גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקר: התחזקות המפלגות החרדיות פגעה בחינוך ובבריאות

לפי מחקר של פרופ' דן בן דוד מאוניברסיטת ת"א, המעורבות הפוליטית ההולכת וגדלה של המפלגות החרדיות יצרה תפנית גדולה בסדר העדיפויות הלאומי והביאה לשחיקה בהשקעה בתשתיות האזרחיות

אריה דרעי, יו"ר ש"ס  / צילום: איל יצהר
אריה דרעי, יו"ר ש"ס / צילום: איל יצהר

זה אולי המחקר הפסימי ביותר שנכתב על ישראל בשנים האחרונות, והפסימיות היתרה שלו נובעת מתוצאות הבחירות. המחקר של פרופסור דן בן דוד מאוניברסיטת תל-אביב עומד בבסיס מזכר מדיניות של מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי ולפיו ההתפתחויות הפוליטיות מאז המהפך ב-1977 והמעורבות הפוליטית ההולכת וגדלה של המפלגות החרדיות, יצרו תפנית גדולה בסדר העדיפויות הלאומי והביאו לשחיקה של ממש בהשקעה בתשתיות האזרחיות ובראשן התחבורה הבריאות והחינוך. לטענת מזכר המדיניות תוצאות הבחירות האחרונות מראות שהמגמה הזו תימשך.

הניתוח הפוליטי של המחקר מראה כי חלקו של גוש המרכז-שמאל בקרב קולות המצביעים בבחירות בירידה מתמדת מאז 1977 ובבחירות האחרונות רשם שפל נוסף של 34% בלבד מהקולות. המגמה הבולטת השנייה, גידול של יותר מפי 3 בחלקם של החרדים מסך הקולות מאז שנות ה-70.

שיעור ההצבעה בקרב החרדים הוא הגבוה מבין כל קבוצות האוכלוסייה, כ-80% ובתוספת הלא חרדים שהצביעו למפלגות חרדיות (רובם המכריע לש"ס), טוען המחקר כי מספר הקולות שקיבלו המפלגות החרדיות שווה ל-100% מכלל החרדים בגילים 18 ומעלה. אלא שהנתונים הללו בעייתיים, שכן ביישובים מעורבים רבים קשה עד בלתי אפשרי לבצע פילוח מלא של ההצבעה ושל שיעור ההצבעה. עם זאת, בהתבסס על נתונים אלה, המחקר טוען כי ההתפתחויות בזירה הפוליטית עוזרות להסביר את התפנית הגדולה בעדיפויות הלאומיות של ישראל - קרי הירידה בהשקעה בתשתיות מפתח כמו חינוך, תחבורה ובריאות. לפי המחקר אין לקבל את התירוץ כי הוצאות הבטחון הגבוהות של ישראל גורמות להשקעה נמוכה בתשתיות, שכן ההוצאות הציבוריות האזרחיות (כלומר, ללא הכללת הוצאות הביטחון) של ישראל אינן שונות מממוצע ההוצאות הציבוריות האזרחיות של ה-OECD. לכן, השחיקה מוסברת במתן עדיפות לשיקולים סקטוריאלים, ובהם השיקולים של המפלגות החרדיות.

בתי הספר בישראל מן הגרועים בעולם

בתחום הבריאות אומר בן דוד כי בעוד ישראל שהייתה ענייה בהרבה בשלושת העשורים הראשונים לקיומה הצליחה להגדיל את מספרן של מיטות האשפוז בבתי החולים באותו קצב פנומנלי של הגידול באוכלוסייה, מאז סוף שנות השבעים ירד מספר המיטות לנפש ב-45% - נתון שהביא את ישראל לתחתית מדינות ה-OECD במונחים של התפוסה בבתי החולים. השילוב של העומס והמחסור בסגל הסיעודי והרפואי הביא להכפלת שיעור הישראלים המתים ממחלות זיהומיות במהלך שני העשורים האחרונים והציב את ישראל במקום הראשון המפוקפק בקבוצת מדינות ה-OECD.

