גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

"עד לאחרונה לא הייתה החלטה מסודרת בצבא ללכת לעולם הדיגיטלי"

תא"ל יריב ניר אחראי על כל הטכנולוגיות של כוחות היבשה בצה"ל והכשרת כוח אדם טכנולוגי • בראיון ל"גלובס" הוא מתאר את האתגרים הטכנולוגיים של צה"ל, מסביר למה הצבא צריך "מחוללי חדשנות" ואומר: "אנחנו נהנים מהעושר הטכנולוגי בשוק האזרחי, לא בכל התחומים הצבא מוביל טכנולוגית"

תאל יריב ניר / צילום : איל יצהר
תאל יריב ניר / צילום : איל יצהר

כל מי ששירת בצה"ל מכיר את תחושת בזבוז הזמן שיוצרת ההתמודדות עם אתגרי הביורוקרטיה הצבאית והלוגיסטיקה האינסופית. מה שנראה מעוות עוד לפני 10 ו-20 שנה, מהווה אבסורד של ממש במציאות של שנת 2019. דוגמה קטנה אחת: בזמן שחברות גלובליות מנוהלות מכמה מדינות במקביל, בצה"ל חייבים החיילים והקצינים לעבור מבסיס לבסיס לצורך פגישות תכופות. רק כעת מתחילים בצה"ל להטמיע סוף-סוף וידאו-קונפרנס, שיחות וידאו שיאפשרו לבצע פגישות מרחוק.

ברוח התקופה, הצבא שם יותר יותר דגש על ערך הזמן של החיילים המשרתים בו. בצה"ל הבינו כי לא יכול להיות פער גדול בין החוויה של החיילים הצעירים בחייהם האזרחיים לבין שירותם הצבאי, והם שואפים לשנות את התרבות הארגונית. זה תהליך ממושך, שמגיע אולי בכמה שנות איחור, אך הוא הכרחי.

הבעיה הגדולה שעמה מתמודד הצבא היא שהחוויה הדיגיטלית, המהירה והיעילה, לא הגיעה לחיילים בשדה הקרב. בני ה-18 שמתגייסים כיום לצה"ל היו בני חמש כשהוקמה חברת Waze. הם מעולם לא נתקלו בספר מפות ברכב, וכנראה גם לא השתמשו ב-GPS "טיפש". להזין יעד באפליקציית ניווט ולקבל מסלול המותאם לצורכיהם - זה דבר מובן מאליו מבחינתם. בשדה הקרב המצב שונה: המפקדים אמנם יכולים לראות היכן ממוקמים הכוחות ולנווט באמצעות מפה דיגיטלית, אך מדובר בכלי לא מתוחכם, שלא מסייע למפקד לקבל החלטות על בחירת ציר התנועה. בימים אלו מפותחת בחיל קשר והתקשוב מערכת כזאת, שתבנה למפקד הכוח את ציר הניווט המהיר ביותר על בסיס מיקומי כוחות צה"ל, התצפיות, כוחות האויב ותוואי השטח.

"זו דוגמה לטכנולוגיה שחיכתה מחוץ לש"ג ועכשיו מביאים לשדה הקרב", אומר תת-אלוף יריב ניר, קצין קשר ותקשוב (קשר"ר), בראיון ל"גלובס". דוגמה נוספת היא מעין Gett לעולם המבצעי: במקום מכרז מוניות על הלקוח, יתבצע חיבור בין המטרה לחימוש המתאים לתקיפתה. כלומר, יתבצע מכרז על הגורם שיבצע את הירי - טנק, תותח, מטוס קרב או מל"ט - שייקח בחשבון את יכולת החימוש, הזמן, סדרי העדיפויות ועוד.

"אנחנו מבינים שצריך להביא עושר דיגיטלי מהאזרחות לצבא, שיהיה רלוונטי גם בשגרה וגם בחירום. הצבא זיהה את האתגר הזה לפני ארבע שנים והחל להתארגן", אומר ניר. "המרחב הקיברנטי הפך למרחב לחימה, ולפני עשר שנים לא היו ניסיונות תקיפות סייבר בעוצמות ובהיקפים שאנחנו רואים היום, כך שאנחנו חייבים גם יכולות הגנה מאוד משמעותיות".

