במרץ 2018 הודיעה ממשלת ישראל על השקת התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה - תוכנית בהיקף מוכרז של מיליארד שקל (ובפועל כ-900 מיליון שקל) לתמיכה בסקטור הבריאות הדיגיטלית בישראל. כעת, לאחר שנה של פעילות, העוסקים בתוכנית מתלהבים ממנה ומקווים שהיא תעשה לתחום הבריאות הדיגיטלית מה שהתמיכה הממשלתית עשתה בעשור האחרון לסייבר. אבל בחינה לעומק של סעיפיה מעלה שכמה מהם תקועים היטב.
לדברי שירה לב עמי, עד לאחרונה מנהלת מערכות מידע ראשית במשרד הבריאות והיום שותפה בסטארט-אפ S pring Y a המתמחה בהטמעת פלטפורמות דיגיטליות במערכת הבריאות, "התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה לא נקראת כך במקרה. יש גם תוכנית אחרת, כללית, לבריאות דיגיטלית בשיתוף משרד הבריאות וישראל דיגיטלית, שמטרותיה הן קידום טיפול מותאם אישית, טיפול מניעתי, נגישות לבריאות או בקיצור תוכנית לשיפור מערכת הבריאות מנקודת המבט של המטופל, והיא כבר הושקה לפני חמש שנים. התוכנית הממשלתית, לעומת זאת, היא תוכנית שהמטרה העיקרית שלה היא לנצל את ההזדמנות הכלכלית הגלומה בתחום הבריאות הדיגיטלית". המטופל צפוי ליהנות מכך גם הוא, אבל זה לא מוקד המאמץ.
אבי כהן סקלי, מנכ"ל המשרד לשוויון חברתי, שבו פועלת ישראל דיגיטלית, אומר שהמטרה הייתה לשדר לשוק שהממשלה ערוכה לקדם את התחום הזה כפי שקודם הסייבר. "עצם התיאום בין שבעה גורמים המעורבים בתוכנית, זה לא פשוט", הוא אומר.
מידע דיגיטלי שנאגר לאורך השנים נחשב לנכס לאומי
המטרות של תוכנית הבריאות הדיגיטלית כמנוע צמיחה היא להפוך את המידע הרפואי בישראל למשאב לאומי שמניב הכנסות וקשרים עם חברות בינלאומיות; לקדם את הסטארט-אפים בתחום; לאצור ידע ייחודי בתחום באקדמיה ולהפוך את בתי החולים ואת ארגוני הבריאות לשותפים אטרקטיביים לכל פעילות כלכלית בתחום הבריאות הדיגיטלית.
התוכנית נחשפה למעשה לפני כשנה בדאבוס, בפגישה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו למנכ"ל SAP ביל מקדרמוט. נתניהו הזמין את SAP לקחת חלק בתוכנית. עם השקתה, אמר נתניהו: "יצאנו לדרך עם מיזם שאפתני, שטומן בחובו פוטנציאל ענק. הרפואה והחדשנות צועדות יד ביד, בדיוק כפי שקורה בתחומים אחרים המבוססים על טכנולוגיות עתירות ידע".
לישראל אכן יש פוטנציאל ליהנות ממעמד חלוצי בעולם הבריאות הדיגיטלית. המידע הרפואי הממוחשב שנאגר כאן לאורך השנים הוא נכס ייחודי, לפחות עד שמדינות אחרות ידביקו את הפער. כשמשלבים זאת עם מדינה יזמית וכוח אדם בעל יכולות גבוהות בתחום הבריאות ובתחום טכנולוגיית המידע (IT), אימוץ גישה רב-תחומית ומערכת בריאות חזקה ואקדמיה תוססת, ישראל אכן יכולה להפוך למובילה בסקטור הזה. אבל לא הכול ורוד. ייתכן שבכמה מתתי-התחומים של הבריאות הדיגיטלית, אפילו כבר פספסנו את הרכבת.
