גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"עד לאחרונה לא הייתה החלטה מסודרת בצבא ללכת לעולם הדיגיטלי"

תא"ל יריב ניר אחראי על כל הטכנולוגיות של כוחות היבשה בצה"ל והכשרת כוח אדם טכנולוגי • בראיון ל"גלובס" הוא מתאר את האתגרים הטכנולוגיים של צה"ל, מסביר למה הצבא צריך "מחוללי חדשנות" ואומר: "אנחנו נהנים מהעושר הטכנולוגי בשוק האזרחי, לא בכל התחומים הצבא מוביל טכנולוגית"

תאל יריב ניר / צילום : איל יצהר
תאל יריב ניר / צילום : איל יצהר

כל מי ששירת בצה"ל מכיר את תחושת בזבוז הזמן שיוצרת ההתמודדות עם אתגרי הביורוקרטיה הצבאית והלוגיסטיקה האינסופית. מה שנראה מעוות עוד לפני 10 ו-20 שנה, מהווה אבסורד של ממש במציאות של שנת 2019. דוגמה קטנה אחת: בזמן שחברות גלובליות מנוהלות מכמה מדינות במקביל, בצה"ל חייבים החיילים והקצינים לעבור מבסיס לבסיס לצורך פגישות תכופות. רק כעת מתחילים בצה"ל להטמיע סוף-סוף וידאו-קונפרנס, שיחות וידאו שיאפשרו לבצע פגישות מרחוק.

ברוח התקופה, הצבא שם יותר יותר דגש על ערך הזמן של החיילים המשרתים בו. בצה"ל הבינו כי לא יכול להיות פער גדול בין החוויה של החיילים הצעירים בחייהם האזרחיים לבין שירותם הצבאי, והם שואפים לשנות את התרבות הארגונית. זה תהליך ממושך, שמגיע אולי בכמה שנות איחור, אך הוא הכרחי.

הבעיה הגדולה שעמה מתמודד הצבא היא שהחוויה הדיגיטלית, המהירה והיעילה, לא הגיעה לחיילים בשדה הקרב. בני ה-18 שמתגייסים כיום לצה"ל היו בני חמש כשהוקמה חברת Waze. הם מעולם לא נתקלו בספר מפות ברכב, וכנראה גם לא השתמשו ב-GPS "טיפש". להזין יעד באפליקציית ניווט ולקבל מסלול המותאם לצורכיהם - זה דבר מובן מאליו מבחינתם. בשדה הקרב המצב שונה: המפקדים אמנם יכולים לראות היכן ממוקמים הכוחות ולנווט באמצעות מפה דיגיטלית, אך מדובר בכלי לא מתוחכם, שלא מסייע למפקד לקבל החלטות על בחירת ציר התנועה. בימים אלו מפותחת בחיל קשר והתקשוב מערכת כזאת, שתבנה למפקד הכוח את ציר הניווט המהיר ביותר על בסיס מיקומי כוחות צה"ל, התצפיות, כוחות האויב ותוואי השטח.

"זו דוגמה לטכנולוגיה שחיכתה מחוץ לש"ג ועכשיו מביאים לשדה הקרב", אומר תת-אלוף יריב ניר, קצין קשר ותקשוב (קשר"ר), בראיון ל"גלובס". דוגמה נוספת היא מעין Gett לעולם המבצעי: במקום מכרז מוניות על הלקוח, יתבצע חיבור בין המטרה לחימוש המתאים לתקיפתה. כלומר, יתבצע מכרז על הגורם שיבצע את הירי - טנק, תותח, מטוס קרב או מל"ט - שייקח בחשבון את יכולת החימוש, הזמן, סדרי העדיפויות ועוד.

"אנחנו מבינים שצריך להביא עושר דיגיטלי מהאזרחות לצבא, שיהיה רלוונטי גם בשגרה וגם בחירום. הצבא זיהה את האתגר הזה לפני ארבע שנים והחל להתארגן", אומר ניר. "המרחב הקיברנטי הפך למרחב לחימה, ולפני עשר שנים לא היו ניסיונות תקיפות סייבר בעוצמות ובהיקפים שאנחנו רואים היום, כך שאנחנו חייבים גם יכולות הגנה מאוד משמעותיות".