האתגר, אם כן, הוא לשלב בין הצורך ביישור קו עם עולם הטכנולוגיה האזרחית, לבין שמירה על רמות גבוהות הרבה יותר של אבטחת מידע: "ניהול סיכונים הוא מאוד מרכזי בעולם שלנו, ואנחנו לא מכניסים שום דבר מבלי לבדוק 17 פעם שהוא מוגן".

לפעמים עדיף לפתח מערכות בתוך הבית

ניר (48), מסכם השנה 30 שנים בצבא, כולן בחיל הקשר והתקשוב ורובן ביחידות שדה. הוא שימש, בין השאר, כקצין אג"ם תקשוב בפיקוד צפון, מפקד גדוד קשר, קצין קשר של פיקוד מרכז ועוד. הוא גר במודיעין, נשוי לתא"ל שרון ניר, יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, ולזוג שלושה ילדים. יש לו תואר ראשון בכלכלה ולוגיסטיקה ותואר שני במשפטים, שניהם מאוניברסיטת בר אילן.

ניר כפוף לאלוף ליאור כרמלי, מפקד חיל התקשוב. במקביל לתפקיד הקשר"ר הוא משמש גם כראש מטה חיל התקשוב, כך שתחת אחריותו נמצאים את חיל הקשר, בית הספר למקצועות המחשב, יחידת ממר"ם, חטיבת ההגנה בסייבר ולוט"ם (היחידה להתעצמות ותקשוב טכנולוגי מבצעי). הוא אינו טכנולוג: בשנים האחרונות, ועוד יותר מאז שנכנס לתפקידו הנוכחי לפני שנה, הוא משקיע בלימוד התחומים הטכנולוגיים. "כל היום אני יושב עם בעלי תפקידים שונים ולומד את העולמות האלו כדי להישאר מעודכן וכדי שקבלת ההחלטות שלי תהיה מבוססת על ידע משמעותי. זה מרתק".

ניר מדבר על הצורך בטרנספורמציה דיגיטלית בצבא, אך מודה כי ברמה הצה"לית, ההתמודדות בשנים האחרונות לא הייתה מספקת. "מבחינה טכנולוגית תר"ש גדעון (התוכנית הרב-שנתית של צה"ל - ע.ז), שבוצעה בשנים האחרונות, כללה מהפכות בעיקר ברמת הפלטפורמות - הצטיידות בנמרים, F-35 וספינות חדשות, אך התוכנית לא כללה מהפכה דיגיטלית, שאותה אנחנו מתכננים לתר"ש הקרובה. יש עוד הרבה יכולות שאנחנו רוצים להביא מהעולם האזרחי".

לדבריו, לא התקבלה החלטה מסודרת בצבא לצעוד לעבר העולם הדיגיטלי. "הייתה התפתחות מאוד משמעותית בזרועות ובגופים, אבל זה לא היה תחת עיקרון מארגן אחד. כעת תהיה מינהלת דיגיטלית, שמוקמת בחיל התקשוב ותנהל את הטרנספורמציה בצה"ל. התכלית שלה תהיה בעיקר לקבוע ארכיטקטורה רשתית אחודה ולייצר תפיסות טכנולוגיות אחודות שניזונות מתפיסות מבצעיות, שיוגדרו באגף מבצעים או באגף תכנון".

בבסיס התפיסה הזאת יעמוד האינטרנט המבצעי, שצפוי להיות מושק בעוד שנתיים - רשת מאוחדת לכל הזרועות של צה"ל, ולא רשתות נפרדות לחילות האוויר, היבשה והים. כך תהיה תקשורת בין החילות, שתאפשר למשל את השימוש ב-Gett בשדה הקרב. בנוסף, יהיה ניתן לאחד בין המידע שמגיע מהיחידות והחילות השונים. האינטרנט המבצעי מתבסס על הענן הפרטי שהקימו בצה"ל, וניר מציין כי "בימים אלו אנחנו בוחנים מה תהיה אסטרטגיית העננים שלנו, לאן נכון להתפתח - פיתוח בתוך הצבא או התבססות על יכולות חיצוניות. זאת דילמה מאוד גדולה".

