גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מפעל הפיס נגד האוצר: מבקש לעבור לאחריות משרד רה"מ כדי לא לסייע בסגירת הבור בתקציב

גוף ההימורים חושש שבמסגרת המאמצים לסגור את הבור בתקציב המדינה, ידרוש ממנו האוצר לוותר על היתרות שהצטברו בקופתו ● יו"ר הפיס אביגדור יצחקי נועד בנושא עם פרופ' אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה הכפופה למשרד רה"מ ● האוצר מעוניין לשאוב כספים מגופים חוץ-ממשלתיים בתקציב 2020, וגם קק"ל עשויה למצוא את עצמה על הכוונת

אביגדור יצחקי, יו"ר מפעל הפיס / צילום: איל יצהר
אביגדור יצחקי, יו"ר מפעל הפיס / צילום: איל יצהר

בכירים במפעל הפיס ובמשרד ראש הממשלה דנו בימים האחרונים ביוזמת המפעל להעברתו לפיקוח המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה. מפעל הפיס כפוף כיום לפיקוח שר האוצר, והעברתו מחייבת שינוי חקיקה. בין היתר עלתה האפשרות כי היוזמה תיכלל כדרישה של הליכוד במסגרת ההסכמים הקואליציוניים להקמת הממשלה החדשה.

הרקע ליוזמה הוא דאגה במפעל הפיס לגורלן של יתרות בהיקף של יותר מ-4 מיליארד שקל שהצטברו בקופתו. בכיריו חוששים שהאוצר ינסה לשים עליהן יד, במסגרת ניסיונותיו למצוא מקורות תקציביים לכיסוי הגירעון שהותיר השר משה כחלון. האוצר כבר משך מיליארד שקל מקופת מפעל הפיס במסגרת תקציב 2017-2018, ובהנהלת גוף ההגרלות חוששים שינסה לעשות זאת שוב בתקציב 2020. אם לא יינקטו צעדי צמצום בתקציב זה, היקף החריגה בו מתקרת הגירעון המתוכננת צפוי לעמוד על כ-20 מיליארד שקל.

ל"גלובס" נודע כי יו"ר דירקטוריון מפעל הפיס אביגדור יצחקי נפגש לאחרונה עם יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון, והשניים דנו באפשרות שהמועצה הלאומית לכלכלה תהפוך לרגולטור של מפעל הפיס, ותאשר בין היתר את תכנית ההגרלות וההשקעות של הגוף הציבורי. יצחקי אמר בשיחה כי האוצר נמצא בניגוד עניינים מובנה כרגולטור, בגלל הצורך שלו להשתמש במפעל הפיס כמקור תקציבי.

יצחקי, הנחשב למקורבו של כחלון, עשוי למצוא את עצמו כעת מול שר אוצר חדש ואוהד פחות. השר עשוי לא רק לדרוש ויתור על היתרות, אלא גם לשאוף למינוי איש מטעמו כיו"ר הדירקטוריון - משרה נחשקת ועתירת השפעה ותקציבים. במקביל נהנה יצחקי מקשרים טובים גם בלשכת ראש הממשלה, ומונה לתפקידו בידי ראש הממשלה בנימין נתניהו.

על פי דוחותיו, מפעל הפיס נהנה מהכנסות שנתיות בהיקף של כ-8 מיליארד שקל. חלק ניכר מהכסף טרם הוקצה לפרויקטים, וכך נוצרו היתרות הגדולות בקופתו. יצחקי טוען כי מדובר בכסף "צבוע" שהאוצר אינו רשאי לשים עליו יד, משום שמפעל הפיס הוא גוף הנמצא בבעלות השלטון המקומי. על-פי מדיניות ההשקעות שהנהיג יצחקי יושקעו 15% לפחות מהכספים בפרויקטים ייעודיים לקבוצות מוחלשות באוכלוסייה: קשישים, הגיל הרך, בני נוער בסיכון, אנשים עם מוגבלויות וכן תכניות להעצמת נשים.

