גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חברת נדל"ן שמתנהגת כמו סטארט-אפ פרוע: איך תקבל הבורסה את WeWork

WeWork צפויה להצטרף לגל ההנפקות של חברות חד–קרן ששוטף את וול–סטריט ● עד כמה תצליח להתקרב לשווי של אובר, והאם המשקיעים יתעלמו מהמודל העסקי הלא ברור, מחוסר הרווחיות ומהנסיגה ברגע האחרון של סופטבנק מהשקעה בחברה

אדם נוימן / צילום: צילום: רויטרס Eduardo Munoz ,
אדם נוימן / צילום: צילום: רויטרס Eduardo Munoz ,

חברת חללי העבודה WeWork חשפה השבוע כי הגישה בדצמבר תשקיף לקראת הנפקת מניות ראשונות (IPO). בהודעה ציינה החברה, כי היא הגישה את טיוטת התשקיף לרשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) ב-28 בדצמבר, זמן קצר אחרי שגייסה לפי שווי של 47 מיליארד דולר.

WeWork הגישה את התשקיף הסודי ימים ספורים אחרי שהמשקיע העיקרי שלה - סופטבנק - בחר לצמצם משמעותית חלקו בסבב הגיוסים האחרון. התאגיד היפני, שהשקיע עד כה 10.5 מיליארד דולר בחברה, נסוג מהשקעת ענק מתוכננת של 16 מיליארד דולר, אחרי שמספר משקיעים בסופטבנק נרתעו וחששו מהמודל העסקי של WeWork.

ההודעה של WeWork על הגשת התשקיף החסוי - חמישה חודשים לאחר מעשה - הגיעה כהפתעה. החברה, שחוגגת כל דבר על במות ופסטיבלים וברזי בירה חופשיים, אינה ידועה בגישתה המאופקת לחיים. כך היא הצליחה בתשע השנים שבהן היא קיימת להפוך את עצמה לשם נרדף של צורת העבודה המודרנית. אף שהיא עצמה מציעה רק פתרונות משרדיים, מעוצבים ומרהיבים ככל שיהיו, הם תמיד היו רק משרדים. בעוד שסביבה צמחה תרבות שיתופי חללי עבודה - ה-WeWork של הדברים - מחברות שהתמחו בחללים משותפים למעצבי שיער ורופאי שיניים, ועד לחללים עבור מדענים ומעצבים.

את הבאזז העצום שהיא ריכזה סביבה והמותג החזק שבנתה, תירגמו המייסדים - אדם נוימן ושותפו מיגל מקלבי - לסבבי גיוס ענקיים והתפשטות עולמית. נכון לדצמבר 2018, החברה מחזיקה ב-425 משרדים ב-100 ערים על פני 15 מדינות, שמשרתים כ-400 אלף איש, חלקם סטארט-אפים - מעצמאיים ועד חברות פורצ'ן 500. מאז 2009 גייסה החברה כמעט 13 מיליארד דולר ב-14 סבבים, 702 מיליון דולר מתוכם באמצעות אגרות חוב שנסחרות היום בתשואה לא מחמיאה של 9.3% (והונפקו בריבית לא מחמיאה של 7.8%).

מודל עסקי? למי אכפת כשהכסף זורם

בינתיים, נשרפים ערמות המזומנים שבידיה בזריזות ראויה לסטארט-אפ. את 2018 סיכמה WeWork בהפסד של 1.9 מיליארד דולר והכנסות של 1.8 מיליארד דולר - פי שניים הכנסות ופי שניים הפסדים לעומת 2017. אחת הסיבות להפסדים היא העובדה כי היא רוכשת ושוכרת נכסים לטווח ארוך באזורים יקרים, ומרוויחה לאיטה בהשכרתם לטווח קצר.

סיבה נוספת להפסדים המעמיקים היא גישתה הלא-מאופקת לחיים. "כאחת הרשתות הפיזיות הגדולות בעולם, זוהי אחריותנו להוביל את הדרך ולתת את הדוגמה העולמית לאנשים ולתאגידים על האופן שבו עלינו לטפל זה בזו ובכוכב הלכת שלנו", חתם המייסד והמנכ"ל אדם נוימן את ההודעה על התשקיף, והזכיר כי WeWork לא מנפיקה מניות של חברת חללי עבודה, אלא חברה שמטרתה "העלאת התודעה העולמית" ובשל כך הקימה בית ספר יסודי פרטי (WeGrow), פרויקט מגורים (WeLive) והשקעה בחברת בריכות גלים.

