גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תום עידן החד ממדיות: ברוכים הבאים לעידן הרלוונטיות העיצובית

המעצבת התעשייתית טל צור פיתחה מיזם כלכלי-חברתי מקורי, שמשיק לעולם האמנות ● עם החברות שהזמינה לארוחת ערב בביתה היא מדברת על רלוונטיות עיצובית

טל צור / צילום: רמי זרנגר
טל צור / צילום: רמי זרנגר

בשאננות מרשימה חניתי בכחול לבן, מול הסמטה המובילה לביתה של טל צור. מי כבר מגיע ליד אליהו, בואכה סמטה עלומה. ביג מיסטייק! כשיש משחק כדורסל הפקחים חוגגים, ובכל מקרה מסתבר שהשכונה הזו היא המקום 'הנכון'. סמטאות שעוברות ג’נטריפיקציה עם בתים משתפצים, צנוע ונעים. כך גם ביתה הקטן של צור, חלום של צעירים - בית בתל אביב, עם חצר קטנה שאפשר לשתול בה עץ פרי ולתלות נדנדה לילדים.

שלוש חברות-קולגות עומדות קרובות במטבח הפתוח לסלון. עבודת צוות של נשים צעירות שאוהבות לעבוד ביחד. הן מתנהלות במטבח במעין מחול מתואם להפליא, האחת פורסת נתחי טונה אדומה בדיוק של כירורג כלי דם, השנייה עורמת ממרח ירוק עז על ברוסקטות, וטל מזדרזת למזוג לי יין. השולחן כבר ערוך בחגיגיות מבוישת, אגרטל עם חרציות שלעת לילה ירכינו ראש, ללא מפה, ללא פלוגת נרות בשרניים שהפכו לבון טון של כל שולחן גנרי. גינוני הטקס זרים להן, ומבחינת 'להקת החברות של טל צור', ככה בדיוק תיראה הארוחה גם ללא תיעוד.

על רצפת הסלון פרוש שטיח סרוג בכחול חורפי ועליו פוף עשוי מ-90 פרחים סרוגים - שתי עבודות שהן פרי המיזם IOTA, איוטה (בלטינית: חלק, מקטע). הפריטים הם חלק ממיזם עיצוב חברתי, המבוסס על מלאכת סריגה, שאותו הקימה צור יחד עם שולה מוזס. "הכירו בינינו, והיא סיפרה לי על החזון שלה לספק לנשים עבודה באמצעות סריגה. ואז פיתחתי את זה", אומרת צור, שמשמשת כמנכ"לית ומנהלת אמנותית של IOTA.

החברות הוזמנו לארוחת הערב: שולה מוזס ("בעלת החזון"), דורית צ’סלר, סמנכ"לית ומנהלת הפרויקט ("זו שגורמת לדברים לקרות"), נעה קוריאל, המעצבת הראשית, נעמה שטיינבוק, מעצבת תעשייתית, ממקימות סטודיו רדיש היצירתי ואיריס מועלם-דיין - מורה לסריגה. גם את הארוחה הן מנהלות ביחד; זו אוספת וזו מגישה, בדיוק כמו בתהליך הסריגה. "אנחנו חבורה של צעירות בנות מזל, עם עבודה מאוד מתגמלת", מספרת צור. "אבל אני כבר 8 שנים מלמדת עיצוב תעשייתי, ויכולה לומר שאחוזים די גדולים מהסטודנטים לעיצוב לא מוצאים עבודה בתחום".

לא מדובר בעוד פרויקט פילנתרופי, שמנסה לתקן עוולה חברתית בהרעפת כסף. "המטרה מראש הייתה לייצר עיצוב עם משמעות, איכותי, מעניין, חכם ורלוונטי. לא הלכנו על אמנות אתנית-פולקלוריסטית, רלוונטיות עיצובית חשובה לי. אנחנו מייצרות את הפרוטוטייפ, ומוציאות את העבודה לנשים שיושבות בבית ואינן מתפרנסות. אנחנו מספקות להן עבודה הוגנת, מלמדות אותן לסרוג, נפגשות איתן כל שבוע, עם מחויבות גדולה שלנו, אבל גם שלהן".