ההצלחה של הפיילוטים: צורך אמיתי של השוק
ההצלחה הבולטת של התוכנית היא ללא ספק פרויקט הפיילוטים שמובילה רשות החדשנות. במסגרת התוכנית ניתן תקציב של עד מאות אלפי דולרים לסטארט-אפ שיטמיע את הטכנולוגיה שלו באחד מארגוני הבריאות הישראליים.
הרעיון מבוסס על צורך אמיתי, שהשוק בהחלט זעק רגע לפני שהושקה התוכנית. חברות הסטארט-אפ הישראליות לא הצליחו לשכנע ארגוני בריאות כמו בתי חולים וקופות חולים להתנסות בהטמעת החידושים במחלקות שלהם. "רעיונות טובים", היו בתי החולים אומרים בדרך כלל, "אבל למי יש זמן ומשאבים להתפנות עכשיו להטמעת מוצר חדש ולא בשל. תתקינו קודם כול אצל מישהו אחר, ואם זה יעבוד - תחזרו אלינו". גם כאשר המוצר הוצא לשיווק בחו"ל, השאלה הראשונה שעלתה הייתה, "מדוע לא הצלחתם למכור את המוצר בשוק הבית?"
מתברר שאת החסם המשמעותי הזה אפשר לפתור אם זורקים עליו כסף. "אני מאוד גאה בשיתופי הפעולה שמתרחשים פה", אומרת שומרת שוורץ, מנהלת הפיתוח העסקי בזירת הצמיחה ברשות החדשנות. "נוצרה ממש משפחה של גורמים ברשות החדשנות, משרד הבריאות ו'ישראל דיגיטלית', שכולם נלהבים מאוד להוציא את התוכנית לפועל.
"במאי 2018, חודשיים לאחר השקת התוכנית הלאומית, כבר הוצאנו קולות קוראים לתוכנית הפיילוטים. ביולי כבר אישרנו את הזוכים הראשונים והתוכנית יצאה לפועל. בפברואר התקיים סבב ההגשות השני, וכיום אנחנו מעניקים את התקציבים לסבב השני ובמקביל מקבלים הגשות לסבב השלישי.
"בסבב הראשון הוגשו 52 הצעות של סטארט-אפים ל-22 ארגוני בריאות בישראל. ארגון בריאות יכול להיות גם בית אבות, לדוגמה. אישרנו בסבב הראשון תקצוב של 74 מיליון שקל, ל-24 תוכניות ב-15 ארגוני בריאות. 35 מיליון שקל מגיעים מהתוכנית הממשלתית".
נוסף על התקציב, מקבלים שני הצדדים עזרה בהטמעה.
בסבב השני הוגש מספר דומה של בקשות, והשתתפו בו מספר דומה של ארגוני בריאות, ובהם כ-20 ארגונים שלא השתתפו בסבב הראשון.
ההתלהבות מהתוכנית בקרב חברות הסטארט-אפ ובקרב ארגוני הבריאות רבה. ד"ר איל צימליכמן, סגן מנהל המרכז הרפואי לרפואה וחדשנות בבית החולים שיבא, מספר שבית החולים מימן באמצעות התוכנית ארבעה פרויקטים ושביעות הרצון הובילה להגשה של עוד חמש בקשות בסבב השלישי. "זו תוכנית מצוינת שכל הסקטורים מרוויחים ממנה".
הצעת המוצר בחינם אינה תנאי בתוכנית. לדברי שוורץ, חלק מהחברות בהחלט מקבלות תשלום מבית החולים או מקופת החולים עבור שירותיהן, מרגע שהתוכנית מתחילה להתקדם והפיילוט הופך להטמעה מסחרית.
