גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  טכנולוגיה

"עד לאחרונה לא הייתה החלטה מסודרת בצבא ללכת לעולם הדיגיטלי"

תא"ל יריב ניר אחראי על כל הטכנולוגיות של כוחות היבשה בצה"ל והכשרת כוח אדם טכנולוגי • בראיון ל"גלובס" הוא מתאר את האתגרים הטכנולוגיים של צה"ל, מסביר למה הצבא צריך "מחוללי חדשנות" ואומר: "אנחנו נהנים מהעושר הטכנולוגי בשוק האזרחי, לא בכל התחומים הצבא מוביל טכנולוגית"

תאל יריב ניר / צילום : איל יצהר
תאל יריב ניר / צילום : איל יצהר

כל מי ששירת בצה"ל מכיר את תחושת בזבוז הזמן שיוצרת ההתמודדות עם אתגרי הביורוקרטיה הצבאית והלוגיסטיקה האינסופית. מה שנראה מעוות עוד לפני 10 ו-20 שנה, מהווה אבסורד של ממש במציאות של שנת 2019. דוגמה קטנה אחת: בזמן שחברות גלובליות מנוהלות מכמה מדינות במקביל, בצה"ל חייבים החיילים והקצינים לעבור מבסיס לבסיס לצורך פגישות תכופות. רק כעת מתחילים בצה"ל להטמיע סוף-סוף וידאו-קונפרנס, שיחות וידאו שיאפשרו לבצע פגישות מרחוק.

ברוח התקופה, הצבא שם יותר יותר דגש על ערך הזמן של החיילים המשרתים בו. בצה"ל הבינו כי לא יכול להיות פער גדול בין החוויה של החיילים הצעירים בחייהם האזרחיים לבין שירותם הצבאי, והם שואפים לשנות את התרבות הארגונית. זה תהליך ממושך, שמגיע אולי בכמה שנות איחור, אך הוא הכרחי.

הבעיה הגדולה שעמה מתמודד הצבא היא שהחוויה הדיגיטלית, המהירה והיעילה, לא הגיעה לחיילים בשדה הקרב. בני ה-18 שמתגייסים כיום לצה"ל היו בני חמש כשהוקמה חברת Waze. הם מעולם לא נתקלו בספר מפות ברכב, וכנראה גם לא השתמשו ב-GPS "טיפש". להזין יעד באפליקציית ניווט ולקבל מסלול המותאם לצורכיהם - זה דבר מובן מאליו מבחינתם. בשדה הקרב המצב שונה: המפקדים אמנם יכולים לראות היכן ממוקמים הכוחות ולנווט באמצעות מפה דיגיטלית, אך מדובר בכלי לא מתוחכם, שלא מסייע למפקד לקבל החלטות על בחירת ציר התנועה. בימים אלו מפותחת בחיל קשר והתקשוב מערכת כזאת, שתבנה למפקד הכוח את ציר הניווט המהיר ביותר על בסיס מיקומי כוחות צה"ל, התצפיות, כוחות האויב ותוואי השטח.

"זו דוגמה לטכנולוגיה שחיכתה מחוץ לש"ג ועכשיו מביאים לשדה הקרב", אומר תת-אלוף יריב ניר, קצין קשר ותקשוב (קשר"ר), בראיון ל"גלובס". דוגמה נוספת היא מעין Gett לעולם המבצעי: במקום מכרז מוניות על הלקוח, יתבצע חיבור בין המטרה לחימוש המתאים לתקיפתה. כלומר, יתבצע מכרז על הגורם שיבצע את הירי - טנק, תותח, מטוס קרב או מל"ט - שייקח בחשבון את יכולת החימוש, הזמן, סדרי העדיפויות ועוד.

"אנחנו מבינים שצריך להביא עושר דיגיטלי מהאזרחות לצבא, שיהיה רלוונטי גם בשגרה וגם בחירום. הצבא זיהה את האתגר הזה לפני ארבע שנים והחל להתארגן", אומר ניר. "המרחב הקיברנטי הפך למרחב לחימה, ולפני עשר שנים לא היו ניסיונות תקיפות סייבר בעוצמות ובהיקפים שאנחנו רואים היום, כך שאנחנו חייבים גם יכולות הגנה מאוד משמעותיות".