האתגר, אם כן, הוא לשלב בין הצורך ביישור קו עם עולם הטכנולוגיה האזרחית, לבין שמירה על רמות גבוהות הרבה יותר של אבטחת מידע: "ניהול סיכונים הוא מאוד מרכזי בעולם שלנו, ואנחנו לא מכניסים שום דבר מבלי לבדוק 17 פעם שהוא מוגן".

לפעמים עדיף לפתח מערכות בתוך הבית

ניר (48), מסכם השנה 30 שנים בצבא, כולן בחיל הקשר והתקשוב ורובן ביחידות שדה. הוא שימש, בין השאר, כקצין אג"ם תקשוב בפיקוד צפון, מפקד גדוד קשר, קצין קשר של פיקוד מרכז ועוד. הוא גר במודיעין, נשוי לתא"ל שרון ניר, יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, ולזוג שלושה ילדים. יש לו תואר ראשון בכלכלה ולוגיסטיקה ותואר שני במשפטים, שניהם מאוניברסיטת בר אילן.

ניר כפוף לאלוף ליאור כרמלי, מפקד חיל התקשוב. במקביל לתפקיד הקשר"ר הוא משמש גם כראש מטה חיל התקשוב, כך שתחת אחריותו נמצאים את חיל הקשר, בית הספר למקצועות המחשב, יחידת ממר"ם, חטיבת ההגנה בסייבר ולוט"ם (היחידה להתעצמות ותקשוב טכנולוגי מבצעי). הוא אינו טכנולוג: בשנים האחרונות, ועוד יותר מאז שנכנס לתפקידו הנוכחי לפני שנה, הוא משקיע בלימוד התחומים הטכנולוגיים. "כל היום אני יושב עם בעלי תפקידים שונים ולומד את העולמות האלו כדי להישאר מעודכן וכדי שקבלת ההחלטות שלי תהיה מבוססת על ידע משמעותי. זה מרתק".

ניר מדבר על הצורך בטרנספורמציה דיגיטלית בצבא, אך מודה כי ברמה הצה"לית, ההתמודדות בשנים האחרונות לא הייתה מספקת. "מבחינה טכנולוגית תר"ש גדעון (התוכנית הרב-שנתית של צה"ל - ע.ז), שבוצעה בשנים האחרונות, כללה מהפכות בעיקר ברמת הפלטפורמות - הצטיידות בנמרים, F-35 וספינות חדשות, אך התוכנית לא כללה מהפכה דיגיטלית, שאותה אנחנו מתכננים לתר"ש הקרובה. יש עוד הרבה יכולות שאנחנו רוצים להביא מהעולם האזרחי".

לדבריו, לא התקבלה החלטה מסודרת בצבא לצעוד לעבר העולם הדיגיטלי. "הייתה התפתחות מאוד משמעותית בזרועות ובגופים, אבל זה לא היה תחת עיקרון מארגן אחד. כעת תהיה מינהלת דיגיטלית, שמוקמת בחיל התקשוב ותנהל את הטרנספורמציה בצה"ל. התכלית שלה תהיה בעיקר לקבוע ארכיטקטורה רשתית אחודה ולייצר תפיסות טכנולוגיות אחודות שניזונות מתפיסות מבצעיות, שיוגדרו באגף מבצעים או באגף תכנון".

בבסיס התפיסה הזאת יעמוד האינטרנט המבצעי, שצפוי להיות מושק בעוד שנתיים - רשת מאוחדת לכל הזרועות של צה"ל, ולא רשתות נפרדות לחילות האוויר, היבשה והים. כך תהיה תקשורת בין החילות, שתאפשר למשל את השימוש ב-Gett בשדה הקרב. בנוסף, יהיה ניתן לאחד בין המידע שמגיע מהיחידות והחילות השונים. האינטרנט המבצעי מתבסס על הענן הפרטי שהקימו בצה"ל, וניר מציין כי "בימים אלו אנחנו בוחנים מה תהיה אסטרטגיית העננים שלנו, לאן נכון להתפתח - פיתוח בתוך הצבא או התבססות על יכולות חיצוניות. זאת דילמה מאוד גדולה".