ההפסדים המעמיקים ובחירת הפרויקטים יוצאי הדופן, הביאו על WeWork מבקרים שתהו לגבי המודל העסקי שלה ועל שווי השוק המתומחר שלה. בינואר כלו כל הקיצין, כאשר החברה מיתגה את עצמה כ- We Company, וגייסה עוד 2 מיליארד דולר בלי למצמץ ולפי שווי של 47 מיליארד דולר - שבריר מחברות נדל"ן ותיקות ורווחיות הרבה יותר.

עד כה, הצליח נוימן להדוף את הגדרת WeWork כחברת נדל"ן ולשמר את מעמדה כחברת טכנולוגיה צומחת, שמציעה מגוון רחב של שירותים ובונה קהילה עולמית (דיגיטלית) מדומיינת. אך יייתכן שהיא נמצאת בנקודת הקצה, ונסיגת סופטבנק מההשקעה הייתה רק המבשר לבוא בכל הנוגע לכסף מקרנות הון סיכון, בעוד ששוק ההנפקות הציבוריות גועש היום בכסף זול שנשפך על חברות דומות מאוד ל- WeWork: חברות טכנולוגיה (במובן הרחב של המילה), בוגרות (יחסית), עם הכנסות צומחות והפסדים מעמיקים.

גל ההנפקות: 200 מיליארד דולר לנאסד"ק

אם WeWork תנפיק ב-2019, היא צפויה להיות ההנפקה השנייה בגודלה אחרי אובר. אבל שתי אלו רחוקות מלהיות היחידות. במארס הנפיקה חברת שיתוף ההסעות ליפט לפי שווי של 26.6 מיליארד דולר, Zoom הנפיקה החודש (16.2 מיליארד דולר) וכך גם פינטרסט (12 מיליארד דולר); אובר היריבה של ליפט הגישה תשקיף וצפויה להנפיק לפי שווי של 90 מיליארד דולר בשבוע הבא, ואחריה צפויות Airbnb (היום מוערכת בכ-25 מיליארד דולר), סלאק (7 מיליארד דולר), Palantir (לפי שווי של 20 מיליארד דולר) ו-PagerDuty (הקטנה משמעותית, עם שווי של 1.55 מיליארד דולר).

חדי קרן פלוס - ההנפקות הגדולות האחרונות ואלו שבדרך

בסיכום אפשרי של ההנפקות שהיו ויהיו בשנה הנוכחית, תוסיף לכאורה בורסת נאסד"ק 200 מיליארד דולר של חברות טכנולוגיה חדשות. רובן ככולן חדי קרן, סטארט-אפים בשווי של מעל מיליארד דולר. הדהרה המרהיבה של חדי הקרן מפיחה בשוuקים רוח חיים, היא משמחת את המשקיעים כאילו היא איתות צבעוני וסכריני לכל מה שהוא שוק בריא. באותה נשימה, עומס ההנפקות מתקבל בספקנות, שמא הדהרה היא בהלה המונית דורסנית, חסרת הבחנות.

סנטים רבים מתוך אותם 200 מיליארד דולר חדשים שייכים לחברות ללא מודל עסקי, או מודל עסקי שלא הביא עליהן רבעון אחד בחייהן הכולל רווח נקי. זהו בהחלט מצב נתון לגיטימי עבור חברות צמיחה מלהיבות משנות סדרי עולם. אבל בבורסה ציבורית שמעניקה הילה של לגיטימיות, אריכות ימים ובגרות לחברות הנסחרות בה - מדובר בסיפור אחר, או לפחות כך מצופה שיהיה.

המשיכה הגדולה לחברות כמו אובר, ליפט ו-WeWork היא במספרים הגדולים שהם יכולים לספק. אם זה מיליארדים בודדים של נהגים או נסיעות, פריסה בעשרות מדינות, או השכרת שולחנות למאות אלפי הייטקיסטים. הן מצליחות למשוך בעקביות משקיעים פרטיים בעקבות ההבטחה שהגשימו פייסבוק, אמזון וגוגל, ועד שהן מגיעות למשקיעים הציבוריים הן כבר בנו לעצמן פרופיל ציבורי בוהק. המצב היום כה חריג - לפי מחקר מאוניברסיטת פלורידה, ב-1980 רק 25% מהחברות שביצעו הנפקה היו הפסדיות, לעומת 86% בתקופת הדוט קום ו-80% במהלך השנה החולפת.

