גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשהמטרייה האמריקאית תתחיל להתקפל: מה יקרה ביום שארה"ב תחליט להפסיק להגן על הדמוקרטיה

כמעט 75 שנה לאחר מלה"ע השנייה, ההסכמה הרחבה, שהנחתה את גישת ארה"ב אל העולם החיצון, מועמדת בספק ● האליטות, שהגנו על חזון אמריקאי גלובלי, מתגוננות עכשיו מפני טראמפ ● אם אמריקה תחדל להגן על הדמוקרטיה ועל החירות, דמוקרטיות קטנות יצטרכו להרהר במקומן בעולם

הנשיא טראמפ ונתניהו / צילום: רויטרס Carlos Barria
הנשיא טראמפ ונתניהו / צילום: רויטרס Carlos Barria

שנות נשיאותו של ברק אובמה היו שזורות ביקורת נוקבת מן הימין האמריקאי על הגיון מדיניות החוץ שלו. המבקרים תיארו אותה כמיוסדת על הנחה, שימי הזוהר של אמריקה חלפו, ואין מנוס אפוא מ"לנהל את שקיעתה".

נשיאות אובמה אמנם עמדה בסימן היחלשות מעמדה של ארה"ב בעולם. הוא משך את ידיו מעיראק במהירות לא מתקבלת על הדעת, ואיפשר בזה את עליית דאעש; הוא הניח לשושלת אסד לחצות קווים אדומים, שהוא עצמו מתח, והקל בזה על כניסת רוסיה ואיראן; הוא הסתלק מיוזמת הגנה אנטי-בליסטית עם בעלות בריתה של ארה"ב במרכז אירופה, כדי להניח את דעת רוסיה; הוא לחץ על "כפתור האיתחול" המפורסם עם רוסיה, שהסתיים בקול דממה דקה.

ואף כי דיבר על הצורך לבלום את סין, ניסיונותיו לבלום את מגמות ההגמוניה שלה לא עלו יפה, כולל יוזמתו לכונן אזור סחר חופשי ענקי לרוחב האוקיאנוס השקט (APEC) בלי השתתפותה. סופה של היוזמה שהיא הזינה את ההתקוממות האלקטורלית במדינות המערב התיכון של ארה"ב ב-2016, והעלתה את דונלד טראמפ לשלטון.

תשובת טראמפ ל"מנהל השקיעה" אובמה הייתה MAGA, "השיבו את ימי אמריקה כמקדם" (טראמפ נוטה לעברית קצת מליצית, מה לעשות). סתמיותה של הסיסמה הייתה קצת פחות סתמית ממה שנדמה. היא ייצגה, בכישרון המיתוג הוולגרי השמור לבעליה, את תמצית הביקורת על שנות אובמה.

בהתרסת MAGA היה כרוך פרדוקס. טראמפ סיכם את ביקורתו על מדיניות החוץ של אובמה בתלונה שאמריקה אינה זוכה לכבוד הראוי לה, ובהנהגתו "אמריקה תחזור ותכובד". אבל בנשימה אחת הוא גם הכריז על התנגדותו לתפקיד האמריקאי בשיטור העולם.

הנשיא נגד התפיסות המופשטות

עד טראמפ, ביקורת מימין על כישלון מדיניות החוץ הייתה טבועה בחותם גלובליסטי, היינו אמריקה נדרשה להיות יותר אקטיבית, לא פחות אקטיבית. טראמפ רוצה השפעה, אבל הוא אינו רוצה שליחות. העולם על פי טראמפ מצריך הגנה על אינטרסים ועל שורות תחתונות, לא הגנה על תפיסות מופשטות של דמוקרטיה, של חירות ושל זכויות אדם.

מלחמתו של טראמפ על "האליטות" מכוונת נגד התהליך של התגבשות רצונן המשותף. לאחר מלחמת העולם השנייה התפתחה הסכמה רחבה על הצורך האמריקאי להנהיג את המערב. היא קרמה עור וגידים בבנקים הגדולים של וול סטריט, במכוני המחקר המפורסמים של וושינגטון, באוניברסיטאות היוקרתיות של צפון החוף המזרחי, באגודות סלוניות מיוחסות שעד מהרה התחילו לככב בתיאוריות קונספירציה מסמרות שיער, ולימים בוועידות דאבוס.

