בית המשפט העליון / צילום: גיל יוחנן
פסקת ההתגברות היא פשוט חוק רע. בנוסח המוצע האחרון היא מאפשרת פגיעה בכל זכות יסוד ברוב מינימלי של 61 חברי כנסת. כיום מדברים עליה ככלי לחקיקה מחדש של הפטור מגיוס לחרדים, שנפסל על-ידי בג"ץ מחמת היותו חוק מפלה.
אבל פסקת ההתגברות היא הרבה יותר מזה. היא צ'ק פתוח, בלתי מוגבל בזמן, לחוקק כל חוק עתידי בלי שום מגבלות. היא נותנת את הכוח לאסור פתיחת מרכולים בשבת, לאסור גידול או יבוא בשר לא כשר, לאסור הכרה בנישואין אזרחיים שבוצעו בחו"ל, להגדיר בצמצום מיהו יהודי לצורך זכויות חוק השבות. גם אם יישבעו נציגי החרדים שאין בכוונתם לעשות זאת היום, אין דבר שימנע מהם לשנות את דעתם מחר, או בקדנציה הבאה. עבור הציבור החילוני, פסקת ההתגברות היא גט כריתות סופי לזכויותיו.
פסקת ההתגברות המוצעת היא תקדים עולמי. באף מדינה אין פסקה כזו, למעט קנדה. אבל לקנדה יש צ'ארטר זכויות, שאין כדוגמתו אצלנו. מדינת ישראל מבקשת היום להיות המדינה היחידה בעולם שאין בה חוקה, אבל קובעת מנגנון להתגברות על הזכויות החוקתיות המעטות שהוכרו בה. יתרה מזאת, פסקת ההתגברות הקנדית לא חלה על כל הזכויות החוקתיות, והחקיקה מכוחה תמיד מוגבלת בזמן. בישראל המחוקקים מנסים לוותר על משוכות אלה.
פסקת ההתגברות היא ירייה ברגל. משפטנים שמייצגים בפני בג"ץ יודעים את האמת: בג"ץ הוא בית משפט מתון ואחראי, שבדרך-כלל נותן גיבוי לממשלה. פסק דין הדוחה עתירה, מעניק לממשלה "הכשר בג"ץ".
בג"ץ אישר את פינוי חאן אל-אחמר, את מדיניות הסיכול הממוקד ואת בניית גדר ההפרדה. הממשלה היא זו שבוחרת פעמים רבות שלא למצות את המרחב המבצעי שבית המשפט דווקא הכשיר. ברור לכל שפסקת ההתגברות מבטלת את הכשר הבג"ץ.
בית משפט מאוים, מקוצץ כנפיים, מושפל עד עפר, שפסיקותיו ניתנות לביטול ברוב פרלמנטרי מינימלי, לא יכול לספק הכשר לפעולות הממשלה המהלכת עליו אימים.
כולנו זקוקים לבתי משפט חזקים ועצמאיים. למדינה יש כוח עצום. היא, למשל, המאשימה בכל המשפטים הפליליים. היא תובעת או נתבעת באלפי תיקים אזרחיים. בתי המשפט נוסדו, בין היתר, כדי למתן את כוחה של המדינה ולהגן עלינו, האזרחים, מפניה.
אנו זקוקים לבתי משפט חזקים כדי שיגנו עלינו מפני מעצר-שווא, גביית מסים מופרזת, הפקעת רכוש וסתם ביורוקרטיה. כל אדם נזקק לעתים לעזרת בתי המשפט. אפילו ראש הממשלה מצא עצמו לאחרונה עותר לבג"ץ פעמיים.
בתי משפט חלשים הם חלומם של הפוליטיקאים. אם תחוקק פסקת ההתגברות, ובתי המשפט יוכפפו לפוליטיקאים, הזוכים הגדולים יהיו הטייקונים, הלוביסטים ותאגידי הענק. הם אלה שיודעים להגיע אל הפוליטיקאים. הם מממנים אותם בבחירות. הם יגבו את התמורה בחקיקה מיטיבה. האדם הקטן, כידוע, משעמם את המנהיגים. אליו לא יהיה מי שיקשיב, ובתי המשפט לא יוכלו להגן עליו מכוח החקיקה הבלתי מוגבל של הפוליטיקאים.
לא תמיד פסיקת בתי המשפט נעימה לנו. הפסד משפטי תמיד מתסכל, אבל חובה עלינו לכבד את פסיקת בתי המשפט. עיקרון היסוד של כל שיטה משפטית הוא שלא עוקפים ולא מתגברים על פסק דין סופי.
נכון שבדמוקרטיה הרוב שולט, אבל הרוב החזק של היום הוא המיעוט החלש של מחר. זכויות היסוד - הזכות לחיים, לחירות, לשוויון, לחופש ביטוי - לא שייכות לשום צד פוליטי, והן לא מוגבלות בזמן. כל אחד מאיתנו, אנשי הרוב של היום ואנשי הרוב של מחר, טוב יעשה אם ישמור מכל משמר על זכויותינו הבסיסיות ועל בתי המשפט המגנים על כולנו.
הכותב ההוא שותף במשרד מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות' ומתמודד בבחירות ללשכת עורכי הדין מחוז תל-אביב