למה את בורחת מההגדרה של פילנתרופיה?
"כי יש לנו מודל כלכלי, והחשיבה היא עסקית. כרגע אנחנו מעסיקות ארבע נשים בדואיות בכפר חורה בנגב ועוד 20 נשים באיסטנבול.

הרעיון הוא לספק עבודה לנשים שלא יוצאות לעבודה - לאחת הבעל לא מרשה, לשנייה אין אוטו. אנחנו מספקות להן מיומנויות, אבל הכוונה היא בהחלט להרוויח ולהחזיר את הרווחים לחברה. זוהי כלכלה מעגלית, שבנויה על כך שנשים ירכשו מיומנויות, ירוויחו כסף, ישפרו את איכות חייהן ויהיו יצרניות".

IOTA שואפת לפעול בזירה הגלובלית, האם מיציתן את הלוקאל־פטריוטיות? בעבודה בקהילות מקומיות יש ערך.
"זה לא בדיוק ככה. נכון שיש המון נשים נזקקות ולא עובדות, אבל תהליך מציאת העובדות כאן לא פשוט. בסופו של דבר מדובר בעסק, ולא כל מי שמחפשת עבודה בהכרח מתאימה".הכפר הבדואי חורה הוא אבן בוחן מצוינת. "כמו בכל עסק, יש חודשים של הרבה הזמנות, ולעתים יש רגיעה. מהר מאוד הבנו שהנשים הסורגות לא יכולות לעמוד במטוטלת הזאת, אנחנו מחויבות לספק להן עבודה לאורך כל השנה. יש לזה משמעות, באמון שלהן בעולם, באמון שלהן בנו. החשיבה הזאת שינתה את אופן העבודה שלנו. אכפת לנו מהנשים ואנחנו מתאימות את קצב העבודה, כך שנוכל לספק להן פרנסה סדירה. יש לנו מחויבות כלכלית כלפיהן, ואי אפשר להפקיר אותן לחוסר הוודאות של ‘האם אני ארוויח החודש'".

מאיפה נובעת האחריות?
"כשהגענו לחורה, הדבר הראשון שאמרו לנו: ‘אם זה פרויקט חד פעמי זה לא מעניין אותנו’. מדובר באוכלוסיות שבעות הבטחות שווא. היו שם פעילויות של כל מיני עמותות, באו והלכו. אנחנו החלטנו לא לאכזב, להישאר. ואנחנו שם כבר שלוש שנים וחצי".

מה קורה לאישה בחברה מסורתית שעובדת מהבית, ופתאום יש לה הכנסה?
"פתאום סומכים עליהן, זה נותן להן ביטחון. יש תפיסה שאומרת שנשים בחברה הבדואית חיות בקהילה, גילינו שזה לא בדיוק ככה. הן סגורות בבית, ופתאום הן מגלות את הכוח של חבורה. הדבר הכי מדהים שקרה הוא שלא מזמן הן ביקשו העלאה בשכר. את לא יכולה להבין כמה זה ריגש אותי! הן הבינו שיש להן כוח, שהן רכשו מקצוע שהן טובות בו".

ביסוס הערך העצמי של כל אחת מנשות חורה השליך על איכות החיים שלהן. אחת יצרה מחולצות טריקו ישנות של הילדים חוטים וסרגה כריות נוי, כיסוי למכסה אסלה ועוד. בכסף שהן מרוויחות הן מאפשרות לילדים לצאת ללמוד - זוהי מהות הכלכלה המעגלית. שולה מוזס, היזמית: "אנחנו עדיין לא רווחיות, למרות שיש תוכנית עסקית שעובדים לפיה. בדיוק כמו הצעירים שנפלטו ממסגרות לימודיות והולכים לבשל במסעדות. יש כאן העצמה. החלום שלנו הוא להקים קהילות סורגות בכל העולם. זוהי מיומנות שקל להנחיל, וזה מאוד מספק, כי התוצאות ניכרות מיד לעין. כשיהיו רווחים הם יחזרו מיד לחברה ולפיתוחה".

