גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשהמטרייה האמריקאית תתחיל להתקפל: מה יקרה ביום שארה"ב תחליט להפסיק להגן על הדמוקרטיה

כמעט 75 שנה לאחר מלה"ע השנייה, ההסכמה הרחבה, שהנחתה את גישת ארה"ב אל העולם החיצון, מועמדת בספק ● האליטות, שהגנו על חזון אמריקאי גלובלי, מתגוננות עכשיו מפני טראמפ ● אם אמריקה תחדל להגן על הדמוקרטיה ועל החירות, דמוקרטיות קטנות יצטרכו להרהר במקומן בעולם

הנשיא טראמפ ונתניהו / צילום: רויטרס Carlos Barria
הנשיא טראמפ ונתניהו / צילום: רויטרס Carlos Barria

שנות נשיאותו של ברק אובמה היו שזורות ביקורת נוקבת מן הימין האמריקאי על הגיון מדיניות החוץ שלו. המבקרים תיארו אותה כמיוסדת על הנחה, שימי הזוהר של אמריקה חלפו, ואין מנוס אפוא מ"לנהל את שקיעתה".

נשיאות אובמה אמנם עמדה בסימן היחלשות מעמדה של ארה"ב בעולם. הוא משך את ידיו מעיראק במהירות לא מתקבלת על הדעת, ואיפשר בזה את עליית דאעש; הוא הניח לשושלת אסד לחצות קווים אדומים, שהוא עצמו מתח, והקל בזה על כניסת רוסיה ואיראן; הוא הסתלק מיוזמת הגנה אנטי-בליסטית עם בעלות בריתה של ארה"ב במרכז אירופה, כדי להניח את דעת רוסיה; הוא לחץ על "כפתור האיתחול" המפורסם עם רוסיה, שהסתיים בקול דממה דקה.

ואף כי דיבר על הצורך לבלום את סין, ניסיונותיו לבלום את מגמות ההגמוניה שלה לא עלו יפה, כולל יוזמתו לכונן אזור סחר חופשי ענקי לרוחב האוקיאנוס השקט (APEC) בלי השתתפותה. סופה של היוזמה שהיא הזינה את ההתקוממות האלקטורלית במדינות המערב התיכון של ארה"ב ב-2016, והעלתה את דונלד טראמפ לשלטון.

תשובת טראמפ ל"מנהל השקיעה" אובמה הייתה MAGA, "השיבו את ימי אמריקה כמקדם" (טראמפ נוטה לעברית קצת מליצית, מה לעשות). סתמיותה של הסיסמה הייתה קצת פחות סתמית ממה שנדמה. היא ייצגה, בכישרון המיתוג הוולגרי השמור לבעליה, את תמצית הביקורת על שנות אובמה.

בהתרסת MAGA היה כרוך פרדוקס. טראמפ סיכם את ביקורתו על מדיניות החוץ של אובמה בתלונה שאמריקה אינה זוכה לכבוד הראוי לה, ובהנהגתו "אמריקה תחזור ותכובד". אבל בנשימה אחת הוא גם הכריז על התנגדותו לתפקיד האמריקאי בשיטור העולם.

הנשיא נגד התפיסות המופשטות

עד טראמפ, ביקורת מימין על כישלון מדיניות החוץ הייתה טבועה בחותם גלובליסטי, היינו אמריקה נדרשה להיות יותר אקטיבית, לא פחות אקטיבית. טראמפ רוצה השפעה, אבל הוא אינו רוצה שליחות. העולם על פי טראמפ מצריך הגנה על אינטרסים ועל שורות תחתונות, לא הגנה על תפיסות מופשטות של דמוקרטיה, של חירות ושל זכויות אדם.

מלחמתו של טראמפ על "האליטות" מכוונת נגד התהליך של התגבשות רצונן המשותף. לאחר מלחמת העולם השנייה התפתחה הסכמה רחבה על הצורך האמריקאי להנהיג את המערב. היא קרמה עור וגידים בבנקים הגדולים של וול סטריט, במכוני המחקר המפורסמים של וושינגטון, באוניברסיטאות היוקרתיות של צפון החוף המזרחי, באגודות סלוניות מיוחסות שעד מהרה התחילו לככב בתיאוריות קונספירציה מסמרות שיער, ולימים בוועידות דאבוס.