איך מחליטים מה לפתח בתוך צה"ל?
"נוצרו לא מעט צרכים שהמענה להם צריך להיות מפותח בתוך הצבא, למשל מערכות שליטה ובקרה. היכולות הייעודיות לצרכים מבצעיים מפותחות בצבא כי אנחנו צריכים מענה שהוא לא גנרי, אלא ייחודי שמתאים למתארי הפעילות ולאופן הפעולה שלנו. ויש לנו גם הרבה אנשים - בעיקר בעולמות התוכנה והפיתוח - שהם הנוער הכי טוב שיש היום במדינה, שנמצא בשירות חובה בצה"ל ונכון למצות אותו ואת היכולות שלו לטובת פיתוח בתוך הבית. זה מייעל את התהליך כלכלית וגם פרקטית. הפיתוח מהיר יותר, והוא לא תלוי בגורמים אזרחיים, שפיתוח שלהם כפוף למכרז וכולל הרבה תהליכים ביורוקרטיים נוספים. כמובן, ההתבססות על תעשיות ביטחוניות עדיין נשמרת, והפיתוחים שמגיעים משם נכנסים לצבא בפיקוח שלנו".

איפה משתלב בזה ה"אינטרנט של הדברים", חיבור מכשירים שונים לרשת ואיסוף מידע מחיישנים?
"בתוך המגמות שלנו לתר"ש הקרובה אנחנו מבינים שיהיו לנו הרבה מאוד חיישנים שיהיו מחוברים לרשת, ומיצוי המידע מכל החיישנים האלו, גם בתחום המבצעי וגם בניהולי, יהיה מאוד משמעותי. יהיו גם בסיסים חדשים שיתוכננו כמו עיר חכמה".

עד כמה אתם משתמשים כיום בביג דאטה?
"לא מעט, גם בעולם המודיעיני וגם בעולם המבצעי. למשל, בזיהוי מנהרות או בסיכול פיגועים ביהודה ושומרון, אספנו מידע מהרבה חיישנים שפרוסים בשטח כמו מצלמות ומכ"מים. אנחנו מנגישים את המידע ללוחם כדי שיידע לאתר מחבל פוטנציאלי. אנחנו מבינים שמיצוי טוב יותר של המידע זה האתגר הבא: המטרה היא להגיע למצב שקבלת ההחלטות של המפקדים תתבסס יותר ויותר על מיצוי המידע וחשיבת מכונה, ופחות על אינטואיציה".

עד כה, איך השתנו חייו של החייל בשטח?
"כבר היום, באמצעות מערכות צי"ד (צבא יבשה דיגיטלי), החייל בשטח רואה על מפה דיגיטלית את כוחות צה"ל והאויבים שלנו. הוא יודע ליצור שיח דיגיטלי עם הפקודים שלו ועם הממונים עליו, לתקשר עם גורמים שונים בגזרה, לראות וידאו של מזל"ט או תצפית קבועה שמצלמת את האזור הרלוונטי, לסמן מטרות באופן דיגיטלי. כשיהיה לנו את האינטרנט המבצעי, יכולת סגירת המעגל תהיה הרבה יותר משמעותית".

הצבא כבר לא בהכרח מוביל טכנולוגי

עולם, מתמודדים בשנים האחרונות עם מצב שלא הכירו: בתחומים רבים בשוק האזרחי קיימים פיתוחים ודנ"א חדשניים יותר מאשר בצבא, בעקבות עלייה חדה בהשקעות של מחקר ופיתוח בשוק העסקי.

איך משמרים את החדשנות בצה"ל, בעיקר כשענקיות הטכנולוגיה צוברות יותר כוח?
"אנחנו מבינים את היתרון שיש בעולם האזרחי ויש הרבה דברים שאנחנו לא צריכים לפתח לבד, אלא לעשות להם התאמה לצבא. אנחנו בקשר עם גורמים בתעשייה ועם חברות טכנולוגיות גדולות ויוצרים איתם מעבדות חדשנות. בנוסף, קיימים הרבה מאוד שיתופי פעולה עם מפא"ת במשרד הביטחון. גם התחלנו בצה"ל קורס מחוללי חדשנות עם הטכניון ומיקרוסופט, זה קורס אזרחי שאנחנו משלבים בו אנשים שלנו והתפקיד שלהם יהיה לזהות פוטנציאל לחדשנות ביחידות שלהם, באמצעות הכלים שהם מקבלים בקורס.