המהלך שממנו חוששים במפעל הפיס הוא רק חלק מרשימת צעדי צמצום אפשריים שהאוצר צפוי להניח על שולחן הממשלה. חלק גדול מצעדים אלה מוקדש ל"שאיבת כספים" מגופים חוץ-ממשלתיים: בשנים האחרונות פעל האוצר בהצלחה לא מבוטלת להוצאת כספים שהצטברו ללא שימוש בקופותיהם של גופים ציבוריים, הכוללים מלבד הפיס גם את קק"ל, הטוטו ורשות שדות התעופה. במקרה של קק"ל, לדוגמה, סוכם על מהלך שבו הקרן השקיעה במקום המדינה כ-2 מיליארד שקל בפרויקטים - דבר שסייע לאוצר לעמוד במגבלת תקרת ההוצאה.

כעת צפויים באוצר לחזור ולהקיש על דלתות מפעל הפיס וקק"ל, שהיתרות בקופתה כיום מוערכות ב-2 מיליארד שקל נוספים. רש"ת, הטוטו והחברות הממשלתיות אינן צפויות לביקורים לא רצויים מצד האוצר - ברש"ת ובטוטו כבר הושגו הסדרים, ובחברות הממשלתיות אין רווחים שאפשר לחלק.

באוצר לא יילכו עם הראש בקיר

בתקופה הקרובה צפויים הדרגים המקצועיים באוצר להעביר לשר הנכנס רשימה של "צעדי התכנסות" - מהלכים להגדלת ההכנסות ולהקטנת ההוצאות שנועדו לסגור את הבור התקציבי. במונח "בור" מתכוונים במשרד לחריגה מתקרת הגירעון המתוכננת, ולא לגירעון עצמו, שצפוי לעמוד ב-2020 על 2.5% מהתוצר. הסיבה ליעד הזה היא ששיעור גירעון גבוה יותר יביא לעלייה בחוב היחסי של הממשלה, ובאוצר חוששים שלעלייה כזו יהיו השלכות קשות על דירוג האשראי של ממשלת ישראל.

ברשימת המשאלות של האוצר מככבים הפטורים ממס, ובראשם השניים שאפשרות ביטולם עולה שוב ושוב - הפטור ממע"מ על פירות וירקות והפטור ממע"מ באילת. לפי תחזית הכלכלן הראשי באוצר ל-2019, ביטול הפטור הראשון יכניס למדינה 3.5 מיליארד שקל בשנה, וביטול הפטור השני - 800 מיליון. ואולם, מהלך כזה כרוך בעימות עם קבוצות לחץ בעלות השפעה פוליטית, והאוצר נכשל כבר מספר פעמים במאבקו לביטול הפטורים. על רקע זה אפשר להעריך שהאוצר לא ינסה ללכת שוב "עם הראש בקיר", אלא יפעל לצמצום הגירעון בדרכים יצירתיות יותר.

את יתר הצעדים המופיעים ב"בנק" של האוצר אפשר לחלק לשני סוגים: צעדים פשוטים וקלים יחסית לביצוע (בעיקר מבחינת ההתנגדות הפוליטית הצפויה) אך מזיקים לכלכלה, וצעדים מורכבים יותר שאינם פוגעים בפעילות הכלכלית ואולי אף מסייעים לה. השאיפה באוצר היא למצות את הצעדים מהסוג השני כדי שלא יהיה צורך בצעדים מהסוג הראשון. ואולם, במבחן התוצאה סביר שחילק ניכר מהצעדים לא יאושרו בידי שר האוצר וראש הממשלה. לזהות שר האוצר, שטרם נקבעה, תהיה כמובן חשיבות קריטית: אם כחלון יישאר במשרד הוא צפוי להתנגד לפגיעה בתקציבי רווחה ובשכבות החלשות, בעוד ששר אחר עשוי להציג גישה "חברתית" פחות.

שני המהלכים הבולטים ברשימת הצעדים ה"לא-חכמים" הם העלאת המע"מ והעלאת מס ההכנסה. כל העלאה של אחוז במע"מ או במס ההכנסה (בשיעור אחיד) מגדילה את הכנסות המדינה בסכום משמעותי מאוד - 5 מיליארד שקל לכל אחד מסוגי המס. בנוסף, מדובר בצעדי רוחב שאינם מסמנים סקטור ספציפי באוכלוסייה או במשק, אם כי העלאת מע"מ נחשבת לפוגעת יותר בבעלי הכנסות נמוכות, והעלאת מס הכנסה פוגעת יותר בבעלי הכנסות גבוהות. ואולם, שתי העלאות מס אלה נחשבות לבעלות השפעה שלילית על הפעילות הכלכלית. לקבוצת הצעדים הלא-חכמים אפשר להוסיף גם דחיית השקעות בתשתיות תחבורה, שתפגע בצמיחה העתידית, וקיצוץ רוחבי בתקציבי משרדי הממשלה - שיכול לחסוך מיליארדים, בהתאם להיקפו.