איך מחליטים מה לפתח בתוך צה"ל?
"נוצרו לא מעט צרכים שהמענה להם צריך להיות מפותח בתוך הצבא, למשל מערכות שליטה ובקרה. היכולות הייעודיות לצרכים מבצעיים מפותחות בצבא כי אנחנו צריכים מענה שהוא לא גנרי, אלא ייחודי שמתאים למתארי הפעילות ולאופן הפעולה שלנו. ויש לנו גם הרבה אנשים - בעיקר בעולמות התוכנה והפיתוח - שהם הנוער הכי טוב שיש היום במדינה, שנמצא בשירות חובה בצה"ל ונכון למצות אותו ואת היכולות שלו לטובת פיתוח בתוך הבית. זה מייעל את התהליך כלכלית וגם פרקטית. הפיתוח מהיר יותר, והוא לא תלוי בגורמים אזרחיים, שפיתוח שלהם כפוף למכרז וכולל הרבה תהליכים ביורוקרטיים נוספים. כמובן, ההתבססות על תעשיות ביטחוניות עדיין נשמרת, והפיתוחים שמגיעים משם נכנסים לצבא בפיקוח שלנו".

איפה משתלב בזה ה"אינטרנט של הדברים", חיבור מכשירים שונים לרשת ואיסוף מידע מחיישנים?
"בתוך המגמות שלנו לתר"ש הקרובה אנחנו מבינים שיהיו לנו הרבה מאוד חיישנים שיהיו מחוברים לרשת, ומיצוי המידע מכל החיישנים האלו, גם בתחום המבצעי וגם בניהולי, יהיה מאוד משמעותי. יהיו גם בסיסים חדשים שיתוכננו כמו עיר חכמה".

עד כמה אתם משתמשים כיום בביג דאטה?
"לא מעט, גם בעולם המודיעיני וגם בעולם המבצעי. למשל, בזיהוי מנהרות או בסיכול פיגועים ביהודה ושומרון, אספנו מידע מהרבה חיישנים שפרוסים בשטח כמו מצלמות ומכ"מים. אנחנו מנגישים את המידע ללוחם כדי שיידע לאתר מחבל פוטנציאלי. אנחנו מבינים שמיצוי טוב יותר של המידע זה האתגר הבא: המטרה היא להגיע למצב שקבלת ההחלטות של המפקדים תתבסס יותר ויותר על מיצוי המידע וחשיבת מכונה, ופחות על אינטואיציה".

עד כה, איך השתנו חייו של החייל בשטח?
"כבר היום, באמצעות מערכות צי"ד (צבא יבשה דיגיטלי), החייל בשטח רואה על מפה דיגיטלית את כוחות צה"ל והאויבים שלנו. הוא יודע ליצור שיח דיגיטלי עם הפקודים שלו ועם הממונים עליו, לתקשר עם גורמים שונים בגזרה, לראות וידאו של מזל"ט או תצפית קבועה שמצלמת את האזור הרלוונטי, לסמן מטרות באופן דיגיטלי. כשיהיה לנו את האינטרנט המבצעי, יכולת סגירת המעגל תהיה הרבה יותר משמעותית".

הצבא כבר לא בהכרח מוביל טכנולוגי

עולם, מתמודדים בשנים האחרונות עם מצב שלא הכירו: בתחומים רבים בשוק האזרחי קיימים פיתוחים ודנ"א חדשניים יותר מאשר בצבא, בעקבות עלייה חדה בהשקעות של מחקר ופיתוח בשוק העסקי.

איך משמרים את החדשנות בצה"ל, בעיקר כשענקיות הטכנולוגיה צוברות יותר כוח?
"אנחנו מבינים את היתרון שיש בעולם האזרחי ויש הרבה דברים שאנחנו לא צריכים לפתח לבד, אלא לעשות להם התאמה לצבא. אנחנו בקשר עם גורמים בתעשייה ועם חברות טכנולוגיות גדולות ויוצרים איתם מעבדות חדשנות. בנוסף, קיימים הרבה מאוד שיתופי פעולה עם מפא"ת במשרד הביטחון. גם התחלנו בצה"ל קורס מחוללי חדשנות עם הטכניון ומיקרוסופט, זה קורס אזרחי שאנחנו משלבים בו אנשים שלנו והתפקיד שלהם יהיה לזהות פוטנציאל לחדשנות ביחידות שלהם, באמצעות הכלים שהם מקבלים בקורס.