גם תשתית התחבורה, לטענת בן דוד, זכתה להתעלמות. בעוד שהצפיפות בכבישים בישראל הגיעה ב-1970 לשוויון עם הממוצע של המדינות האירופיות הקטנות, מספר כלי הרכב לקילומטר כביש בישראל עלה ב-502% והיום הוא כמעט פי שלושה ממספר המכוניות במדינות אלה.

בן דוד טוען עוד כי בתי הספר בישראל הם מן הגרועים בעולם המפותח, וזאת על סמך ההישגים במקצועות ליבה כמו מתמטיקה, מדעים וקריאה אשר מציבים את ישראל במקום ה-24 מתוך 25 מדינות מפותחות. זאת מבלי לספור את הילדים החרדים, שמרביתם אינם לומדים את החומר ואינם משתתפים בבחינות. הילדים היהודים שאינם חרדים שהשתתפו בבחינה דורגו מתחת למרבית המדינות המפותחות. הציונים של דוברי הערבית בישראל היו נמוכים מאשר במדינות עולם שלישי רבות. הישגיהם היו כה נמוכים, שהם דורגו מתחת למרבית המדינות בעלות רוב מוסלמי מובהק.

המחקר מראה כי גם לאחר ניכוי הוצאות הביטחון ותשלומי ריבית נטו, ההוצאות האזרחיות של ישראל לאחר מלחמת ששת הימים היו גבוהות מממוצע ה-OECD, ונותרו מעל ה-OECD עד אמצע שנות השמונים. מאז ועד לתחילת שנות ה-2000, ההוצאות האזרחיות של ישראל היו דומות לממוצע ההוצאות האזרחיות במדד הזה. במילים אחרות, התרחקותה של ישראל מן הנורמות של העולם המפותח בכמה מהתשתיות הכלכליות-חברתיות החשובות התרחשה בזמן שבו היו הוצאותיה האזרחיות של ישראל גבוהות או דומות לממוצע ה-OECD. ולכן, המסקנה של מזכר המדיניות היא שהמשאבים ברמה הלאומית לא חסרו, אלא הם פשוט הופנו למקומות אחרים.

בן דוד תולה את המסקנה הזו בחברותן הכמעט-רצופה של המפלגות הדתיות והחרדיות בממשלות ישראל אשר העצימה את השינוי בעדיפויות הלאומיות. כך הוגדלו ההוצאות בגדה המערבית, בגולן, בסיני ובהתיישבות ברצועת עזה, וכך נרשמו העברות ניכרות של כספים לאינטרסים חרדיים, החל מהגדלת תשלומי הרווחה ועד לסבסוד בתי ספר חרדיים המונעים לימוד של מקצועות הליבה מעבר לכיתה ח' מקבוצת האוכלוסייה הגדלה בקצב המהיר ביותר בישראל, בפער ניכר.

נטל המסים נופל על שני העשירונים העליונים

ההשפעה על החרדים, כדוגמה, לא בוששה להגיע. בתוך עשור אחד בלבד, בעוד שפריון הילודה בכל שאר קבוצות האוכלוסייה ירד, עלה פריון הילודה בקרב החרדים. בשנת 2000 הגיע פריון הילודה של החרדים ל-7.24 ילדים לאישה ומאז ירד אל מתחת ל-6 ועלה חזרה בשנים האחרונות למעט יותר מ-7.

באותה עת ירדו שיעורי התעסוקה בקרב גברים חרדים בגילי העבודה העיקריים מלמעלה מ-80% בסוף שנות השבעים לפחות מ-40% בתחילת שנות ה-2000, ולכ-50% כיום. השילוב של השכלה בלתי מספקת ושל העלייה בקצבאות ובתמיכות לאוכלוסייה החרדית הוביל יותר ויותר גברים חרדים בגילי העבודה העיקריים לבחור באי-עבודה כדרך חיים.

