מפעל המלט נשר / צילום: יונתן בלום
בזמן שעובדי חרסה נאבקים בכוונת הנהלת קבוצת חמת לסגור את המפעל שבבאר שבע ולהעתיק את היצור שמתקיים בו לטורקיה, שבה עלויות היצור נמוכות יותר, גם במונופול המלט נשר נאנקים אל מול התוצרת הטורקית הזולה שמציפה את הענף בארץ.
לאחר שבמהלך 2018 נשר פיטרה כ-40 עובדים, היא החלה לבחון באחרונה פיטורים וצמצומים נוספים בפעילותה ברחבי הארץ - לרבות סגירת המפעל שלה ליד חיפה.
במהלך השנה שעברה נשר רשמה ירידה חדה ברווחיות, ולפי הצפי בענף המלט הירידות ימשכו גם במהלך השנה הקרובה בעקבות יבוא נרחב של מלט מטורקיה, שנמכר בשוק הישראלי במחירי היצף. "המצב שהתהווה בשוק המלט יחייב את נשר לנקוט בשורה של צעדים דרסטיים כדי שהיא תוכל לשרוד לאורך זמן", אומר בכיר בענף בשיחה עם "גלובס".
קשה להתעלם מכך שתעשיית המלט הטורקית מייצאת בשנים האחרונות, בזיל הזול את האבטלה שלה לישראל: הפעילות של מפעלי המלט בטורקיה וגם ביוון, מתאפיינת ביצור יתר אל מול הביקוש שצנח בשנים האחרונות בשל המצב הכלכלי בשתי המדינות ובשל המלחמה בסוריה.
לפי הערכות בשוק, המלט המיובא תופס כיום נתח של כ-40% מכלל שוק המלט בישראל, ובאופן שנוגס מהרווחיות של נשר ושל היצרנית הקטנה מלט הר טוב שליד בית שמש. "מהלכי הצמצום בנשר מתבקשים והם נבחנים ברצינות רבה: הם יכללו את סגירת המפעל שלה בצפון תוך פיטורים של עשרות עובדים נוספים וגם הורדת מחירים שיאפשרו את ההישרדות של החברה אל מול היבוא הזול של מלט מטורקיה. עם רמת מחירים כזאת, נשר תסבול מפגיעה לאורך זמן כשטורקיה נושפת בעורפה כל הזמן", אומר אותו הבכיר.
נשר נהנתה במשך שנים ארוכות ממעמד של מונופול בלתי מעורער בשוק המלט. גם כיום היא נחשבת מונופול בשוק, אך הנתח שלה ירד בעשרות אחוזים, לפחות מ-60%.
הייצור חייב להמשיך, גם כשהביקוש נמוך
פעילות תעשיית המלט בטורקיה מתאפיינת בעודפי יצור של מלט, וכדי להיפטר מהמלאים הגדולים שנצברים בה חלקם מיוצאים לשוק הישראלי ונמכרים בו במחירים נמוכים יותר מהמחירים שבהם הם נמכרים בשוק הטורקי. מדובר ביבוא בתנאי היצף, שמעסיק את הממונה על היטלי הסחר שבמשרד הכלכלה והתעשייה, דני טל מזה תקופה ארוכה.
יצור של מלט נחשב לפעולת יצור תהליכית, שמתבססת על הפעלת כבשנים גדולים שלא ניתן לכבות בעת שרמת הביקוש למוצר נמוכה. לפיכך, היצור נמשך גם במצב זה, תוך הגדלת ההיצע והצורך להיפטר מהמלאים, גם במחירים נמוכים.
את רוב היבוא בתנאי היצף עושה החברה-הבת של מספנות ישראל, סימנט איי.אס ותלונות שהגישה בעבר היצרנית מלט הר טוב הובילה לפתיחת חקירה שעשה בנושא הממונה על היטלי הסחר. מלט הר טוב טענה כי היבוא בתנאי היצף מעמיד אותה במצב של תחרות בלתי הוגנת עם מלט מיובא - באופן שמסכן את קיומה ואת עתידם התעסוקתי של 120 עובדיה.
מנגד, היבואנית העיקרית של מלט מטורקיה, סימנט טענה כי בזכות יבוא המלט חלה ירידה במחיר תשומות הבנייה ואחרי שנים ארוכות שבהן פעילות הענף התאפיינה ברמת ריכוזיות גבוהה, מתקיימת בו כיום תחרות שמובילה לירידת מחירים. טענה זו נתמכה גם בחוות דעת של מנהלת רשות התחרות מיכל הלפרין. בתוך כך, נטען כי תשתיות היצור של מלט הר טוב מיושנות והן מקשות על החברה לייצר במחירים תחרותיים. עם זאת, בשונה מהר טוב, נשר נחשבת חברה יעילה, שהשקיעה בשנים האחרונות במיכון ואמצעי יצור מתקדמים.
בתום חקירה שנמשכה כשנה וחצי הממונה טל קבע כי יש ממש בתלונה, וכי מלט שמקורו בטורקיה וביוון אכן נמכר בישראל במחירי היצף. הוא המליץ להטיל היטל היצף בגובה שבין 7% ל-22% על מלט שמיובא משתי המדינות, אך בסוף 2018 שר הכלכלה אלי כהן החליט לדחות את ההמלצה ולהטיל היטל מינימלי בגובה של 0.25% על מלט מיובא לתקופה של 30 חודשים.
השר כהן קבע כי במהלך תקופת ההיטל המינימלי, הממונה על היטלי הסחר במשרדו יקיים ביקורות שוטפות אחר קצב התפתחות היבוא ורמת המחירים בענף וכך, כשהמלט המיובא יתפוס נתח שוק של 50% תיבחן האפשרות להעלות את גובה ההיטל באופן שירסן את היבוא לטובת היצור המקומי.
איום קיומי על מספר חברות תעשייתיות
ל"גלובס" נודע כי במהלך הימים האחרונים פנה הממונה על היטלי הסחר ליצרניות המלט הר טוב ונשר, כמו גם ליבואנים ולשחקנים נוספים בענף בבקשה לקבל בתוך שבועיים נתונים עדכניים אודות היקף היבוא והיצור בענף. זאת, במסגרת בקרה שהוא מתכוון לקיים מדי רבעון על מצב הענף.
מהלך זה נעשה כשברקע גם ועדת הכספים של הכנסת, בראשות ח"כ משה גפני, עוקבת אחר המשבר בתעשיית המלט, ואף קיימה לפני כחודש וחצי דיון מיוחד בנושא, בזמן שהכנסת בפגרה.
בתוך כך, בהתאחדות התעשיינים הזהירו היום כי המשבר בחרסה וגם המשבר במפעל הבקבוקים פניציה שבירוחם, שנמצא בסכנת סגירה בשל חרם חרדי על כך שהוא פועל בשבת הם רק ההתחלה, ושחברות תעשייתיות רבות במשק נמצאות באיום סגירה תמידי. לפי ההתאחדות, ברשימת חברות אלה נמצאות מלט הר טוב, הארגז ומרכבים שפועלות בשוק שחשוף ליבוא של תוצרת זולה.
מנתוני אגף הכלכלה של ההתאחדות עולה כי בעשור האחרון חלה עלייה של 25% בתעריפי הארנונה, שיעור שאינו כולל העלאות חריגות והיטלים שונים שמכבידים את ההוצאות לתעשיינים. זאת, לצד התייקרות בתעריפי המים ובמחירי החשמל. בהתאחדות טענו כי עלויות אלה מרדדות ושוחקות את כושר התחרות של התעשייה הישראלית.