מנכ"ל לפ"מ בועז סטמבלר / צילום: יואב דודקביץ, "ידיעות אחרונות"
מינהל הרכש במשרד האוצר הורה לפטר לאלתר 22 נותני שירות בלשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ) המועסקים באמצעות מכרזים של החשב הכללי - כך נודע ל"גלובס". 22 העובדים מהווים כשליש מעובדי לפ"מ.
בין העובדים שמתכוונים לפטר נמנים מנהלי מחלקות התיירות והדיגיטל, עובדים במחלקת רכש המדיה, תקציבאי דיגיטל וגרפיקאים. כך למשל מבקשים במינהל הרכש מלפ"מ לפטר 12 מתוך 14 עובדים במחלקת הדיגיטל וארבעה מתוך שישה עובדים במחלקת התיירות. מדובר בעובדים שחלקם מועסקים בלפ"מ למעלה מ-20 שנה.
נראה כי במינהל הרכש חוששים כי מערכת היחסים עם נותני השירותים הללו - המועסקים בלפ"מ במיקור חוץ, לעתים למשך תקופות ארוכות, מאחר שאין מספיק תקנים של עובדי מדינה בלשכת הפרסום - עלולים לייצר יחסי עובד-מעביד, דבר שהמדינה מנסה להימנע ממנו.
במהלך השנה האחרונה קיימה הנהלת לפ"מ דיונים עם גורמים שונים במשרד האוצר - החשב הכללי, מינהל הרכש ואגף התקציבים - ועם נציבות שירות המדינה ומשרד התרבות והספורט, אליו כפופה לפ"מ, בניסיון למצוא פתרון לבעיה.
מנכ"ל לפ"מ בועז סטמבלר התריע היום (א') בפני גורמים באוצר על פגיעה חמורה בתפקוד לפ"מ באם התוכנית אכן תתממש. המכתב הופנה ליואב הורוביץ, מנכ"ל משרד ראש הממשלה; אשר חיון, מנהל לשכת ראש הממשלה; רוני חזקיהו, החשב הכללי; ושאול מרידור, ראש אגף תקציבים; ובו מתבקשת התערבותם הדחופה.
"החל מ-15 במאי", כותב סטמבלר' "לא תוכל לפ"מ לתפקד באופן שוטף וראוי' וצפויה פגיעה משמעותית ביכולתה להעניק שירות עבור לקוחותיה - משרדי הממשלה, חברות ממשלתיות ותאגידים סטטוטוריים.
"הדבר עלול למנוע הוצאתם לפועל של קמפיינים פרסומיים רבים שנוגעים לביטחון הציבור ובריאותו ומימוש זכויותיו, כדוגמת קמפיינים שפרסמה לפ"מ לאחרונה בנושא עידוד חיסון נגד חצבת, קמפיין התגוננות של פיקוד העורף, חיסכון במים, מיצוי זכויות בביטוח לאומי, למען זכויות ניצולי שואה ועוד".
עוד כותב סטמבלר כי צפויה פגיעה משמעותית בפעילות השיווקית של לפ"מ עבור משרד התיירות דווקא, לאחר שיתוף-פעולה שהוביל לשיאים חסרי תקדים במספר התיירים הנכנסים לישראל. משרד התיירות הוא הלקוח הגדול של לפ"מ ואחראי לכ-60% מהכנסותיה.
מהמכתב עולה כי בחודשים האחרונים התקיים תהליך מואץ של שיחה מול אגף התקציבים במשרד האוצר כדי לייצר שינוי ארגוני. במסגרת השיחות הסכימה לפ"מ לוותר על 22 עובדים חיצוניים תמורת 7 תקנים שתקבל, והניחה על השולחן תוכנית למבנה ארגוני חדש שיתבסס על עובדי מדינה, בתוספת מספר פונקציות אותם תקבל לפ"מ באמצעות מיקור חוץ.
"נכון להיום", כותב סטמבלר, "אגף התקציבים טרם נתן את הסכמתו למתווה או לכל מתווה אחר שיאפשר את המשך העסקת 22 נותני השירותים החיצוניים, ומן העבר השני הורה מינהל הרכש על הוצאת מכתבי פיטורם לנותני השירותים הללו ביום 15.5, כך שהעסקתם תסתיים ב-30.6".
סטמבלר מדגיש כי לפ"מ היא מפעל עסקי של הממשלה לפי חוק יסודות התקציב, והיא אינה מתוקצבת על-ידי משרד האוצר, כך שגם התקציב שיידרש עבור תקנים חדשים ללפ"מ יבוא ממקורותיה שלה ולא מתקציב המדינה.
"אבקש את התערבותך הדחופה על-מנת למנוע את הפגיעה המיותרת בהמשך פעילותה של לפ"מ ואת הנזק שהדבר יגרום למשרדי הממשלה ולציבור כולו", כותב סטמבלר במכתבו.
לפ"מ מספקת שירותי פרסום למשרדי הממשלה ולחברות ממשלתיות. התקציב שלה נגזר מהכסף שמוקצה לה בקמפיינים של חברות אלה. ב-2018 עמד היקף הפעילות של לפ"מ על 680 מיליון שקל.
בעבר ניהלה לפ"מ היקפים קטנים יותר של פעילות. עם השנים התקציב המנוהל באמצעותה גדל, וכן גדלה משמעותית כמות העבודה בגלל כניסת הדיגיטל לעולם השיווק. כמו בעולם המסחרי, כך גם בלפ"מ נדרשו סוגים חדשים של עובדים ובכמות גדולה יותר, אך התקנים לעובדי מדינה שיתנו שירותים אלה לא גדל.
ממשרד האוצר נמסר: "לפני כשנתיים התריעו גורמי המקצוע באגף החשב הכללי בפני לשכת הפרסום הממשלתית אודות הקושי בהמשך הפעלת פעילות הדיגיטל דרך מכרז שירותי המחשוב. הצעות ופתרונות שנידונו, נדחו כל העת על-ידי לפ"מ. עם קבלת הצעת הפתרון של לפ"מ לאחרונה, החלו גורמי האוצר בבדיקה מקצועית של פתרון זה, לצד בחינת חלופות. אנו עומדים בקשר רציף עם הנהלת לפ"מ, ונמשיך לעמוד לרשותם לצורך מציאת פתרון יעיל ואפקטיבי לטובת קבלת שירותי דיגיטל ללפ"מ".