השילוב של עיצוב פלוס משמעות הוא הגן הדומיננטי של איוטה. "אנחנו פלטפורמה", היא מדגישה, "תחשבי על זה שיש לך בבית כיסא או שטיח, שנוצר על ידי הנשים בחורה. זה הופך לקונברסיישן פיס, פריט שמעורר שיח ומתגמל. הן קיבלו עליו כסף. לכל פריט מצורף סרטיפיקט עם קרדיט מלא לסורגת. אנחנו לא מנכסות לעצמנו את העבודה שלהן.

"מדובר בסטארט-אפ, אמנם לא הייטק, אבל עובד לפי המודל. יש לנו משקיע, גייסנו כסף, אנחנו מפתחות מוצר. ללא טכנולוגיה, אבל בהחלט עם טכניקה".

טל צור / צילום: רמי זרנגר

להידחק בכיף

15 נשים מגיעות לארוחת ערב, קטן עליה. "אני מארחת המון. אנחנו בית כזה, בישול ואירוח הם חלק מהשגרה. גם כשגרנו בדירה קטנטנה תמיד נדחקו אנשים סביב השולחן". התפריט נכתב בכתב יד על כן ציור. "הקונספט היה ללכת על מתכונים שלא דורשים שעות של הכנה. הגעתי רק בשעות אחר הצהריים מהעבודה. בבוקר הייתי בשוק התקווה ועשיתי קניות". בן זוגה, גיא דולב, עובד גוגל, ושני הילדים הקטנים הלכו לסבתא.

כשמגיעה המנה האחרונה, הציפיות עולות. צור עשתה קורס קונדיטוריה, שוב מתוך אותה הכרה עמוקה ביתרון שברכישת מיומנויות. פאי השוקולד שאפתה היה לא פחות ממדהים, ובכפות נדיבות היא הניחה קצפת רכה. לא מלוטש, אבל נפלא, והשתלב נהדר עם צלחת פירות טרופיים מתובלים ביין לבן ובבזיליקום קצוץ שהתעמת עם המתיקות ובישם אותה.

בחמש השנים האחרונות הן הציגו בתערוכת Maison&Objet בפריז, מתערוכות עיצוב הבית החשובות, נדנדות, שטיחים, פופים, כיסאות ופרטי חוץ. בקורות החיים הקצרים של המותג נרשמה גם תצוגה בחלל של המעצב המהולל טום דיקסון. ועכשיו, איוטה תציג לראשונה ביריד האמנות 'צבע טרי'. נדנדות סרוגות, בהשראת מטפסים ופרחים, קריאה אולטימטיבית לשחרור וחופש. היריד, שמתקיים באקספו בגני התערוכה (30 במאי עד ה-3 ביוני), מעמיד השנה תמה מרכזית שדנה בטשטוש הגבולות, בזליגה בין אמנות, קראפט, עיצוב וטכנולוגיה.
סביב השולחן התגבשה חממת עיצוב קטנה ואקטיבית: עדי לחובר, צורפת. על משטחי פורצלן עדינים ציירה האמנית עופרה אייל בקו ענוג ומינימליסטי ענפים ופרחים שממגנטים את המבט, סלומה פקיאל, אוצרת בתחום העיצוב. ד"ר טל פרנק-אלרואי, מומחית לספרות עברית, עזבה הכול ופנתה ללימודי צורפות בבצלאל, וכיום היא מרצה על הפואטיקה של העיצוב. גם האדריכלית גילי שפירא חברה בחבורת עיצוב המוצר, שהתגבשה סביב טל צור. המעצבת התעשייתית ליאורה רוזין, מאיה בן דוד מנהלת מסלול לימודים בבצלאל, אביבית רוזינגר, שותפה בסטארט-אפ שמפתח תיאטרון של מציאות מדומה. מיכל לייבוביץ'-וייסמן היא מנכ"לית 'צבע טרי', וטל גולני מנהלת את מתחם 'עיצוב טרי'.

