חייל בהאקתון צהלי/ צילום : רויטרס Amir Cohen
המחסור בעובדים מוכשרים בהייטק הוא אחד הנושאים הבולטים שמטרידים את התעשייה בשנים האחרונות. הכסף הרב שזורם לתעשיית הטכנולוגיה והתחרות הקשה על מהנדסים ומומחים מובילים למשרות לא-מאוישות ולמשכורות עתק שהולכות וגדלות משנה לשנה. חברות רבות מחפשות פתרונות חלופיים, החל מיבוא מומחים מחו"ל וכלה בהעברת הפיתוח אל מחוץ לישראל.
מי שאינן יכולות לנקוט צעדים כאלה, ולכן סובלות מאוד מהתחרות הזאת, אלו היחידות הטכנולוגיות של צה"ל. התחרות מול השוק האזרחי אינה חדשה עבורן, אך הגאות שתעשיית ההייטק נהנית ממנה בשנים האחרונות החריפה את הבעיה, והכריחה את הצבא לגבש מודלים חלופיים, שונים מהגישה הצה"לית המקובעת. החיבור הבלתי אמצעי בין אנשים שמשרתים ביחידות הטכנולוגיות לבין יוצאי היחידות הללו, שמנצלים את יכולותיהם באזרחות, הופך את משימת שימור האנשים בצבא לעוד יותר מורכבת.
באותה מידה שליוצאי 8200 ויחידות טכנולוגיות מסווגות קל למצוא עבודה לאחר השחרור, כך מאתגר לחברת הייטק נתונה לגייס אותם. לכל חברה קשה להבטיח שבוגר יחידה מבוקשת ירצה לעבוד דווקא אצלה, משום שבשליחת הודעה אחת הוא מסוגל למצוא עבודה בחברה מבוקשת אחרת, ובשכר גבוה לא פחות. הפתרון? לפנות אל המועמד - אזרח או חייל - עוד לפני שהוא בעצמו יודע שהוא מחפש עבודה.
לחיילים המשרתים בצבא ולא חתמו קבע יש תאריך שחרור מוגדר. המשמעות היא שגורמים בעלי היכרות עם היחידות יכולים לדעת מתי לפנות אליהם כדי לשכנע אותם לעבוד בחברה אחת ולא אחרת, ובשנים האחרונות המגייסים פונים יותר ויותר מוקדם. "אם אתה מגיע למישהו כשהוא משתחרר, הוא כבר חתום איפשהו. אני כבר למדתי להרים טלפון חצי שנה לפני תאריך השחרור", אומר דוראל ישי, מנכ"ל ושותף מייסד של AnyApp. החברה, העוסקת בפתרונות תוכנה וליווי עסקי לסטארט-אפים, הוקמה בידי שלושה יוצאי יחידות טכנולוגיות ומגייסת לשורותיה בוגרי יחידות כאלה.
חייל המילואים גייס עובדים וסולק
כמו במקרה של גיוס מועמדים אשר כבר עובדים במקום אחר, גם בגיוס משתחררים להייטק השיטה מבוססת על "סורסינג", "סקאוטינג" וציד ראשים. סורסינג הוא ניהול מקורות המידע: מעקב אחר היחידות השונות, ההתאמה המשוערת של אנשיהן לתפקידים בחברה, והדרך היעילה ביותר לתקשר עם אותם אנשים. סקאוטינג הוא כבר איתור המועמדים ברמת הפרט: מי מתאים יותר, מי פחות, איזה ידע ויכולות אישיות מביא כל אחד. ואז מגיע ציד הראשים: פנייה אקטיבית למועמדים וניסיון לשכנע שכדאי להם לעזוב את שירות הקבע ולוותר על כל הצעה אחרת, באמצעות הבטחות לתנאים טובים יותר, תפקיד מעניין יותר או אפשרויות קידום עתידיות.