בקצב ההנפקות הנוכחי ובהנחה שלא יעלו הריביות במשק, צפויים חדי הקרן לגייס השנה 100 מיליארד דולר מהציבור, קצת יותר מ-97 מיליארדי הדולרים הידועים לשמצה שגויסו בעת בועת הדוט קום. היום, כמו אז, השוק גדוש בהון שמחפש כל דרך למציאת ערך; כמו אז, גיוסי ענק מתבצעים בקלות תוך התעלמות ממדדים מסורתיים של איתנות עסקית. כמו אז, החברות שמנפיקות מבטיחות לשנות את העולם ולהוביל מהפכה חברתית ותרבותית. היום, הרבה יותר מאז, החברות מפסידות ובגדול. אבל היום, בשונה מאז, הציבור פחות סבלני להפסדים.

הציבור זוכר שעל כל אמזון, פייסבוק וגוגל, יש עשרות חברות כושלות והוא מעניש אותן מהר יותר משהעניש בתקופת הדוט קום. טוויטר, למשל, שהנפיקה ראשונה בנובמבר 2016, התרסקה תוך חודשיים ומאז נפלה ב-37%. סנאפ, שהונפקה במארס 2017, נפלה מתחת למחיר ההנפקה ועד היום מחקה 42% משוויה. Blue Apron התרסקה ב-89% מאז הנפקתה ביוני 2017, וליפט שהנפיקה רק לפני שבועיים וחצי נפלה מאז ב-23%.

ולמרות זאת, עדיין צריך לתהות בנחישות האם ההתלהבות העצומה וההון הזורם מנפחים בועה. אם במקרה ההנפקות הציבוריות הללו הן תוצר של משקיעים פרטיים שאיבדו את סבלנותם והם דוחפים ודוחקים בחדי הקרן לפצוח בהנפקות כדי לצאת מההשקעות ולזרוק אותם על הציבור, או לחילופין שמדובר בסך הכל בסימנים של שוק איתן.

את התשובה לשאלה הזו אי אפשר לדעת בוודאות. במקום זאת יש שני דברים שאפשר לומר בוודאות על הנפקה של WeWork, אם תצא לפועל. ראשית, המהלך יעניק לחברה מזומנים רבים. אם כי על פניו לא ברור מדוע היא זקוקה להם, אחרי שנוימן ציין בשיחה עם CNBC כי לחברה די והותר מזומנים, זמן קצר אחרי הגיוס האחרון שהשלימה בינואר; שנית, המשקיעים הפרטיים והוותיקים של WeWork יקבלו חלון הזדמנות לממש את השקעתם בחברה. אלו, לכל הפחות, צריכים להותיר אותנו בממלכת אי הוודאות והזהירות, בזמן שחדי הקרן נלחמים את מלחמתם הארוכה בשולי הרווח. 

להיות רווחיים? "אנחנו לא חושבים על זה כרגע ב-WeWork" | קובי ישעיהו

ענקית חללי העבודה המשותפים WeWork מצטרפת לחברות ענק נוספות שמנצלות את הגאות האחרונה בשוקי המניות, ואת התיאבון המחודש של משקיעים לסיכון, וכבר גייסו כספים או שהן בדרך ל גיוס הון ב הנפקה ראשונית גדולה - ביניהן אובר וליפט. 

הגיוס האחרון של WeWork בוצע בתחילת השנה, בעת שענקית ההשקעות היפנית סופטבנק הזרימה לחברה עוד 2 מיליארד דולר לפי שווי מוערך של כ-47 מיליארד דולר. סופטבנק, שעוד לפני כן השקיע בחברה 8 מיליארד דולר, תכננה בתחילה להשקיע עוד 16 מיליארד דולר בסבב האחרון אולם, ככל הנראה, משקיעים מרכזיים בקרן הטכנולוגיה הענקית של סופטבנק - Vision Fund - נרתעו מההשקעה הגדולה המתוכננת בחברת חללי העבודה המשותפים והיא צומצמה משמעותית.