"אני חושב שהאקוסיסטם שנוצר בתוך המדינה - השילוב בין הצבא, התעשייה והאקדמיה - הוא משהו מאוד ייחודי, שיש נסיונות לחקות בעולם, לא בהצלחה גדולה. אז מאמצי המו"פ של הצבא, משרד הביטחון והתעשיות, מחזקים את עצמם. הצבא נהנה מהטכנולוגיות הכי מתקדמות שפותחו בשוק העסקי בישראל. היכולות מנוסות בתוך הצבא, מה שעוזר מאוד לעולם האזרחי לשווק אותן. טכנולוגיות שאפשר למכור - מוכרים, ואלו שלא, הופכות את היחידות שלנו להרבה יותר קטלניות. זה win-win מאוד משמעותי".

בעבר החדשנות הגיעה מצבאות. האינטרנט וה־GPS הם דוגמאות לכך. זה ימשיך להיות המצב?
"כמו שהעולם האזרחי השתנה ב-180 מעלות, גם הצבא הולך להשתנות באופן משמעותי. הקערה התהפכה - הצבא הוא לא בהכרח מוביל טכנולוגי, אלא לוקח טכנולוגיות מהעולם האזרחי ומטמיע אותן אצלו. אני חושב שזה טוב. ליהנות מעושר טכנולוגי שמפותח בסביבה מאוד פתוחה, כמעט בלי מגבלות, זה דבר טוב בשבילנו. אנחנו צריכים להשוות את עצמנו לצבאות אחרים, שגם בהם יש מרכיב של סיווג שלא קיים בעולם האזרחי. בהשוואה להם, מצבנו טוב". 

"השיח התועלתני של החיילים לא משרת אותנו"

בשנים האחרונות קיים מחסור במתכנתים בתעשיית ההייטק שהוביל לעלייה חדה בשכרם, וכתוצאה מכך הצבא מתקשה עוד יותר לשמר את האנשים ביחידות הטכנולוגיות. "העולם האזרחי מאוד מפתה, ואנחנו מבינים שצריך לייצר תהליכי התאמה אישית בשימור העובדים, למשל בעיתוי היציאה ללימודים ומשך החתימה. אנחנו רואים שהנוער היום לא רואה את עצמו מתחייב לתקופה ארוכה בקבע. אנחנו כן מספקים לו אפשרות לפתח יכולות שמגנות במישרין על מדינת ישראל. היום מתכנת או איש תקשוב מבצעי שנמצא בגדוד משפיע על הקטלניות בקצה המבצעי".

השכר הגבוה והתועלת הרבה שמפיקים חיילים בתפקידים טכנולוגיים בצה"ל הובילו לכך שיש ביקוש גבוה ליחידות הטכנולוגיות. הצבא נהנה מזה כשהחיילים מתגייסים, אך לאחר כמה שנים הם מחפשים את האתגר הבא, במיוחד כשהשכר שמציעים להם בשוק האזרחי גבוה לעתים פי 3-4.

"היום חיילים מדברים יותר על 'אמלי' - 'אני מה יוצא לי'. אני לא חושב שהשיח התועלתני משרת אותנו. יש מקומות שהוא נעשה במידה מוגזמת, ואנחנו כצבא חייבים לאזן את זה. כשאני התגייסתי, אף אחד לא שאל אותי איפה אני רוצה להיות. אמרו לי: 'אלה הצרכים של הצבא'. היום התהליך הוא הרבה יותר אישי מול המתגייס, דבר שיצר אמון יותר משמעותי מולו והביא אותו לכדי מימוש בתוך הצבא. אם נתעלם מזה - נאבד הרבה מאוד.

"ערך השירות הוא עדיין הכי חשוב, אבל אנחנו מבינים שלצד זה צריך לתת לאנשים להביא את עצמם לידי ביטוי. זה השיח שמתאים לדור הנוכחי. האתגרים שלהם אחרים וכך גם צורת החשיבה שלהם. הם הרבה יותר מהירי מחשבה ויש להם יכולת לאסוף מידע, לכן השיח צריך להיות מתאים. הצבא הוא בבואה של החברה, הוא לא אאוטסיידר. בעידן החדש יש יותר קורלציה בין הצרכים שלנו כצבא לרצונות של החיילים, וכך אנחנו מצליחים להגיע לשירות משמעותי.

