גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחקר: התחזקות המפלגות החרדיות פגעה בחינוך ובבריאות

לפי מחקר של פרופ' דן בן דוד מאוניברסיטת ת"א, המעורבות הפוליטית ההולכת וגדלה של המפלגות החרדיות יצרה תפנית גדולה בסדר העדיפויות הלאומי והביאה לשחיקה בהשקעה בתשתיות האזרחיות

אריה דרעי, יו"ר ש"ס  / צילום: איל יצהר
אריה דרעי, יו"ר ש"ס / צילום: איל יצהר

זה אולי המחקר הפסימי ביותר שנכתב על ישראל בשנים האחרונות, והפסימיות היתרה שלו נובעת מתוצאות הבחירות. המחקר של פרופסור דן בן דוד מאוניברסיטת תל-אביב עומד בבסיס מזכר מדיניות של מוסד שורש למחקר כלכלי-חברתי ולפיו ההתפתחויות הפוליטיות מאז המהפך ב-1977 והמעורבות הפוליטית ההולכת וגדלה של המפלגות החרדיות, יצרו תפנית גדולה בסדר העדיפויות הלאומי והביאו לשחיקה של ממש בהשקעה בתשתיות האזרחיות ובראשן התחבורה הבריאות והחינוך. לטענת מזכר המדיניות תוצאות הבחירות האחרונות מראות שהמגמה הזו תימשך.

הניתוח הפוליטי של המחקר מראה כי חלקו של גוש המרכז-שמאל בקרב קולות המצביעים בבחירות בירידה מתמדת מאז 1977 ובבחירות האחרונות רשם שפל נוסף של 34% בלבד מהקולות. המגמה הבולטת השנייה, גידול של יותר מפי 3 בחלקם של החרדים מסך הקולות מאז שנות ה-70.

שיעור ההצבעה בקרב החרדים הוא הגבוה מבין כל קבוצות האוכלוסייה, כ-80% ובתוספת הלא חרדים שהצביעו למפלגות חרדיות (רובם המכריע לש"ס), טוען המחקר כי מספר הקולות שקיבלו המפלגות החרדיות שווה ל-100% מכלל החרדים בגילים 18 ומעלה. אלא שהנתונים הללו בעייתיים, שכן ביישובים מעורבים רבים קשה עד בלתי אפשרי לבצע פילוח מלא של ההצבעה ושל שיעור ההצבעה. עם זאת, בהתבסס על נתונים אלה, המחקר טוען כי ההתפתחויות בזירה הפוליטית עוזרות להסביר את התפנית הגדולה בעדיפויות הלאומיות של ישראל - קרי הירידה בהשקעה בתשתיות מפתח כמו חינוך, תחבורה ובריאות. לפי המחקר אין לקבל את התירוץ כי הוצאות הבטחון הגבוהות של ישראל גורמות להשקעה נמוכה בתשתיות, שכן ההוצאות הציבוריות האזרחיות (כלומר, ללא הכללת הוצאות הביטחון) של ישראל אינן שונות מממוצע ההוצאות הציבוריות האזרחיות של ה-OECD. לכן, השחיקה מוסברת במתן עדיפות לשיקולים סקטוריאלים, ובהם השיקולים של המפלגות החרדיות.

בתי הספר בישראל מן הגרועים בעולם

בתחום הבריאות אומר בן דוד כי בעוד ישראל שהייתה ענייה בהרבה בשלושת העשורים הראשונים לקיומה הצליחה להגדיל את מספרן של מיטות האשפוז בבתי החולים באותו קצב פנומנלי של הגידול באוכלוסייה, מאז סוף שנות השבעים ירד מספר המיטות לנפש ב-45% - נתון שהביא את ישראל לתחתית מדינות ה-OECD במונחים של התפוסה בבתי החולים. השילוב של העומס והמחסור בסגל הסיעודי והרפואי הביא להכפלת שיעור הישראלים המתים ממחלות זיהומיות במהלך שני העשורים האחרונים והציב את ישראל במקום הראשון המפוקפק בקבוצת מדינות ה-OECD.

גם תשתית התחבורה, לטענת בן דוד, זכתה להתעלמות. בעוד שהצפיפות בכבישים בישראל הגיעה ב-1970 לשוויון עם הממוצע של המדינות האירופיות הקטנות, מספר כלי הרכב לקילומטר כביש בישראל עלה ב-502% והיום הוא כמעט פי שלושה ממספר המכוניות במדינות אלה.