בדומה לאובר וליפט, גם WeWork צומחת בקצב מהיר אולם רושמת הפסדי ענק מדי רבעון. החברה, שאותה הקים הישראלי לשעבר אדם נוימן בשנת 2010 (מכהן כיום כמנכ"ל החברה), רשמה ברבעון הראשון של השנה הכנסות בגובה של כ-1.25 מיליארד דולר והפסד נקי של כ-1.2 מיליארד דולר.

את שנת 2018 סיימה החברה עם הפסד של 1.9 מיליארד דולר והכנסות של 1.8 מיליארד דולר, לאחר שאת 2017 סגרה עם הפסד של 933 מיליון דולר והכנסות של 866 מיליון דולר ב-2017.

לצד הצמיחה המהירה בהכנסות (מ-866 מיליון דולר ב-2017 ל-1.8 מיליארד דולר ב-2018) רושמת החברה הפסדי ענק (1.9 מיליארד דולר ב-2018), שכן היא ממשיכה להוציא סכומי כסף גדולים על פיתוח עסקי, שיווק ומכירות, הנחות לשוכרים ומנויים חדשים וסעיפים נוספים. לקראת הנפקה אפשרית, יצטרכו בעלי המניות WeWork ובראשם נוימן וסופטבנק, לקוות שהמגמה החיובית בשוקי המניות לא תשתנה ולראות לפי איזה שווי חברה הם יוכלו לנסות לגייס כסף.

במכתב לעובדים כתב נוימן כי "חלק מהניסיון לשמור על אפשרויות פתוחות, הגשנו טיוטת תשקיף חסויה לרשות ני"ע האמריקאית SEC בדצמבר. אחרי מחשבה רבה, החלטנו בשבוע שעבר להגיש את התשקיף - צעד שיעזור לנו להחליט אם להפוך לחברה ציבורית".

בשיחה עם "גלובס" לפני כחצי שנה, אמר סמנכ"ל הכספים של החברה, ארטי מינסון, כי הוא אינו מודאג במיוחד מההפסדים הגדולים של החברה. "אנו מאמינים שיצרנו קטגוריה חדשה של חללי עבודה גמישים מסביב לעולם, שתגיע להערכתנו לנפח פעילות של כ-20% מסך שוק המשרדים העולמי בעתיד, לעומת כ-1% כיום בלבד, כך שאנחנו נמצאים רק בתחילת הדרך. אנו רואים את המצב כיום כהזדמנות לבנות את אחת החברות הגדולות בעולם. יש לנו גב חזק מארגונים שהם מהגדולים והחזקים בעולם, אז כרגע אנחנו מתרכזים בצמיחה".

בתשובה לשאלה מתי החברה צפויה לעבור לרווח הוא ציין כי "אנחנו לא חושבים על זה כרגע. אם נחליט מחר להתמקד בהגדלת הרווח התזרימי, EBITDA, נוכל להגיע לרווח בתוך תשעה חודשים, אבל אנחנו לא חושבים שכרגע זאת המטרה הטובה ביותר".

עוד כתבות

אלכסנדר ואנג, מייסד scale AI / צילום: ap, Jeff Chiu

ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

אלכסנדר ואנג בן ה־28, מייסד חברת הדאטה Scale AI ותופעה בעמק הסיליקון הוא המינוי שמטא מקווה שיביא לה את הניצחון במירוץ ה־AI ● מהדירה שחלק עם סם אלטמן ועד למעמד של אחד האנשים המקושרים בתעשייה: הכירו את האיש שצוקרברג מהמר עליו במיליארדים

רונית רפאל / צילום: עידו לביא

רונית רפאל מחפשת שוכרים חדשים בבזל

אחרי 17 שנים של פ עילות, רשת ארקפה תפנה ב־1 בספטמבר את הסניף ברחוב בזל בתל אביב - אחד המיקומים הבולטים בעיר ● מדובר בנכס שבבעלות אשת העסקים רונית רפאל, והוא כולל שטח מסחרי של 65 מ"ר נטו, בתוספת חלל אחסון של 10 מ"ר ● אירועים ומינויים