האתגר, אם כן, הוא לשלב בין הצורך ביישור קו עם עולם הטכנולוגיה האזרחית, לבין שמירה על רמות גבוהות הרבה יותר של אבטחת מידע: "ניהול סיכונים הוא מאוד מרכזי בעולם שלנו, ואנחנו לא מכניסים שום דבר מבלי לבדוק 17 פעם שהוא מוגן".

לפעמים עדיף לפתח מערכות בתוך הבית

ניר (48), מסכם השנה 30 שנים בצבא, כולן בחיל הקשר והתקשוב ורובן ביחידות שדה. הוא שימש, בין השאר, כקצין אג"ם תקשוב בפיקוד צפון, מפקד גדוד קשר, קצין קשר של פיקוד מרכז ועוד. הוא גר במודיעין, נשוי לתא"ל שרון ניר, יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, ולזוג שלושה ילדים. יש לו תואר ראשון בכלכלה ולוגיסטיקה ותואר שני במשפטים, שניהם מאוניברסיטת בר אילן.

ניר כפוף לאלוף ליאור כרמלי, מפקד חיל התקשוב. במקביל לתפקיד הקשר"ר הוא משמש גם כראש מטה חיל התקשוב, כך שתחת אחריותו נמצאים את חיל הקשר, בית הספר למקצועות המחשב, יחידת ממר"ם, חטיבת ההגנה בסייבר ולוט"ם (היחידה להתעצמות ותקשוב טכנולוגי מבצעי). הוא אינו טכנולוג: בשנים האחרונות, ועוד יותר מאז שנכנס לתפקידו הנוכחי לפני שנה, הוא משקיע בלימוד התחומים הטכנולוגיים. "כל היום אני יושב עם בעלי תפקידים שונים ולומד את העולמות האלו כדי להישאר מעודכן וכדי שקבלת ההחלטות שלי תהיה מבוססת על ידע משמעותי. זה מרתק".

ניר מדבר על הצורך בטרנספורמציה דיגיטלית בצבא, אך מודה כי ברמה הצה"לית, ההתמודדות בשנים האחרונות לא הייתה מספקת. "מבחינה טכנולוגית תר"ש גדעון (התוכנית הרב-שנתית של צה"ל - ע.ז), שבוצעה בשנים האחרונות, כללה מהפכות בעיקר ברמת הפלטפורמות - הצטיידות בנמרים, F-35 וספינות חדשות, אך התוכנית לא כללה מהפכה דיגיטלית, שאותה אנחנו מתכננים לתר"ש הקרובה. יש עוד הרבה יכולות שאנחנו רוצים להביא מהעולם האזרחי".

לדבריו, לא התקבלה החלטה מסודרת בצבא לצעוד לעבר העולם הדיגיטלי. "הייתה התפתחות מאוד משמעותית בזרועות ובגופים, אבל זה לא היה תחת עיקרון מארגן אחד. כעת תהיה מינהלת דיגיטלית, שמוקמת בחיל התקשוב ותנהל את הטרנספורמציה בצה"ל. התכלית שלה תהיה בעיקר לקבוע ארכיטקטורה רשתית אחודה ולייצר תפיסות טכנולוגיות אחודות שניזונות מתפיסות מבצעיות, שיוגדרו באגף מבצעים או באגף תכנון".

בבסיס התפיסה הזאת יעמוד האינטרנט המבצעי, שצפוי להיות מושק בעוד שנתיים - רשת מאוחדת לכל הזרועות של צה"ל, ולא רשתות נפרדות לחילות האוויר, היבשה והים. כך תהיה תקשורת בין החילות, שתאפשר למשל את השימוש ב-Gett בשדה הקרב. בנוסף, יהיה ניתן לאחד בין המידע שמגיע מהיחידות והחילות השונים. האינטרנט המבצעי מתבסס על הענן הפרטי שהקימו בצה"ל, וניר מציין כי "בימים אלו אנחנו בוחנים מה תהיה אסטרטגיית העננים שלנו, לאן נכון להתפתח - פיתוח בתוך הצבא או התבססות על יכולות חיצוניות. זאת דילמה מאוד גדולה".