בניגוד לדברים שאומר דוראל ישי, גורמים אחרים שדיברנו עמם הדגישו שהם לא פונים לאנשים שעדיין משרתים בצבא, אך מודים כי היכרות עם היחידות מעניקה יתרון משמעותי בגיוס עובדים. "יש לנו יחידת איתור שנקראת 'היחידה' ומורכבת מעובדות שהיו מאתרות ב-8200", מספר יניב בן ישי, סמנכ"ל שיווק בקבוצתSQlink , המעסיקה עובדי הייטק ו-IT עבור חברות אחרות. "הן מחוברות מאוד לקהילה של החיילים והמשתחררים הטריים ולקבוצות הווטסאפ, ומביאות 'לידים' שמגיעים אליהן מקשרים אישיים. הכל עובד בשיטת חבר מביא חבר, כי החבר'ה האלה מאוד סודיים ובדרך כלל סומכים רק על החברים שלהם". גם הוא מעיד ש"תהליך הגיוס של היחידות הטכנולוגיות מתחיל מאוד מוקדם - אנחנו פונים אליהם חצי שנה קודם, ולא רק אנחנו, אלא כולם".
דרך גיוס רשמית פחות ושנויה יותר במחלוקת היא באמצעות חיילי מילואים, שבימי המילואים שלהם נחשפים לחיילי היחידה הנוכחיים ולרמתם המקצועית. גורמים בתעשייה סיפרו לנו על יזמים שנוקטים בפרקטיקה הזאת, ואפילו על מקרה שאירע באחת היחידות הטכנולוגיות המובילות בצה"ל, שבו חייל מילואים סולק מהיחידה לאחר שניצל את השירות כדי לגייס עובדים פוטנציאליים.
מנכ"ל בחברת סייבר שביקש לא להזדהות בשמו בכתבה, סיפר שכאשר מנהל בוגר יחידה טכנולוגית מתחיל לבנות צוות עובדים בחברה, הצעד הראשון שנהוג בתעשייה הוא שליחת הודעות לכל המפקדים שעדיין משרתים ביחידות. לדבריו, כל מנהל מקושר יכול לבקש מהמפקדים שעדיין משרתים גישה לרשימות של חיילים שמשרתים ביחידה כלשהי ונמצאים לקראת שחרור. המפקדים מצדם נותנים את הרשימות כטובה חברית, ויודעים שיקבלו טובה דומה בעתיד בעצמם. כל תהליך קבלת השמות, וסינון המועמדים לפי המלצות המבוססות על היכרות אישית, נעשה באופן מיידי, באמצעות שליחת כמה הודעות ווטסאפ.
כדי לשריין את המועמדים מראש, נוקטים בחברות פרקטיקה מקובלת בשוק האזרחי - הבטחת מענק חתימה. "חלק מהחברות מנסות לשריין מועמדים עם מענק חתימה של עשרות אלפי שקלים לאחר השחרור", מספר בן ישי. 7% מהחברות שעובדות עם SQlink, לדבריו, מציעות מענקי חתימה, לרוב בגובה השכר הראשון.
גורמים אחרים ששוחחנו איתם מספרים על תופעה קיצונית יותר, אך מצומצמת יחסית: תשלום מענקים לחיילי קבע תמורת הפרת החוזה עם צה"ל ומעבר לעבודה בשוק הפרטי. הפרת החוזה כוללת פעמים רבות תשלום קנס לצה"ל בגובה המענק שניתן בעת החתימה על שירות קבע, והוא בדרך כלל נמוך בהרבה מהמענקים המוצעים בשוק האזרחי. עם זאת, המקרים של גיוס מועמדים שחתמו קבע אינם נפוצים.
בוא לארוחת צהריים עם הצוות ותחתום
נתוני חברת ההשמה GotFriends שבבעלות SQlink מצביעים על עליית מדרגה שחלה בשנים האחרונות בתחרות על העובדים יוצאי היחידות המבוקשות. לפי מדגם של אלפי משרות, הביקוש לבוגרי 8200 בשנים 2017-18 עלה ב-24% ביחס לשנים 2015-16. לפי נתוני חברת ההשמה הטכנולוגית woo.io, מפרסמי משרות הייטק מתעניינים במחפשי עבודה בוגרי יחידות טכנולוגיות בשיעור הגבוה ב-30% מהעניין שהם מביעים בבעלי נסיון אזרחי דומה. בוגרי העבודה גם מוצאים עבודה מהר יותר, בפער של 20%.
כמובן, לא כל בוגרי היחידות מבוקשים באותה המידה. הטייטל "בוגר 8200" אמנם יקנה יתרון ברור בשוק העבודה למחזיקים בו, וכן שכר התחלתי של 20 אלף שקל ומעלה, אך בוגרי מסלול גאמ"א-סייבר של חיל המודיעין מבוקשים עוד יותר. לדברי גורמים בתעשייה, שכרם ההתחלתי של בוגרי תת-המסלולים המבוקשים ביותר וגם המסווגים ביותר, יכול להגיע ל-50 אלף שקל ואף מעבר לכך. מועמדים שמוצע להם שכר כזה הם לרוב קצינים המשתחררים משירות של 9-7 שנים, בתפקידים של חוקרי חולשות סייבר או אנליסטים.