האליטות האלה היו מיוצגות בשתי המפלגות הגדולות. מקירבן התמנו מזכירי מדינה, שרי הגנה, שרי אוצר, ראשי סגל הבית הלבן, יועצים לביטחון לאומי וכו׳. כמעט ללא יוצא מן הכלל, חוט של המשכיות היה מתוח לאורך 70 השנה שבין סוף מלחמת העולם השנייה לעליית טראמפ. נשיאים חדשים שינוי הדגשים, אבל לא שינו כיוונים.

נוכחותן של האליטות גוננה על הגלובליזם מפני האינסטינקטים הבדלניים ושונאי-הזרים של מיליוני אמריקאים. היו אמנם חילוקי דעות בין שתי המפלגות, ומפעם לפעם בצבצו נטיות בדלניות הן בימין והן בשמאל; ובין וייטנאם לאפגניסטן הצטננה מאוד הלהיטות למלחמות מעבר לים; אבל בעינה עמדה ההסכמה הרחבה על מחויבותה של ארה"ב לשלום הדמוקרטיות.

טראמפ מחפש את שערי היציאה

דונלד טראמפ עדיין לא מצא את שערי היציאה מהסכמת האליטות, אבל הוא אינו חדל לחפש. מלחמותיו נגד בריתותיה של ארה"ב מעבר לים, נגד סחר חופשי, נגד הסכמים רב-צדדיים על אקלים ונגד הגירה הן פרי החיפושים, אבל בשום פנים לא התוצאה הסופית שלהם.

פרדוקסלית, התוצאה הסופית עשויה להיות דומה ל"ניהול השקיעה" של אובמה הרבה יותר מאשר לאקטיביזם הבינלאומי של הימין השמרני והניצי. הימין הזה הוא שכיוון את המפלגה הרפובליקאית מאז רונלד רייגן, לפני 40 שנה. רייגן הפוליטי מת. האיש שכל רפובליקן ראה צורך להעלות מס שפתיים לגדולתו ולהשראתו, ולהתחייב להגנת מורשתו, אינו מוזכר בימים האלה אלא לעתים רחוקות.

זה לא ציון קוריוזי, או הערת שוליים אקדמית. מערכת היחסים בין ישראל לארה"ב התעצבה בימי רייגן. בנימין נתניהו עצמו התחיל את דרכו הציבורית באמריקה של רייגן, תחילה כסגן השגריר בוושינגטון ואחר כך כשגריר באו"ם. טעות נפוצה היא בעיתונות הבינלאומית להשוות את נתניהו עם הפופוליסטים הימניים של זמננו. הוא אינו פופוליסט. הוא ניאו-קונסרבטיב מן האסכולה שהתפתחה בשנות ה-70 של המאה ה-20, והגיעה אל שיאה בימי רייגן. משם באו חזונו המדיני וחזונו הכלכלי.

הטעות האופטית הישראלית

אם מצב הדעת שיצר רייגן מסתיים והולך, מוטב להרהר ברצינות בעתיד יחסי החוץ של ישראל. טעות אופטית היא לייחס לאמריקה את הכוונות המשתמעות מכינון השגרירות בירושלים, או מן ההכרה בריבונות בגולן. אקטים פרו-ישראליים יחידאיים אינם מצטרפים לכלל מדיניות חוץ. הדחת האליטות מן המונופול שלהן גוזלת ממעשי ארה"ב את הטעם, את הקונטקסט ואת הכיוון. אם אמריקה אינה מחויבת לשלומן של הדמוקרטיות, ואינה מוכנה להגן על החירות, אין כל מקום להניח שישראל תוצא מן הכלל.

מקומה הטבעי של ישראל הוא במחנה הדמוקרטי הליברלי. לשם כיוונה הציונות. הרצל אמנם נולד בבודפשט, אבל לא חשב על ויקטור אורבאן כאשר חיפש מופת למדינה היהודית. היא נועדה להיות שומרת חוק, פלורליסטית, סובלנית ודמוקרטית. לפני 120 שנה, בריטניה הגדולה הייתה נושאת הלפיד של הדמוקרטיות, ובצל כנפיה הרצל ויורשיו המיידיים ניסו להסתופף. האוריינטציה הבריטית של הציונות הייתה מבריקה. בתוך 50 שנה, בעזרתן הנדיבה והלא-נדיבה של הנסיבות, היא הניבה את מדינת היהודים.