איך מחליטים מה לפתח בתוך צה"ל?
"נוצרו לא מעט צרכים שהמענה להם צריך להיות מפותח בתוך הצבא, למשל מערכות שליטה ובקרה. היכולות הייעודיות לצרכים מבצעיים מפותחות בצבא כי אנחנו צריכים מענה שהוא לא גנרי, אלא ייחודי שמתאים למתארי הפעילות ולאופן הפעולה שלנו. ויש לנו גם הרבה אנשים - בעיקר בעולמות התוכנה והפיתוח - שהם הנוער הכי טוב שיש היום במדינה, שנמצא בשירות חובה בצה"ל ונכון למצות אותו ואת היכולות שלו לטובת פיתוח בתוך הבית. זה מייעל את התהליך כלכלית וגם פרקטית. הפיתוח מהיר יותר, והוא לא תלוי בגורמים אזרחיים, שפיתוח שלהם כפוף למכרז וכולל הרבה תהליכים ביורוקרטיים נוספים. כמובן, ההתבססות על תעשיות ביטחוניות עדיין נשמרת, והפיתוחים שמגיעים משם נכנסים לצבא בפיקוח שלנו".

איפה משתלב בזה ה"אינטרנט של הדברים", חיבור מכשירים שונים לרשת ואיסוף מידע מחיישנים?
"בתוך המגמות שלנו לתר"ש הקרובה אנחנו מבינים שיהיו לנו הרבה מאוד חיישנים שיהיו מחוברים לרשת, ומיצוי המידע מכל החיישנים האלו, גם בתחום המבצעי וגם בניהולי, יהיה מאוד משמעותי. יהיו גם בסיסים חדשים שיתוכננו כמו עיר חכמה".

עד כמה אתם משתמשים כיום בביג דאטה?
"לא מעט, גם בעולם המודיעיני וגם בעולם המבצעי. למשל, בזיהוי מנהרות או בסיכול פיגועים ביהודה ושומרון, אספנו מידע מהרבה חיישנים שפרוסים בשטח כמו מצלמות ומכ"מים. אנחנו מנגישים את המידע ללוחם כדי שיידע לאתר מחבל פוטנציאלי. אנחנו מבינים שמיצוי טוב יותר של המידע זה האתגר הבא: המטרה היא להגיע למצב שקבלת ההחלטות של המפקדים תתבסס יותר ויותר על מיצוי המידע וחשיבת מכונה, ופחות על אינטואיציה".

עד כה, איך השתנו חייו של החייל בשטח?
"כבר היום, באמצעות מערכות צי"ד (צבא יבשה דיגיטלי), החייל בשטח רואה על מפה דיגיטלית את כוחות צה"ל והאויבים שלנו. הוא יודע ליצור שיח דיגיטלי עם הפקודים שלו ועם הממונים עליו, לתקשר עם גורמים שונים בגזרה, לראות וידאו של מזל"ט או תצפית קבועה שמצלמת את האזור הרלוונטי, לסמן מטרות באופן דיגיטלי. כשיהיה לנו את האינטרנט המבצעי, יכולת סגירת המעגל תהיה הרבה יותר משמעותית".

הצבא כבר לא בהכרח מוביל טכנולוגי

עולם, מתמודדים בשנים האחרונות עם מצב שלא הכירו: בתחומים רבים בשוק האזרחי קיימים פיתוחים ודנ"א חדשניים יותר מאשר בצבא, בעקבות עלייה חדה בהשקעות של מחקר ופיתוח בשוק העסקי.

איך משמרים את החדשנות בצה"ל, בעיקר כשענקיות הטכנולוגיה צוברות יותר כוח?
"אנחנו מבינים את היתרון שיש בעולם האזרחי ויש הרבה דברים שאנחנו לא צריכים לפתח לבד, אלא לעשות להם התאמה לצבא. אנחנו בקשר עם גורמים בתעשייה ועם חברות טכנולוגיות גדולות ויוצרים איתם מעבדות חדשנות. בנוסף, קיימים הרבה מאוד שיתופי פעולה עם מפא"ת במשרד הביטחון. גם התחלנו בצה"ל קורס מחוללי חדשנות עם הטכניון ומיקרוסופט, זה קורס אזרחי שאנחנו משלבים בו אנשים שלנו והתפקיד שלהם יהיה לזהות פוטנציאל לחדשנות ביחידות שלהם, באמצעות הכלים שהם מקבלים בקורס.