כשאני שואלת אותן איך אפשר לשמור על רלוונטיות בעולם ששועט קדימה, מצהירה לייבוביץ'-וייסמן ש"חייבים להיפרד מהגדרות חד ממדיות. ב'צבע טרי' הבנו שאי אפשר לתחום באופן נוקשה ולהפריד בין אמנות, עיצוב ופרפורמנס. הכול נזיל. חייבים לצאת מהנישות. יש חללים שבהם אנחנו תולים ומורידים עבודות במהלך היריד, שלא יהיה סטטי. פתחנו מיזמים שמשתפים את הפריפריה, הבנו שחייבים לרדת ממגדל השן של הגלריות ולהציג אמנות נגישה".

נגישה? כל העבודות השוות נמכרות לאספנים בערב הפתיחה.
גולני: "קבענו רף. המחיר המקסימלי הוא 14 אלף שקל. מחיר הגון לאמן וללקוח".

שטיינבוק: "המחירים לא צריכים להיות זולים. זה הופך אותנו לצרכנים משועממים. כשאדם רוכש עבודה, הוא צריך לחסוך ולחלום עליה. כמובן שאני לא מדברת על המחירים המטורפים של מכירות פומביות - זה כבר שייך לעולם העסקים. אני חושבת שלא הכול חייב להיות זול, כמו שלא כל רהיט צריך להיות קל".

בן דוד: "מחיר גם מגלם שאר רוח. יש יוצרים שמרגישים נחיתות ומתוך זה מתמחרים גבוה. אותנו אף אחד לא לימד לתמחר, ואין לאף אחד רצון לחלוב את הצרכן. אבל כשאת מגיעה ליפן ורואה צלחת ומבינה כמה עבודה זה לדקק אותה עד שתהיה כל כך קלה, את מבינה שהגודל לא קובע. יריד צבע טרי מנגיש עיצוב טוב לקהל, ככה משפיעים על השיח, ככה יוצרים שינוי".

צור: "אף אחד לא קונה נדנדה ב-7,000 שקל כדי לתרום לחברה. קונים כי זה 'הוט קוטור', עבודת יד שהיא פיס אוף ארט, שיורדת לפרטים ברזולוציה גבוהה. מי בכלל צריך נדנדה? אף אחד. זה פריט של שמחה, ושמחה זו פונקציה חשובה. את קונה כי זה מוצא חן בעינייך, ומכאן את מרגישה שותפה לעניין החברתי".

איריס, מה עושה לנו הסריגה?
"יש בה משהו מדיטטיבי, עבודה עם קצות האצבעות מפתחת את המוח. זה עובד טוב על זקנים, הוכח כמחזק זיכרון, זה מרגיע. אמא שלי סרגה עד יומה האחרון. זה מאוד מתגמל".

עוד כתבות

אי הפלסטיק/ צילום:  Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

כתם מוסרי: אי הפלסטיק באוקיינוס השקט זורע הרס וגדל לממדים בלתי נתפסים

הוא זכה לכינוי אי הפלסטיק, אבל למעשה מדובר בכתם עצום בגודלו – משהו בין מדינת טקסס לרוסיה כולה - שהולך ומתפשט באוקיינוס השקט, זורע הרס, ובעיקר לא הולך להיעלם לשום מקום ● האשמים: כולנו

חולות סמר בערבה./ צילום: Ariel Immerman - מתוך ויקיפדיה

עשה זאת בעצמך: האנשים שהחליטו לשמור על הסביבה במקום הממסד האדיש

במקום לחכות שגופי המדינה שאמונים על כך יתחילו לטפל בענייני הסביבה, יותר ויותר אזרחים מהשורה מתארגנים בעצמם כדי לשמור על קרקעות, לנטוע עצים ולהגן על הטבע ● רן סנדרס, איש הייטק מכוכב יאיר: "זה מכאיב שהרשויות בישראל לא דואגות לכך בעצמן. אנחנו עושים בחינם מה שהיה עולה למועצה עשרות אלפי שקלים"

ההנפקה של ליפט./Shutterstock  צילום:א.ס.א.פ קריאייטיב

אובר לא לבד, גם ליפט תובעת את עיריית ניו יורק: "פוגעת בנוסעים ובנהגים"