"אני חושב שהאקוסיסטם שנוצר בתוך המדינה - השילוב בין הצבא, התעשייה והאקדמיה - הוא משהו מאוד ייחודי, שיש נסיונות לחקות בעולם, לא בהצלחה גדולה. אז מאמצי המו"פ של הצבא, משרד הביטחון והתעשיות, מחזקים את עצמם. הצבא נהנה מהטכנולוגיות הכי מתקדמות שפותחו בשוק העסקי בישראל. היכולות מנוסות בתוך הצבא, מה שעוזר מאוד לעולם האזרחי לשווק אותן. טכנולוגיות שאפשר למכור - מוכרים, ואלו שלא, הופכות את היחידות שלנו להרבה יותר קטלניות. זה win-win מאוד משמעותי".

בעבר החדשנות הגיעה מצבאות. האינטרנט וה־GPS הם דוגמאות לכך. זה ימשיך להיות המצב?
"כמו שהעולם האזרחי השתנה ב-180 מעלות, גם הצבא הולך להשתנות באופן משמעותי. הקערה התהפכה - הצבא הוא לא בהכרח מוביל טכנולוגי, אלא לוקח טכנולוגיות מהעולם האזרחי ומטמיע אותן אצלו. אני חושב שזה טוב. ליהנות מעושר טכנולוגי שמפותח בסביבה מאוד פתוחה, כמעט בלי מגבלות, זה דבר טוב בשבילנו. אנחנו צריכים להשוות את עצמנו לצבאות אחרים, שגם בהם יש מרכיב של סיווג שלא קיים בעולם האזרחי. בהשוואה להם, מצבנו טוב". 

"השיח התועלתני של החיילים לא משרת אותנו"

בשנים האחרונות קיים מחסור במתכנתים בתעשיית ההייטק שהוביל לעלייה חדה בשכרם, וכתוצאה מכך הצבא מתקשה עוד יותר לשמר את האנשים ביחידות הטכנולוגיות. "העולם האזרחי מאוד מפתה, ואנחנו מבינים שצריך לייצר תהליכי התאמה אישית בשימור העובדים, למשל בעיתוי היציאה ללימודים ומשך החתימה. אנחנו רואים שהנוער היום לא רואה את עצמו מתחייב לתקופה ארוכה בקבע. אנחנו כן מספקים לו אפשרות לפתח יכולות שמגנות במישרין על מדינת ישראל. היום מתכנת או איש תקשוב מבצעי שנמצא בגדוד משפיע על הקטלניות בקצה המבצעי".

השכר הגבוה והתועלת הרבה שמפיקים חיילים בתפקידים טכנולוגיים בצה"ל הובילו לכך שיש ביקוש גבוה ליחידות הטכנולוגיות. הצבא נהנה מזה כשהחיילים מתגייסים, אך לאחר כמה שנים הם מחפשים את האתגר הבא, במיוחד כשהשכר שמציעים להם בשוק האזרחי גבוה לעתים פי 3-4.

"היום חיילים מדברים יותר על 'אמלי' - 'אני מה יוצא לי'. אני לא חושב שהשיח התועלתני משרת אותנו. יש מקומות שהוא נעשה במידה מוגזמת, ואנחנו כצבא חייבים לאזן את זה. כשאני התגייסתי, אף אחד לא שאל אותי איפה אני רוצה להיות. אמרו לי: 'אלה הצרכים של הצבא'. היום התהליך הוא הרבה יותר אישי מול המתגייס, דבר שיצר אמון יותר משמעותי מולו והביא אותו לכדי מימוש בתוך הצבא. אם נתעלם מזה - נאבד הרבה מאוד.

"ערך השירות הוא עדיין הכי חשוב, אבל אנחנו מבינים שלצד זה צריך לתת לאנשים להביא את עצמם לידי ביטוי. זה השיח שמתאים לדור הנוכחי. האתגרים שלהם אחרים וכך גם צורת החשיבה שלהם. הם הרבה יותר מהירי מחשבה ויש להם יכולת לאסוף מידע, לכן השיח צריך להיות מתאים. הצבא הוא בבואה של החברה, הוא לא אאוטסיידר. בעידן החדש יש יותר קורלציה בין הצרכים שלנו כצבא לרצונות של החיילים, וכך אנחנו מצליחים להגיע לשירות משמעותי.