תוכנית הפיילוטים מנסה לענות על צורך נוסף שהוגדר כחלק מתוכנית הבריאות הדיגיטלית כמנוע צמיחה: תמיכה בשיווק של סטארט-אפים ישראליים בחו"ל. חברה ישראלית וארגון בריאות ישראלי יכולים לצרף לפיילוט גם ארגון בריאות מחוץ לישראל שיש להם קשרים איתו, כך שהתקציב יורחב ויכלול תמיכה גם בפיילוט שנערך בארגון הבריאות הלא-ישראלי. כך, הסטארט-אפ הישראלי מגיע אל הלקוח הפוטנציאלי בשוק אטרקטיבי, כשהוא מגובה גם בתקציב שעזר כל כך לשכנע את מקבלי ההחלטות כאן, וגם בגושפנקא לכך שארגון בריאות אחד במדינת הבית כבר בחר לתת צ'אנס למוצר.
לצד הפיילוטים, תוכנית הבריאות הלאומית תומכת בסטארט-אפים ישירות. ניתן לקבל מימון של 50% מתוכנית מו"פ בתחום, עד 4 מיליון שקל.
אסף ברנע, יו"ר תחום מדעי החיים במכון היצוא ומנכ"ל חממת הבריאות הדיגיטלית והמכשור הרפואי סנארה, מספר שמכון הייצוא קיבל תקציב מהתוכנית הלאומית כדי לעודד שיתוף פעולה עם ממשלות בארה"ב, בריטניה, יפן, הודו וסין, ולהוציא משלחות של סטארט-אפים לפגוש משקיעים ושותפים פוטנציאליים במדינות אלו. כמו כן, תוקצבה השתתפות של חברות ישראליות בכנס HIMSS לבריאות דיגיטלית, נוסף על השתתפות קבועה בכנס המכשור הרפואי מדיקה.
המוקד הבא, כך נראה, הוא שיתוף פעולה בין האקדמיה לתעשייה בתחום של שילוב בינה מלאכותית בפיתוח תרופות. "עוד לא יצא קול קורא, אבל ממש עובדים על זה", אומרת אניה אלדן, מנהלת זירת הזנק ברשות החדשנות. "אנחנו חושבים מה הוא התמריץ הכי טוב כדי לקדם את הפריקט. התקציב הוא גדול יחסית, ולכן לא היינו רוצים להקים משהו מיוחד, לא עוד מעבדת חדשנות".
הפלופ של המאגר הגנטי: הרבה ועדות, אף דגימה
מההצלחה הגדולה לפספוס הגדול: מאגר המידע הגנטי, המוכר בשם "תוכנית פסיפס". הרעיון לתוכנית מאגר מידע גנטי עלה כבר ב-2012 כחלק מתוכנית הבריאות הלאומית הכללית וזכה למימון תחת סעיף התוכנית הממשלתית לבריאות לאומית כמנוע צמיחה. מאז התכנסו הרבה ועדות. לא נאספה אף דגימה.
"פרויקט פסיפס היה מאוד יפה וחלוצי ב-2012. הוא נועד לאסוף 100,000 מתנדבים שיסכימו לתרום את המידע הגנטי שלהם ואת המידע מהתיק הרפואי שלהם, וכך ניתן יהיה להציע לחוקרים במוסדות אקדמיים בעולם ולחברות לבצע ניתוח של המידע ולהגיע למסקנות לגבי הקשר בין גנטיקה לתחלואה ולריפוי.
"הרעיון שהיה אז חדשני ומעניין נתקע משום שלא היה ברור בדיוק כיצד להוציא אותו לפועל. לא היה ברור איזה מידע ייחשף בדיוק, איך הוא ייאסף, באילו נסיבות יתאפשר השימוש בו. בינתיים, במדינות אחרות, נבנו מאגרי מידע גנטיים שגורמים למאגר של 100,000 דגימות להיראות כמו החדשות של אתמול. לדעתי פספסנו את הרכבת התחום הזה, ואין טעם עוד בפרויקט.
"בעיניי, אם אנחנו היום רוצים לבנות מאגר שבאמת מעניין את העולם, אנחנו צריכים להיות יצירתיים יותר ולהשתמש ביתרונות היחסיים שלנו, כמו העובדה שיש לנו אוכלוסייה קטנה ומגוונת, ובה גנטיקות שקשורות למחלות ייחודיות מסוימות, למשל מחלות שמאפיינות את האוכלוסייה היהודית-אשכנזית, מחלות שמאפיינות את האוכלוסייה הבדואית ועוד. אם ניצור מאגרים ובהם דגימות גנטיות רבות הקשורות למחלות מסוימות, נוכל למשוך חברות וחוקרים שמתמחים במחלות הללו".
