כספומט של שבא. / צילום: תמר מצפי
חברת שב"א, האחראית על מערכת תשתית התשלומים בישראל מגיעה לבורסה בתל אביב. בסוף השבוע פרסמה החברה, שנמצאת כיום בשליטת הבנקים, תשקיף לקראת הצעת מכר שתיערך בעוד כמה שבועות.
לפי הערכות, המכירה של כמחצית מהמניות תתבצע לפי שווי חברה של 250-350 מיליון שקל. את ההנפקה מובילה לאומי פרטנרס, בניהולו של גלעד שמעוני.
מתשקיף ההנפקה עולה, כי החל מאוקטובר אשתקד החלה שב"א לגבות תשלום חודשי קבוע של 15 שקלים מעשרות אלפי מסופים המחוברים אליה, גם אם אינם מעבירים באופן קבוע עסקאות בכרטיסי אשראי. נוסף על עמלה זו הוחלט בשב"א, כי החל מחודש אפריל האחרון תיגבה עוד עמלה חודשית של 4 שקלים ממסופים מסוג PinPad, קרי מסופים בהם יש להקיש את קוד כרטיס האשראי לצורך ביצוע העסקה. את העמלות הללו משלמות באופן רשמי חברות כרטיסי האשראי, בתפקידן כסולק. יחד עם זאת, בסופו של דבר הן לרוב מגלגלות את התשלום לבתי העסק, שייאלץ לספוג זאת.
לפי הערכות, הוספת העמלות הללו, שנעשית במקרה או לא בסמוך להנפקה, צפויה כמובן להגדיל את הכנסות החברה בסדר גודל מוערך של כ-6 מיליון שקל בשנה. בסביבת החברה מסבירים, כי הוספת העמלות נובעת מכך ששב"א מעניקה שירותים גם למסופים שאינם פעילים, וכן מעניקה שירותים נוספים למסופים מסוג PinPad, ולכן גביית העמלות בשני המקרים מוצדקת.
מיהי שב"א, ומה ייחודי בחברה ובמצבה הפיננסי? להלן כמה נקודות מרכזיות הקשורות להנפקת החברה הצפויה בקרוב.
1. למה שב"א יוצאת להנפקה?
הנפקת שב"א מתבצעת בעקבות חוק שטרום, שקבע כי על הבנקים למכור חלק מרכזי ממניותיהם בחברה, כך שכל בעל מניות יוכל להחזיק רק עד 10% ממניות החברה. בנק לאומי והפועלים לא המתינו להנפקה, וכבר ביצעו מכירה חלקית של המניות: לאומי מכר 10% מהמניות לויזה, ואילו בנק הפועלים משלים בימים אלה מכירת 10% למאסטרקרד.
עסקאות אלה שיקפו לשב"א שווי של כ-370 מיליון שקל, אולם ההערכות הן, שבהנפקה יושג שווי נמוך יותר לחברה, שהרוויחה אשתקד כ-15 מיליון שקל. במסגרת הצעת המכר יועמדו למכירה עוד 47% ממניות החברה המוחזקות על-ידי בנק הפועלים, לאומי ודיסקונט. ויזה ומאסטרקארד, הפעילות בעולם התשלומים, נחשבות למשקיעות אסטרטגיות בחברה. מי שצפויים לרכוש מניות בהנפקה הם בעיקר המשקיעים המוסדיים, שרואים בכך השקעה פיננסית.
2. כוחו של מונופול
לשב"א שני תחומי הכנסות מרכזיים. התחום הראשון הוא מסופים, שהניב לשב"א הכנסות של 31 מיליון שקל ב-2018, כ-45% מהכנסות החברה. בתחום זה מקבלת שב"א 15 שקלים בחודש עבור כל מסוף המתחבר לתשתית שלה (בפועל מדובר בכל המסופים בשוק).
הכנסות אלה צפויות לצמוח הן בשל הוספת העמלות שעשתה החברה, והן בעקבות צמיחה טבעית בשוק. מנתוני החברה עולה, כי מספר המסופים הפעילים של החברה עלה בממוצע בשנים האחרונות בכ-4.7% בשנה, והוא עומד נכון לשנת 2018 על 161 אלף מסופים.
מוקד פעילות מרכזי נוסף של שב"א, שהיווה גם כן 45% מההכנסות אשתקד, הוא מביצוע עסקאות בכרטיסי אשראי. בתחום זה מקבלת שב"א הכנסה בגין כל עסקה בכרטיסי אשראי בישראל. התשלום הממוצע לעסקה עומד על 2.04 אגורות, ובשנת 2018 הכנסה זו עמדה על 31 מיליון שקל, בעקבות ביצוע 1.5 מיליארד עסקאות. מנוע הצמיחה של שב"א בפעילות זו הוא הצמיחה המואצת יחסית של הפעילות בכרטיסי אשראי. הגידול במספר העסקאות עמד בממוצע על 9% לשנה בשלוש השנים האחרונות.