"אני חושב שהאקוסיסטם שנוצר בתוך המדינה - השילוב בין הצבא, התעשייה והאקדמיה - הוא משהו מאוד ייחודי, שיש נסיונות לחקות בעולם, לא בהצלחה גדולה. אז מאמצי המו"פ של הצבא, משרד הביטחון והתעשיות, מחזקים את עצמם. הצבא נהנה מהטכנולוגיות הכי מתקדמות שפותחו בשוק העסקי בישראל. היכולות מנוסות בתוך הצבא, מה שעוזר מאוד לעולם האזרחי לשווק אותן. טכנולוגיות שאפשר למכור - מוכרים, ואלו שלא, הופכות את היחידות שלנו להרבה יותר קטלניות. זה win-win מאוד משמעותי".

בעבר החדשנות הגיעה מצבאות. האינטרנט וה־GPS הם דוגמאות לכך. זה ימשיך להיות המצב?
"כמו שהעולם האזרחי השתנה ב-180 מעלות, גם הצבא הולך להשתנות באופן משמעותי. הקערה התהפכה - הצבא הוא לא בהכרח מוביל טכנולוגי, אלא לוקח טכנולוגיות מהעולם האזרחי ומטמיע אותן אצלו. אני חושב שזה טוב. ליהנות מעושר טכנולוגי שמפותח בסביבה מאוד פתוחה, כמעט בלי מגבלות, זה דבר טוב בשבילנו. אנחנו צריכים להשוות את עצמנו לצבאות אחרים, שגם בהם יש מרכיב של סיווג שלא קיים בעולם האזרחי. בהשוואה להם, מצבנו טוב". 

"השיח התועלתני של החיילים לא משרת אותנו"

בשנים האחרונות קיים מחסור במתכנתים בתעשיית ההייטק שהוביל לעלייה חדה בשכרם, וכתוצאה מכך הצבא מתקשה עוד יותר לשמר את האנשים ביחידות הטכנולוגיות. "העולם האזרחי מאוד מפתה, ואנחנו מבינים שצריך לייצר תהליכי התאמה אישית בשימור העובדים, למשל בעיתוי היציאה ללימודים ומשך החתימה. אנחנו רואים שהנוער היום לא רואה את עצמו מתחייב לתקופה ארוכה בקבע. אנחנו כן מספקים לו אפשרות לפתח יכולות שמגנות במישרין על מדינת ישראל. היום מתכנת או איש תקשוב מבצעי שנמצא בגדוד משפיע על הקטלניות בקצה המבצעי".

השכר הגבוה והתועלת הרבה שמפיקים חיילים בתפקידים טכנולוגיים בצה"ל הובילו לכך שיש ביקוש גבוה ליחידות הטכנולוגיות. הצבא נהנה מזה כשהחיילים מתגייסים, אך לאחר כמה שנים הם מחפשים את האתגר הבא, במיוחד כשהשכר שמציעים להם בשוק האזרחי גבוה לעתים פי 3-4.

"היום חיילים מדברים יותר על 'אמלי' - 'אני מה יוצא לי'. אני לא חושב שהשיח התועלתני משרת אותנו. יש מקומות שהוא נעשה במידה מוגזמת, ואנחנו כצבא חייבים לאזן את זה. כשאני התגייסתי, אף אחד לא שאל אותי איפה אני רוצה להיות. אמרו לי: 'אלה הצרכים של הצבא'. היום התהליך הוא הרבה יותר אישי מול המתגייס, דבר שיצר אמון יותר משמעותי מולו והביא אותו לכדי מימוש בתוך הצבא. אם נתעלם מזה - נאבד הרבה מאוד.

"ערך השירות הוא עדיין הכי חשוב, אבל אנחנו מבינים שלצד זה צריך לתת לאנשים להביא את עצמם לידי ביטוי. זה השיח שמתאים לדור הנוכחי. האתגרים שלהם אחרים וכך גם צורת החשיבה שלהם. הם הרבה יותר מהירי מחשבה ויש להם יכולת לאסוף מידע, לכן השיח צריך להיות מתאים. הצבא הוא בבואה של החברה, הוא לא אאוטסיידר. בעידן החדש יש יותר קורלציה בין הצרכים שלנו כצבא לרצונות של החיילים, וכך אנחנו מצליחים להגיע לשירות משמעותי.

"אני לא חושב שאנשים יודעים לכמת את מה שהצבא נתן להם, למשל בשירות קרבי - איך שלוש שנים כלוחם וכמפקד השפיעו על היכולת להוביל משימה בעולם האזרחי, מה זה נתן להם לביטחון, לחוסר הפחד, למשימתיות, לאסרטיביות. אסור לנו להתבלבל כחברה - ערך הלוחם הוא הערך הכי מקודש בצבא. החייל שרואה את הלבן בעיניים של המחבל הוא הנכס הכי יקר שלנו, הכי טובים צריכים להיות שם. לכן גם התחלנו פרויקט שיספק ללוחמים הכשרה בתחום הסייבר".