לדברי כהן, היו הרבה חילוקי דעות לגבי הגוף שיוביל את הפרויקט - הממשלה, קופות החולים או גוף אחר. "לא הצלחנו לקדם את זה בשנה האחרונה במסגרת התוכנית הלאומית. יש כעת מובילה חדשה לפרויקט ובקרוב היא אמורה להציג את האסטרטגיה שלה".
במקביל למאגר הגנטי הממשלתי שלא התרומם עדיין, התוכנית מתקצבת גם הקמה של בנק דגימות רקמה, שאמורות בעתיד להיות מקושרות למידע גנטי ולמידע מהרשומה הרפואית של המטופל שממנו נלקחה הדגימה. בינתיים, עדיין לא החלה ההקמה של בנק דגימות הרקמה בתקצוב תוכנית הבריאות הממשלתית, אולם קופת החולים מכבי כבר החלה ביוזמה זו באופן עצמאי ובתמיכה פילנתרופית, במכון לחדשנות שמנהלת פרופ' ורדה שלו בתמיכת המיליארדר מוריס קאהן. קאהן התפרסם לאחרונה כמממן של פרויקט בראשית לנחיתה על הירח, אך הוא גם משקיע משמעותי בתחום מדעי החיים.
מידע דיגיטלי: לחברות בינלאומיות נכונה אכזבה
אחת המטרות המוצהרות של התוכנית היא למשוך פעילות של חברות בינלאומיות לישראל בזכות המובילות שלנו בבריאות דיגיטלית. חברות בינלאומיות יכולות ליהנות בארץ מהזדמנות לשתף פעולה עם סטארט-אפים מקומיים ועם מערכות הבריאות המקומיות, ליהנות מכוח האדם המוצלח בתחום ובעיקר להשתמש במידע הרפואי שנאגר ברשומות הרפואיות הממוחשבות בישראל.
המחשבה הזאת הגיונית ברמה העקרונית, אבל במציאות היא נתקלת בכמה חסמים.
נציין תחילה שחברות בינלאומיות אכן נמשכות לפעילות בישראל בזכות המובילות שלה בתחום הבריאות הדיגיטלית. חברות כמו מיקרוסופט, יבמ, פיליפס, רוש ו- GE כבר הקימו בישראל צוותי מחקר ופיתוח המתמחים בתחום זה. מנכ"ל חברת מדטרוניק הבינלאומית, עומאר אישראק, הודיע בתחילת השנה, בראיון ל"גלובס", שהוא מתכנן שיתוף פעולה רחב היקף עם בתי החולים בישראל, בפרויקט שימדוד את הערך הרפואי של מוצרי החברה במטרה לפתח מודלים של תגמול מבוסס ערך. לשם כך יש לבצע מדידה צמודה של מטופלים ולאסוף מידע עליהם, גם אם אנונימי. כלומר, זהו בהחלט פרויקט בריאות דיגיטלית.
עם זאת, כאשר שואלים את החברות הגדולות אם המידע הרפואי בישראל הוא זה שמושך אותן להגיע לכאן, נתקלים לרוב בפרצוף חמוץ ושתיקה. פול מולן, המנהל את מרכז המו"פ בתחום הבריאות הדיגיטלית שהקימו GE ורוש בישראל לפני כשנה, אמר לאחרונה בראיון ל"גלובס" שארגוני הבריאות לא משחררים את המידע במהירות ובקלות שמתאימה לעבודה עם חברה בינלאומית.
יש לכך כמה סיבות - ביורוקרטיה, דאגה לפרטיות, היעדר רגולציה ברורה לאופן שבו אפשר לשחרר את המידע, וגם הרצון של ארגוני הבריאות להרוויח מהמידע שברשותם והחשש "לצאת פראיירים" אם יתנו יותר מדי מידע לפני שיבינו מהו המודל העסקי ההגיוני לתמחר את הנכס הזה.
