צפון אמריקה בסטיישן / צילום: אלבום פרטי
מדיסנילנד, המקום המאושר ביותר בעולם, נסענו לשבת קצת על המים במקום המעושר ביותר בעולם. אחרי 26 דקות של סרטון הדרכה, 37 דקות של סיור מודרך וחתימה באפסנאות של “קרוז אמריקה" על שש צלחות, שש כוסות, שישה כיסאות פיקניק וצינור אחד לפינוי עצמי של מלא צרכים, נכנסנו לביתנו החדש למאה וארבעה הימים הקרובים: קופסת פח על גלגלים באורך 13 מטרים העונה לשם ג’רי. כן, זה השם שנתנו הבנות לקרוואן החדש שלנו.
כיאה לקמפיונרים בדם, את הלילה הראשון עם הקרוואן העברנו בחניון של הקניון בפאלו אלטו. אין כמו טבע עירוני מהמם בדמות גינון מוקפד של ערוגות הפרחים במול שבו צוקרברג עושה שופינג. אחרי שהחנינו את המפלצת והורדנו עוגן, עטינו את מיטב מחלצותינו (כלומר, אותם הבגדים שאנחנו ממחזרים בתדירות של אחת לארבעה ימים) ויצאנו לארוחת ערב עם נפולת של נמושות שעושות חיל בסיליקון. לתפארת מדינת ישראל.
שעה ארוכה התמרמרנו כמה החיים בישראל קשים, תוך כדי בליסת לינגוויני ברוטב כמהין ויין לבן. משגמרנו לקטר על מות הדמוקרטיה היחידה, עברנו לשמוע על החיים בערש התרבות של ימינו: 97,939 דולר משכורת חודשית ממוצעת, שתי מיילדות על כל יולדת, 12 ילדים בכיתה, אבל כל שבועיים ילד קופץ אל מותו מתחת לגלגלי הרכבת שעוברת במהירות בתוך העיר. כל-כך יפה בסן פרנסיסקו על המים, שפתאום אני רוצה הביתה חזרה אל הביצה.
הודים, סינים, היספנים או ישראלים - רב-תרבותיות מרשימה יש בפאלו אלטו, אבל כולם בעצם עשויים מאותו הדבר: החומר הזה שגורם לאנשים לחשוב קודם כול איך עושים יותר כסף.
ויש בחומר הזה משהו ממכר, הבנתי, כשבבוקרו של היום השני, בעודנו נוסעים עם ג’רי נתקלנו בשלט: אמץ רחוב. לפייסבוק יש די והותר כסף לאמץ מלא רחובות, וכך מצאנו עצמנו מזדחלים בפקק עצום באווניו פייסבוק. אולי הם יצרו את התנ"ך של ימינו, אבל את הצורך הבסיסי לנוע ממקום למקום במהירות האפשרית - הם רחוקים מלפתור.
חתכנו אל מחוץ לכרך, לכיוון נאפה וואלי. יין ישמח לבב אנוש, ובלבד שלאנוש יש לא מעט דולצ’ים: כבר ביקב הראשון התברר שרק כדי לעלות ברכבל כדי לגרגר מעט זינפנדל צריך לשלם 35 דולר לראש.
אז בלענו את הרוק ואמרנו שהיין ב"קוסטקו" (ה"אושר עד" של האמריקאים) בטח לא פחות טוב. שעתיים מאוחר יותר ושתי עגלות ענק מפוצצות, העמסנו על ג’רי את כל טוב הארץ ונסענו לתור אחר חניון לילה למפלצות מסוגו.
תנו לי חתיכת תבור, תנו לי חתיכת כינרת, ואני מרגיש רחוק. שני לילות העברנו למרגלות אגם בריוסה ששוכן בינות יקבים להרים מורמים, שבסיומם החלטנו להישאר לעוד שני לילות. ועוד אחד. בקיצור עוד לא ברור מתי והאם בכלל נעזוב כאן.
בעוד בארץ שרקו הצפירות והאזעקות, אנחנו היינו בתוך חלום. כל-כך יפה בסן פרנסיסקו על המים: ברווזים באגם ועל המנגל, מדורות אל תוך הלילה הקפוא והרבה זמן משפחתי לא רגוע. אומנם השלישית הייתה עסוקה בעיקר בכמות האחוזים שנותרו באייפד בגלל היעדר החיבור לחשמל, והשנייה הייתה עסוקה בעיקר בעצמה, אבל בגדול אפשר לומר שאלו היו הימים הנהדרים ביותר בטיול עד כה. אני אוהב להתאהב בנאפה וואלי, קטנה, חמה ונהדרת.
המדד השבועי
טמפרטורה: 8 מעלות בלילה, 22 ביום
לילה בחניון קרוואנים: 80-40 דולר
שכירת קרוואן ליום: 115 דולר
דלק לקרוואן ליום: 30 דולר
שעת גנרטור של הקרוואן: 3.5 דולרים
ביטוח כולל כיסוי השתתפות עצמית לכל התקופה: 300 דולר
גודל הקרוואן: 13 מ' אורך, 3.7 מ' גובה
דברים לדעת 1
בשיאו של המשבר הכלכלי הגדול שפקד את ארה"ב ב־1929, החליטה סן פרנסיסקו לבנות פרויקט ענק: גשר הזהב. עלות הפרויקט הייתה כחצי מיליארד דולר. כיום הגשר והפארק הם האתרים המתוירים ביותר בעיר
דברים לדעת 2
חניוני קרוואנים בארה"ב נפוצים ומסודרים. כדי להשיג מקום בחניונים מבוקשים צריך להזמין חודשים ארוכים מראש