תא"ל יריב ניר

גיל: 48
תפקיד: קצין קשר ותקשוב ראשי בצה"ל
תפקידים קודמים: קצין אג"ם תקשוב בפיקוד צפון, קצין קשר של פיקוד מרכז
השכלה: תואר ראשון בכלכלה ולוגיסטיקה ותואר שני במשפטים, שניהם מאוניברסיטת בר אילן
מגורים: מודיעין
אישי: נשוי לתא"ל שרון ניר, יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, ולזוג שלושה ילדים

עוד כתבות

שקל - דולר / צילום: Shutterstock

3.32 שקלים לדולר: השער ממשיך לעלות ואלה הסיבות

התחזקות הדולר בעולם והטלטלות האחרונות בוול סטריט הביאו את המטבע האמריקאי לשיא של יותר משנה מול השקל, כאשר בחודשיים וחצי האחרונים הוא קפץ במעל 9% ● יוני פנינג, הכלכלן הראשי של מזרחי טפחות: "הירידה של ה-S&P 500 יכולה להסביר כ-2.5% מהיחלשות השקל" ● ואיך משפיעה תקופת הבחירות?

צילום: Shutterstock

"אומרים שמחר תפרוץ מלחמה": המודל הכלכלי שמזין את תעשיית השמועות סביב איראן

מאז 7 באוקטובר מציפות את הרשתות שמועות על מתקפות, גיוסי מילואים וקריסת מערכות הגנה ● מאחורי רבות מהן עומד מודל עסקי שממיר חרדה לטראפיק ולהכנסות מפרסום, ומתגמל את מי שמצליחים לייצר את הבהלה הגדולה ביותר ● מי מפעיל את המכונה הזו, איך היא עובדת ומדוע כל כך קשה לעצור אותה?

גדעון תדמור, יו''ר ומייסד נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

נאוויטס שוקלת למכור עד 20% ממאגר שננדואה אחרי זינוק ברווחים

ההפקה ממאגר הנפט שננדואה במפרץ מקסיקו הקפיצה את הכנסות השותפות ברבעון השלישי ב-82% ל-178 מיליון דולר, ואת הרווח הנקי ל-55 מיליון דולר, לעומת הפסד בתקופה המקבילה ● מאז תחילת ההפקה הניב המאגר הכנסות נטו של כ-920 מיליון דולר ● נאוויטס תבחן מכירת חלק מהחזקותיה בפרויקט הדגל, אם המפעילה תתקדם במכירת זכויותיה

קמפיין מזרחי טפחות

מימון לחוגים, כרטיסי טיסה חינם ונוסטלגיה: אלה הפרסומות שכיכבו השבוע

הפרסומת הזכורה ביותר שייכת גם השבוע לבנק מזרחי טפחות, והאהובה ביותר שייכת זה השבוע השלישי לביטוח 9 - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● ההשקעה הגבוהה ביותר שייכת לפליי קארד, וגם ממתקי עלית מככבים

ד''ר עוז חלבי / צילום: נילי מרום

מבת ים לניו ג'רזי: לעורך הדין שהגיע לצמרת הפירמות האמריקאיות יש אזהרה

ד"ר עוז חלבי, שותף במשרד Cozen O'Connor המתמחה במיסוי בינלאומי, עומד על הצומת הלוהט שבין הכלכלה האמריקאית ליזמות הישראלית ● בראיון הוא מספר על הריצה להקים סטארט-אפים בדלאוור ועל הקושי לחברות: "חייבים להפוך את ההשקעה בחברה ישראלית לאטרקטיבית"

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

ענקית השבבים צונחת בחדות ומושכת מטה את וול סטריט. הסיבה: חשד להפרת סנקציות מול סין

מניית AMD צונחת ומושכת את מדד נאסד"ק מעלייה של 2.1% בפתיחה אל סביב האפס ● הסיבה: תחקיר של Hunterbrook העלה חשש לשימוש בטכנולוגיה שלה בידי חברה סינית הכפופה להגבלות יצוא אמריקאיות ● ברקע, הקרן שמאחורי Hunterbrook מחזיקה בפוזיציית שורט על מניית AMD, ועורכי התחקיר מדגישים כי אין בידיהם הוכחה להפרת הסנקציות

