לזכאות. בממשלה היוצאת הוביל יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני מהלך להגמשת הקריטריונים, שייקר את העלות הכוללת של הטבות המס מ-1.3 מיליארד שקל ליותר מ-2 מיליארד. גפני, כמובן, צפוי להציב מכשול גבוה בפני שינוי החוק.

האוצר ינסה גם לבטל או לצמצם את הפטורים בחיסכון ארוך הטווח: ייתכן שהמשרד ידחף להורדת תקרת הפטור על הפקדה לחיסכון פנסיוני (כפי שכבר עשה במסגרת תקציב 2015-16), או לצמצום הפטור בהפקדות לקרנות ההשתלמות, שגורמים למדינה אובדן הכנסות בהיקף של 5.5 מיליארד שקל לשנה. מדובר בפטור שממנו נהנים עובדים בעלי שכר גבוה יחסית, אך כל פגיעה בו צפויה לעורר הכרזת מלחמה מצד ההסתדרות.

הוצאה נוספת שהאוצר יציע, אך סיכוייה להתקבל אינם גבוהים, היא צמצום מספר משרדי הממשלה. כרגע נראה שמספרם צפוי דווקא לעלות, ולא לרדת.

ממשרד האוצר נמסר: "המשרד אינו דן בצעדים בכלי התקשורת. הצעדים יוצגו בראש ובראשונה לממשלה הנבחרת". יצחקי סירב להתייחס לדברים. 

צעדי צמצום אפשריים נוספים, והחיסכון המקסימלי שהם יניבו

■ צמצום חוק עידוד השקעות הון: 5 מיליארד שקל

■ העלאה אחידה של מס ההכנסה באחוז: 5 מיליארד שקל 

■ העלאת המע"מ באחוז: 5 מיליארד שקל 

■ ביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות: 3.5 מיליארד שקל

■ ביטול הפטור ממע"מ לאילת: 880 מיליון שקל

■ ביטול הפטור ממע"מ על רכישות קטנות באינטרנט: 900 מיליון שקל

■ מע"מ על שירותים אלקטרוניים (חנויות יישומים, אחסון בענן): 400 מיליון שקל

■ שימוש ביתרות קק"ל: 2 מיליארד שקל

■ צמצום פטורים ממס בקרנות ההשתלמות: 5.5 מיליארד שקל

■ צמצום הטבות המס לתושבי הפריפריה וקו העימות: מיליארד שקל

■ ביטול הטבות מיסוי ירוק לכלי רכב: 600 מיליון שקל

■ צמצום מספר משרדי הממשלה: 300 מיליון שקל

רבים מהצעדים, גם אם ייושמו, צפויים להוביל בפועל לחיסכון נמוך יותר בתקציב

עוד כתבות

חנות בגדים / צילום: Shutterstock

שוק האופנה בישראל מגלגל 25 מיליארד שקל, אבל נתון אחד חושף משבר שקט

תעשיית האופנה הישראלית מתמודדת עם שורת אתגרים לא פשוטים, בין השאר בגלל התחזקות האונליין ומבנה השוק ● מבדיקת גלובס עולה כי מדד ההלבשה צנח ב־34% בעשור החולף

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

חברות הביטוח מוזילות את הביטוח המקיף לרכב / צילום: Shutterstock

מחירי הביטוח לרכב הוזלו בעיקר בדגמים הללו. האם הם יירדו עוד?

שבוע לדד–ליין של רשות שוק ההון, מרבית החברות צפויות להגיש תעריפים מוזלים על פי דרישתו — אחרת ייאסר עליהן לשווק פוליסות חדשות ● גורם בענף: "מרבית החברות הפנימו את המסר" ● על פי בדיקת גלובס, בשנה האחרונה ירדו מחירי הביטוח המקיף לרכב ב–17%

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

עפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון ''הביתה חוזרים לגליל'', בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

עפרי-רימוני: "אי-אפשר להגיד שאין פה ממשלה. הם התחילו בצעדים קטנים, וצריך להגדיל"

לירן לנגליב, מנכ"ל Conexa, ועפרי אליהו-רימוני, ממייסדי ארגון "הביתה חוזרים לגליל", דיברו בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס על דור העתיד של הגליל, וסיפרו מדוע העתיקו לאחרונה את מקום מגוריהם לצפון ● אליהו-רימוני: "אם המדינה תשים לעצמה יעד להפוך את עמק החולה לעמק הסיליקון, זה יקרה"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

אייזק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

משה כחלון. הסדר טיעון בפרשת יונט קרדיט / עיבוד: צילום: אלכס קולומויסקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בלי קלון: הסדר הטיעון המסתמן של שר האוצר לשעבר משה כחלון

שר האוצר לשעבר משה כחלון, שנחשד כי בתפקיד יו"ר יונט קרדיט פעל במרמה ועבר על חוק ני"ע, צפוי לחתום על הסדר עם הפרקליטות ● תנאי ההסדר יאפשרו כנראה לביהמ"ש לקבוע כי לא נפל קלון במעשיו של כחלון ובכך להשאיר את הדלת לקאמבק פוליטי פתוחה

קופות החולים / צילומים: איל יצהר, דוברות לאומית. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אילו קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד?

דוח חדש של משרד הבריאות חושף: מיהן קופות החולים המובילות בתחום בריאות הנפש והתפתחות הילד? ● בנוסף חושף הדוח שינוי דרמטי ברמת האלימות כלפי הצוותים הרפואיים

תנובה / צילום: שלומי יוסף

המחוזי: תנובה עשתה דין לעצמה והחזיקה בשטח שאינו בבעלותה

ביהמ"ש קבע כי תנובה אינה בעלת זכויות בשטח בבאר שבע שהחזיקה במשך עשרות שנים ● בנוסף נמתחה ביקורת על התנהלות החברה: איך תאגיד עתיר-משאבים, המלווה ביועצים משפטיים צמודים, שוכח לחתום על הסכם לקבלת מקרקעין?

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

אובדן של 120 אלף משרות בשנה: התעשייה הגרמנית במשבר עמוק

לפי דוח של EY, התעשייה הגרמנית השילה 124 אלף משרות בשנה שעברה, בקצב מהיר פי שניים מזה שנרשם בשנה שלפניה ● מחירי האנרגיה בגרמניה זינקו פי שלושה לפחות עבור לקוחות עסקיים, בשל הפסקת הזרמת הגז הרוסי בצינור "נורד–סטרים", והעתיד אינו ידוע, למרות ניסיונות של הממשלה להבטיח סובסידיות בתחום

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

ליאת שוב, ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

ראש החטיבה העסקית בבנק לאומי: "הצפון יכול להפוך למוקד צמיחה מרכזי"

ליאת שוב הדגישה בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס כי "כדי להפוך את הצפון למנוע צמיחה אמיתי של המשק, נדרשת עבודה משותפת של כלל הגורמים – הממשלה, המגזר העסקי, המגזר הפיננסי והרשויות המקומיות"

ריצ'רד פרנסיס, מנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

אחרי זינוק של 80% במניית טבע: המנכ"ל פרנסיס מוכר מניות בכ-50 מיליון שקל

נשיא ומנכ"ל טבע ריצ'רד פרנסיס צפוי למכור מניות שקיבל כחלק מתוכנית התגמול שלו, תוך שהוא נהנה מהזינוק במחיר המניה בשנה החולפת ● לאחרונה קיבל מניות נוספות בשווי של 50 מיליון דולר ● בכך, חגיגת המימושים בבורסה נמשכת: 20 מיליארד שקל זרמו לכיסי בעלי עניין בת"א בשנת השיא