פריון העבודה הנמוך בהשוואה בינלאומית - בעוד שחלק מכוח העבודה נמצא בחזית הטכנולוגיה העולמית - מצביע על שיעור הגבוה מאוד של בעלי מיומנות נמוכה בישראל המושך כלפי מטה את פריון העבודה הממוצע במדינה ביחס למשקים המובילים בעולם. אחת ההשלכות היא שנטל המסים הישירים מוטל באופן בלתי פרופורציוני על האנשים המשכילים יותר והמיומנים יותר במדינה. בעוד ששני עשירוני ההכנסה העליונים ב-OECD נשאו על כתפיהם מחצית מכלל תשלומי מס ההכנסה והביטוח הלאומי ב-2011, בישראל שילמו שני העשירונים העליונים 65% מתשלומי המסים הישירים. כשמתמקדים במס ההכנסה בלבד נמצא ש-92% מכלל ההכנסות ממס הכנסה מוטלות על כתפי שני העשירונים העליונים.

ואם המציאות הפוליטית הנוכחית מציעה מעט אפשרויות לשינוי, ניתן רק לדמיין עד כמה מצומצמות יהיו האפשרויות לשינוי כאשר הילדים של היום יהפכו למבוגרים. התחזיות הדמוגרפיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה צופות כי בתוך שני דורות בלבד יהיו כמעט מחצית מהילדים בישראל חרדים. אם כי יש תחזיות אחרות המראות כי הנתון הזה מופרז. בן דוד שואל: במציאות שבה הילדים החרדים אינם לומדים את מה שנחוץ, מי יהיו הרופאים שיעניקו טיפול בעתיד? מי יהיו המהנדסים שיתחזקו את המשק המודרני? - שלא לדבר על השאלה מאין יגיעו המשאבים לדאוג לאוכלוסייה הענייה ההולכת וגדלה בהתמדה.

בן דוד לא תולה תקווה בעלייה החדה בשיעורי הסטודנטים החרדים שכן הנתונים מורים שרבים מהם נושרים בשל אי התאמה, ובעיקר בשל היעדר לימודי ליבה. לשם השוואה בארצות הברית, שבה אסור לחרדים למנוע מילדיהם את זכות היסוד ללימודי ליבה, רבע מהמבוגרים החרדים מחזיקים בתואר אקדמי - יותר מפי 2 משיעורם בישראל.

לא הצליח להוכיח קשר ישיר בין נתוני הצבעה לבעיית ההשקעה בתשתיות האזרחיות

הנתונים שמציג בן דוד נכונים ברובם, גם אם בחלקם מוטים או מבוססים על הערכות לא מדויקות. אבל במחקרו של בן דוד ובמסקנות מרחיקות הלכת בעיות לא מעטות אחרות. כך למשל הוא מתעלם מנתונים כלכליים רבים אחרים, כמו העלייה ברמת החיים ובשכר, השינויים מרחיקי הלכת בחברה החרדית בעשור האחרון שבין השאר הביאו לזליגה של 2 מנדטים לפחות למפלגות אחרות ולשינוי באורחות החיים, כלכלת השוק החופשי שהנהיגו ממשלות הימין ברמות שונות ועוד. בן דוד לא הוכיח קשר ישיר בין נתוני ההצבעה והדמוגרפיה לבעיית ההשקעה בתשתיות האזרחיות, אלא קשר עקיף ולעתים רופף. עם זאת, מסקנותיו צריכות להדליק נורות אזהרה בקרב קובעי המדיניות בישראל.

הוא עצמו מסיים את המחקר בהמלצה פוליטית. מרבית הישראלים הצביעו לשתי מפלגות שעל פניו אינן שונות בהרבה זו מזו בכל הנוגע לאתגרים הפנימיים העצומים שמולם עומדת המדינה. לכן לדבריו עתידה של המדינה תלוי בנכונותו של הרוב שהצביע לשתי המפלגות הגדולות להתחיל לעבוד ביחד, ולהתחיל להתמקד בתמונה הגדולה ובעתיד הקולקטיבי. במילים אחרות, הוא קורא לממשלת אחדות לאומית של הליכוד וכחול לבן.