בן דוד טוען עוד כי בתי הספר בישראל הם מן הגרועים בעולם המפותח, וזאת על סמך ההישגים במקצועות ליבה כמו מתמטיקה, מדעים וקריאה אשר מציבים את ישראל במקום ה-24 מתוך 25 מדינות מפותחות. זאת מבלי לספור את הילדים החרדים, שמרביתם אינם לומדים את החומר ואינם משתתפים בבחינות. הילדים היהודים שאינם חרדים שהשתתפו בבחינה דורגו מתחת למרבית המדינות המפותחות. הציונים של דוברי הערבית בישראל היו נמוכים מאשר במדינות עולם שלישי רבות. הישגיהם היו כה נמוכים, שהם דורגו מתחת למרבית המדינות בעלות רוב מוסלמי מובהק.

המחקר מראה כי גם לאחר ניכוי הוצאות הביטחון ותשלומי ריבית נטו, ההוצאות האזרחיות של ישראל לאחר מלחמת ששת הימים היו גבוהות מממוצע ה-OECD, ונותרו מעל ה-OECD עד אמצע שנות השמונים. מאז ועד לתחילת שנות ה-2000, ההוצאות האזרחיות של ישראל היו דומות לממוצע ההוצאות האזרחיות במדד הזה. במילים אחרות, התרחקותה של ישראל מן הנורמות של העולם המפותח בכמה מהתשתיות הכלכליות-חברתיות החשובות התרחשה בזמן שבו היו הוצאותיה האזרחיות של ישראל גבוהות או דומות לממוצע ה-OECD. ולכן, המסקנה של מזכר המדיניות היא שהמשאבים ברמה הלאומית לא חסרו, אלא הם פשוט הופנו למקומות אחרים.

בן דוד תולה את המסקנה הזו בחברותן הכמעט-רצופה של המפלגות הדתיות והחרדיות בממשלות ישראל אשר העצימה את השינוי בעדיפויות הלאומיות. כך הוגדלו ההוצאות בגדה המערבית, בגולן, בסיני ובהתיישבות ברצועת עזה, וכך נרשמו העברות ניכרות של כספים לאינטרסים חרדיים, החל מהגדלת תשלומי הרווחה ועד לסבסוד בתי ספר חרדיים המונעים לימוד של מקצועות הליבה מעבר לכיתה ח' מקבוצת האוכלוסייה הגדלה בקצב המהיר ביותר בישראל, בפער ניכר.

נטל המסים נופל על שני העשירונים העליונים

ההשפעה על החרדים, כדוגמה, לא בוששה להגיע. בתוך עשור אחד בלבד, בעוד שפריון הילודה בכל שאר קבוצות האוכלוסייה ירד, עלה פריון הילודה בקרב החרדים. בשנת 2000 הגיע פריון הילודה של החרדים ל-7.24 ילדים לאישה ומאז ירד אל מתחת ל-6 ועלה חזרה בשנים האחרונות למעט יותר מ-7.

באותה עת ירדו שיעורי התעסוקה בקרב גברים חרדים בגילי העבודה העיקריים מלמעלה מ-80% בסוף שנות השבעים לפחות מ-40% בתחילת שנות ה-2000, ולכ-50% כיום. השילוב של השכלה בלתי מספקת ושל העלייה בקצבאות ובתמיכות לאוכלוסייה החרדית הוביל יותר ויותר גברים חרדים בגילי העבודה העיקריים לבחור באי-עבודה כדרך חיים.

פריון העבודה הנמוך בהשוואה בינלאומית - בעוד שחלק מכוח העבודה נמצא בחזית הטכנולוגיה העולמית - מצביע על שיעור הגבוה מאוד של בעלי מיומנות נמוכה בישראל המושך כלפי מטה את פריון העבודה הממוצע במדינה ביחס למשקים המובילים בעולם. אחת ההשלכות היא שנטל המסים הישירים מוטל באופן בלתי פרופורציוני על האנשים המשכילים יותר והמיומנים יותר במדינה. בעוד ששני עשירוני ההכנסה העליונים ב-OECD נשאו על כתפיהם מחצית מכלל תשלומי מס ההכנסה והביטוח הלאומי ב-2011, בישראל שילמו שני העשירונים העליונים 65% מתשלומי המסים הישירים. כשמתמקדים במס ההכנסה בלבד נמצא ש-92% מכלל ההכנסות ממס הכנסה מוטלות על כתפי שני העשירונים העליונים.