תחנת הכוח אשכול / צילום: יוסי וייס חברת החשמל

דוחות דליה חושפים: יחידת ייצור הושבתה זמנית באשכול; "עשויה להביא לאי עמידה באמות־המידה הפיננסיות"

חברת האנרגיה דיווחה כי יחידת הייצור מושבתת כבר מחודשת אוקטובר, בשל "נזק בלתי־צפוי שהתגלה במהלך התחזוקה" ● הדבר עלול לדרוש מדליה להזרים כסף לתחנת הכוח כדי לוודא שהיא עומדת באמות־המידה הפיננסיות הנדרשות למימון שקיבלה

וול סטריט אדומה / צילום: Shutterstock

הירידות בוול סטריט מחריפות; נאסד"ק צונח בכ-4%, מדד הפחד בשיא של 8 חודשים

הדולר נסחר בעולם בשיא של יותר משנה ובדרך לשבוע רביעי ברציפות של עליות ● תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ל־10 שנים יורדת ב-10 נקודות בסיס ל־4.95% ● מניית אנבידיה בדרך לרצף של ירידות שבועיות כמותו לא נראה מאז 2008 ● בורסות אירופה ננעלו באדום ● אחרי עזיבתו של ג'נסן הואנג, המנכ"לית הזמנית באנבידיה קולט קרס אמרה בשיחת המשקיעים שהעסק נמשך כרגיל

גרג אייבל, קתי ווד, ביל אקמן / צילום: AP-Nati Harnik, REUTERS, ענבל מרמרי

משקיעי־העל נוטשים בעיקר מניה אחת. לאן הם עוברים?

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הדיווחים הרבעוניים חושפים תפנית חדה בתיקי המשקיעים החזקים בוול סטריט ברבעון שחלף ● המגמה הבולטת: צמצום החזקות באלפאבית, החברה האם של גוגל ● קת'י ווד האמינה באנבידיה רגע לפני הסחרור, היורש של באפט מהמר על נדל"ן, ומה עשה המיליארדר ביל אקמן?

מרקש, מרוקו / צילום: ap, Mosa'ab Elshamy

אחרי הקפאת הטיסות: ארקיע חוזרת ליעד המבוקש

לאחר שהקפיאה את מכירת הכרטיסים בעקבות הנחיות גורמי הביטחון, ארקיע קיבלה את האישורים הנדרשים ותחדש את הטיסות הישירות למרוקו ב-4 בינואר ● הקו יופעל פעמיים בשבוע במטוסי החברה, והמחיר יחל ב-299 דולר לכיוון

רכבת ישראל / צילום: Shutterstock, YKD

רשות החברות מזהירה: רכבת ישראל בסיכון נזילות ממשי בטווח המיידי

דוח של רשות החברות הממשלתיות שהגיע לידי גלובס חושף כי בעוד שהוצאות השכר ברכבת זינקו ב־60%, ומצבת העובדים גדלה באלפים, השירות לנוסע בקושי התרחב ● כעת, על רקע השחיקה ברווחיות, הרשות מתריעה מפני סיכון נזילות מיידי ודורשת תוכנית התייעלות מקיפה ● רכבת ישראל: "צר לנו כי ישנם גורמים העושים שימוש במבצע 'שאגת הארי' והשפעותיו התקציביות על רכבת ישראל כדי לקעקע את ביצועיה הכספיים"

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסת ת"א ננעלה בירידות חדות בסופו של שבוע אדום במיוחד

מדד ת"א 35 ירד ב-1.5% ● המדדים המובילים ירדו השבוע בכ-4.5%, מדד הבנייה בכ-10% ● ירידות גם בחוזים בניו יורק, אנתרופיק נופלת ב-6% במסחר המוקדם ● נאוויטס ירדה בעקבות הדוחות ● הדולר ממשיך להתחזק הבוקר ושערו כבר מעל 3.33 שקלים ● ישראייר חתמה על מערכת הסכמים לשיתוף פעולה מסחרי עם אמריקן איירליינס