עוד כתבות

מתחם "המבריא" בכפ"ס / צילום: באדיבות בית בלב המבריא

מתחם "המבריא" בכפר סבא נמכר לרשת "בית בלב" ב-66 מיליון שקל

המוכרת היא חברת פלינר שמפעילה במקום מתחם דיור מוגן ● לדברי הנהלת הרשת בכוונתם הרשת להשקיע במקום כ-40 מיליון שקל בשדרוג המתחם

רח' אבן גבירול בתל אביב ריק בעקבות הסגר השני. הירידה במשרות הפנויות החלה בעקבות הסגר הראשון / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הלמ"ס: צניחה חדה במספר המשרות הפנויות ברבעון השני של 2020

לפי נתוני הלמ"ס, ברבעון השני של 2020 היו בממוצע 47 אלף משרות פנויות בחודש לעומת 74 אלף ברבעון המקביל של 2019 ● היחס בין היצע מחפשי העבודה למשרות הפנויות עלה ל-7.5 לעומת 4.4 ברבעון הקודם, והיה גבוה מ-1 בכל משלחי היד

יקי ודמני / צילום: יונתן בלום, גלובס

מי יוביל את העגלה? מאחורי הקלעים של מינוי יקי ודמני ליו"ר החדש של שופרסל

ענקית הקמעונאות בחרה את יקי ודמני כיו"ר החדש, והפתיעה את השוק ואת צמרת החברה ● אלא שבניגוד להערכות, העובדה שודמני מגיע עם ניסיון בתחום עלולה דווקא לפגוע בחופש הפעולה שהמנכ"ל איציק אברכהן רגיל אליו ● מי סירב למינוי ואיך נראו מאחורי הקלעים?

וורן באפט / צילום: Rick Wilking, רויטרס

ברקשייר הת'אווי תשלם 4.14 מיליון דולר כדי ליישב טענות להפרת הסנקציות על איראן

לפי משרד האוצר של ארה"ב, החברה הבת ישקר טורקיה מכרה משלוחים לשני מפיצים טורקים בשנים 2012-2016 - בידיעה שהם יישלחו למפיץ באיראן למכירה מחדש, כולל לממשלה האיראנית

זירת המסחר בוול סטריט / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

וול סטריט ננעלה בעליות; פלוסי הביעה אופטימיות לגבי הסכמה על חבילת סיוע כלכלית

מדד דאו ג'ונס עלה ב-0.4%, מדד נאסד"ק התקדם ב-0.3% ומדד S&P 500 הוסיף 0.5% ● יו"ר בית הנבחרים פלוסי אמרה כי יש התקדמות במו"מ לגבי סיוע כלכלי ● הזהב ננעל בעלייה של 0.2% והנחושת עלתה ב-2% ● נפט WTI עלה ב-1.5%

מטוס Emirates של איחוד האמירויות. הנוסעים הישראלים ייחשפו למוצרי תעופה מהטובים בעולם / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הסכם התעופה עם האמירויות יאפשר 112 טיסות שבועיות לכל כיוון

הסכם התעופה שנחתם בין ישראל לאמירויות יאפשר בפועל 112 טיסות שבועיות של כל החברות שיפעלו בקו, ולא רק 28 כפי שדווח בתחילה ● ל"גלובס" נודע כי לאור פניות של שתי חברות התעופה הגדולות, איתיחאד ואמירייטס, ההיקף המסתמן של הטיסות הוא כ-28 לגים (כיוון טיסה) לכל יעד, כלומר, אבו דאבי ודובאי

אורי לוין, מנכ"ל קבוצת דיסקונט / צילום: רמי זרניגר, יח"צ

התייעלות בדיסקונט: עד סוף 2021 תקטן מצבת העובדים בכ-7%

מנכ"ל דיסקונט אורי לוין ודירקטוריון הבנק מרחיבים את תוכנית התייעלות בכ-200 עובדים ● יחד עם החברות הבנות כאל ומרכנתיל יפרשו מהקבוצה כ-620 עובדים ●  בנטרול תוכניות הפרישה בחברות הבנות ההוצאה הממוצעת לכל פורש היא בגובה 1.84 מיליון שקל

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס

בין הרחבה כמותית להורדת ריבית: איזה כרטיס ישלוף השבוע נגיד בנק ישראל?

