בנימין נתניהו / צילום: יוסי זמיר
אחרי יותר משישה שבועות כונס היום הקבינט הביטחוני-מדיני לראשונה. שרי הממשלה החברים בו נמצאים בתקופה ייחודית. שניים מהם, השרים נפתלי בנט ואיילת שקד, אינם חברי הממשלה הבאה אחרי שמפלגתם "הימין החדש" לא נכנסה לכנסת. חברי קבינט מיועדים, מי שיהיו כפי הנראה שרים בממשלה הבאה - כמו ח"כ בצלאל סמוטריץ', ח"כ רפי פרץ וח"כ אביגדור ליברמן - אינם מוזמנים ולא נוטלים חלק בשיחות המתקיימות בקבינט היום.
בנימין נתניהו מחזיק בשלושה תיקים, המרכיבים העיקריים של הקבינט לפי חוק. עד היום, בשנים הארוכות שבהן נתניהו מכהן כראש הממשלה, הוא נטה למקד את הדיונים בקבינט לצדדים הביטחוניים בלבד, עם אישור או דיון בפעולות צבאיות מסוימות - בנק מטרות, תקיפות חיל האוויר, הרחבת מרחב הדיג, סגירת מעברים, הזרמת כספים באמצעות קטאר, או פתיחת המעברים לסחורות ובני אדם באופן מוגבל.
בנט ושקד היו שני חברי קבינט משמעותיים שאיתגרו את נתניהו וניסו לערער הנחות יסוד ואולי אף לחשוב על כיוונים אחרים מן ההכתבה המחזורית הקבועה של ראש הממשלה, אך ככל שהתקרבה מערכת הבחירות נתניהו ביטל את ישיבות הקבינט בשל חשש להדלפות שיובילו לפגיעה אפשרית בקמפיין הפוליטי שלו. שקד שוקלת בימים אלה להתפקד לליכוד ולהמשיך בחיים הפוליטיים במפלגת השלטון, תחת שלטונו המוצק של נתניהו. כך שגם היום, בכינוס הקבינט הראשון אחרי תקופה ממושכת, היא לא תערער על סמכותו.
גם באופוזיציה מנצלים את המצב בקבינט כדי לתקוף את ראש הממשלה. בכחול לבן קראו חברי הכנסת צבי האוזר ויועז הנדל, שניהם אנשי ממשל נתניהו לשעבר, לבנט ושקד שלא לשתף פעולה עם ראש הממשלה. "אנו קוראים לחברינו בנט ושקד לא לשמש תפאורה אנושית לתהליך הכסת"ח של הקבינט", הם אמרו. אפשרי? לא בטוח. היעדרות מישיבות הקבינט וישיבות הממשלה מעבירה מסר בעייתי לציבור ולתקינות החוקתית של עבודת הממשלה. האחריות הממשלתית המשותפת, על החלטות הממשלה ועל החלטות הקבינט חלה על כולם - גם אם לטענת מתנגדים פוליטיים נתניהו מנצל את הכללים כדי לקיים ישיבות קבינט שנועדו לטובת צילום משותף.
המערכה בעזה תופסת את ממשלת ישראל בתקופת ביניים - אחרי מערכת הבחירות, טרם הורכבה ממשלה חדשה, כשהדרישות של השותפים הקואליציוניים בתחום הביטחוני אינן לגמרי ברורות. ח"כ ליברמן, הנמצא בחופשה משפחתית בחו"ל, עשוי לדרוש יותר סמכויות ביטחוניות כדי להיכנס לממשלה הבאה כשר הביטחון. אלא שהוא היה במקום הזה עד לפני חצי שנה ופרש מן הממשלה ומן הקבינט מאחר שלא קיבלו את עמדתו המדינית בנוגע לעזה. גם אם ייכנס לאותה נקודה, לא מדובר בשר ביטחון הרוצה או מסוגל לכפות את מדיניותו על ראש הממשלה ועל צמרת צה"ל.
ח"כ בצלאל סמוטריץ' עשוי לדרוש מהלכים מסוימים בהיבט הסיפוח. אך האם מישהו באיחוד מפלגות הימין חושב שיכניס להסכם קואליציוני את כיבוש עזה, ביטול ההתנתקות והחלת ריבונות ישראל תוך החזרת חיילי צה"ל לתוך קן הטרור הזה?
המדיניות הביטחונית של נתניהו עד היום הייתה הכלה והתמודדות מתונה. הוא התנגד להכנסת כוחות קרקעיים לרצועה, ולא שעה לכל קריאות הקרב מן הימין הלאומני. נתניהו המשיך בתקיפות מן האוויר, ללא שינוי הגישה הצבאית-טקטית, אך אמר לכתבים מדיניים כמה פעמים כי הוא מבין שמדיניותו הזו תזכה לביקורת קשה וכי יהיה לה מחיר פוליטי. אולם במהלך מערכת הבחירות נתניהו הצליח לשכנע ציבורים רחבים בישראל שאין דרך אחרת וכי מדיניותו, כולל ההסכמה לאפשר להכניס כסף זר לרצועה והקלות אחרות שחיזקו את חמאס, היא המדיניות הראויה.
יחד עם זאת, התוצאה הפחות מדוברת של מדיניות נתניהו הייתה החלשה משמעותית של הרשות הפלסטינית בראשות אבו מאזן, והמשך ביצור מעמד החמאס ופלגים אחרים בעזה. זו הגישה בשנים האחרונות, והיא חלק ממערכה מדינית לא רשמית שמטרתה היא להפוך את אבו מאזן ללא רלוונטי, ובדך זו לחסל מראש סיכויים למשא-ומתן ולפתרון מדיני בשטחי הרשות הפלסטינית באזור יו"ש.
השאלה היא למשך כמה זמן יצליח נתניהו להמשיך במדיניות הלא-מוצהרת הזו.