חוק חדש בניו יורק קובע כי מעתה על הנהגים יהיה להסיע נוסעים ברכבם לפחות 69% מהזמן ● דובר ליפט: "חוק זה אינו נועד להתמודד ברצינות עם נושא העומס התחבורתי והפקקים, וסופו לפגוע בנוסעים ובנהגים בניו יורק"

סופת הטייפון הגיביס ביפן / צילום: רויטרס

הרשויות ביפן: על 8 מיליון איש לעזוב את בתיהם בעקבות סופת טייפון

רוחות חזקות וגשמים בהיקף חסר תקדים מכים היום את טוקיו ואזורים נרחבים במרכז יפן ● מזג האוויר החריג, שהגיע במסגרת סופת הטייפון הגיביס, הוביל את ממשלת יפן להצהיר על מצב חירום בכוננות הגבוהה ביותר

שינויי מזג אויר/ צילום:  Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

הירוק היום אפור מאוד: 30 סיבות ללכת על ירוק

כבר 20 שנה שבכל שנה נרשמה עלייה בטמפרטורה הממוצעת, 2,240 אנשים בישראל מתים מוות מוקדם בכל שנה בגלל זיהום האוויר, ובירת אינדונזיה שוקעת בקצב של 25 ס"מ בשנה ● 30 סיבות למה צריך להיות לכם אכפת ממה שקורה סביבכם

החוג לספרות באוניברסיטת תל אביב / צילום: מתן פורטנוי

האפליה האמיתית באקדמיה היא לא בין אוניברסיטאות ומכללות

הפער האמיתי אינו בין מרצה באוניברסיטה למרצה במכללה, אלא בין מי שפתוחה בפניו האפשרות להשכלה גבוהה וקריירה מחקרית לבין מי שהאפשרות, בפועל, חסומה בפניו ● דעה

ד"ר ניסים דרוויש שותף באורבימד / צילום: תמר מצפי

חברת 89bio שהוקמה על ידי יוצאי טבע יוצאת לגייס 70 מיליון דולר בהנפקה

בשנה שעברה גייסה 60 מיליון דולר בהובלת אורבימד

נפתלי בנט, איילת שקד / צילום: שלומי יוסף, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

מהמעטפות לוועדות - כמה אתם שולטים בחדשות הפוליטיות?

בכמה גדל שיעור ההצבעה במעטפות הכפולות, מי עומד בראש ועדת החוץ והביטחון ומי עוד חבר בסיעה של שקד ובנט?

דארה קוסררשאהי מנכ"ל אובר / צילום: רויטרס

אובר פיטרה כ-350 עובדים ברחבי העולם

מדובר בכ-1.5% מכלל עובדי החברה ● מניית אובר מזנקת בכ-4%

גלנורקי קמפ בניו זילנד / צילום: שאטרסטוק

תיירות ומשבר האקלים: ניו זילנד מדגימה איך הקפדה על תקן סביבתי מחמיר לא חייב לבוא על חשבון נוחות ופינוק

קמפ גלנורקי: הקמפגראונד האקולוגי הראשון בניו זילנד ● אפס בזבוז אנרגיה, מינימום התפשרות על נוחות ומקסימום מותרות ופינוק

יעקב ליצמן / צילום: כדיה לוי

משרד הבריאות בסיבוב פרסה: האם ביטול ההפרטה יציל את המכונים להתפתחות הילד

הורים שלא מצליחים להשיג תור לילדיהם במכון ציבורי להתפתחות הילד, יכלו בעשור האחרון לפנות למטפל פרטי ולקבל החזר התוצאה: מטפלים רבים עברו לעבוד בפרטי, והתורים הציבוריים התארכו ● ל"גלובס" נודע כי משרד הבריאות מתכוון לבטל את ההפרטה ולהפסיק את שיטת ההחזרים

הזוכים בפרס נובל לכלכלה 2019: אסתר דופלו, אבהיג'יט באנרג'י ומייקל קרמר  / צילום:  Karin Wesslen/TT News Agency/via REUTERS