ההסתופפות בצל אמריקה הניבה דרגה של ביטחון ושל שגשוג, שאיש לא היה מעלה בדעתו בה׳ באייר תש"ח. אם המטרייה האמריקאית עומדת להתקפל - וזו לכל הפחות אפשרות - הקריאה לדיון רציני בעתיד מקומה של ישראל בעולם אינה קלוטה מן האוויר.

מבוקשת: חרדה קונסטרוקטיבית

ב-1948, ישראל נעזרה בגוש הסובייטי כדי לנצח במלחמת העצמאות. אבל ב-1949 לא הייתה לה עוד אלא אופציה מערבית. במלחמה הקרה בין מזרח למערב היא התייצבה לצד המערב, בין השאר מפני שהמזרח לא היה מעוניין בה.

ב-2019 לישראל יש קשרים הדוקים עם כל בעלי האופציות. כמובן אין לה עם רוסיה ועם סין אותה דרגה של קירבה סנטימנטלית המייחדת את יחסיה עם ארה"ב. אבל יש לה ערוצי הידברות, ויש לה אינטרסים משותפים. יש לה יחסים מיוחדים במינם עם הודו, שאמנם אינה מעוניינת לפי שעה להנהיג בריתות רב-צדדיות - אבל יש לה הכוח והסיכוי להועיל לאיזון הגיאו-אסטרטגיה של המרחב העצום שבין האוקיאנוס השקט לים התיכון.

העולם משתנה במידה הרחוקה מאוד מלהתחוור. לא ברור כלל איזה מחיר יצטרכו ארצות לשלם כדי למצוא בו מקום בטוח. אבל זה בהחלט הזמן לחשוב על 70 השנה הבאות בהיסטוריה הציונית; לחשוב במידה של חרדה קונסטרוקטיבית ושל מציאותיות מפוכחת. העולם לא יסתגל לישראל. ישראל תצטרך להסתגל אליו.

יום עצמאות שמח. 

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/karny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

מארק צוקרברג / צילום: צילום מסך מפייסבוק

זהירות, דיקטטורה: צוקרברג חשף את קו ההגנה החדש שלו

בנאום מיוחד על חופש הביטוי הציב עצמו מנכ"ל פייסבוק בעמדת המבוגר האחראי שפונה לעולם ומזהיר – אם לא תחדלו לריב כמו ילדים ולתת לטהרנות ולצדקנות לאכול כל חלקה טובה, הסינים ישתלטו על האינטרנט ויהרסו אותו ● האם צוקרברג באמת חושש מהסינים, או בעיקר לעתיד החברה שהקים? ● פרשנות

מאיר שמגר / צילום:אמיר מאירי

מאיר שמגר היה גדול הבנאים של שלטון החוק במדינת ישראל

פרקליט צבאי ראשי, יועץ משפטי לממשלה ונשיא בית המשפט העליון – בכל תפקידיו הניעה את מאיר שמגר מחויבות דמוקרטית עמוקה, אנושיות, ואמונה בחירות, שוויון וצדק לכל אדם ● איש לא תרם כמותו לעיצוב מעמד שלטון החוק במדינת ישראל

עובדים בלי ביטחון תעסוקתי / צילום: שאטרסטוק

תעסוקה צופה פני עתיד: אלה השינויים ששירות התעסוקה צריך לבצע

היום יותר מתמיד על שירות התעסוקה לבצע התאמות לנוכח אתגרי שוק התעסוקה העתידיים ● אימוץ מודל גמיש וקשוב לצורכי דורשי העבודה מחד והמעסיקים מאידך הוא המפתח להיערכות עם אתגרי שוק העבודה הדינמי והמשתנה ● דעה

איילת שקד / צילום: רפי קוץ

מפינוי להסדרה: מה מספרת המדינה לבג"ץ

שקד מתפארת שבתפקידה כשרת המשפטים הפכה את גישת המדינה למאחזים על ראשה • העובדות מלמדות כי בתקופתה פיתחו הרשויות שלל תרופות משפטיות ומנהליות כדי להשאיר מבנים לא חוקיים במקומם • אבל בדיקה מעמיקה מראה כי התפנית התחילה עוד הרבה לפניה ● המשרוקית של גלובס

