מיגונית. "בטווח של 40 ק"מ מעזה, אין צורך בהיתרים להצבת מיגונית" / צילום:: יאיר חדד
"בכל פעם שיש לחימה בעזה אני אורח קבוע במשדרים בטלוויזיה, כי יש לי כבר דוקטורט במיגון", צוחק יאיר חדד, המנהל את חברת מפלסים שעוסקת בפתרונות מיגון. בעקבות סבב הלחימה בשבוע שעבר הטלפון שלו חזר לצלצל ללא הרף.
"לפעמים השיחות האלה לא נעימות, כי הן מלוות בלחץ שמתבטא בבכי ובצרחות, ואז אני מוצא את עצמי מעין נחמן שי כזה שמנסה להרגיע ולהחזיר לשפיות. כואב", הוא מספר. לשאלתי אם בזמנים כאלה הם מוכרים יותר, הוא משיב: "לא בהכרח. אפשר להגיד שיש הרבה התעניינות, אבל לפעמים אנשים גם מתקררים מהר כי יש סבבים אלימים שנגמרים מהר".
לחברה שבראשה הוא עומד יש שני מפעלים - בשדה עוזיהו ובכוכב יאיר. היא קיימת קרוב ל-30 שנה, ומספקת כיום פתרונות מיגון למגוון רב של אוכלוסיות - מבתים פרטיים, דרך בניינים משותפים ועד מוסדות ציבוריים ומפעלים. בשיחה שקיימנו איתו השבוע, ביקשנו לברר מהם פתרונות המיגון שזמינים כיום בשוק למבנים קיימים, כמה הם עולים, ולמי הם בכלל מתאים.
כמה מבנים לא ממוגנים יש כיום להערכתך בעוטף עזה ובטווח הקרוב לעזה?
"להערכתי יותר מ-60% מהמבנים. אני מדבר על כל סוגי המבנים - מוסדות ובתים פרטיים".
מהם סוגי המיגון העיקריים כיום?
"יש שלל אפשרויות - ממ"דים, מיגוניות, קירות הגנה ותחום של שיפור מיגון".
מה זה מיגונית ולמי זה מתאים?
"מיגונית היא מרחב מוגן ומציבים אותה בחצר, לרוב סמוך לכניסה. אפשר לחבר אותה לחשמל באמצעות כבל שיוצא מהבית. היתרון שלה הוא שהיא פשוטה יחסית להצבה בשטח ולא צריך עבורה אישורים מיוחדים. כיום יש תקנה שבטווח של 40 ק"מ מעזה אין צורך בהיתרים בשביל להציב מיגונית. כמובן שיש גם כמה תנאים כמו שהמיגונית לא תהיה מחוברת פיזית לבית.
"יש גם סעיף מעניין שאומר כי ברגע שיסתיימו מלחמות ישראל, אז חובה על בעל המיגונית לפנות אותה מהשטח. אבל כנראה שזה לא יקרה בדור שלנו. אולי יום אחד יהיה מישהו שיבואו אליו ויגידו לו לפנות את המיגונית ויראו לו שהסבא של הסבא שלו חתום על חוזה עם אותו סעיף"
כמה עולה מיגונית?
"זה כמו שתשאל כמה עולה רכב. יש מיגוניות ב-15 אלף שקל, ויש ב-100 אלף שקל. זה תלוי בעובי הבטון, בפרזול, בגימור וגם בגודל. זה נבנה בתבניות משתנות - זה מתחיל במיגוניות של מטר על מטר ומגיע עד ארבע על שמונה מטר. זה משתנה לפי צורך".
מי הם הצרכנים של המיגוניות?
"בתחום של הצרכנים הפרטיים, זה בדרך כלל בתים צמודי קרקע. רוב הלקוחות זה מוסדות - רשויות מקומיות, ויצו, נעמ"ת ומפעלים".
לשאלתנו בעניין היתרונות מול ממ"ד משיב חדד כי "מבחינת מיגון זה לא פחות טוב מממ"ד, וכמובן במחיר נמוך יותר".
כמה עולה לבנות ממ"ד למבנה קיים?
"גם כאן זה תלוי בכמה דברים, אבל סביב 120 אלף שקל. ממ"ד זה אופרציה אחרת לגמרי ממיגונית כמובן. לפני הבנייה צריך להוציא היתר ורק אחרי שיש תוכנית אנחנו יכולים להתחיל עם התכנון והביצוע. היתרון שיש כיום הוא שלפני שנתיים פיקוד העורף הוציא הוראה שפוטרת מתשלומי אגרה וארנונה. אז גם מרוויחים מיגון וזה גם מעלה את ערך המבנה בגלל שיש תוספת שטח".
לשאלתנו כמה זמן חולף מרגע שבעל נכס מחליט לבנות ממ"ד ועד שזה קורה בפועל, מפתיע חדד כשהוא נוקב בפרק זמן קצר יחסית של שלושה חודשים. "אם אין הפתעות, אז תוך שלושה חודשים אנחנו יכולים להיות אחרי כל התהליך והבנייה. זה אחד היתרונות, שיש כאן מסלול ירוק", הוא אומר.
מה קורה בבניינים משותפים כשאין הסכמה של כלל הדיירים לבניית ממ"ד?
"זו אכן בעיה. היה לנו מקרה באשדוד של בניין שיש בו בסך הכל 48 דיירים. הם פנו אלינו בעניין של ממ"דים, אבל זה נפל כי היו שבעה דיירים שהתנגדו, להערכתי בגלל חשבונות פנימיים. כאילו הם אמרו תמות נפשי עם פלישתים".
בין היתר, כדי למצוא פתרונות מיגון בבניינים משותפים מאתגרים כמו אלה, קיימת לדבריו כיום אפשרות נוספת - ביצוע שיפור מיגון. "ההליך הוא שלוקחים חדר קיים בבית וממגנים אותו. אתה מחזק את הקירות עם בטון, מתקין חלון ודלת של ממ"ד, ויש לך חדר מוגן. זה הכל באישור של פיקוד העורף", מספר חדד.
בתוך כמה זמן אפשר לבנות חדר מוגן בשיטה כזו ולמי זה מתאים?
"זה הליך מהיר מאוד - כ-20 יום - וזה פתרון שיכול להתאים גם בקומות גבוהות".
ומה המחיר?
"זה נע מ-35 אלף ועד 80 אלף שקל. עד היום לא עשינו שיפורי מיגון במסות גדולות. זה פתרון טוב למי שגר בבלוקים ורוצה להתמגן, אבל השכנים מתנגדים לבניית ממ"ד".