"אני לא חושב שאנשים יודעים לכמת את מה שהצבא נתן להם, למשל בשירות קרבי - איך שלוש שנים כלוחם וכמפקד השפיעו על היכולת להוביל משימה בעולם האזרחי, מה זה נתן להם לביטחון, לחוסר הפחד, למשימתיות, לאסרטיביות. אסור לנו להתבלבל כחברה - ערך הלוחם הוא הערך הכי מקודש בצבא. החייל שרואה את הלבן בעיניים של המחבל הוא הנכס הכי יקר שלנו, הכי טובים צריכים להיות שם. לכן גם התחלנו פרויקט שיספק ללוחמים הכשרה בתחום הסייבר".

תא"ל יריב ניר

גיל: 48
תפקיד: קצין קשר ותקשוב ראשי בצה"ל
תפקידים קודמים: קצין אג"ם תקשוב בפיקוד צפון, קצין קשר של פיקוד מרכז
השכלה: תואר ראשון בכלכלה ולוגיסטיקה ותואר שני במשפטים, שניהם מאוניברסיטת בר אילן
מגורים: מודיעין
אישי: נשוי לתא"ל שרון ניר, יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, ולזוג שלושה ילדים

עוד כתבות

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

"המשקיעים יוכלו לקבל החלטות השקעה מושכלות":רשות לני"ע פרסמה מדריך דיווח חדש לחברות הנדל"ן

הרשות לניירות ערך פרסמה את טיוטת המדריך לגילוי ענפי בענף הנדל"ן היזמי, שנועד לרכז את מקורות המידע הרלוונטיים ולשמש כלי עזר בהכנת תשקיפים בתחום ● בתוך כך, חברות הנדל"ן היזמיות ידרשו להציג מידע טבלאי מפורט על התמחור המדויק של פרויקטים

חיילי צה''ל בגבול לבנון. ארכיון / צילום: דובר צה''ל

5 לוחמי צה"ל נפצעו מירי רקטות בלבנון - אחד במצב קשה

בכיר ישראלי: לא קיבלנו החלטה או בקשה לנצור את האש ● דיווח: ארה"ב ואיראן הגיעו ל"הסכמה עקרונית" להארכת הפסקת האש ● טראמפ:"סין מאוד שמחה שאני פותח לצמיתות את מצר הורמוז" ● במערכת הביטחון פועלים להעצים את הפגיעה בחיזבאללה לפני עצירה אמריקאית אפשרית, תוך הבנה שהאחיזה בשטח תהיה מנוף הלחץ המרכזי ● מג"ד 52 בחיל השריון נפצע באורח קשה במהלך פעילות מבצעית בדרום לבנון ● עדכונים שוטפים 

השקל מתחזק מול הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המומחים מנתחים: עד כמה השקל יתחזק ואיך משקיעים יכולים להרוויח מזה?

השקל נסחר מתחת לרף ה-3 שקלים לדולר, לראשונה מזה יותר מ-30 שנה ● אנליסטים מאמינים כי "הפריצה כלפי מטה עשויה לייצר תגובה חדה יותר ולהוביל להתחזקות נוספת של השקל", ומעריכים מה בכל זאת יכול לשנות את המגמה ● וגם: המומחה שמעריך שהמגמה היא הזדמנות לקניות מניות אמריקאיות בזול

מדד המחירים לצרכן בישראל / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

האינפלציה מתמתנת. מחירי הדירות משלימים ירידה שנתית של 1.7%

על אף השפעות המלחמה נגד איראן, מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.4% במרץ, בצד הנמוך של הערכות הכלכלנים ● כך, קצב האינפלציה השנתי התמתן ל-1.9% ● עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי ירקות טריים, הלבשה, דיור ותחבורה ותקשורת