האליטות האלה היו מיוצגות בשתי המפלגות הגדולות. מקירבן התמנו מזכירי מדינה, שרי הגנה, שרי אוצר, ראשי סגל הבית הלבן, יועצים לביטחון לאומי וכו׳. כמעט ללא יוצא מן הכלל, חוט של המשכיות היה מתוח לאורך 70 השנה שבין סוף מלחמת העולם השנייה לעליית טראמפ. נשיאים חדשים שינוי הדגשים, אבל לא שינו כיוונים.

נוכחותן של האליטות גוננה על הגלובליזם מפני האינסטינקטים הבדלניים ושונאי-הזרים של מיליוני אמריקאים. היו אמנם חילוקי דעות בין שתי המפלגות, ומפעם לפעם בצבצו נטיות בדלניות הן בימין והן בשמאל; ובין וייטנאם לאפגניסטן הצטננה מאוד הלהיטות למלחמות מעבר לים; אבל בעינה עמדה ההסכמה הרחבה על מחויבותה של ארה"ב לשלום הדמוקרטיות.

טראמפ מחפש את שערי היציאה

דונלד טראמפ עדיין לא מצא את שערי היציאה מהסכמת האליטות, אבל הוא אינו חדל לחפש. מלחמותיו נגד בריתותיה של ארה"ב מעבר לים, נגד סחר חופשי, נגד הסכמים רב-צדדיים על אקלים ונגד הגירה הן פרי החיפושים, אבל בשום פנים לא התוצאה הסופית שלהם.

פרדוקסלית, התוצאה הסופית עשויה להיות דומה ל"ניהול השקיעה" של אובמה הרבה יותר מאשר לאקטיביזם הבינלאומי של הימין השמרני והניצי. הימין הזה הוא שכיוון את המפלגה הרפובליקאית מאז רונלד רייגן, לפני 40 שנה. רייגן הפוליטי מת. האיש שכל רפובליקן ראה צורך להעלות מס שפתיים לגדולתו ולהשראתו, ולהתחייב להגנת מורשתו, אינו מוזכר בימים האלה אלא לעתים רחוקות.

זה לא ציון קוריוזי, או הערת שוליים אקדמית. מערכת היחסים בין ישראל לארה"ב התעצבה בימי רייגן. בנימין נתניהו עצמו התחיל את דרכו הציבורית באמריקה של רייגן, תחילה כסגן השגריר בוושינגטון ואחר כך כשגריר באו"ם. טעות נפוצה היא בעיתונות הבינלאומית להשוות את נתניהו עם הפופוליסטים הימניים של זמננו. הוא אינו פופוליסט. הוא ניאו-קונסרבטיב מן האסכולה שהתפתחה בשנות ה-70 של המאה ה-20, והגיעה אל שיאה בימי רייגן. משם באו חזונו המדיני וחזונו הכלכלי.

הטעות האופטית הישראלית

אם מצב הדעת שיצר רייגן מסתיים והולך, מוטב להרהר ברצינות בעתיד יחסי החוץ של ישראל. טעות אופטית היא לייחס לאמריקה את הכוונות המשתמעות מכינון השגרירות בירושלים, או מן ההכרה בריבונות בגולן. אקטים פרו-ישראליים יחידאיים אינם מצטרפים לכלל מדיניות חוץ. הדחת האליטות מן המונופול שלהן גוזלת ממעשי ארה"ב את הטעם, את הקונטקסט ואת הכיוון. אם אמריקה אינה מחויבת לשלומן של הדמוקרטיות, ואינה מוכנה להגן על החירות, אין כל מקום להניח שישראל תוצא מן הכלל.

מקומה הטבעי של ישראל הוא במחנה הדמוקרטי הליברלי. לשם כיוונה הציונות. הרצל אמנם נולד בבודפשט, אבל לא חשב על ויקטור אורבאן כאשר חיפש מופת למדינה היהודית. היא נועדה להיות שומרת חוק, פלורליסטית, סובלנית ודמוקרטית. לפני 120 שנה, בריטניה הגדולה הייתה נושאת הלפיד של הדמוקרטיות, ובצל כנפיה הרצל ויורשיו המיידיים ניסו להסתופף. האוריינטציה הבריטית של הציונות הייתה מבריקה. בתוך 50 שנה, בעזרתן הנדיבה והלא-נדיבה של הנסיבות, היא הניבה את מדינת היהודים.