"נכנסו לפה חברות בינלאומיות שהעלו את הרף של המשכורות", אומר זיו בן חמו, מנכ"ל ובעלים של חברת הצבה - ארגון בוגרי היחידות הטכנולוגיות. "היום לא רק אמזון מציעה מענק חתימה, הרבה חברות עושות זאת. דווקא התהליכים מול חברות גדולות כמו מיקרוסופט, אפל ואמזון יכולים לקחת הרבה זמן מכל מיני סיבות, ובמקרים רבים הם יכולים לפספס מועמדים בגלל זה".
בחברות זריזות, אומר בן חמו, "בדרך כלל שולחים למועמדים איזשהו מבחן בית, ובשני מפגשים סוגרים הכל. קודם מגיעים לראיון טכנולוגי עם ראש צוות, ואחרי זה ראיון עם מנהלת משאבי אנוש, ואז המועמד כבר מקבל חוזה. ויש גם הרבה מקרים שבהם עושים את זה ביום אחד: מזמינים את המועמד לצהריים עם הצוות, הוא מרגיש כבר איך זה להיות בתוך החברה, ובסוף היום חותמים. החברות עושות הרבה מאמצים כדי לגרום לאנשים להגיע אליהן: כשמועמד אומר שהוא לא רוצה להגיע לראיון בתל אביב עם אוטו בגלל ענייני חניה, יכולים לשלוח לו מונית".
הצבה הוקמה לפני כ-5 שנים על ידי בוגרי יחידות טכנולוגיות, ומוכרת בשוק כחברה המעורה ביחידות הללו ומכירה מועמדים הנמצאים לקראת שחרור. לדברי בן חמו, בין יתר פעילויותיה, החברה מסייעת לאלפי בוגרים מדי שנה למצוא עבודה, לוקחת חלק בארגון כנסי משתחררים, ולמרות התחרות בין השוק הצבאי לאזרחי - פועלת מצד אחד בשיתוף פעולה עם המערכת הביטחונית, ומצד שני מול מאות סטארט-אפים, חברות-רב לאומיות וקרנות הון סיכון. כמובן, חברות השמה לא פועלות בחינם: החברות לרוב משלמות להן עמלת השמה עבור כל עובד שמגיע דרכן, בגובה המשכורת הראשונה שלו. בנוסף, חלק מחברות ההייטק נוהגות לשלם מענק למי שיסייע למציאת עובד בשיטת חבר מביא חבר, לרוב גם כן בגובה המשכורת הראשונה.
יוסי מלמד, יו"ר עמותת הבוגרים של יחידת ממר"ם, מספר כי נתקל בהתנגדות מצד המערכת הצבאית לפעילות העמותה ולתוכניותיה לערוך כנס לחיילים העומדים לקראת שחרור מהמסלול. הוא סבור שההתנגדות נבעה מתוך חששות הצבא להפסיד במלחמה על כוח האדם, ולא מקבל את השיקול הזה: "החשש משיתוף פעולה עם העמותה, כי אולי בכנס נייצר אופציות תעסוקה, הוא מגוחך. השנה הצלחנו לשבור את התפיסה הזו ולקיים את הכנס בהשתתפות אלוף משנה מיחידת לוטם שהגיע לברך את הבוגרים. המשתחררים עבדו קשה מאוד במשך שש שנים, מגיע להם שיתנו להם לעשות את הצעד הראשון באזרחות ברגל ימין. צריך לזכור שהם המילואימניקים של המחר".
צה"ל מגמיש תנאים - אך מאריך את הקבע
גם אם הצבא גילה לבסוף גמישות בנוגע לעמותת בוגרי ממר"ם, הוא עדיין מעוניין לשמר את הכישרונות בשורותיו ולהגביל את הגישה שלהם לשוק הפרטי. "החיילים שאני מכוון אליהם נמצאים בתוך היחידות הטכנולוגיות, בתתי-יחידות היותר מסווגות", אומר דוראל ישי, "במקומות הללו, לחיילים אסור לנהל משא ומתן כשהם עוד בתוך הצבא. הדבר היחיד שאני יכול לעשות איתם זה ליצור איתם מערכת אמון, ולא לשבת ולדבר על שכר ועל מענקים". עם זאת, המגבלות חלות על החיילים עצמם: חברות ההייטק וההשמה אינן מחויבות להן, ועשויות להציע לחיילים תנאים ומענקים שאין להם תחרות במערכת הצבאית.