נוסף על כך, 10% מהכנסות החברה מגיעות מפעילות קטנה יותר, של העברת אישורי פעולות בכספומטים, שירותי ניכיון והפצת תוכנת אשראית. בשב"א מעריכים כי לחברה מנועי צמיחה עתידיים הנובעים מחדשנות בעולם התשלומים, וכן כתוצאה מחוק שטרום, שמאפשר לשב"א להעניק שירותים לא רק לבנקים ולחברות כרטיסי אשראי, אלא גם לגופים עסקיים שרוצים להיכנס לפעילות בעולם התשלומים.
אלא שעם כל הכבוד לפוטנציאל הצמיחה העתידי של שב"א מפעילויות חדשות, היתרון המרכזי שלה הוא בהיותה מונופול בתחום תשתית התשלומים, הנובע מחסמי הכניסה הגבוהים לשוק.
השחקנים המרכזיים שהיה להם פוטנציאל להפוך למתחרות של שב"א הם ויזה ומסטרקארד, אך הן בחרו בסופו של דבר לחבור לשב"א ולהפוך לבעלות מניות בה, כך שהסיכוי שתקום לשב"א מתחרה בשוק הישראלי הוא קלוש. ועם כל הכבוד לפוטנציאל הצמיחה העתידי של שב"א, כוחה המרכזי הוא בהיותה מונופול.
3. חברה ללא מינוף
נקודה מעניינת נוספת הקשורה לשב"א היא המבנה הפיננסי שלה, שאינו מאפיין את מרבית החברות הציבוריות. לשב"א אין כלל חוב, וההון העצמי שלה עומד נכון לסוף שנת 2018 על כ-132 מיליון שקל, ומהווה קרוב ל-90% ממאזן החברה.
בשב"א לא מתכוונים למנף את החברה, ואת כל ההשקעות העתידיות הם מתכננים לעשות ממקורותיה העצמיים. יחד עם זאת, לקראת ההנפקה הצפויה החליט דירקטוריון החברה בנובמבר האחרון כי היא תחל במדיניות דיבידנד קבועה, שתעמוד על עד 50% מהרווח הנקי של החברה.
בשל עודפי המזומנים המאפיינים של החברה יש לה יתרות מזומנים וניירות ערך בשווי של 99 מיליון שקל, נכון לסוף שנת 2018, המנוהלים על-ידי שלושה מנהלי תיקים. המשקל הגבוה של ההשקעה ביחס למאזן החברה הביא לכך שלתיק הייתה השפעה לא מבוטלת על תוצאות שנת 2018. החברה סיימה את השנה עם רווח של 14.5 מיליון שקל, ירידה של 20% לעומת רווחי שנת 2017, זאת על אף שהפעילות העסקית השוטפת צמחה. הירידה מהנפילות בשווקים (בעיקר בדצמבר) גרמה לה הפסד של קרוב ל-2 מיליון שקל אשתקד. כלומר, על אף הסולידיות של תיק ניה"ע, על המשקיעים בשב"א לדעת כי בהינתן מגמות חדות בשווקים, יש לכך השפעה על תוצאות החברה, שפעילה בכלל בתחום התשלומים.
4. מענק של 2.1 מיליון שקל לעובדי שב"א בעקבות המכירה
תשקיף שב"א מאפשר הצצה גם לנושא שכר העובדים והבכירים. מהתשקיף עולה כי בשב"א ישנם 73 עובדים. בחברה צפוי שקט תעשייתי בשנים הקרובות, לאחר שבנובמבר אשתקד נחתם הסכם קיבוצי חדש, שתקף עד סוף שנת 2022.
נוסף על כך, הצדדים סיכמו שעובדי החברה יקבלו מענק מכירה של 1.4 מיליון שקל כאשר תושלם הצעת המכר (בתנאי שבהצעה יימכרו לפחות 40% מהמניות). מענק זה עשוי לגדול ל-1.8 מיליון שקל אם הוא יינתן כתגמול הוני במניות שב"א. מדובר במענק של עד שלוש משכורות לכל עובד.
נוסף על כך, בכירי החברה, ובראשם המנכ"ל משה וולף, יהיו זכאים למענק של 700 אלף שקל נוספים, ואם הוא יינתן במניות, אז שוויו יגיע למיליון שקל. כלומר, סך המענקים בעקבות המכירה יגיע ל-2.1 מיליון שקל במזומן או 2.8 מיליון שקל אם יינתנו במניות.
מהתשקיף עולה, כי עלות שכרו של וולף עמדה אשתקד על קרוב ל-1.8 מיליון שקל. ב-35% מהעלות נשאה החברה האחות מס"ב, שגם אותה מנהל וולף. באחרונה אישר דירקטוריון החברה גם תוכנית תגמול חדשה. בתוכנית נקבע מנגנון בונוס התלוי בעמידה ביעדים, ובהם יעדי רווחיות וגם יעדים תפעוליים. תקרת המענק היא עד ארבע משכורות לחבר הנהלה, חמש משכורות למנכ"ל ושש משכורות לנושא משרה בתחום המכירות.