ח"כ בצלאל סמוטריץ' / צילום: שלומי יוסף
ח"כ בצלאל סמוטריץ', הטוען למשרת שר המשפטים, מאשים כי פלישת מוסדות המשפט לעניינים לא-להם שוחקת את אמון הציבור בהם, ויש לו הוכחות. בראיון לקשת 12 הוא הסביר כי שיקום האמון במערכת המשפט יהיה אחת ממשימותיו אם ימונה לשר. כשהמראיין עודד בן עמי תהה מנין לו שהציבור מאמין פחות במערכת המשפט, הוא הזכיר מדד של אוניברסיטת חיפה וכן את "הסקר השנתי של המכון הישראלי לדמוקרטיה", ופירט: "ב-10 או 15 השנים האחרונות ישנה שחיקה מתמדת. אמון הציבור יורד, גם בבית המשפט, גם בפרקליטות ובייעוץ המשפטי לממשלה. שלושתם דורשים טיפול".
האם המדדים האלה באמת מציגים "שחיקה מתמדת"? לא בדיוק. "מדד ביצועי המגזר הציבורי" של בית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה סוקר מאז 2001 את האמון בשורת מוסדות, כולל מערכת המשפט. ב-2008 נוספו שאלות על הפרקליטות, בתי המשפט והיועמ"ש. באמון במערכת נרשמה ירידה מאז 2001, אבל ב-2008 היא התחלפה בעלייה מתונה, עד לשיא ב-2016: ציון 3.25 מתוך 5. רק בשנתיים האחרונות האמון צנח לשפל היסטורי של 2.65. דפוס דומה נרשם בכל מוסד בנפרד: שיא ב-2016 וקריסה ב-2018.
"מדד הדמוקרטיה" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שמתפרסם מאז 2003, לא כלל ברוב השנים שאלות על הפרקליטות והיועמ"ש. לגבי בית המשפט העליון המגמה מעורבת: עלייה לשיא של 76% אמון "רב או די רב" ב-2004; צניחה לשפל של פחות מ-50% ב-2008; וחזרה ל-73% ב-2012.
אכן - מאז 2012 נרשמה בו שחיקה עקבית, עד שב-2018 גילו רק 52% מהנשאלים אמון "רב" או "די רב" בעליון. כך או כך, בכל השנים שנבדקו ובשני המדדים זכתה מערכת המשפט בדרך-כלל לאמון גבוה מהכנסת, הממשלה והמפלגות.
בשורה התחתונה: דבריו של סמוטריץ' אינם נכונים ברובם. לפי שני המדדים שהזכיר, אמון הציבור במוסדות המשפט רשם מגמה מעורבת: באחד הוא טיפס לשיא ב-2016 וצנח לשפל ב-2018; באחר, שנוגע רק לבית המשפט העליון, אכן נרשמה ירידה ב-7 השנים האחרונות.