ואם המציאות הפוליטית הנוכחית מציעה מעט אפשרויות לשינוי, ניתן רק לדמיין עד כמה מצומצמות יהיו האפשרויות לשינוי כאשר הילדים של היום יהפכו למבוגרים. התחזיות הדמוגרפיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה צופות כי בתוך שני דורות בלבד יהיו כמעט מחצית מהילדים בישראל חרדים. אם כי יש תחזיות אחרות המראות כי הנתון הזה מופרז. בן דוד שואל: במציאות שבה הילדים החרדים אינם לומדים את מה שנחוץ, מי יהיו הרופאים שיעניקו טיפול בעתיד? מי יהיו המהנדסים שיתחזקו את המשק המודרני? - שלא לדבר על השאלה מאין יגיעו המשאבים לדאוג לאוכלוסייה הענייה ההולכת וגדלה בהתמדה.

בן דוד לא תולה תקווה בעלייה החדה בשיעורי הסטודנטים החרדים שכן הנתונים מורים שרבים מהם נושרים בשל אי התאמה, ובעיקר בשל היעדר לימודי ליבה. לשם השוואה בארצות הברית, שבה אסור לחרדים למנוע מילדיהם את זכות היסוד ללימודי ליבה, רבע מהמבוגרים החרדים מחזיקים בתואר אקדמי - יותר מפי 2 משיעורם בישראל.

לא הצליח להוכיח קשר ישיר בין נתוני הצבעה לבעיית ההשקעה בתשתיות האזרחיות

הנתונים שמציג בן דוד נכונים ברובם, גם אם בחלקם מוטים או מבוססים על הערכות לא מדויקות. אבל במחקרו של בן דוד ובמסקנות מרחיקות הלכת בעיות לא מעטות אחרות. כך למשל הוא מתעלם מנתונים כלכליים רבים אחרים, כמו העלייה ברמת החיים ובשכר, השינויים מרחיקי הלכת בחברה החרדית בעשור האחרון שבין השאר הביאו לזליגה של 2 מנדטים לפחות למפלגות אחרות ולשינוי באורחות החיים, כלכלת השוק החופשי שהנהיגו ממשלות הימין ברמות שונות ועוד. בן דוד לא הוכיח קשר ישיר בין נתוני ההצבעה והדמוגרפיה לבעיית ההשקעה בתשתיות האזרחיות, אלא קשר עקיף ולעתים רופף. עם זאת, מסקנותיו צריכות להדליק נורות אזהרה בקרב קובעי המדיניות בישראל.

הוא עצמו מסיים את המחקר בהמלצה פוליטית. מרבית הישראלים הצביעו לשתי מפלגות שעל פניו אינן שונות בהרבה זו מזו בכל הנוגע לאתגרים הפנימיים העצומים שמולם עומדת המדינה. לכן לדבריו עתידה של המדינה תלוי בנכונותו של הרוב שהצביע לשתי המפלגות הגדולות להתחיל לעבוד ביחד, ולהתחיל להתמקד בתמונה הגדולה ובעתיד הקולקטיבי. במילים אחרות, הוא קורא לממשלת אחדות לאומית של הליכוד וכחול לבן.

עוד כתבות

מוצרים בסופרמרקט / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

פרשת תיאום המחירים במזון: כתב אישום נגד סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ

רשות התחרות הגישה כתב אישום נגד משה גוזלי, סמנכ"ל מכירות בשסטוביץ, בגין השמדת ראיות ושיבוש מהלכי משפט ● בחודש פברואר האחרון הגישה רשות התחרות כתב אישום ראשון בפרשה נגד רשתות הקמעונאות ויקטורי, יוחננוף, סופר ברקת ומנהליהן ● עורך דינו של גוזלי: "טוב היה לו כתב האישום הזה לא היה בא לעולם"

תיקון והתנצלות

ג'אקו 7 / צילום: יח''צ

מהפך: זה הרכב הנמכר ביותר בישראל מתחילת השנה

הדגם הנמכר ביותר ביותר במחצית החולפת היה הקרוס־אובר ג'אקו 7 עם מנועי בנזין ופלאג־אין, כאשר הדגמים הנמכרים ביותר אחריו היו שייכים למותגים יונדאי וטויוטה ● X7, הקרוס־אובר פרימיום החדש של זיקר, נחת בישראל ● ובמדיה האיראנית מדווחים כי ישראל תקפה מפעל רכב באיראן, במהלך מבצע "עם כלביא" ● השבוע בענף הרכב