ההסתופפות בצל אמריקה הניבה דרגה של ביטחון ושל שגשוג, שאיש לא היה מעלה בדעתו בה׳ באייר תש"ח. אם המטרייה האמריקאית עומדת להתקפל - וזו לכל הפחות אפשרות - הקריאה לדיון רציני בעתיד מקומה של ישראל בעולם אינה קלוטה מן האוויר.

מבוקשת: חרדה קונסטרוקטיבית

ב-1948, ישראל נעזרה בגוש הסובייטי כדי לנצח במלחמת העצמאות. אבל ב-1949 לא הייתה לה עוד אלא אופציה מערבית. במלחמה הקרה בין מזרח למערב היא התייצבה לצד המערב, בין השאר מפני שהמזרח לא היה מעוניין בה.

ב-2019 לישראל יש קשרים הדוקים עם כל בעלי האופציות. כמובן אין לה עם רוסיה ועם סין אותה דרגה של קירבה סנטימנטלית המייחדת את יחסיה עם ארה"ב. אבל יש לה ערוצי הידברות, ויש לה אינטרסים משותפים. יש לה יחסים מיוחדים במינם עם הודו, שאמנם אינה מעוניינת לפי שעה להנהיג בריתות רב-צדדיות - אבל יש לה הכוח והסיכוי להועיל לאיזון הגיאו-אסטרטגיה של המרחב העצום שבין האוקיאנוס השקט לים התיכון.

העולם משתנה במידה הרחוקה מאוד מלהתחוור. לא ברור כלל איזה מחיר יצטרכו ארצות לשלם כדי למצוא בו מקום בטוח. אבל זה בהחלט הזמן לחשוב על 70 השנה הבאות בהיסטוריה הציונית; לחשוב במידה של חרדה קונסטרוקטיבית ושל מציאותיות מפוכחת. העולם לא יסתגל לישראל. ישראל תצטרך להסתגל אליו.

יום עצמאות שמח. 

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/karny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

בייגלה של מאיר בייגל / צילום: יח"צ

חברת מאיר בייגל עוזבת את ההפצה של דיפלומט לטובת דנשר

החברה עדכנה את רשתות הקמעונאות כי ב-1 בינואר מערך ההפצה שלה יעבור לידי דנשר, וקראה לקמעונאים לסיים את התחשבנות מולה עד לתאריך זה ● בכך מסיימת מאיר בייגל התקשרות של שמונה שנים עם חברת ההפצה והיבוא דיפלומט

איציק שמולי/ צילום: שלומי יוסף

עמיר פרץ ואיציק שמולי הודיעו שיצביעו בעד פיזור הכנסת מחר, גם גנץ צפוי לתמוך

שני השרים ממפלגת העבודה הודיעו כי יתמכו בהצעת החוק שיעלה מחר להצבעה במליאה ● "במקום שיתוק מתמשך וחילופי האשמות, עדיף לפזר את הכנסת וללכת כעת לבחירות"

גארי ברנט / צילום: מצגת החברה

אקסטל: הסכום לתשלום האג"ח בדצמבר כבר נמצא בקופה

לדברי החברה, הסכמי מימון חדשים עם בנק ג'יי.פי מורגן האמריקאי הניבו לה תזרים נטו של 78 מיליון דולר, כשבנוסף הסכים בעל השליטה גארי ברנט להעמיד לחברה הלוואת גישור ללא ריבית של 10 מיליון דולר

הבית הטמפלרי באלוני אבא. אין יכולת להשוות לנכסים דומים / צילום: תמונה פרטית

הנכס היקר בעמק למכירה: בכמה יימכר בית טמפלרי באלוני אבא

בית טמפלרי, בן למעלה מ-100 שנה, מוצע ב-10 מיליון שקל לאחר שעבר שיפוץ מקיף ● כיצד קובעים מחיר לנכס מסוג זה? ● ניתוח עסקה