החוק לעידוד השקעות הון ישתנה?

אפשרות פעולה אחת הנראית סבירה, אך החוכמה בה שנויה במחלוקת, היא צמצום הטבות המס לחברות מייצאות הניתנות במסגרת חוק עידוד השקעות הון. שיעור מס החברות עומד על 23%, אך חברות מייצאות הפועלות בפריפריה נהנות ממס חברות מופחת של 7.5% וחברות מייצאות במרכז משלמות 16%. לאחרונה הוכנס מסלול מיסוי מופחת גם לחברות הייטק המשלמות 6% (חברות ענק) או 12% (יתר החברות), וכן מס מופחת של 4% על דיבידנדים שחברות ההייטק משלמות לחברות האם שלהן או לבעלי השליטה.

הערכת האוצר הרשמית נוקבת בסכום של 5 מיליארד שקל בשנה כסכום שביטול הטבות אלה עשוי לחסוך. ואולם, כלכלנים כמו פרופ' יוג'ין קנדל טוענים כי ביטול ההטבות לא יגדיל את הכנסות המדינה אפילו בשקל, משום שביטול הטבות המס יביא להפסקת פעילותן בישראל של החברות שייפגעו.

צעד "חכם" ומסקרן נוסף הנוגע לענקיות ההייטק העולמיות הוא האפשרות להטיל מע"מ על שירותים אלקטרוניים, כמו חנויות האפליקציות של אפל וגוגל או שירותי הענן שמספקות אמזון ומיקרוסופט. מדובר במהלך שכחלון שקל בעבר, אך חזר בו. מס זה נהוג במרבית מדינות העולם, והניסיון מראה כי הטלתו אינה גוררת בהכרח התייקרויות. עם זאת, המע"מ על גוגל, אמזון ואפל ואחרות אינו צפוי להכניס לקופת המדינה מיליארדים, אלא 400-300 מיליון שקל בשנה לכל היותר. גם הפטור ממע"מ על רכישות קטנות באינטרנט (עד 75 דולר), שמעורר חילוקי דעות עזים, נמצא על הכוונת: ביטולו עשוי לחסוך עד 900 מיליון שקל בשנה.

הטבת מס אחרת שעשויה לעמוד על הכוונת של האוצר היא ההטבה המכונה חוק מילצ'ן הניתנת במסגרת המסלול המיוחד לישראלים חוזרים: הטבה המבטיחה לתושבים חוזרים אלה פטור ממס על רווחי הון שצברו בעשר השנים שקדמו לחזרתם לארץ. באופן תמוה תחזית האוצר אינה נוקבת בעלות הטבה זו לאוצר המדינה.

העלאת המיסוי על מוצרים מזיקים דוגמת סיגריות גם היא על הפרק - אם כי כחלון, אם יישאר באוצר, צפוי לבלום זאת. צעד אחר שיש סיכוי גבוה שיוצע הוא צמצום הפטור ממס לתושבי יישובי הפריפריה וקו העימות, באמצעות שינוי הקריטריונים לזכאות. בממשלה היוצאת הוביל יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני מהלך להגמשת הקריטריונים, שייקר את העלות הכוללת של הטבות המס מ-1.3 מיליארד שקל ליותר מ-2 מיליארד. גפני, כמובן, צפוי להציב מכשול גבוה בפני שינוי החוק.

האוצר ינסה גם לבטל או לצמצם את הפטורים בחיסכון ארוך הטווח: ייתכן שהמשרד ידחף להורדת תקרת הפטור על הפקדה לחיסכון פנסיוני (כפי שכבר עשה במסגרת תקציב 2015-16), או לצמצום הפטור בהפקדות לקרנות ההשתלמות, שגורמים למדינה אובדן הכנסות בהיקף של 5.5 מיליארד שקל לשנה. מדובר בפטור שממנו נהנים עובדים בעלי שכר גבוה יחסית, אך כל פגיעה בו צפויה לעורר הכרזת מלחמה מצד ההסתדרות.