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: ap, Bernat Armangue

"אין כוח בעולם שיעצור עכשיו פרויקט תמ"א": בוועדות התכנון משנים גישה במתן היתרי בנייה

ההרס הרב שגרמו הטילים מאיראן העלה את הצורך בפתרונות מיגון מיידיים ● משיחות עם גורמים ובעלי תפקידים ברשויות ניכר כי לנגד עיניהם עומד הצורך בהפחתת הבירוקרטיה בוועדות, לצד פתרונות כמו היתרים מהירים להריסה, או מכירת דירות שנפגעו למדינה ● כמו כן, מורגשת ירידה בסרבנות לפרויקטים מצד דיירים ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד 

הריסות ברצועת עזה, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

דיווח סעודי: "חמאס החל ליידע גורמים שבכוונתו להשיב הלילה באופן חיובי לעסקה"

מחצית מהחטופים, ב-5 פעימות: זו העסקה שנרקמת ● ארה"ב במגעים לחידוש המו"מ עם איראן - כבר בשבוע הבא ● כתב אישום הוגש נגד שני חשודים נוספים בריגול למען איראן ● מקורות מקורבים לחמאס: ארגון הטרור ימסור את תשובתו למתווכות לפני יום שישי ● הפנטגון: התקיפות על מתקני הגרעין האיראניים החזירו לאחור את תוכנית הגרעין בין שנה לשנתיים ● 50 חטופים - 636 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית פוסט ברשת Truth, 26.6.25 / צילום: ap, Michael Perez

חנינה בלי הרשעה: האם הנשיא יכול לחלץ את נתניהו ממשפט?

הקריאה של הנשיא האמריקאי להפסיק את משפט נתניהו העלתה לשיח את האפשרות שהנשיא הרצוג יעניק לו חנינה ● אלא שנתניהו טרם הורשע בדבר, מה שמקשה על כניסה למסלול הזה ● וגם: מה חשב בזמן אמת אהרן ברק על הרעיון?

רונית רפאל / צילום: עידו לביא

רונית רפאל מחפשת שוכרים חדשים בבזל

אחרי 17 שנים של פעילות, רשת ארקפה תפנה ב-1 בספטמבר את הסניף ברחוב בזל בתל אביב - אחד המיקומים הבולטים בעיר ● מדובר בנכס שבבעלות אשת העסקים רונית רפאל, והוא כולל שטח מסחרי של 65 מ"ר נטו, בתוספת חלל אחסון של 10 מ"ר ● אירועים ומינויים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

בעקבות הסכם הסחר עם וייטנאם, נאסד"ק ו-S&P 500 ננעלו בשיאים

נעילה מעורבת באירופה ● קמעונאיות הביגוד זינקו בעקבות הסכם מכס בין ארה"ב לוויאטנם ● מיקרוסופט עומדת לפטר כ-9,000 עובדים ● נפילה של 13% במסירות של טסלה, רבעון שלילי שני ברציפות ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך ● המגזר הפרטי בארה"ב התכווץ לראשונה ממרץ 2023

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בשיאים חדשים בעקבות דוח התעסוקה שהפתיע לטובה

נאסד"ק עלה ב-1% ● הנשיא טראמפ אמר שג'רום פאוול "צריך להתפטר מיד" בפוסט שפרסם אתמול בלילה ברשת Truth Social ● תשואות האג"ח עולות והדולר מתחזק ● הסיכויים להורדת ריבית בקרוב ירדו דרמתית ● דרמה כלכלית בבריטניה: שרת האוצר, רייצ'ל ריבס, פרצה בבכי בפרלמנט ● בורסות אירופה ננעלו בעליות ● מחר לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום העצמאות במדינה

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

משוויץ לעזה: היזם שהתחיל בסייבר התקפי ורוצה עכשיו לתפוס מחבלים דרך הסלולר

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

מל''ט אנקה 3 / צילום: צילום מסך יוטיוב

המל"ט הטורקי שהתרסק והביך את ארדואן

אנקה 3, המל"ט המתקדם ביותר של טורקיה, התרסק במהלך טיסת ניסוי ● קוריאה הצפונית תקבל הדרכה שתאפשר לה לייצר כטב"מים איראניים מסוג שאהד 136, תמורת העברת 25 אלף עובדים למפעל כטב"מים ברוסיה ● אוקראינה מייצרת מוקשים במדפסות תלת־ממד ● והודו חושפת כטב"ם מתאבד חדש ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