הזוכים בפרס נובל לכלכלה: שלושה חוקרים בתחום העוני העולמי

החוקרים אסתר דופלו, אבהיג'יט באנרג'י ומייקל קרמר הם שלושת הזוכים בפרס ● דופלו היא האישה השנייה שזכתה בתולדות הפרס, והיא נשואה לזוכה שלצידה, באנרג'י ● הפרס הנחשק בתחום הכלכלה חגג יובל השנה, אחרי שב-1969 הוא הוענק לראשונה

שיחת עבודה בין הרמטכ"ל יצחק רבין (משמאל) לשמעון פרס / צילום: לע"מ

האם השמאל הציוני הגיע לסוף דרכו? ואיך ניתן לשקם אותו?

כיצד הגיע מחנה השמאל לעבר פי סכנת הכחדה מוחלטת בשתי מערכות הבחירות האחרונות? ● שמונה דמויות מפתח בשמאל הפוליטי מנסות להבין לאן ממשיכים מכאן ● פרויקט מיוחד

השחקנית ג'יין פונדה / צילום: רויטרס

השחקנית והאקטיביסטית ג'יין פונדה נעצרה בוושינגטון בעקבות הפגנות משבר האקלים

השחקנית נעצרה יחד 15 אקטיביסטים נוספים, כך דווח ממשטרת גבעת הקפיטול בוושינגטון ● לעצורים צפוי עונש של עד 90 יום בכלא

הפגנת תמיכה בראש הממשלה נתניהו מול ביתו של מנדלבליט  / צילום: שלומי יוסף

הפגנת תמיכה נוספת בראש הממשלה

תחת הכותרת "מצילים את הדמוקרטיה משומרי הסף" התקיימה במוצ"ש הפגנת תמיכה בנתניהו ● בסמוך לביתו של היועמ"ש התקיימה גם הפגנה נגד השחיתות השלטונית ● המשטרה: 3 עצורים בגין הפרות סדר

צב ים עם קשית תקועה בפיו/ צילום:  Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

הגיליון הירוק: פרויקט מיוחד על משבר האקלים

הגיע הזמן להודות בכך: למשבר האקלים יש השלכות כלכליות מובהקות והאחריות מוטלת על כולנו ● למה לא באמת מדובר בסוגייה פוליטית, מה ההשלכות של עוד כמה מעלות ואיך עסקים בעולם כבר נערכים עם פתרונות ● מגזין G של "גלובס" הוקדש השבוע כולו לסיקור משבר האקלים. קבלו הצצה

אמבולנס של מגן דוד אדום / צילום: תמר מצפי

חשד לחיסול באור יהודה: גבר בן 37 נהרג מפיצוץ רכב

התקרית אירעה סמוך לכניסה לעיר בכביש 412 ● צוותי מד"א שהגיעו למקום נאלצו לקבוע את מותו של נהג הרכב, תושב העיר המוכר למשטרה וככל הנראה השתייך לארגון הפשיעה של מיכאל מור

מדוזה אורליה במפרץ אילת/ צילום:  גולן רידר רשות הטבע והגנים

מזל דגים: מה הקשר בין לוקוס לסביבה ומה נסראללה עושה פה?

אי ירוק בים - זה נשמע פסטורלי, אבל כשצוללים במים העמוקים רואים שזה לא תמיד ככה ● ביקור בשמורה הימית החדשה באכזיב-ראש הנקרה

רהט / צילום: גיא נרדי

נסיון לרצח מהנדס העיר רהט על רקע נדל"ני

העיריה הציעה שינוי יעוד שטח מריבה ממגורים לציבורי, וכפי הניראה, זו הסיבה לירי

 

 

טראמפ מחמם את שוק הנדל"ן בגרינלנד / צילומים: רויטרס, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

טראמפ מחמם את שוק הנדל"ן בגרינלנד (והוא עדיין יותר זול מאשר בתל אביב)

התושבים בגרינלנד לא שמחו לשמוע שנשיא ארצות הברית מעוניין לקנות את האי שלהם ● אבל, המתווכים מספרים שתשומת הלב שהופנתה לעיר מזניקה עוד יותר את המחירים הגבוהים מלכתחילה