אליזבת וורן/ צילום:  רויטרס

היא מפחידה את וול סטריט וגם את מארק צוקרברג ויש לה תוכנית לכל בעיה: האם זו המועמדת שתצליח לנצח גם את טראמפ

אליזבת וורן, המועמדת הדמוקרטית לנשיאות, מובילה בסקרים ● יש לה תוכניות להכול - מפיקוח על שוקי הפיננסים, דרך מיסוי עשירים עד להפחתת פליטות הפחמן ● וורן היא פוליטיקאית מזן שונה - האם זה יספיק לה כדי לזכות בהתמודדות הדמוקרטית והאם היא תוכל לנצח את הנשיא טראמפ

ליברפול, מרכז העיר. רחוב אופייני של בנייני לבנים אדומות  / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

ליברפול, לא רק ביטלס וכדורגל. טיול אחר בעיר

רוב התיירים שמגיעים לליברפול נוחתים בשדה התעופה ע"ש ג'ון לנון ועושים את הסיבוב המסורתי בעקבות ארבעת המופלאים ● אבל הביטלס לא צמחו מתוך ואקום, וליברפול היא לא רק הביטלס ● יש לה היסטוריה, מורשת כדורגל מפוארת והרבה אווירה

ארומה תל אביב / צילום: מתוך ערוץ היוטיוב של ארומה תל אביב

מחוקקים, אל תצאו טונה! יש להקל ברגולציה על עסקי מזון

לאחרונה נעשו ניסיונות להקל ברגולציה על עסקי המזון ● חשוב שמקרה הטונה המקולקלת בארומה ת"א לא יסיט את הספינה לאחור ● דעה

עמית גריידי / צילום: משרד השיכון

שליחותו של הממונה על חוק המכר? מכה נוספת לקבוצות הרכישה

שתי החלטות של הממונה על חוק המכר מהשבועות האחרונים מטלטלות שוב את תחום קבוצות הרכישה בישראל - ושוב עולה כי הנפגעים העיקריים יהיו ציבור הרוכשים ● דעה

קשים מפלסטיק / צילום: Shutterstock

מקשיות לחליפות חלל - כמה אתם שולטים בחדשות?

מה מגדלים בשטחים המוחכרים מירדן, איזו מניה שברה שיאים ומה שמו של ההאקר הרוסי? 10 שאלות שיבחנו כמה אתם מעודכנים

מארק הרד, מנכ"ל אוראקל המנוח / צילום: Robert Galbraith, רויטרס

מארק הרד, מנכ"ל חברת התוכנה אורקל, מת בגיל 62

הרד מונה למנכ"ל אורקל בספטמבר יחד עם צפרא כץ ● בעבר כיהן כמנכ"ל HP ועזב בשנת 2010 לאחר שערוריית הטרדה מינית

סוכה / צילום: שאטרסטוק

סוכת שלום כל השנה: אפשר לפתור את המתח בין החילונים לחרדים

רוב הישראלים מסורתיים וחובבים את היהדות אך מודאגים מאוד מהקונפליקט החילוני-חרדי ● מסתבר שניתן לפתור אותו, אך הוא דורש מאמץ משני הצדדים ● דעה

נתניהו ובנט. מי ייצא שבע אחרי הבחירות? / צילום: מוטי מילרוד, הארץ

בנט מתייצב לצד נתניהו, ומתעלם מהתוצאות בבחירות

נתניהו קיבל פחות קולות מגנץ, מחנה הימין ירד ב-5 מנדטים ואף על פי כן, ח"כ נפתלי בנט מציין שהחלפת נתניהו צריכה להיות "דרך פתק" תוך שהוא מתעלם מתוצאות הבחירות ● פרשנות

בנייני מגורים בשכונת שרלוטנבורג בברלין / צילום: Fabrizio Bensch, רויטרס

צעדים חסרי תקדים בברלין: שכר הדירה יוקפא לחמש שנים

מלבד הקפאת שכר הדירה כוללים הצעדים הפחתת מחירי השכירות בחוזים חדשים לרמות שנרשמו ב-2012, ומניעת העלאת שכר דירה באמצעות שיפוצים יקרים ● ביום שלישי צפוי הסנאט של ברלין לאשר את ההצעה