"אני לא חושב שאנשים יודעים לכמת את מה שהצבא נתן להם, למשל בשירות קרבי - איך שלוש שנים כלוחם וכמפקד השפיעו על היכולת להוביל משימה בעולם האזרחי, מה זה נתן להם לביטחון, לחוסר הפחד, למשימתיות, לאסרטיביות. אסור לנו להתבלבל כחברה - ערך הלוחם הוא הערך הכי מקודש בצבא. החייל שרואה את הלבן בעיניים של המחבל הוא הנכס הכי יקר שלנו, הכי טובים צריכים להיות שם. לכן גם התחלנו פרויקט שיספק ללוחמים הכשרה בתחום הסייבר".

תא"ל יריב ניר

גיל: 48
תפקיד: קצין קשר ותקשוב ראשי בצה"ל
תפקידים קודמים: קצין אג"ם תקשוב בפיקוד צפון, קצין קשר של פיקוד מרכז
השכלה: תואר ראשון בכלכלה ולוגיסטיקה ותואר שני במשפטים, שניהם מאוניברסיטת בר אילן
מגורים: מודיעין
אישי: נשוי לתא"ל שרון ניר, יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, ולזוג שלושה ילדים

עוד כתבות

תחנת הרכבת יצחק נבון, ירושלים / צילום: ארן הרשלג

לראשונה מאז 2018: יותר רכבות בקו המהיר מירושלים למרכז

רכבת ישראל תעלה את תדירות הרכבות בין ירושלים למרכז הארץ בשעת השיא משתי רכבות לשלוש, החל מ-29 בנובמבר • במקביל, תוגבר התדירות גם בקווים למודיעין, לנתניה ולחדרה • המהלך מתאפשר בין היתר בזכות מערכת איתות חדשה, שתאפשר להגדיל את תדירות הרכבות גם בציר האיילון

חרדים חוסמים כביש במחאה על מעצרי עריקים (ארכיון) / צילום: Reuters

הפגנת החרדים הקיצוניים: כביש 4 נפתח לתנועה לאחר שנחסם

כביש 4 נחסם בעקבות הפגנת חרדים קיצוניים מהפלג הירושלמי במחלף אלוף שדה ובמחלף אם המושבות, ונפתח כעת לתנועה בשני הכיוונים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות חדות; אנתרופיק זינקה בכ-16% ביומה הראשון

וול סטריט סגרה יום שישי רצוף של ירידות, נאסד"ק ירד ב-2% ● המסחר באנתרופיק נפתח בזינוק של 34% מעל מחיר ההנפקה, אך התמתן בהמשך ● AMD ירדה בחדות בעקבות תחקיר חריף נגד החברה ● וולמארט עקפה במעט את תחזיות הרבעון השלישי אך סיפקה תחזית זהירה לעונת החגים

טראמפ, שי ג'ינפינג ופוטין בפסגה בסין / צילום: ap, Ding Lin/Xinhua

"הרבה נושאי שיחה": הפגישה ההיסטורית בין טראמפ, שי ופוטין

לראשונה נפגשו נשיאי ארה"ב, רוסיה וסין בפסגה משולשת סגורה ● על הפרק: המלחמות באוקראינה ובאיראן, המתיחות המסחרית בין המעצמות, עתיד הבינה המלאכותית והניסיון לבלום מרוץ חימוש גרעיני חדש

קלוד / אילוסטרציה: Shutterstock

מי הישראלים שירוויחו מההנפקה הגדולה בהיסטוריה?

