חלל עבודה לחרדים. / צילום: ביזמקס
אחת מתוכניות הדגל של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) בשנים האחרונות נועדה להגדיל את מספר החרדים באקדמיה. בשנים 2017-2012 השקיעה המל"ג בתוכנית כ-600 מיליון שקל, מתוך הקצאה של 1.7 מיליארד שקל עד 2022. התוכנית שנויה במחלוקת כיוון שהיא כוללת לימודים נפרדים לגברים ולנשים, והוגשו נגדה עתירות לבג"ץ.
כעת סופגת התוכנית ביקורת נוקבת גם בדוח מבקר המדינה. למרות הקצאת מאות מיליוני השקלים ונקיטת צעד חריג כמו הפרדת נשים, לפי המסמך לא ננקטים צעדים מקצועיים כדי לוודא את האפקטיביות של התוכנית. כך למשל, למל"ג יש נתונים חלקיים בלבד על מספר הסטודנטים החרדים, שיעור הנשירה, מספר הסטודנטים שקיבלו מלגות ועוד. "זהו אינו ליקוי טכני, אלא מהותי. להיעדרו יש השפעה מהותית על ההחלטות המתקבלות", נכתב בדוח.
בהיעדר נתונים משלהם, במל"ג ובות"ת (הוועדה לתכנון ותקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה) מתבססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ואלו מופיעים גם בדוח המבקר. בשנת תשע"ב היו כ-7,500 סטודנטים חרדים ואילו בתשע"ו כ-11,650, 80% מהיעד שהציבה המל"ג. בשנה שלאחר מכן, תשע"ז, אף נרשמה ירידה במספר הסטודנטים שעמד על כ-11,100. למעשה, גם במל"ג כבר הודו כי לא עמדו ביעדים, בתשובה שהוגשה בינואר לעתירות לבג"ץ.
86% מבוגרי המוסדות להכשרת מורים אינם מועסקים
אם מבחינת מספר הסטודנטים התוכנית לא עומדת בציפיות, לגבי מספר הבוגרים כלל לא נקבע יעד, ובמשרד המבקר העירו למל"ג על כך שלא קיים טיפול בנשירה מהלימודים. "מכל 100 גברים חרדים שיתחילו ללמוד במכינות ימשיכו רק 45 ללימודים אקדמיים, ורק 24 מהם יקבלו תואר (לעומת 47 מכל 100 נשים חרדיות)", נכתב בדוח, "למרות זאת, ועדת ההיגוי, ות"ת ומל"ג לא אספו נתונים על הנשירה (לרבות נתונים מפולחים), לא ניתחו לעומקן את תופעת הנשירה ואת סיבותיה (ובפרט אצל גברים חרדים), לא קבעו יעד של צמצום תופעת הנשירה, לא קיבלו החלטות בנושא ואף לא יישמו פתרונות".
בספטמבר 2016 סיכמה הות"ת עם משרד האוצר על תוכנית המשך לשילוב חרדים, לאחר שהראשונה הסתיימה. במשרד המבקר כותבים כי הות"ת לא עמדה בהסכם הנוגע לתוכנית, שבמסגרתו התחייבה לקדם הקמת מכינה קדם-אקדמאית לגברים עד 2017, להתחיל באיסוף נתונים לגבי שיעור הנשירה ובהתאם לבחון שינוי במודל התקצוב של התוכנית, ולבצע שינוי דיפרנציאלי במלגות, כך שתינתן עדיפות לתחומים מוטי תעסוקה.
לפי הנתונים במסמך, 44% מכלל הבוגרים החרדים בשנים 2017-2012 היו נשים שלמדו הוראה. אלא שבקרב האוכלוסייה החרדית 86% מבוגרי המוסדות להכשרת עובדי הוראה אינם מועסקים במקצוע בתוך שנתיים מסיום הלימודים. לפי נתונים שמסרו נציגי משרד החינוך למשרד מבקר המדינה, מורות חרדיות רבות אינן מועסקות במקצוען. בכל שנה מסיימות את לימודי ההוראה (לא בהכרח אקדמיים) כ-6,500 בוגרות חרדיות, ואילו מערכת החינוך החרדית אינה זקוקה ליותר מ-1,500 מורות.
תגובת המל"ג: "אנו מחויבים להשגת היעדים הנוגעים לשילוב החרדים במערכת ההשכלה הגבוהה, כפי שנקבעו בתכנית הרב-שנתית שעיקרה מבוסס על למידה במסגרות לחרדים הפועלות בסמיכות לקמפוס. לאור העובדה שהגידול במספר הסטודנטים החרדים היה מתון מהצפוי, מל"ג הודיעה על כוונתה לבחון דרכים נוספות להשגת היעד".