שופט העליון בדימוס יוסף אלרון / צילום: שלומי יוסף

איזנקוט הודיע על מועמדותו של יוסף אלרון לתפקיד מבקר המדינה

מפלגת ישר הודיעה כי אלרון יהיה מועמדה בבחירות החוזרות לתפקיד, לאחר שבג"ץ פסל את בחירת עורך דינו של נתניהו וקבע כי יש לקיים הליך בחירה חוזר ● יו"ר המפלגה גדי איזנקוט: "המציאות החמורה שבה מדינת ישראל נותרת ללא מבקר מדינה, היא חלק ממסע שיטתי להחלשת שומרי הסף ולפירוק מערכות המדינה"

הציור של וינסנט ואן גוך / צילום: Reuters, Eduardo Munoz

190.4 מיליון דולר: שיא של כל הזמנים במכירה פומבית לציור של ואן גוך

ציור של וינסנט ואן גוך נמכר ביום רביעי בניו יורק ב־190.4 מיליון דולר ● הציור היה בבעלות משפחתו של מו"ל יהודי מברלין ונמכר ב־1936, ויורשיו טענו כי המכירה נעשתה תחת כפיית השלטון הנאצי

מימין: אבי, רפי וג'ו נקש / עיבוד: אביב חופי, יח''צ

הם חשבו ששדה דב לא ייסגר לעולם. זה עלה להם ביוקר

שורה של משברים וטעויות הובילו את האחים נקש להיפרד מהשליטה בתכשיט של הקבוצה: חברת התעופה ארקיע ● מההחלטה שלא לגדר את מחירי הדלק, הצניחה בהכנסות הקו לאילת, ההפסדים בעשרות מיליוני דולרים ועד הסכסוך המשפחתי סביב מנכ"ל הקבוצה - שהפך לפנים של מהלך החילוץ

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מימוש שני השנה: פימי מכרה מניות הייפר גלובל ב-100 מיליון שקל

קרן ההשקעות של ישי דוידי מכרה נתח נוסף ממניותיה בחברת המחשוב שבשליטתה, אשר הביאו את היקף המימושים שלה בחברה לכ-200 מיליון שקל ● בסך הכל מורווחת פימי במעל חצי מיליארד שקל על ההשקעה שבוצעה לפני כ-6 שנים

אזור E1, סמוך למעלה אדומים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

הממשלה הבאה תכריע? שוב נדחה מכרז הבנייה בשטח E1

שלוש תוכניות חדשות בבת ים יוסיפו 576 דירות, לצד מגדלי מגורים, שטחי מסחר ותעסוקה ● במקביל, נדחתה חשיפת ההצעותת במכרז רמ"י ל-1,234 דירות בשטח השנוי במחלוקת E1 עד להקמת הממשלה החדשה, ופועל נהרג באתר בנייה של אשטרום – העובד השלישי שנהרג באתרי החברה בחצי השנה האחרונה ● חדשות השבוע בנדל"ן 

מיצג אמנותי מציב את שי, פוטין וטראמפ לצד פסלי מנהיגי ועידת יאלטה ההיסטורית / צילום: Reuters, Alexey Pavlishak

מדוע מפגש מנהיגי העולם השבוע לא יהיה ועידת יאלטה החדשה

טראמפ, פוטין ושי אינם בעמדה שמאפשרת להם לכפות סדר עולמי חדש, לנוכח מגבלות ההשפעה של המעצמות הגדולות שנחשפות כעת

בית חולים ברזילי / צילום: Shutterstock

יש שוטרים בכל בית חולים, אבל האם הצוותים הרפואיים מוגנים יותר?

שבע שנים נדרשו כדי להציב שוטרים בבתי החולים הגדולים שידעו מספר גבוה של אירועי אלימות ● היעד הושג, אבל המרפאות בקהילה נותרו מחוץ לתוכנית ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי התוכנית למניעת אלימות נגד סגל רפואי

לוח טיסות מבוטלות בנמל התעופה הארטספילד-ג'קסון באטלנטה, ג'ורג'יה / צילום: Reuters, Elijah Nounelage

מערכות ענק טכנולוגיות קורסות בזו אחר זו: מה עומד מאחורי רצף התקלות העולמי

בתוך פחות משבוע חלו שיבושים בענן של מיקרוסופט, בתעופה, בשירותי אפל וברשת המסווגת של ה־NSA ● בממשל האמריקאי ובענקיות הטכנולוגיה מנסים להרגיע, אך מומחים מזהירים מהתלות בספקים בודדים בעידן ה־AI ● והאם יש קשר למתקפות הסייבר באירופה?