דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על הפרקליטות / צילום: איל יצהר
דוד רוזן, נציב תלונות הציבור על הפרקליטות, מותח ביקורת די חריפה על פרקליט המדינה, עו"ד שי ניצן, הנוגעת להחלטתו לא לבדוק את התלונות נגד המפכ"ל לשעבר יוחנן דנינו בנוגע למערכת יחסים "מיוחדת" שניהל דנינו כביכול עם הקצינה צ', עוזרת לראש חטיבת המודיעין.
במכתב תשובה ששלח היום (א') רוזן לתלונתו של יעקב בורובסקי בעניין והגיע לידי "גלובס", כותב רוזן כי "החשדות העולים במכתבים כלפי דנינו לא נבדקו - משהוחלט כי יש מקום לערוך בירור משמעתי ביחס לחשדות שהועלו בנוגע למערכת היחסים החריגה בין נ' לצ' וכלל השפעתם המעשית על שהתרחש בחטיבת המודיעין, הרי שלא מצאתי כל הסבר מניח את הדעת לכך שלא נערך, והלכה למעשה נחסם, בירור דומה ביחס לחשדות שהועלו בנוגע למערכת היחסים ה'מיוחדת' בין גברת צ' לדנינו - מדובר בתוצאה בלתי קבילה קבילה... הדברים מקבלים משנה הבלטה וקדרות נוכח התנהלות מח"ש שגרמה לעיכוב של חודשים ארוכים עד למינוי קצין בודק". הביקורת החריפה פורסמה לראשונה באתר ניוז1 על-ידי יואב יצחק.
רוזן אמנם לא מציין את שמו המפורש של ניצן, אבל פרקליט המדינה הוא זה שהחליט לא להמשיך עם התלונה נגד דנינו הלאה, ופרקליטות המדינה היא זו שאחרית על מח"ש שטיפה בנושא, ובלשונו של רוזן "חסמו" הלכה למעשה את הבירור, דבר שעולה גם ממכתבו הארוך של רוזן לבורובסקי. "גם אם אקבל טענת הפרקליטות", כותב רוזן "כי למיטב שיקול-דעתו של ראש מח"ש דאז, כמו גם לדעת פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה דאז, מהמכתבים האנונימיים לא עלה חשד סביר לביצוע עבירה פלילית בין נ' לצ', וכי מדובר בעבירה משמעתית בלבד - כיצד ניתן לקבל את העדר הבדיקה המוחלט, עד כדי התעלמות ממערכת היחסים ה'מיוחדת' בין צ' לדנינו".
כזכור, בורובסקי, ששמו הועלה לאחרונה, כמועמד למבקר המדינה, התלונן כי מפכ"ל המשטרה לשעבר יוחנן דנינו בצוותא עם פרקליט המדינה שי ניצן (שניהם אגב חברים עוד מתקופת שירותם הצבאי), הפסיקו חקירה במחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה, שברור היה, כך על-פי התלונה, שתגיע גם לדנינו, תוך הסטת תיק החקירה ממח"ש לקצין בודק במשטרת ישראל, אשר אינו מוסמך לבדוק את עניינו של דנינו, בשל דרגתו דאז. על-פי תלונתו של בורובסקי, דנינו וניצן שיבשו את החקירה הפלילית והעבירו אותה למסלול משמעתי, נשלט ומפוקח, כדי למנוע את בירור התלונה כלפי דנינו. בורובסקי אף התלונן שמשטרת ישראל ופרקליטות המדינה לא פתחו בחקירה פלילית אף לאחר קבלת ממצאי הקצין הבודק שהעלו חשדות לעבירות חמורות של שוחד מיני, ניצול יחסי מרות, מרמה בנסיבות מחמירות, הפרת אמונים וניסיון לשבש את עבודת הקצין הבודק.
