בהלת החצבת העלתה (שוב) על סדר היום את נחיצותם של חיסונים. נושא זה הוא לא רק נחלתם של הורים לתינוקות רכים, אלא נוגע לכולנו. מי שמשפיעה במידה רבה על נושא החיסונים היא פרופ' סיגל סדצקי יעקבסון, מומחית בבריאות הציבור ובאפידמיולוגיה, שהיא ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות.
לכתבות נוספות בפרויקט:
● האיש שאחראי על הדמוקרטיה: "מקצוע האזרחות צריך להיות יותר משמעותי"
● האיש שאחראי על "תותח הרמדאן": הפיצוץ שמסמן שהצום היומי הסתיים
● האיש שמנהל את חשבון העו"ש של המדינה: איפה הכסף? במערכת המרכב"ה של האוצר
● האיש שאחראי על ההיסטוריה הישראלית: יש דברים שעלולים לא להיחשף לעולמים
● האיש עם האצבע על השאלטר: "אין מפסק אחד לכל קווי החשמל"
את האחראית על החיסונים במדינת ישראל?
"אני לא יכולה להגיד שאני האחראית. יש צוות מאוד גדול מומחים. בכל מקרה, נכנסתי לתפקיד רק לפני חודשיים וחצי. עבדתי במשך הרבה שנים במכון גרטנר בתל השומר (מכון מחקר לאומי לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות, ש.ד) עסקתי גם במחקר וגם בקביעת מדיניות בריאות כמומחית בבריאות הציבור, בעיקר בתחום הקרינה ובתחום בסרטן. ייעצתי למשרד בתחומי בריאות בהרבה תחומים שקשורים למדיניות בריאות. בשנה האחרונה, לפני התפקיד הזה, נשלחתי על ידי משרד הבריאות לשנה בארגון הבריאות העולמי. שם שמשתי כמדענית בכירה. לפני חודשיים וחצי הגעתי לתפקיד המאתגר והכל כך חשוב הזה. מגוון התחומים בו רחב - חיסונים, טיפות חלב, רפואה מונעת, מעבדות, סביבה, איכות אוויר ומים, תזונה ועוד. בריאות בכל גיל ובכל שלב כשהדגש הוא על מניעה. לכן, חיסונים זה חלק מהמניעה הראשונית. זו הדרך הטובה ביותר למנוע מחלות זיהומיות. היום התחום הזה התפשט למניעה של סוגי סרטן מסוימים - סרטן כבד, סרטן צוואר הרחם. זו הדרך הכי נכונה בריאותית - לא להגיע בכלל למצב של חולי. לחיסונים יש גם כוח מופלא שמאפשר להם לעיתים להכחיד מחלות".
היום מתברר שאת החצבת לא הצלחנו להכחיד.
"היינו בדרך לצמצום בכוונה ולהכחיד בשלב כלשהו. קביעת החיסונים זה תהליך שעוסקים בו הרבה אנשים וועדות מקצועיות. פרופ' שמואל רשפון עומד בראש הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות. אני מקבלת את ההמלצות ומתרגמת אותן להחלטה. כשאנחנו חשים שנותרו שאלות, אנחנו פונים אליהם. במשרד הבריאות עצמו נמצאת ד"ר אמיליה אניס, שהיא מנהלת האגף לאפידמיולוגיה, ממנו יוצאות ההנחיות לחיסונים והניטור של מצב התחלואה. כמובן שיש עוד אנשי צוות מוכשרים".
את זו שמחליטה לאיזה זן של שפעת נתחסן?
"השפעת היא דוגמה מצוינת למשהו שהוא לא קביעה ישראלית אלא בינלאומי. בנוגע לשפעת ובכלל - יש היוועצות עם גופי ידע בינלאומיים ועם ארגון הבריאות העולמי. הרי לבריאות ולמחלות זיהומיות אין גבולות, לא פוליטיים ולא גיאוגרפיים. התיירות הגדולה וההגירה המודרנית מאפשרות למחלות לעבור ביתר קלות".
איך מתמודדים עם מי שמתנגד לחיסונים?
"לא כל הלא מתחסנים הם בהכרח מתנגדי חיסונים ולכן התמונה מורכבת. יש לנו כמה טקטיקות. במקרה של מאחרי חיסון למשל, כאלה שהם לא מתנגדים, אבל גם לא מקפידים לחסן בזמן את ילדיהם, בשל הסיכון שהדבר יכול לגרום לחשיפה למחלות, אחת האסטרטגיות היא להיות אקטיביים ולפנות אליהם. יש גם את המתנגדים הקיצוניים וזו באמת בעיה גדולה, זה גרעין שיש לטפל בו. אין חוק שמחייב מתן חיסונים. בריאות הציבור זה איזון אינטרסים - זכויות הפרט מול זכויות הכלל. אם מגיעים למסקנה שיש סכנה ברורה ומיידית לבריאות הציבור - מותר לנו לנקוט בהרבה מאוד צעדים, גם קיצוניים, אבל צריך תמיד לאזן את זה עם שיקולים חוקיים ואתיים. זו משימה לא פשוטה".