זה ייגמר בבכי  / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

זה ייגמר בדמעות: שורה של חוקרים מנסים לפענח מה גורם לנו לבכות והאם אפשר לחיות בלי בכי

בכי כתגובה לרגש הוא תופעה נדירה בעולם היצורים החיים ונחשב תכונה אבולוציונית מתקדמת, אבל חוקרים עדיין מנסים לפענח מה בדיוק התפקיד שלו ומדוע גם חוויות חיוביות יכולות לגרום לדמעות לזלוג מעצמן

פרופ' גבריאל זוקמן / צילום: Genevieve Shiffrar

פרופ' גבריאל זוקמן, רק בן 32 וכבר מצליח להסעיר את אמריקה כשהוא דורש מיסוי אגרסיבי על עשירים

בגיל 32 פרופ' גבריאל זוקמן לא רק מסעיר את אמריקה, אלא גם מסייע לעצב את מדיניות המס האגרסיבית של המפלגה הדמוקרטית ● "העובדה שהמיליארדרים בארה"ב משלמים כעת, לראשונה, פחות מס מכל השאר היא כישלון", הוא אומר בראיון בלעדי ל־G

מטוס של חברת התעופה האוסטרלית קוואנטס / צילום: שאטרסטוק

קוואנטס האוסטרלית שברה שיא: המספרים מאחורי הטיסה הארוכה בעולם

חברת התעופה האוסטרלית השלימה השבוע את הטיסה הארוכה ביותר בעולם: מטוס הדרימליינר של החברה חיבר בין ניו יורק לסידני במסע שארך 19 שעות וחצי ● מדובר בטיסת ניסוי לקראת השקה רשמית של הקו, כלל הנראה ב-2022

לאגר אנד אייל   / צילום: אנטולי מיכאלו

“לאגר אנד אייל", בירות טובות במחיר מצוין. מתברר שאפשר

כשנפתח "לאגר אנד אייל" הייתי בטוח שלא יעברו כמה חודשים והוא ייסגר ● וראה זה פלא, המקום לא רק שורד אלא אף משגשג

ארומה תל אביב / צילום: מתוך ערוץ היוטיוב של ארומה תל אביב

ויליגר: "מצרים על מחול השדים שנוצר וניסיונות השווא של ארומה ת"א להתנער מאחריות"

ממצאי בדיקת משרד הבריאות מנקים את האחריות מספקית הטונה ויליגר ● היסטמין הגבוה נבע מאופן הטיפול בטונה לאחר פתיחתה ● ארומה ת"א: "נעשה הכול על-מנת שתקלה מסוג זה לא תחזור" ● אדם נוסף הגיע לחדר מיון לאחר שאכל כריך טונה בקיוסק בנמל ת"א

גמר גביע העולם בכדורגל.  beoutQ הערוץ הפיראטי beoutQ / צילום:HANDOUT  רויטרס

כך מאיים ערוץ טלוויזיה פיראטי ואלמוני על הכסף הגדול של קטאר

ערוץ טלוויזיה לא חוקי שפועל מסעודיה ומעביר לכל העולם שידורי ספורט מקטאר, מסעיר את האמירות וגורם לה להרהר אם להמשיך לשלם מיליארדי דולרים בשנה עבור שידורי התחרויות • החשש: הקטארים ינטשו את שידורי הספורט וענפים שלמים יתמוטטו

אתר בנייה סגור בפתח תקווה / צילום: גיא ליברמן, גלובס

הקבלנים: הפסד יומי של 380 מיליון שקל בשל הטלת הסגר על יו"ש

ערב תקופת החגים שיגרו בהתאחדות בוני הארץ מכתב לראש הממשלה ושר הביטחון נתניהו בו הפצירו שיחריג מהסגר עובדים בענף ● המכתב לא נענה ● מבדיקת "גלובס", עולה כי ערב חג הפסח שוגר מכתב דומה שבו נאמד ההפסד היומי מאי כניסת פועלים ב-350 מיליון שקל