מה בדיוק נושא התלונה? ובכן, באוגוסט 2013 מונה נ' לראש חטיבת המודיעין באגף לחקירות ומודיעין במשטרת ישראל ועם כניסתו לתפקיד מינה נ' את צ' לעוזרת שלו. במהלך פברואר 2015 הגיעו לשולחנו של ראש אגף משאבי אנוש דאז מספר מכתבים אנונימיים ובהם טענות לגבי ההתנהלות בחטיבת המודיעין, מינוי מקורבת לעוזרת ראש החטיבה, חשד להתעמרות בשוטרי החטיבה. בשניים מבין המכתבים הועלו כאמור טענות כי צ' קיימה מערכת יחסים 'מיוחדת' גם עם מפכ"ל המשטרה באותה תקופה, יוחנן דנינו. באחת התלונות נכתב כך: "לא פעם נאמר שהגיבוי של צ' מגיע מלמעלה. גבוה גבוה עד לראש הפירמידה. אז כן, היא חברה טובה מאוד מאוד של המפכ"ל, עוד בהיותם במחוז דרום. חברה טובה... כזו ששולחים לה סמס: 'נסיכה שלי...', כזו שרק לה מותר להגיע ללא מדים בנוכחותו... וכל התלונות שמובאות כאן הגיעו לפתחו של ראש האגף, אך ידיו כבולות, איך אפשר לקרוא תיגר על חברים מאוד קרובים של... (ויש אומרים שהמינוי שלה נכפה עליו על-ידי המפכ"ל...)". בהמשך נכתב כי במכתב התלונה כי "בעצם חצי משטרה יודעת את כל הסיפורים. כולם שותקים בגלל הקירבה למפכ"ל".
במכתב אחר נטען כי "ראש אגף חקירות ומודיעין יודע הכל. שיירה של אנשים עולה אליו מידי פעם ומספרת את העובדות. אומר שיודע הכל. יש אומרים שאף ניסה להעיף את העוזרת פעמיים אבל, קיבל עצור!!! מהמפכ"ל בכבודו ובעצמו. יש קשר בין העוזרת של ראש חטיבת המודיעין למפכ"ל והיא מתרברבת בקשר הזה שמשאיר אותה בעמדה חזקה כזו". על-פי המכתבים האנונימיים הכאוס ששרר בחטיבת המודיעין מקורו במערכות יחסים חריגות אלה, שתוך שצ' שואבת כוחה משתי מערכות היחסים הנ"ל ומשליטה רצונה על כל המתרחש בחטיבה ונוהגת שלא על-פי פקודות המשטרה. על-פי המכתבים, יחסיה עם המפכ"ל דאז דנינו הם מקור לעוצמה ולכוח עבורה להכוונת התנהלות החטיבה על-פי דרכה ושיטותיה, כאשר צ' עצמה כאמור, מתרברבת, ביחסיה עם דנינו. רוזן קובע במכתב שנשלח לבורובסקי כי "לא ניתן לשלול כי מערכות היחסים החריגות ששררו לכאורה בין המפקדים הבכירים לצ' ותוארו לעיל היו בבחינת שורש פורה ראש ולענה לכלל הכאוס שנשתלט על חטיבת המודיעין". רוזן הוסיף כי "אם בכך לא סגי, קיים קושי להקים חיץ בין מערכת היחסים של צ' עם נ' לבין מערכת היחסים של צ' עם דנינו - מערכות יחסים שהקנו לצ' מטריה פיקודית לכלל התנהלותה המתוארת במכתבים האנונימיים".
רוזן עוד קובע אמנם כי מערכת היחסים החריגה בין נ' לצ', היא לעצמה, יכול ואינה עולה כדי חשד לביצוע עבירה פלילית, כמו גם מערכת היחסים בין צ' לדנינו. ברם, כאשר על-פניו, מערכות היחסים הקרובות שזורות בהדיקות למצב התוהו ובוהו ששרר בחטיבה, יחידת עילית שתפקודה על המכתבים נפגע משמעותית, מקבלים הדברים מימד נוסף, שאמור היה להוביל לחקירת מח"ש, במיוחד בתקופה בה מח"ש הציגה עמדה בלתי מתפשרת בכל הכרוך ביחסים בין מפקד לפקודה הכפופה למרותו".