הוצאה נוספת שהאוצר יציע, אך סיכוייה להתקבל אינם גבוהים, היא צמצום מספר משרדי הממשלה. כרגע נראה שמספרם צפוי דווקא לעלות, ולא לרדת.

ממשרד האוצר נמסר: "המשרד אינו דן בצעדים בכלי התקשורת. הצעדים יוצגו בראש ובראשונה לממשלה הנבחרת". יצחקי סירב להתייחס לדברים. 

צעדי צמצום אפשריים נוספים, והחיסכון המקסימלי שהם יניבו

■ צמצום חוק עידוד השקעות הון: 5 מיליארד שקל

■ העלאה אחידה של מס ההכנסה באחוז: 5 מיליארד שקל 

■ העלאת המע"מ באחוז: 5 מיליארד שקל 

■ ביטול הפטור ממע"מ על פירות וירקות: 3.5 מיליארד שקל

■ ביטול הפטור ממע"מ לאילת: 880 מיליון שקל

■ ביטול הפטור ממע"מ על רכישות קטנות באינטרנט: 900 מיליון שקל

■ מע"מ על שירותים אלקטרוניים (חנויות יישומים, אחסון בענן): 400 מיליון שקל

■ שימוש ביתרות קק"ל: 2 מיליארד שקל

■ צמצום פטורים ממס בקרנות ההשתלמות: 5.5 מיליארד שקל

■ צמצום הטבות המס לתושבי הפריפריה וקו העימות: מיליארד שקל

■ ביטול הטבות מיסוי ירוק לכלי רכב: 600 מיליון שקל

■ צמצום מספר משרדי הממשלה: 300 מיליון שקל

רבים מהצעדים, גם אם ייושמו, צפויים להוביל בפועל לחיסכון נמוך יותר בתקציב

עוד כתבות

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר יוקצו לשימור יזמים ועובדים ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

וול סטריט / צילום: Shutterstock

ירידות חדות בוול סטריט; מטא מתרסקת ומאבדת קרוב ל-200 מיליארד דולר משוויה

נאסד"ק יורד בכ-1.7% ● IBM צוללת ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● ישראליות: מובילאיי וצ'ק פוינט יורדות בעקבות הדוחות ● המניה המועדפת על ביל אקמן מזנקת לאחר הדוחות ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון, אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה, אפי סנדרוב, המנהל המיוחד שמינתה רשות שוק ההון / איורים: גיל ג'יבלי

המנהל הממונה מצא: בסלייס לא החזירו ללקוחות 2 מיליון שקל

מבדיקת המנהל המיוחד שמונה לסלייס, עולה שחברת ניהול הקופות לא השיבה למבוטחים את כספם כפי שחויבה ע"י רשות שוק ההון, בגין ניהול לא תקין ● עוד התגלה שהסכומים שצריכים להיות מוחזרים גבוהים יותר ● אסף גולדברג, שעמד בראשות החברה: "לא נגרמה פגיעה בעמיתים"

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

החברה הלוהטת בעולם רכשה אותם: הכירו את רונן דר ועמרי גלר

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

"מדינה קטנה, הגנה אדירה": בעולם עדיין מתפעלים מישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: נשיא סוריה בשאר אסד מנסה לשדר עסקים כרגיל, איראן ממשיכה לפתח את תוכנית הגרעין, בכירה בריטית קוראת לממלכה ללמוד מירושלים כיצד מפתחים מערך הגנה ראוי, ואונר"א שחלק מאנשיה התגלו כטרוריסטים באה בטענות לישראל ● כותרות העיתונים בעולם

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

עליות קלות בנעילת הבורסה; נובה טיפסה ב-4%, נייס ב-3%

ההתפתחות הבטחונית בצפון העיבה על הבורסה ● השקל נסחר בתנודתיות מול הדולר ● אלארום זינקה ב-20% ● מאסיבית, יצרנית מדפסות התלת מימד צנחה ב-13% ● דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"