פרופסור ישע סיון / צילום פרטי
"אנחנו נמצאים בעידן שבו החדשנות בעצמה משתנה. למשל' אם בעבר ארגון היה משקיע 10%-20% מהאנרגיה שלו בדברים חדשים באמצעות מחלקת מחקר ופיתוח או פיתוח עסקי, כיום ארגונים מודרניים משקיעים כמעט 90% מהאנרגיה שלהם בכך (כגון גוגל ופייסבוק)", כך אומר ל"גלובס" פרופ’ ישע סיון, מייסד ומנכ"ל חברת i8 Ventures, פלטפורמה שעוסקת ב"חדשנות בחדשנות".
סיון, מרצה אורח לדיגיטל, חדשנות והשקעות הון סיכון באוניברסיטה הסינית של הונג קונג, אומר כי "דוגמא נוספת לשינוי היא הקצב: הדברים מתקדמים בצורה מהירה, בין השאר בגלל הכוח הדיגיטלי, שמאפשר לחבר טכנולוגיות מסוגים שונים וביחד ליצור חדשנות מערכתית.
איך זה משפיע על גוף כמו צה"ל?
"מצד אחד צה"ל, כמו ארגונים אחרים, נמצא בקלחת של התמודדות עם השינוי. מצד שני, בניגוד לארגונים אזרחיים, לצה"ל אתגרים ייחודיים בגלל שהוא ארגון ביטחוני ולאומי. עידן של חדשנות בחדשנות מעמיד בפניו שאלות נוספות ומרתקות, כמו למשל איך מתמודדים עם מחזורי חיים קצרים יחסית של טכנולוגיות והמשמעות של הוזלת עלויות הפיתוח ביחס של 1 ל-1,000, שגם מאפשרות לאויב להצטייד בטכנולוגיות חדשניות, שבעבר רק למדינות הייתה גישה אליהן. הבעיה היא שאימוץ מתודולוגיות של חדשנות בארגונים גדולים הוא תהליך מאוד איטי. ואולם כן ניתן לומר שצה"ל, בהובלת מפא"ת של משרד הבטחון (ובתמיכת התעשיות הבטחוניות), מנהלים את החדשנות באופן מעמיק ומודע.
"אני חייב להגיד שגוף ביטחוני לא בהכרח חייב להיות מדכא חדשנות; ב-8200 ניתן לטעון אפילו שיש עודף חדשנות, כיוון שיש תרבות של חדשנות הקיימת עשרות שנים. זה מביא להרבה מאוד הישגים, אולם הישגים קטנים, ביניהם פיתוחים שלקח לפתח אותם 10 שנות אדם. זה לא כמו חברת רפאל, שמפתחת מערכת כמו כיפת ברזל שהיא פיתוח של מאות שנות אדם. ברפאל יש מסורת ארוכת שנים של חדשנות, שצריך לעודד אותה. בכלל, צריך לבחון את הצבא כחלק ממערכת שכוללת גם את התעשיות הביטחוניות ותעשיית ההייטק בישראל, וגם את תעשיות ההייטק בעולם".
האם העידן הנוכחי מצריך שינוי בתפיסת הקניין הרוחני של צה"ל?
"זאת אחת הסוגיות המעניינות. בעבר, בדרך כלל, המדינה העלימה עין מרעיונות שפותחו במסגרת הצבא מתוך הנחה שהם הופכים לחברות שמקדמות את התעשייה בישראל (דוגמה לכך היא חברת צ'ק פוינט). ואולם בשנים האחרונות אנו עדים לכך שרעיונות אשר נוצרים במסגרות הצבאיות, ובמיוחד בזירות הסייבר, הופכות להיות חברות קטנות, שמייצרות ערך בעיקר למשקיעים - שרובם זרים. אלו חברות שיוצאות מהארץ ולא מייצרות פה אלפי מקומות עבודה, כמו שצ'ק פוינט עושה. זה מעורר שתי בעיות: ראשית, איך משלמי המיסים נהנים מהערך שנוצר (ההיבט הלאומי); הבעיה השנייה נוגעת לכוח אדם שנמצא ביחידות, אותו מושכים החוצה עם הצעות שכר אטרקטיביות, מכיוון שלידע שלו יש רלוונטיות מאוד גדולה.
"אני מאמין שהצבא חייב להתמודד עם השאלה הזאת, מכיוון שזה מפריע ל-8200 לעבוד (ובעתיד גם לשאר הגופים הטכנולוגיים). הם מתקשים לשמר חיילים בגיל 26, כשהשוק האזרחי מציע להם שכר כפול על אותה עבודה. בשוק הפרטי יאהבו מסחור של קניין רוחני כי חברות שישתמשו בטכנולוגיה של הצבא ייהנו מתדמית של הצלחה, וכך גם לצבא יהיה כסף לשמר את העובדים".
מה ההזדמנויות המיוחדות שהעידן הנוכחי מעמיד בפני הצבא?
"עידן החדשנות מאפשר לצה"ל לספק לחיילים הצעירים הזדמנויות תעסוקה מרתקות שימשכו את טובי בנינו ובנותינו לעולם הזה. בזכות הסביבה שתהיה מתגמלת מבחינה מקצועית ותאפשר כר של התנסות, יוכלו בצה"ל למשוך כוח אדם איכותי, שגם יתפתח באופן אישי וגם יפתח את הצבא במקביל. זה הפוטנציאל האמיתי. זאת אמנם נראית כמו סוגיית מיקרו, אבל בעצם היא סוגיית מאקרו - זאת הבעיה של צה"ל - הוא לא מצליח לשמור את האנשים במערכת".