משרד הפרסום העתידי, כפי שנוצר באמצעות ChatGPT / צילום: ChatGPT

סוף עידן משרדי הפרסום? כך ייראה הענף בעוד חמש שנים

אמיר גיא, יו"ר איגוד חברות הפרסום לשעבר, קורא למשרדים להתעורר: אנחנו פועלים בעולם שמתערער, עם שיבוש מוחלט של המודל הכלכלי, תהליך העבודה והיחסים עם המותגים ● מי שישרוד הוא זה שימזג קריאייטיב, דאטה ונרטיב למוצר אחד, ויהפוך לשותף טכנולוגי של הלקוח

דונלד טראמפ / צילום: ap, Manuel Balce Ceneta

טראמפ הודיע כי חתם על הסכם סחר עם וייטנאם

"זה יהיה הסכם שיתוף פעולה נפלא בין שתי המדינות שלנו. התנאים הם שוייטנאם תשלם לארצות הברית מכס בגובה 20% על כל המוצרים שיישלחו לשטחנו, ומכס של 40% על כל העברה דרך מדינה שלישית", כתב טראמפ

פגיעה ישירה של טיל איראני בממ''ד בפתח תקווה / צילום: Reuters, Matan Golan

המיקום האופטימלי של הממ"ד: חיצוני, בניגוד לכיוון הטילים

בעקבות המלחמה עם איראן - יש שטוענים, כי הממ"דים אולי הגנו על יושביהם, אך לא במידה מספקת ● המהנדס ד"ר בני ברוש: "מה שקיבלנו עד עכשיו, רקטות וטילים קטנים מעזה ומלבנון - היה נמוך יותר מרמת המוכנות של הממ"דים" ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

עידן דוד / איור: גיל ג'יבלי

השר אמסלם מקדם: מנכ"ל עיריית אשקלון לשעבר ימונה ליו"ר נתיבי איילון

עידן דוד יהיה אחראי במסגרת תפקידו על תקציב של כ־3 מיליארד שקל ● בענף יש מי שכבר מרימים גבה על המינוי, בשל חוסר הניסיון שלו בתחום

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם

אוטובוס בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

הנתונים מראים: "צדק תחבורתי" של מירי רגב הביאה לעלייה במחירי הנסיעה

במשרד התחבורה טוענים כי רפורמת "צדק תחבורתי" מקזזת את עליית המחירים ומיטיבה עם רוב אזרחי המדינה, אלא שבדיקת גלובס מגלה תמונה שונה ● גורמי מקצוע מתריעים: שיפור התדירות והשירות הוא הסוגיה החשובה ביותר

האם בסקנדינביה יותר מ-80% מהעובדים מאוגדים לעומת 20% בישראל?

מה מצב ההתאגדות בישראל לעומת סקנדינביה? לא מדהים, אך יש לכך סיבות ● המשרוקית של גלובס

קיבוץ ניר עם, 2021 / צילום: אייל פישר

עם טכנולוגיה גרמנית: מפעל מחזור סוללות הרכב הגדול בישראל ייפתח בקיבוץ ניר עם

בהשקעה של 50 מיליון שקל: חברת BRI, יחד עם קבוצת סמלת, קבוצת דן תחבורה, קבוצת מאיר, קרן מוביליטק קפיטל ומשפחת נוסבאום החלו להקים בקיבוץ ניר עם מפעל למחזור סוללות של רכבים ואוטובוסים חשמליים ● המפעל נבנה בטכנולוגיה גרמנית, ועובדים מגרמניה הוזמנו כדי להשתתף בבניה

יהודה מורגנשטרן, מנכ''ל משרד הבינוי והשיכון / צילום: יוסי זמיר

כשמנכ"ל משרד השיכון והבינוי מציע לרכוש דירות שנפגעו מהטילים האיראניים - למה הוא מתכוון

יהודה מורגנשטרן, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, בישר בכנס חיפה של מרכז הנדל"ן, כי נשקלת האפשרות שהמדינה תרכוש דירות שנהרסו במלחמה ● לגלובס נודע כי מטרת המהלך היא לספק מענה נקודתי לדיירים שדירתם נהרסה, ולא ירצו להצטרף להליך התחדשות עירונית בבניין שלהם ● יש לציין כי מהלך כזה טרם נעשה על ידי המדינה עד היום