מטוס של טוס איירווייז / צילום: Elliott Kefalas

חברות התעופה שמגבירות תדירות בנתב"ג - ואלה שממשיכות לבטל

טוס ובלו בירד מרחיבות פעילות ומוסיפות עשרות טיסות שבועיות, פליי דובאי ואתיופיאן איירליינס חוזרות ● מרבית חברות התעופה הזרות עדיין על הגדר או דוחות חזרה

אנשי חיל הים האמריקאי באזור המפרץ הפרסי / צילום: Reuters, US Navy

435 מיליון דולר ליום: טבעת החנק הכלכלית של ארה"ב על איראן מתהדקת

חסימת הסחר הימי גובה ממשטר האייתוללות לפי הערכות מחיר של כ–435 מיליון דולר ביום ● לכך מצטרפים איומים של ארה"ב על הבנקים במזרח הרחוק שלא לבצע העברות איראניות ● בינתיים טראמפ טוען: "פתחנו את מצר הורמוז. סין שמחה מאוד"

היישוב אפרת. שווי הבית עלה ל־7 מיליון / צילום: Shutterstock

המקרה הנדיר שהגיע לעליון: מתי עיכוב בתשלום על בית מצדיק ביטול עסקה?

בני זוג איחרו בתשלום לרכישת בית באפרת ● המחוזי אישר למוכר לבטל את ההסכם - שערכו זינק בינתיים ● העליון קיבל את ערעור הרוכשים, וחייב את המוכר למכור להם בשווי המקורי

נוף ששווה עשרות מיליונים. העיר העתיקה בירושלים / צילום: Shutterstock

קנה שתי דירות מול חומות ירושלים במחיר חריג, ויאחד אותן

הדירה, שנמכרה על ידי דמרי ובומל ישראל ב-66.3 מיליון שקל, מצויה בסמיכות לעיר העתיקה וכלולה בפרויקט כפר דוד שליד ממילא ● מחירי הדירות בפרויקט נעים בקשת רחבה מאוד של מחירים, כשהזולה ביותר הגיעה ל־54 אלף שקל למ"ר, והיקרות ל־120 אלף שקל למ"ר

השפעות המלחמה על נכסי התשתיות / אילוסטרציה: Shutterstock

הבזבוז הופך הכרחי: הפגיעה הכואבת של המלחמה באיראן בנכסים הכי בטוחים

המלחמה באיראן חושפת פגיעות עצומה של נכסי תשתיות שנחשבו סולידיים ודפנסיביים ביותר ● במקביל, חברות משלל תחומים ייאלצו להפנות משאבי עתק למימון גיבוי, מיגון ואבטחת רציפות אספקה ● מי יהיו המפסידים של העולם החדש, ומי ירוויחו בענק ממכירת אמצעים להישרדות?

יגאל דמרי, חיים כצמן, צחי נחמיאס / צילום: אייל פישר, אריק סולטן, ורד פיצ'רסקי

מאבקי תחתית: כצמן, פתאל ודמרי נאבקים לשרוד את עדכון המדדים הקרוב

שורה של דרמות בעדכון הצפוי: זינוק של מאות אחוזים שולח את מגה אור של צחי נחמיאס למדד ת"א 35, בעוד פתאל ודמרי נאבקות להישאר בו ● כניסת מניית הבורסה בת"א למדד הדגל עשויה להיות תלויה בהחלטתה לגבי פאלו אלטו ● ג'י סיטי של כצמן בסכנת הדחה ממדד ת"א 90

פרויקט פינוי־בינוי. ''השינוי מבטל את הצורך לעמוד בסד זמנים צפוף'' / צילום: רפי דלויה

בשורה לקשישים בפינוי־בינוי: כבר לא צריך למהר למכור את הדירה ליזם

עד כה, המועד למכירת הדירה ליזם בפטור ממס היה מוקדם מדי וקשיח ● תיקון חקיקה שנכנס מתחת לרדאר לחוק ההסדרים מעניק לקשישים גמישות ודוחה את מועד המכירה לשלב מתקדם יותר של הפרויקט

חמי פרס ואדם סינגולדה בהנפקת טאבולה בנאסד''ק / צילום: טאבולה

טאבולה תפטר כ-100 עובדים, המהווים 5% מכוח האדם בחברה

הפיטורים ייערכו בסניפים השונים - ישראל, ניו יורק ודרום אמריקה ● ככל הנראה מדובר על פיטורי התייעלות תקופתיים, ולא על מהלך ספציפי שמבצעת החברה בתחום הבינה המלאכותית