לאורך השנים הצבא מפתח שיטות לנסות ולהתחרות בתנאים הללו. הוא עושה זאת באמצעות מענקים למאריכי שירות הקבע, שיכולים להביא את משכורות המשרתים ליותר מ-10,000 שקל בחודש - רחוק מהתנאים באזרחות, אבל טוב בהרבה מהתנאים המקובלים בצה"ל מחוץ לקצונה הבכירה. בנוסף מוצעות הזדמנויות ללימודים אקדמיים במהלך השירות, בארץ או בחו"ל, על חשבון הצבא (בעיקר בתחומי הסייבר ומדעי הנתונים), וכן "תוכנית הקפסולות" - שמאפשרת לבוגרי יחידות סייבר וטכנולוגיה לצאת ולעבוד למשך שנתיים בחברה אזרחית, לפני שיחזרו לשירות קבע בצבא. כאשר חיילים שהצבא מעוניין במיוחד לשמר מקבלים הצעה מהתעשייה, מנסים לתפור להם חבילת אטרקטיבית כדי לשמר אותם, כמובן עם הכלים המוגבלים שעומדים לרשות צה"ל.
גורמים איתם שוחחנו מספרים כי לפנים משורת הדין, הצבא מגמיש את התנאים ומאפשר יותר ויותר חופש ושכר מוגדל לחותמים קבע. כך למשל, אדם ששירת בתפקיד ביחידה טכנולוגית, וביקש להישאר בעילום שם, סיפר כי בשנים האחרונות הצבא מגלה גמישות בבחירת מקצועות הלימוד, ומאפשר למשרתים ביחידה ללמוד על חשבונו גם תארים שאינם בעלי קשר ישיר לתחום עיסוקם. שיטה נוספת היא שכירת עובדים כיועצים לצבא או כאזרחים עובדי צה"ל, ולא בשירות קבע. כך, לדברי מספר מקורות, מסוגל צה"ל להעסיק את העובדים במשכורות מעט יותר תחרותיות, המגיעות גם ל-20 אלף שקל ויותר. המשכורות הללו מגיעות מתקציבי משרד הביטחון, ולכן אינן בגדר מידע פומבי.
גם האווירה במהלך השירות היא כלי של צה"ל בשימור כוח אדם. "ביחידות הטכנולוגיות החיילים מרגישים יותר כעובדי הייטק מאשר כחיילים בצבא", אומר בן חמו. ואכן, צה"ל וגופי הביטחון השונים עובדים רבות כדי לייצר תדמית תקשורתית של מקום עבודה צעיר ודינמי, עם אפשרויות קידום ואתגר אינטלקטואלי - ממש כמו סטארט-אפ. הדוגמה המוכרת ביותר היא כמובן 8200, אך האופי הסטארט-אפיסטי של השירות בתפקידים טכנולוגיים הוא חלק מהותי בגיוס כוח אדם לכוחות הבטחון, אפילו בשב"כ.
למרות זאת, בן חמו סבור כי "מי שנשאר בצבא אלה אנשים שבאמת חשובות להם הציונות והפטריוטיות, ולאו דווקא השכר הגבוה". לדבריו, "יש תוכנית מענקים ותכנית עידוד ללימודים, אבל אם מישהו השתחרר הוא יכול לקבל בחוץ 30 אלף שקל, ובצבא, עם המענק, הוא יקבל עשרת אלפים שקלים. הצבא הבין שהתנאים הכספיים לבוגרים הטכנולוגיים בחוץ גבוהים משמעותית מאלה שהוא מסוגל לתת, ומכך נובעים הניסיונות להשאיר אותם בדרכים יצירתיות, כמו יציאה ללימודים". מצד שני, הוא אומר, הצבא מנסה "לשריין" את משרתי הקבע באמצעות החתמתם לתקופה ארוכה יותר: "הרוב המוחלט של התפקידים הטכנולוגיים מחייב חתימת קבע לתקופה אשר התארכה בשנים האחרונות לשנתיים וחצי".