נתב''ג / צילום: Shutterstock

חברות הלואו קוסט יחזרו? טרמינל 1 ייפתח באוגוסט

טרמינל 1 צפוי להיפתח מחדש בתחילת החודש הבא - מה שמעלה את הסיכוי שחברות הלואו קוסט יקדימו את חזרתן לארץ ● חזרתן של החברות עשויה לתרום משמעותית להגדלת היצע המושבים ולהורדת מחירי הטיסות, שהתייקרו מאוד מאז תחילת המלחמה

טלי גוטליב, מהרן פרוזנפר / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות, תמר מצפי

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים. איך יגיבו העובדים?

סמוטריץ' רוצה מישהו מבחוץ לאגף התקציבים ● הדיון בבג"ץ שלא היה אמור להתקיים ● ומחיר ההתחייבויות שמשרד החינוך שכח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

נתב''ג. הישראלים חזרו להזמין חופשות / צילום: ap, Matias Delacroix

רוב החברות הזרות לא יחזרו לנתב"ג בקיץ. לאן בכל זאת תמצאו טיסה בפחות מ-200 דולר

על אף המספר המצומצם של חברות התעופה שפועלות כיום מנתב"ג, עדיין ניתן למצוא כרטיסי טיסה ברגע האחרון במחירים יחסית זולים, בעיקר ליעדים קרובים כמו קפריסין ויוון ● ייתכן שפתיחתו מחדש של טרמינל 1 באוגוסט יזרז את חזרתן של חברות הלואו קוסט, מה שיגדיל את היצע הטיסות

קובי זריהן בשיחה עם עו''ד רונית סיטון זלקינד / צילום: שיר הלוי

הממונה על הגנת הצרכן: "יש לי רק 8 מפקחים על 650 אלף עסקים"

קובי זריהן הסביר באירוע של משרד עוה"ד פירון מדוע הרשות לא פרסמה הקלות לקמעונאיות המזון במהלך המערכה נגד איראן ● יאיר אבידן, המפקח על הבנקים לשעבר, וד"ר שלומית וגמן-רטנר, ראש רשות איסור הלבנת הון ומימון טרור לשעבר, מצטרפים למרכז הפינטק הישראלי ● אירועים ומינויים

לידיעת המתווכים / איור: Shutterstock

לידיעת המתווכים: חובת הדיווח החדשה שבדרך

הצעת חוק חדשה שהפיץ משרד המשפטים תחייב מתווכי מקרקעין לזהות את הלקוחות, לדווח ולנהל רישומים בכל העברת כספים ● לחוק יהיו כמה השלכות משמעותיות, בהן הפחתת היכולת לבצע עסקאות פיקטיביות או להסוות את זהות הנהנים האמיתיים בעסקאות נדל"ן

קרן מור בקמפיין קופת חולים לאומית / צילום: צילום מסך יוטיוב

זו קופה, לא חופה: כוכבה שולחת את קופ"ח לאומית למקום הראשון באהדה

המקום השני באהדה שייך למתחרה, קופת חולים מאוחדת, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת הזכורה ביותר שייכת למותג המזגנים טורנדו, שגם אחראי להשקעה הגבוהה ביותר השבוע, לפי נתוני יפעת בקרת פרסום

נווה אביב כפר שמריהו של ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

הריזורטים החדשים: כך הפך הדיור המוגן היוקרתי לשוק תחרותי במיוחד

ענף הדיור המוגן נחשב יציב, צומח ומבוסס דיירים "שבויים" לאורך שנים, מה שמוביל עוד ועוד שחקנים להיכנס אליו - מחברות נדל"ן ועד גופים מוסדיים ● בסגמנט היוקרה מדובר במוצר שממותג, ממוצב, משווק ומפורסם באופן חווייתי ומציע משירותי ספא ועד מסעדות גורמה

הבכיר הבינלאומי שאיראן הגדירה כ"סוכן מוסד"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: באיראן טוענים כי ראש ארגון סבא"א הוא סוכן מוסד, באיראן גם מאשימים זוג צרפתי בריגול בשביל המוסד, וכך פגעה המלחמה באיחוד האמירויות • כותרות העיתונים בעולם