כמו כן קובע רוזן כי "אם מערכת היחסים בין צ' לנ', על-פי ההלכה הפסוקה, היא בבחינת יחסים שניתן לקבלם כיחסים של שני קצינים המתקיימים בהסכמה, לא כן, מערכת היחסים בין צ' לדנינו, בהם פער הדרגות כמו גם פער הגילאים מבקיעים סדק - עם כל הזהירות, שכן הדברים לא נבדקו - באותה 'הסכמה' בין השניים.
בבדיקה ראשונית של מח"ש שחקרה את ההתקשרויות בין הצדדים התגלה כי אלה מתיישבים עם הנטען במכתבים, על קשרים בין צ' לנ' ובין צ' לדנינו. מאוחר יותר הועבר העניין לבדיקתו של הקצין הבודק - ניצב דוד ביתן. רוזן קובע כי "אין מחלוקת כי הקצין הבודק לא היה מוסמך לערוך כל בדיקה ביחס למפכ"ל דנינו, אשר דרגתו הייתה בכירה יותר. כך, חשדות דומים לקיום מערכות יחסים אישיות וקרובות ששימשו מקור כח לגבי צ' זכו לטיפול שונה בתכלית - החשדות נגד נ' טופלו ועדיין מטופלים במישור המשמעתי, ואילו חשדות דומים נגד דנינו - לא נבדקו ולא בשמץ קצת".
כמו כן רוזן מותח ביקורת על ההחלטה של ראש מח"ש דאז, אורי כרמל, לעכב את העברת החומרים ממח"ש למשטרת ישראל עד למינוי מפכ"ל חדש, לאור רגישות העניין ועל-מנת שלא להביא העניין להכרת ממלא-מקום המפכ"ל, אלא להכרעתו של מי שימונה למפכ"ל קבוע. רוזן קובע כי הההחלטה זו "אינה ברורה דיה, וממילא, אינה תקינה". רוזן כותב כי מלבד העובדה שהחלטה זו גרמה לעיכוב של מספר חודשים במינוי הקצין הבודק, פרק זמן בו המצב הכאוטי בחטיבת המודיעין, שהיא, כידוע, מאבני השתייה של המשטרה, נותר על כנו ללא כל טיפול או מענה ראויים, הרי שעל-פי האמור בדוח הקצין הבודק בעצמו, החומר נותר במח"ש עד לחודש אוקטובר 2015, עת פנתה ראש אגף משאבי אנוש, ניצב גילה גזיאל, למח"ש, מיוזמתה, ועודכנה על-ידי ראש מח"ש דאז, כי "קיים סיכום בין המפכ"ל הקודם, יוחנן דנינו, לבין הפרקליטות, שימונה קצין בודק במשטרה לבדיקת הנושא. רוזן כותב כי "ניתן רק לתהות מה היה קורה אילולא ניצב גזיאל הייתה פונה למח"ש ומעוררת עניין זה כאמור".
רוזן מותח ביקורת על התנהלות זו של מח"ש: "התנהלות מח"ש מעיבה עוד צל על ההחלטה להקים חיץ בין העולה במכתבים לגבי מערכת היחסים בין נ' לצ' לבין העולה במכתבים האנונימיים לגבי דנינו וצ'".
במכתבו מפרט רוזן את השתלשלות העניינים: הקצין הבודק - ניצב דוד ביתן - העביר את ממצאיו בינואר 2016 ואלה עיקרם: החטיבת המודיעין הייתה אווירה עכורה המיוחסת בחלקה להשפעה על צ' על נ'. לצ' הוצמד רכב, כרכב צמוד לכל דבר ועניין ללא תקן, בידיעה שבמרבית הזן אינו משמש למילוי תפקידה וזאת בניגוד להנחיות ולפקודות המשטרה; במקרים רבים, בהם דיווח נ' על נוכחותו בעבודה, הוא היה מגיע לביתה של צ' בתדירות גבוהה ושוהה בביתה שעות רבות; מקרים רבים של אי התאמה בין דיווח שעות העבודה של שני הקצינים לבין שעות העבודה שבוצעו בפועל, באופן המעלה חשד לעבירות משמעת חמורות, דיווחים כוזבים ואף חשד להוצאת כספים במרמה; צ' לא מילאה במשך חודשים ארוכים טפסי תחקיר ביטחוני וזאת למרות תפקידה הרגיש ביותר כעוזרת ראש חטיבת המודיעין; נ' ניסה לשבש את עבודת הקצין הבודק.