שוק ההון + בורסה + מסחר + עליות במסחר + ירידות במסחר + מדדים עולים + מדדים יורדים + מסכים ירוקים + מסכים אדומים / צילום: תמר מצפי

שוק ההון לקח, ואז גם נתן: ענף הביטוח מרוויח בגדול מהגאות בשווקים

2020 מסתמנת כשנה של מאניה-דיפרסיה עבור חברות הביטוח, בצל משבר הקורונה והשפעתו על שוקי ההון ● הודות לרווחי השקעות גדולים רשמו החברות הציבוריות בענף רבעון שלישי חזק - ומראות סימנים לרבעון רביעי חזק אף יותר

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

מגמה מעורבת בבורסה בת"א; אבוג'ן קופצת ב-16%, בזק ב-3%

מחזור המסחר מסתכם בכ-850 מיליון שקל ● עליות באירופה ובמסחר בחוזים על מדדי וול סטריט ● בזק דיווחה על ירידה חדה ברווח ● הביטקוין מתקרב ל-20,000 דולר, והדולר ל-3.30 שקלים

רמי דרור / צילום: תמר מצפי

הלמן אלדובי מציג גידול ניכר בהכנסות וברווח, כשהשוק ממתין להחלטה על להצעות לרכישה

בית ההשקעות שבניהול רמי דרור לא שופך אור חדש על גורל ההצעות לרכישתו מצד אלטשולר שחם גמל, הפניקס וקרן בריטית ● בינתיים: מתחילת השנה עבר בית ההשקעות לרווח של כ-5 מיליון שקל

מסכים במנהטן. לפי אחד התרחישים, בעתיד נוצף עוד יותר במסכים עם תכנים פרסומיים / צילום: Associated Press, John Minchillo

הקרב על תשומת הלב: 4 תרחישים משרטטים איך ישתלבו המסכים בחיינו

ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום התקשורת יצרו שדה קרב חדש: מי ישלוט בתכנים שנצפה בהם, ובאופן שבו נעשה זאת ● דוח חדש משרטט ארבעה תרחישים אפשריים לחיים עם המסכים, ומכולם עולה סוגיה מהותית נוספת: מי יחזיק במידע שלנו, אנחנו או חברות הטכנולוגיה

ביטקוין צ'יינג' בתל אביב / צילום: כדיה לוי

חודש חזק לביטקוין: זינק ב-40% בנובמבר - ומגרד את שיא כל הזמנים

מחיר הביטקוין הגיע היום עד לרמה של כ-19,800 דולר, כשהוא משקף למטבע הקריפטו את שווי השוק הגדול אי פעם ● את'ר, המטבע השני בגודל השוק שלו, השלים בחודש החולף זינוק של כמעט 60% במחירו הדולרי

מאיר אריאל ז"ל / צילום: יוטיוב, לילה גוב

למי שייך הביטוי "עברנו את פרעה, נעבור גם את זה"?

בתו של הזמר מאיר אריאל ז"ל תובעת פיצוי של 100 אלף שקל משותפות נדל"ן שעשתה שימוש בביטוי בתור סלוגן שיווקי, בגין הפרת זכויות יוצרים ● השותפות: ביטוי יהודי עתיק

תמי מוזס / צילום: שלומי יוסף

תמי מוזס לא מוותרת: גלובל כנפיים שיפרה (שוב) את ההצעה לישראייר

גלובל כנפיים מציעה לרכוש את ישראייר בעסקה שתשלב מזומן עם אגרות חוב של עצמה הניתנות להמרה למניות גלובל כנפיים ● גם בי.ג'י.אי, שבשליטת רמי לוי ושלום חיים, הגישה אתמול לנאמן אי.די.בי הצעה משופרת לרכישת ישראייר

ניו יורק - וול סטריט / צילום: תמר מצפי

צפי לעליות בוול סטריט; Airbnb מבקשת לגייס לפי שווי של 35 מיליארד ד'