בצל נתוני שוק התעסוקה והצמיחה הקשים, הציפיות בשווקים מגלמות הסתברות של כ-50% להורדה לאפס של הריבית • הוועדה המוניטרית של הבנק אף עשויה לנקוט בצעדים אחרים של הרחבה מוניטרית כגון הגדלת היקף רכישות האג"ח הממשלתיות

יונה פוגל  / צילום: תמר מצפי

המרוויח המפתיע מהסכם האנרגיה של קצא"א: מנכ"ל פז לשעבר יונה פוגל

קצא"א חתמה על מזכר הבנות להקמת מסדרון להולכת נפט מסעודיה לאמירויות ומשם לאירופה והכל דרך אילת ● לצד קצא"א שותפים במיזם השאפתני בכירי פז לשעבר, המנכ"ל היוצא יונה פוגל, ומנהל בתי הזיקוק לשעבר מלאכי אלפר ● היקף הפעילות הכולל צפוי להגיע למאות מיליוני דולרים בשנה

דן אלדד / צילום: כדיה לוי, גלובס

לאחר שצמרת הפרקליטות נלחמה בדן אלדד: צוות בניהולו מקבל פרס הצטיינות ממש' המשפטים

צוות בניהולו של אלדד במחלקה הכלכלית בפרקליטות מקבל הכרה ממשרד המשפטים על ניהול תיק השחיתות בפרשת "ישראל ביתנו" • זאת, חודשים ספורים אחרי שמינויו למ"מ פרקליט המדינה נתקל בהתנגדות בפרקליטות

ניסוי בחיסון של מודרנה. בעיגול: ד"ר טל זקס / צילום: Ted S. Warren / AP, יוטיוב

הישראלי שמאחורי חיסון הקורונה של מודרנה בתחזית אופטימית: "אופתע אם זה לא יעבוד"

ד"ר טל זקס, המנהל הרפואי של מודרנה, אופטימי לגבי תוצאות הניסוי שייחשפו בקרוב, הודף את טענות המבקרים על יהירות החברה, ומסביר מדוע החיסון של מודרנה עדיף על זה של פייזר • האם יחזור בעתיד לישראל? "אני מקווה שהמדינה תמשיך להתפתח בכיוון הביוטק, ואהיה איפה שיותר יעיל"

מדד דופק התעסוקה של "גלובס"

הסגר נפתח וקרוב ל-6,000 עובדים חזרו לעבודה

המספרים של שוק התעסוקה בישראל מבלבלים, שלושה גופים רשמיים מפרסמים נתונים שונים, הפערים גדולים ובלתי מוסברים • "גלובס" מנסה לפזר את הערפל באמצעות מדד יומי חדש לבחינת "הדופק של שוק התעסוקה"

מתמחים נבחנים בבחינת ההסמכה בחודש שעבר. זמן החיפוש אחר כל משרה ארוך יותר  / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

ועדת החוקה: להעניק פקטור בבחינת ההסמכה לעריכת דין

ח"כ יעקב אשר קרא לוועדת הבחינה של הלשכה להעניק פקטור על רקע משבר הקורנה לאחר שיעור נכשלים גבוה במיוחד בבחינה לפני חודש