ישנם חסמים נוספים. "בקופות החולים הגדולות ישנו מידע איכותי שנאסף משנות ה-90, אולם בבתי החולים מחשוב התיק הרפואי הוא עניין פחות ותיק, וגם איכות המידע הרפואי לא מושלמת", אומרת לב עמי. "בחלק מהמוסדות נאסף רק חלק מהמידע בתיק הממוחשב, בעיקר המידע הדרוש לביצוע גבייה מקופות החולים, אבל השאר עדיין נמצא על הנייר. כמו כן, מבחינת קידוד המידע, כלומר איך אנחנו מכנים כל מצב רפואי וגם הקידוד הממוחשב שלו, אנחנו עובדים בתקן ישן, שלא מדבר עם התקנים שבהם עובדות רוב החברות הגדולות. חלק מן התוכנית הממשלתית החדשה כולל מעבר לתקינה המתקדמת הנהוגה היום בעולם".
לדברי צימליכמן, חברות ענק מתרגשות כשהן שומעות על המידע האחוד במערכת הבריאות הישראלית, כלומר, המידע השמור מיוחד למספר תעודת זהות אחד, שמזהה את המטופל באופן חד-ערכי. אבל כשהחברות האלה מגיעות לארץ ומבקשות לדבר עם הגורם האחראי על התיק הרפואי האחוד, הם מגלים שאין כזה.
"החברות צריכות לרכוש מידע בנפרד משיבא, מהכללית, מקליניקות פרטיות וכדומה", אומר צימליכמן. "מערכת אופק שהטמיע משרד הבריאות אמנם מאפשרת לרופא לראות את כל המידע האחוד כשהוא מטפל בחולה, אבל חברה מסחרית לא באמת יכולה לגשת בבת אחת לכל המידע הזה".
לדברי כהן, לישראל אמנם יש מידע רפואי ייחודי בזכות המחשוב והגיוון באוכלוסייה, "אבל זה לא סוד שלארגוני הבריאות קשה להוציא את המידע החוצה. יש חברות בינלאומיות שמגיעות, אבל הן עדיין לא מגיעות בקצב שאנחנו רוצים, וזו בדיוק המטרה של הפרויקט, שבעוד חמש שנים נדבר אחרת".
אחת המטרות החשובות של התוכנית היא בניית הרגולציה הדרושה שתאפשר שימוש מחקרי במידע רפואי, אך תוך כדי שמירה על פרטיות המטופלים. לדברי שוורץ, לב עמי וצימליכמן, הוועדות בנושא כבר החלו לפעול ברצינות וצפוי שינוי משמעותי בחמש שנות התוכנית.
רגולציה: עדיין אסור להעלות מידע לענן
"אנחנו מדינת סייבר. איך יכול להיות שהמידע הרפואי שלנו לא בענן?", אומר צימלכמן. "איך נציע כך לעולם את המידע שלנו? היום משרד הבריאות אוסר עקרונית להעלות מידע רפואי לענן, אם כי התקבלו כמה אישורים נקודתיים. זו בעיה שחייבים לפתור אותה ומהר".
בנוסף, התוכנית הלאומית כוללת תקציב לחברות ולבתי חולים לצורך סטאז' לסטודנטים שמעוניינים ללמוד בריאות דיגיטלית; תקציב הסבה לתחום; ותקציב למחקר של רפואה מותאמת אישית המשתמשת במאגרי מידע דיגיטליים. ככל הידוע, התוכניות האלה עדיין לא מומשו.
מה צריך להיות בתוכנית הבריאות הדיגיטלית כמנוע צמיחה 2.0?
צימליכמן: "בעיניי הדגש צריך להיות על טלה-רפואה. הוא יאפשר אשפוז בית, שהוא בעיניי המהפכה הרפואית מספר אחת של העשורים הקרובים".