מגדל וכלל רשמו רווחים גדולים מהשקעותיהן בחברת אנתרופיק, שתתחיל להיסחר היום בוול סטריט ● גם גופים מוסדיים נוספים בישראל נהנו בעקיפין מהצלחת ההשקעה באמצעות קרנות הון סיכון

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

בנק לאומי צמצם כ-25 משרות בחטיבת הפיתוח

לפי גורמים בענף הבנקאות המשרות שקוצצו "התייתרו" והן של מנהלי פרויקטים תפעוליים, לא של מפתחים ● חלק מהעובדים עזבו את לאומי ואחרים שובצו בתפקידים חדשים ● הצמצום מגיע על רקע חזרתו של חיים שקולניק לבנק כראש חטיבת הפיתוח הטכנולוגי, במטרה להאיץ את המעבר לפיתוח מבוסס סוכני AI

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

רשות החברות מזהירה: רכבת ישראל בסיכון נזילות ממשי בטווח המיידי

דוח של רשות החברות הממשלתיות שהגיע לידי גלובס חושף כי בעוד שהוצאות השכר ברכבת זינקו ב־60%, ומצבת העובדים גדלה באלפים, השירות לנוסע בקושי התרחב ● כעת, על רקע השחיקה ברווחיות, הרשות מתריעה מפני סיכון נזילות מיידי ודורשת תוכנית התייעלות מקיפה ● רכבת ישראל: "צר לנו כי ישנם גורמים העושים שימוש במבצע 'שאגת הארי' והשפעותיו התקציביות על רכבת ישראל כדי לקעקע את ביצועיה הכספיים"

תחנת הכוח אשכול / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

דוחות דליה חושפים: יחידת ייצור הושבתה זמנית באשכול; "עשויה להביא לאי עמידה באמות־המידה הפיננסיות"

חברת האנרגיה דיווחה כי יחידת הייצור מושבתת כבר מחודשת אוקטובר, בשל "נזק בלתי־צפוי שהתגלה במהלך התחזוקה" ● הדבר עלול לדרוש מדליה להזרים כסף לתחנת הכוח כדי לוודא שהיא עומדת באמות־המידה הפיננסיות הנדרשות למימון שקיבלה

ביל אקמן / צילום: Reuters

ביל אקמן נגד דירקטוריון אנבידיה: "התנהלות מזעזעת"

משקיע-העל מחריף את הטון נגד דירקטוריון אנבידיה שמיהר לשלול את חזרתו של ג'נסן הואנג לתפקיד המנכ"ל, עוד לפני שהבדיקה בעניינו הסתיימה ● אקמן גם משרטט את הדרך שלדעתו יכולה לאפשר את חזרתו של המנכ"ל היוצא

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Brandon

גורם ישראלי: מחכים לטראמפ, גוברים הסיכויים לפעולה באיראן

טראמפ עדיין לא קיבל החלטה סופית באשר למערכה נגד איראן, ובישראל ממתינים לו במוכנות גבוהה • לפי מקורות מערביים, ראש המוסד הציג לאמריקנים מידע על קידום תוכנית הגרעין  ● עדכונים שוטפים

דריו אמודיי, מנכ''ל אנתרופיק / צילום: Reuters, Denis Balibouse

ההנפקה הגדולה בהיסטוריה: אנתרופיק תחל להיסחר היום לפי שווי של כ־1.5 טריליון דולר

מפתחת קלוד תמחרה את ההנפקה ב־83 דולר למניה, מעל לטווח הצפוי • החברה עצמה גייסה כ־105.4 מיליארד דולר ברוטו, כולל הקצאה פרטית • בין המרוויחים הגדולים: אמזון, גוגל ושבעת המייסדים

לקסוס ES הייבריד

בפנים לימוזינה בחוץ חללית: המכונית שרק מחכה לתחרות מסין

מכונית הסאלון ההיברידית החדשה של לקסוס מציעה מרווח פנים של לימוזינה, חיסכון בדלק, בידוד מצוין ולראשונה גם עיצוב נועז שפונה לקהל יעד חדש ● מעבר לפינה יחכו לה המתחרות מסין

בית חולים ברזילי / צילום: Shutterstock

יש שוטרים בכל בית חולים, אבל האם הצוותים הרפואיים מוגנים יותר?