במסחר בחוזים על מדדי וול סטריט נרשמות עליות של 1% ● שיעור האבטלה בגרמניה ירד ל-6.1% למרות ההגבלות בשל הקורונה ● מדד מנהלי הרכש של מרקיט לסקטור התעשייה בסין הגיע בנובמבר לרמה של 54.9 נק' - הנתון הטוב ביותר בעשור האחרון

אהוד ברק, יו"ר אינטרקיור / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אינטרקיור: הכנסות שיא של 22.5 מיליון שקל ברבעון השלישי של השנה

הכנסות החברה לתשעת החודשים הראשונים של 2020 עמדו על 37 מיליון שקל, גידול של 380% לעומת התקופה המקבילה ● שיעור הרווח הגולמי עמד על 48%

שי פלדמן / צילום: אמיר מאירי

לאחר שיצא מהמרוץ לדירקטוריון ישראכרט: שי פלדמן מצטרף לדירקטוריון מנורה מבטחים

מנכ"ל יבואנית הרכב סמלת ובעבר מנכ"ל AIG ישראל יצטרף למנורה מבטחים כדח"צ ●  אייל דבי מלאומי על דוחות החברה: "החברה סגרה כמעט לחלוטין את הפער בינה לבין הפניקס והראל"

ג'ו ביידן / צילום: Reuters, Brian Snyder

הצוות הכלכלי של ביידן בנוי מאנשים עם ניסיון רב בנושאי עבודה, שכר וחוסר שוויון

רבים שירתו בממשלי אובמה ותחת ביל וקלינטון או ייעצו לביידן במהלך הקמפיין

מה לא לשאול בראיונות

מועמדים לעבודה, אלו השאלות שאתם צריכים לשאול בראיון

מועמדים למשרה? אל תחכו לסוף הראיון כדי לשאול מה שמעניין אתכם ● בראיון עבודה שני הצדדים צריכים לבחון זה את זה, ואלה השאלות שיעזרו למרואיינים להדגיש את החוזקות שלהם ולהבין לאן הם נכנסים ● ניהול וקריירה, מדור חדש

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

ועדת הכספים תדון בביטול הגדלת מס הרכישה למשפרי דיור

הוועדה תדון מחר בההצעה שמבקשת להשיב את המצב לקדמותו ולקבוע כי משפרי דיור יכולים לרכוש דירה חדשה ולהחזיק בישנה במשך שנתיים, מבלי שייחשבו למשקיעים ויוטל עליהם מס גבוה ● שר האוצר לשעבר כחלון קיצר את משך הזמן לשנה וחצי

קמפיין Gen M בלונדון להגברת  המודעות לגיל המעבר. פסלים שמציגים נשים שקופות / צילום: רויטרס

הבעיה שאי אפשר לנפנף: גיל המעבר משפיע לרעה על תעסוקת נשים

בבריטניה, אחת מתוך ארבע נשים בגיל המעבר שוקלת לעזוב את העבודה, ומעסיקים שם מאמצים בהדרגה תוכניות תמיכה ייעודיות ● בישראל, המודעות לנושא עדיין בחיתולים ● לאחרונה הרימה סודהסטרים את הכפפה והשיקה את תוכנית "מעברים" ● הצטרפו לוובינר מיוחד

ביומד - מעבדה - מבחנות - תרופות / צילום: כפיר זיו

פתחה את חלון הנפקות הביומד מחדש: Human Xtensions גייסה 158 מיליון שקל

ההנפקה האחרונה בתחום הביומד בבורסה בת"א הייתה של קדימהסטם ב-2013, ומקבץ הנפקות משמעותי של חברות ביומד התרחש בפעם האחרונה ב-2010

גיל שרון / צילום: תמר מצפי

הרווח הנקי של בזק צלל ב-85% בצל האירוע החשבונאי בחברה הבת

בזק בינלאומי גוררת את כל הקבוצה לשחיקה אדירה בעקבות האירועים החשבונאיים הקשים שהתגלו ובעקבות מחיקות וירידת ערך ● החברה שהייתה רשומה בספרי בזק ב-652 מיליון שקל תירשם ב-123 מיליון שקל ● בנטרול ירידת הערך בבזק בינלאומי בזק רשמה זינוק של כ-40% ברווחי הרבעון השלישי