בניית נקודת המפגש בהדר יוסף / צילום: באדיבות הדס יונס
בשכונת הדר יוסף בתל-אביב הוקמה בשנה האחרונה פינת מפגש ופעילות ששדרגה את חיי הקהילה של תושבי השכונה. הייחוד של המיזם הוא בהיותו יוזמה של תושבים שמימושה התאפשר באמצעות צ'ק שנתנה עיריית תל-אביב לתושבים. קוראים למיזם הזה "לאהוב ת'רחוב" והוא נוגע באחת הסוגיות המשמעותיות שהופכות עיר לחכמה באמת: עיר שמאפשרת לתושבים לממש את הרעיונות שלהם, כולל מתן תקציב בכסף אמיתי, ולא רק אוזן קשבת, הנהונים מנפנפים או תחלופת מיילים מעייפת.
לכתבות נוספות בפרויקט:
● איך משאירים כסף בתוך העיר? בירושלים גורמים למוסדות גדולים לרכוש מעסקים קטנים
● תושבי אילת מייצרים את החשמל שלהם בעצמם ועוזרים לעיר להפוך ל-100% סולארית
● החקלאים המפתיעים של גדרה: חלקת הירקות של הפנסיונרים האתיופים
● תל-אביב? ברלין? תנועת תרבות רוצה להפוך את עפולה לאבן שואבת לאמנים
● מוזיאון מורשת לעדה האחמדית צפוי לקום בשכונת כבאביר בחיפה
● חינוך מעורר השראה: בית הספר בערד שהפיק הצגה דו-לשונית עם התלמידים הבדואים
"ראינו את הפרסומת של פרויקט ‘לאהוב ת'רחוב' והגשנו את הרעיון שלנו", מספרת הדס יונס, תושבת הדר יוסף, שהובילה להקמת פינת המפגש בשכונה. "הדר יוסף היא שכונה מאוד קהילתית. יש פה מרכז מסחרי ומאחורי הפיצה יש אזור ירוק מהמם, גדול ומוצל. יש שם משהו מצד אחד אינטימי ומצד שני רחב ידיים. חשבנו על פרויקט שיהיה נעים לעין וגם יפתח את חיי הקהילה".
התקציב למיזם שהקצתה העירייה עמד על עשרת אלפים שקל. ביחד עם תושבת נוספת בשכונה, תמר בר־און, החלה יונס בבחינת העלויות. "החלטנו לבנות דק עץ באזור הדשא כדי לשדרג את נקודת המפגש ולהתחבר למבנה של מקלט עירוני. עשינו משא ומתן על העץ, קנינו מברשות וביום שישי אחד הזמנו את כל השכונה לנקות ולצבוע. מכיוון שהתקציב דל יחסית, לא יכולנו לקחת חברה שבונה דקים אלא נעזרנו בחבר'ה רציניים שיודעים לבנות והנחו אותנו מה לעשות".
כעשרה תושבים, ילדים ומבוגרים, בנו את נקודת המפגש. "לאחר מכן עשינו יום שתילה ושתלנו סביבה שתילים שהעירייה סיפקה וסידרה להם השקיה. לאחר שהקמנו את המקום, עשינו בו אירועים שונים: קבלת שבת, הקרנות של סרטים, אירוע נגינה ושירה של תושבים, ימי הולדת לילדי השכונה ועוד. למקום קוראים "הדק בגינת לודג'".
את התקציב העבירה העירייה בשתי פעימות: בהתחלה נתנה 5,000 שקל, ו־5,000 נוספים ניתנו מול קבלות שהציגה יונס. זאת הפעם הראשונה שיונס יוזמת מהלך קהילתי מהסוג הזה. ביומיום היא עובדת בחברת פינטק ולא עסוקה בנושאים חברתיים או עירוניים. בשכונה היא מתגוררת פחות משלוש שנים, והיא אם לשלושה ילדים. "ברגע שאת מעורבת במיזם כזה, את באופן טבעי מתחברת למקום. הילדים שלי היו פעילים בכל התהליך וזה תורם לתחושת הביתיות. זה גורם לך להבין שיש מקום לעשייה, ויש לנו התושבים כוח לשפר את הסביבה שלנו".
רונית פרבר, מנהלת מנהל קהילה בעירייה, מדווחת שלפרויקט "לאהוב ת'רחוב" הגיעו רעיונות מגוונים מצד התושבים, שגם יושמו. בין השאר, בשכונת שפירא נצבע מסלול לגן הילדים, ובכרם התימנים התושבים יזמו שיפוץ גינה קהילתית ופרויקט הלבשת עצים בסריגה אמנותית שהובל על-ידי קבוצת נשים. "מעניין שרוב היזמות באה מנשים, אם כי יש גם יזמות בגיל השלישי ושם רואים מעורבות גם של גברים", מדווחת פרבר.
מנהל הקהילה בעיריית תל-אביב הוקם לפני שנתיים וחצי. "ידוע שהעיר תל-אביב יפו היא עיר חכמה וטכנולוגית עם קבלות ותעודות, אבל חשוב לעיר לשים דגש גם על הרגש והאנושיות", מסבירה פרבר. "מנהל קהילה הוא חתיכת ארגון, שעובד בארבעה אגפים גיאוגרפיים: צפון, דרום, מרכז ויפו. מה שחדשני במיזם הזה הוא שהעירייה נתנה לתושבים תקציב לממש את הרעיונות ולא לקחנו בעלות על הרעיונות".
חשיבה קהילתית נוספת בעיריית תל-אביב מכונה "אורבן 95" ועוסקת בתכנון העיר מגובה 95 ס"מ, כלומר מגיל לידה ועד גיל שלוש. "יצרנו את המחסן של מישה ושל פולה שעונים על יוקר המחיה וגם על העובדה שהבתים בתל-אביב קטנים. אלה מחסני צעצועים שבהם אפשר לתת תעודה ולקבל בימבה, דלי עם כף או כל צעצוע אחר וללכת איתו לגינה הציבורית. פתחנו גם מחסן גרוטאות עבור הילדים ובו בנינו ארגז חול, שכן ידוע שילדים מפתחים את המוח באמצעות גירויים של מגע עם גרוטאות".