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: כדיה לוי

המחדלים והאשמים: כל הסיבות לקפיצה החדה במחירי הטיסות

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מציג תמונת מצב על התעופה בישראל במלחמה: מערכת שבה האחריות מפוזרת בין משרד התחבורה, רת"א, רשות שדות התעופה, משרד האוצר, רשות התחרות והרשות להגנת הצרכן - אך ללא תיאום מספק וללא מדיניות כוללת שמחברת ביניהם

נבות בר, מנכ''ל קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

קיסטון רוצה להפוך מקרן ריט לתשתיות לחברה ציבורית רגילה: "יחסוך רבע מיליארד שקל"

קרן הריט בתחום התשתיות רוצה לשנות את מודל הפעילות שלה, משום שהמהלך לדבריה יסייע לשיפור התזרים והרווחיות, ויחזק את יכולות הניהול שלה

ההאטה בענף הנדל''ן הגיעה לדוחות הכספיים / צילום: Shutterstock

הדוחות חושפים: חברות הנדל"ן שמכרו הכי הרבה דירות, והמחירים

התוצאות שהציגו יזמיות נדל"ן בולטות בת"א מלמדת על צניחה של 33% במכירת דירות חדשות, לצד יציבות במחיר הממוצע לדירה ● מובילת המכירות - עמרם אברהם, המתמקדת בפרויקטי מחיר למשתכן בפריפריה, ואחריה אאורה ● שיאנית המחיר: ישראל קנדה - 6.1 מיליון שקל

עו''ד שגית אפיק, יועמ''שית הכנסת / צילום: נעם מושקוביץ, דוברות הכנסת

יועמ"שית הכנסת טוענת לפגמים בעבודת ועדת התקשורת; קרעי קורא להדיחה

עו"ד שגית אפיק שלחה מכתב ליו"ר הוועדה המיוחדת לחוק התקשורת, ח"כ גלית דיסטל-אטבריאן, בו היא מותחת ביקורת חריפה על אופן ניהול הוועדה וקובעת כי הליך החקיקה סובל מפגמים יסודיים המגיעים עד כדי פגיעה בשורש ההליך ● שר התקשורת שלמה קרעי: יועמ"שית הכנסת מועלת בתפקידה, ויש להדיחה באופן מיידי

כותרות העיתונים בעולם

"הטובים ביותר באזור": הנשק החדש של ישראל והשותפה המפתיעה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל ● והפעם: כך המתקפה על איראן דווקא הביאה למשטר קיצוני יותר, כמה ספינות באמת עוברות בהורמוז, והמדינה הבלקנית שתקים עם אלביט מפעל רחפנים ● כותרות העיתונים בעולם

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

הערכות: ויקטורי וגוד פארם בין המתעניינות ברכישת וולט מרקט

לגלובס נודע כי יותר מ־20 חברות כבר הביעו התעניינות, ברכישת רשת הסופרים של וולט ● במצגת למשקיעים שערכה וולט נחשפו הכנסות המרקט ב–2025

הרצליה / צילום: Shutterstock

סוף הסאגה? תוכנית ההתחדשות העירונית החדשה לשכונה בהרצליה

עפ"י התוכנית, בשכונת יד התשעה בהרצליה יוקמו 4,600 דירות במקום 1,500 כיום, ויתווספו עוד עשרות אלפי מ"ר של מסחר ותעסוקה ● יוזמות קודמות להתחדשות עירונית בשכונה עוררו התנגדויות בקרב תושבים ותביעה משפטית מצד חברת דמרי

הרברט סמואל 10 / צילום: שניר לוי

שוק היוקרה מתחמם: בכמה נמכרה דירה של 400 מ"ר על קו החוף בת"א?

בפרויקט הרברט סמואל 10, על קו החוף בתל אביב, נמכרה לאחרונה דירה במחיר עתק; הוועדה המחוזית אישרה תוספת קומות לפרויקט ורטיקל ברמת גן; והותמ"ל אישרה תוכנית רחבת-היקף להתחדשות עירונית בשכונת דניה ברחובות • חדשות השבוע בנדל"ן