מיקרוסופט / צילום: Shutterstock

דיווח: מיקרוסופט מפטרת כ-9,000 עובדים, בסבב הרביעי מתחילת השנה

לפי CNBC, ענקית הטכנולוגיה הודיעה כי תקצץ פחות -4% מכוח העבודה הגלובאלי שלה, המונה כ-228 אלף עובדים, כאשר רק במאי האחרון, פוטרו כ-6,000 עובדים ● לפי שעה, עוד לא ברור איך המהלך ישפיע על עובדי החברה בישראל

חיילי מילואים בצפון / צילום: דובר צה''ל

שבוע לפני שנסגר: האוצר מבקש לעצור מכרז בקציר המיועד רק למילואימניקים

המכרז כולל 306 יחידות דיור שישווקו במתכונת "הרשמה והגרלה" – לנכי צה"ל ולחיילי מילואים פעילים בלבד ● באוצר טוענים כי שיווק של 100% מהדירות למילואימניקים ולנכי צה"ל אינו בסמכותה של רמ"י

האלוף (מיל') תמיר הימן / צילום: המכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת ת''א

בשיתוף ארה"ב וסעודיה: הפרויקט השאפתני של ראש אמ"ן לשעבר

האלוף (במיל') תמיר היימן מקדם קרן מחקר למחשוב קוונטי ל"נטרול השאיפות הסיניות" בתחום ● התקציב לפעילות בגובה 200 מיליון דולר יאפשר לחברות ישראליות, שנחשבות מובילות בתחום, לקחת חלק בפרויקטים חדשניים ● היוזמה לקרן היא על רקע היעדרות ישראל מהסכמי הבינה המלאכותית שנחתמו בין ארה"ב לאמירויות ולסעודיה

המפקח על הבנקים דני חחיאשוילי. צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מניות הבנקים קפצו, האם בנק ישראל יאשר להגדיל את הדיבידנד?

בשוק ההון מעריכים כי הפיקוח על הבנקים עשוי לאשר את בקשת הבנקים להגדיל את שיעור חלוקת הדיבידנד לעד 50% מהרווח הנקי

וול סטריט / צילום: Shutterstock

בעקבות הסכם הסחר עם וייטנאם, נאסד"ק ו-S&P 500 ננעלו בשיאים

נעילה מעורבת באירופה ● קמעונאיות הביגוד זינקו בעקבות הסכם מכס בין ארה"ב לוויאטנם ● מיקרוסופט עומדת לפטר כ-9,000 עובדים ● נפילה של 13% במסירות של טסלה, רבעון שלילי שני ברציפות ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך ● המגזר הפרטי בארה"ב התכווץ לראשונה ממרץ 2023

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

אילוסטרציה: Shutterstock

פסק הדין החדש שכל זוג נשוי צריך להכיר. וההשלכות

בית המשפט העליון קבע השבוע באופן תקדימי כי ניתן לחלק בין בני זוג המתגרשים גם נכס שהיה שייך לאחד מהם לפני הנישואים ● כל מה שכדאי לדעת על הסכסוך שמאחורי ההלכה החדשה, ההשלכות וגם - למה מעכשיו "חייבים לעשות הסכם ממון"

פי דידי. זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות / צילום: ap, Willy Sanjuan/Invision

משפט פי דידי: הראפר הורשע בשידול לזנות, אבל זוכה משאר האישומים נגדו

חבר המושבעים במשפט פי דידי המואשם בשורה של עבירות מין וסחר בבני אדם הגיע להחלטה בבית המשפט הפדרלי בניו יורק ● הראפר זוכה מסעיפי האישום החמורים נגדו, אבל הורשע בשני סעיפים של שידול לזנות - שעשויים להוביל ל-10 שנות מאסר כל אחד

תקיפות צה''ל ברחבי איראן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

סיפקו מפת מודיעין עשירה: הלווינים הכינו את מכת הפתיחה באיראן

המראות של האיראנים מצלמים מל"טים בשמי טהרן שיקפו במהלך המערכה סיטואציה שבה צה"ל, במידה כזו או אחרת, הפך את איראן לרצועת עזה ● כעת משרד הביטחון חושף את הנתונים שהובילו לשליטה של צה"ל בשמי איראן