שבע שנים נדרשו כדי להציב שוטרים בבתי החולים הגדולים שידעו מספר גבוה של אירועי אלימות ● היעד הושג, אבל המרפאות בקהילה נותרו מחוץ לתוכנית ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית למניעת אלימות נגד סגל רפואי

מיצג אמנותי מציב את שי, פוטין וטראמפ לצד פסלי מנהיגי ועידת יאלטה ההיסטורית / צילום: Reuters, Alexey Pavlishak

מדוע מפגש מנהיגי העולם השבוע לא יהיה ועידת יאלטה החדשה

טראמפ, פוטין ושי אינם בעמדה שמאפשרת להם לכפות סדר עולמי חדש, לנוכח מגבלות ההשפעה של המעצמות הגדולות שנחשפות כעת

יו''ר ועדת הבחירות נעם סולברג / צילום: רפי קוץ

באופן חסר תקדים: ביהמ"ש העליון יערוך משפט חוזר - בגלל טעות של שופטיו

נעם סולברג קבע שבגלל עיוות דין וחוסר צדק שנגרם לגינקולוג מיכאל שטטמן, יש להורות על משפט חוזר ● שופטי בית המשפט העליון הרשיעו אותו באונס מטופלותיו, למרות המלצתם לפרקליטות למשוך את הערעור שלה על זיכויו ● סולברג ציין: "מערכת המשפט אינה חפה מטעות"

פרויקט פינוי־בינוי. תוצאת המס תלויה בסוג המיזם / צילום: שרון ענבי

ירשתם דירה בפרויקט התחדשות עירונית? לא בטוח שירשתם גם את הטבות המס

רשות המסים פרסמה שתי עמדות שמבהירות מתי יורשים נכנסים לנעלי המוריש וזוכים לפטורים ממס שבח, ומתי הם עלולים לאבד הטבות שהיו מגיעות לו כקשיש ● ההבדל עשוי להגיע למאות אלפי שקלים ● גלובס עושה סדר

פרופ' אריק לנדר

מייסד מכון ברוד, מגופי המחקר החשובים בעולם: "ראיתי בחיי הרבה פרויקטים משוגעים שהפכו לאפשריים"

פרופ' אריק לנדר, מחוקרי הגנום המובילים ומי שייסד את מכון ברוד של MIT והרווארד, מספר בראיון בלעדי איך שכנע שתי אוניברסיטאות מתחרות לשתף פעולה, מעריך מתי תהיה תרופה לאלצהיימר ומתייחס לביקורות עליו לאורך השנים ● השבוע קיבל ממכון ויצמן פרס על פועלו, והוא כבר בדרך לפתור בעיה גדולה נוספת של האנושות - עם חברה לאנרגיה ירוקה

יאיר לוינשטיין, מנכ''ל אלטשולר שחם פיננסים / צילום: סם יצחקוב

"ברגע שעסקת אלטשולר שחם תאושר, נצא כמו כדור מלוע של תותח"

דוחות הרבעון השלישי של אלטשולר שחם פיננסים חושפים את עומק השחיקה רגע לפני העברת השליטה לחברת הביטוח ווישור ולמנכ"ל יאיר לוינשטיין: נכסי הגמל צנחו ב-15% מתחילת השנה ● מנגד, פעילות האשראי החוץ-בנקאי הכפילה את הכנסותיה ● לוינשטיין לגלובס: "הכול ייצא החוצה ביום שהעסקה עם ווישור תאושר"

צילום: Shutterstock

"אומרים שמחר תפרוץ מלחמה": המודל הכלכלי שמזין את תעשיית השמועות סביב איראן

מאז 7 באוקטובר מציפות את הרשתות שמועות על מתקפות, גיוסי מילואים וקריסת מערכות הגנה ● מאחורי רבות מהן עומד מודל עסקי שממיר חרדה לטראפיק ולהכנסות מפרסום, ומתגמל את מי שמצליחים לייצר את הבהלה הגדולה ביותר ● מי מפעיל את המכונה הזו, איך היא עובדת ומדוע כל כך קשה לעצור אותה?

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

בזכות המותגים העצמאיים: הרווח הנקי של טרמינל X זינק; אנרג'יאן ישראל ברבעון שיא

גלובס מביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● מאריכה את ההסכם עם פוקס ונפרדת מאתר פוט לוקר: כך זינק הרווח של טרמינל X ב-41% ● מצטרפת לשיא של תמר ולוויתן: רווחי אנרג'יאן ישראל קפצו ל-161 מיליון דולר - והפנים ליצוא למצרים