ניר קלקשטיין / איור: גיל ג'יבלי, גלובס

סיבה לאופטימיות זהירה? המומחה שסבור שמצבה של ישראל בקורונה הולך ומשתפר

ניר קלקשטיין, מומחה לניתוח מידע שמנתח את דפוסי התחלואה בישראל ובעולם במחלת הקורונה מתחילתה, מספק היום נתונים מעודדים, ואומר כי זה הזמן לפתוח את המשק ● קלקשטיין מסביר איך ייתכן כי אותם צעדים שננקטו ביציאה מהסגר הקודם יובילו הפעם לתוצאה שונה, למה כמות מפיצי העל הפוטנציאליים יורדת ואיך נוכל למנוע גל שלישי

מפגש בכירים מישראל ואיחוד האמירויות באבו דאבי לפני חודש בתיווך ג'ארד קושנר. רוצים ללמוד / צילום: רויטרס

קרן השקעות בשווי 3 מיליארד דולר תוקם בשיתוף איחוד האמירויות, ארה"ב וישראל

באמצעות הקרן, האגף לשיתוף פעולה פיננסי אמריקאי יוקצו הסכומים להשקעות במגזר הפרטי ולקידום יוזמות לטיפוח שיתופי פעולה אזוריים, במזרח התיכון

פועלי בניין עובדים באשקלון / צילום: שאטרסטוק

משרד השיכון מתריע בסקירה חדשה: "מחירי הדירות יעלו בטווח הקצר"

במסגרת סקירת השפעת הקורונה על ענף הבנייה ושוק הדירות בישראל מתריעים במשרד הבינוי והשיכון על כך ש"ככל שתמונת המצב בדבר צמצום הפעילות בענף הבנייה למגורים תימשך, ומאידך תימשך העלייה בביקוש לדירות מגורים, עלול להיווצר עודף ביקוש שעשוי להוביל לעליית מחירים"

גרסה חדשה של אינסטגרם לייט / צילום: פייסבוק

פייסבוק מציגה: הגרסה הרזה של אינסטגרם שמפותחת במרכז המו"פ בתל אביב

צוות המו"פ של פייסבוק בישראל, שגם פיתח את אפליקציית "פייסבוק לייט", הכריז היום על התקדמות משמעותית בפיתוח גרסה רזה של אינסטגרם ששואפת לחבר לרשת החברתית מאות מיליוני משתמשים בהודו ובאפריקה

ארז בלשה (מימין) ויוסי זינגר / צילום: תמוז רחמן

קרן ג'נריישן ומגדל סיכמו על רכישת מתקן ההתפלה בפלמחים תמורת 390 מיליון שקל

קרן התשתיות תשלם כ-200 מיליון שקל בהתאם לחלקה, שיעמוד על כ-51% ממתקן ההתפלה, בעוד שקבוצת הביטוח תחזיק ביתרה

דונלד טראמפ במטוס אייר פורס 1, השבוע / צילום: Alex Brandon, Associated Press

טראמפ תוקף את "פאוצ'י וכל האידיוטים האחרים" ובמפלגה הדמוקרטית חוששים מהלא-ידוע

"לאנשים נשבר כבר לשמוע על הנגיף", אומר הנשיא שניכר כי תסכולו גובר ● סקר חדש מראה ש-63% מודאגים מאוד מהקורונה, ורובם הגדול מעדיפים שביידן יטפל במגפה ● אך במפלגה הדמוקרטית ממשיכים לחשוש וכל יום שעובר מרגיש כמו שבוע

איך לסגור את החובות בהוצאה לפועל / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

"בעקבות הקורונה נתחיל לראות בהוצאה לפועל יותר אנשים ממעמד הביניים. הם יהיו החייבים החדשים"

עם מאות אלפי בלתי מועסקים ואלפי עסקים שנקלעו לקשיים, הקורונה הכלכלית צפויה להגדיל דרמטית את היקפי החובות שעמם מתמודד הציבור ● איך מתמודדים עם חובות בימי קורונה ולאילו הקלות תהיו זכאים בהוצאה לפועל ● "גלובס" עושה סדר, המדריך המעשי לכיס שלנו