מנכ“ל פייסבוק מארק צוקרברג מעיד בפני הסנאט / צילום: רויטרס Aaron P. Bernstein
מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג, התייחס בביטול במהלך סוף השבוע לטענותיו של כריס יוז, ממייסדי פייסבוק, שקרא השבוע לפירוק פייסבוק בטור דעה ב"ניו יורק טיימס". לטענת צוקרברג, בזכות גודלה של פייסבוק היא יכולה להרשות לעצמה להשקיע מיליארדי דולרים באבטחה בכל שנה. "מה שהוא מציע שנעשה לא יעזור בדבר", אמר צוקרברג בראיון לרשת הטלוויזיה הצרפתית France 2.
"חברה כמונו משקיעה מיליארדי דולרים בכל שנה בבניית כלים מתקדמים שילחמו בהתערבות בבחירות. הרבה מזה נובע מכך שיכולנו לבנות עסק מצליח שיכול לתמוך בהוצאות האלו עכשיו", אמר צוקרברג.
יוז טען כי עוצמתו של צוקרברג "חסרת תקדים ואנטי אמריקאית" וכי השפעתו "גדולה בהרבה משל כל אחד אחר בסקטור הפרטי או בממשלה". הוא אף טען כי כוחה של פייסבוק מביא לכך שחברות שעשויות להתחרות בה לא מצליחות לגייס כסף, "משקיעים מבינים שאם חברה תתחיל לצמוח, פייסבוק תעתיק את החדשנות שלה או תרכוש אותה בתמורה לסכום צנוע יחסית", כתב.
צוקרברג הגיע לצרפת לצורך פגישה עם הנשיא עמנואל מקרון, ואחריה שיבח את המאמצים הצרפתיים להחיל רגולציה על דברי הסתה (hate speech) אונליין בתור מודל עבור כל האיחוד האירופי. פייסבוק אפשרה לקבוצת רגולטורים צרפתים לבחון את מדיניות החברה בתחום הפרטיות מתוך החברה במשך חצי שנה, ודו"ח האמצע של הבדיקה פורסם במקביל לביקורו של צוקרברג. הדו"ח המליץ שלרשויות בצרפת תהיה גישה רבה יותר לאלגוריתמים של פייסבוק ואפשרות לבחון את המדיניות הפנימית של החברה נגד דברי הסתה, ולהקים רגולטור עצמאי שיפקח על המאמצים של חברות טכנולוגיה גדולות להתמודד עם דברי הסתה.
"אם יותר מדינות יוכלו לעשות זאת, זה כנראה יוביל לתוצאה חיובית יותר עבור העולם, לעומת כמה מהאלטרנטיבות" אמר צוקרברג. "אנו זקוקים לחוקים חדשים עבור האינטרנט שיגדירו את האחריות של חברות ואת אלה של ממשלות, ולכן אנו רוצים לעבוד עם הצוות של הנשיא מקרון. אנחנו זקוקים לתהליך ציבורי".
אותה גישה, שמעודדת החלת רגולציה מוגברת על פייסבוק ולא את פירוק החברה, הוצגה גם במאמר תגובה ליוז שכתב אתמול ניק קלג, סגן נשיא פייסבוק ליחסים בינלאומיים וסגן ראש ממשלת בריטניה לשעבר, אשר פורסם גם הוא ב"ניו יורק טיימס". תחת הכותרת "פירוק פייסבוק אינה התשובה" קלג אמר כי "בעוד שהיום אנו פועלים תחת יותר רגולציה לעומת כל נקודה אחרת בהיסטוריית החברה, אנחנו מאמינים שצריך לעשות עוד".
קלג טען כי דברי יוז משקפים חוסר הבנה של ה"מטרה העיקרית" של חוקי ההגבלים העסקיים. הוא טען ש"קשה להוכיח את הטענה לפיה פייסבוק היא מונופול", מאחר שרוב הכנסותיה מגיעות מפרסום דיגיטלי, ולחברה יש נתח שוק מוערך של 20% משוק המודעות אונליין בארה"ב. לדבריו, מטרת חוקי ההגבלים העסקיים אינה "להעניש חברה בגלל שאנשים לא מסכימים עם דרך הניהול שלה".
"כל מי שמודאג מהאתגרים עימם אנו מתמודדים בעולם האונליין צריך לתמוך בתיקון חוקי האינטרנט, ולא בפירוק חברות אמריקאיות מצליחות" כתב. קלג פירט ארבעה איזורים בהם יש צורך ברגולציה מוגברת - הפחתת תוכן פוגעני, הגנה על בחירות, תמיכה בחוקי פרטיות והקלה על אינדיבידואלים להעביר את הדאטה שלהם בין שירותים. טענות דומות לאלו שכתב צוקרברג במאמר דעה בוושינגטון פוסט שפורסם בסוף מארס.
פייסבוק כבר פועלת על מנת לעצב את הרגולציה אותה היא מעודדת. במהלך שבוע שעבר פורסם ברויטרס כי שריל סנדברג, סמנכ"לית האופרציה של פייסבוק נפגשה עם מחוקקים אמריקאים על מנת לדון בחקיקה שתגן על פרטיות המשתמשים. הפגישות נערכו כשברקע חקירת פייסבוק ע"י רשות הסחר הפדרלית (FTC), שנפתחה אחרי שערוריית קיימברידג' אנליטיקה בשנה שעברה, במהלכה פרטים על 87 מיליון משתמשי הרשת החברתית הגיעו לידי חברת הייעוץ הפוליטית. ה-FTC בוחנת אם פייסבוק הפרה הסכם בין השתיים מ-2011 שקובע שמשתמשים צריכים להסכים מפורשות לשיתוף הדאטה שלהם, ופייסבוק חזתה לאחרונה שתיאלץ לשלם לרשות קנס של שלושה עד חמישה מיליארד דולר. לצד הקנס, פייסבוק צפויה ככל הנראה גם להידרש להקים ועדה חיצונית ועצמאית לפיקוח על הפרטיות בחברה.
הסנטורית הדמוקרטית אליזבת וורן שמתמודדת על נשיאות ארה"ב אמרה בחודש מארס כי אם תיבחר כנשיאה, תפרק את פייסבוק, אמזון וחברת האם של גוגל, אלפבית.