כמו כן מבדיקה של מכשירי הסלולר בין נ' לצ' מינואר 2010 ועד ינואר 2014, הסך המצטבר של ההתקשרויות בין נ' לצ' הוא אלפי התקשרויות (מדובר בשיחות והודעות). כזכור, צ' מונתה לתפקידה כעוזרתו של נ' באוגוסט 2013. כמו כן מחודש ספטמבר ועד לחודש מרץ 2015 קיימו השניים למעלה מ-2,000 התקשרויות באופן אינטנסיבי.
המחקר גם בדק את ההתקשרויות בין צ' לדנינו, שעל-פי המכתבים האנונימיים. מהבדיקה עלה כי צ' שלחה גם לדנינו הודעות סמס רבות יחסית, וכמו כן עלה כי בחודשים ספטמבר 2014 עד פברואר 2015 נשלחו עשרות סמסים מאת דנינו לגבי צ', וכן יצאו ממנו מספר שיחות, כאשר בין החודשים ספטמבר 2014 ועד מרץ 2015 נשלחו למעלה מ-100 סמסים מאת צ' לדנינו, וכן יצאו ממנה שיחות בודדות.
תגובתו של שי ניצן כפי שהובאה בדוח של רוזן: ההחלטה להעביר התלונה לבדיקה משמעתית ולא פלילית, היא החלטה המסורה לשיקול-דעת הגורם המוסמך, ולכן יש לדחות התלונה על הסף; כמו כן טען ניצן כי אין מקום לברר את התלונה שכן אין לבורובסקי כל נגיעה לעניין, והוא לא "נפגע במישרין". כמו כן טען ניצן כי הוא מצא לנכון להביא את העניין בפני היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, ועמדתו של ניצן (שאימץ בעצמו את עמדתו של ראש מח"ש כאמור) הייתה מקובלת על וינשטיין.
בנוסף, ניצן טען כי לא עלה חשד סביר לביצוע עבירות פליליות, לא בין נ' לצ', ובוודאי שלא בין המפכ"ל דנינו לצ'. כמו כן הדגיש ניצן כי לאחר ההחלטה למנות קצין בודק בעניין, החליט ראש מח"ש דאז להמתין עם העברת החומרים עד למינוי מפכ"ל חדש לאור רגישות העניין. ניצן טוען עוד כי התלונות לא נזנחו במח"ש, אלא נבחנו בחינה ראשונית שבמסגרתה בוצעו מספר פעולות ואז הובאו הדברים בפניו ובמחצית שנת 2015 אומצה על-ידיו המלצתו של ראש מח"ש לפיה בחינת העניין מעלה כי עולה חשד לביצוע עבירה על-ידי דנינו.
רוזן, כאמור, סבור אחרת לחלוטין וטוען שהבדיקה על דנינו נחסמה בפועל ולא נבדקה כלל.
מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה כי: "בתגובה להחלטת הנציב העוסקת בהחלטה שהתקבלה לפני כארבע שנים, נבקש להבהיר כי לא היה כל דמיון בין הטענות המרכזיות שעלו בעניינו של מר נ', ראש חטיבת המודיעין לשעבר במשטרה, שהובילו לפתיחה בחקירת משמעת נגדו, לבין טענות שהועלו גם נגד המפכ"ל לשעבר דנינו. לפיכך ההחלטה שהתקבלה בעניינו של כל אחד מהם הייתה שונה. כל הגורמים שהיו מעורבים בקבלת ההחלטה באותה עת סברו שאין כל עילה שבדין לפתוח בבדיקה או בחקירה בעניינו של דנינו, שכן קיומו של קשר טלפוני בלבד, מעת לעת, בין המפכ"ל לצ', אינו מבסס עילה לחקירה. יודגש גם שלא עלתה כל טענה לקשר אסור ביניהם. לפיכך המלצת מח"ש והמשנה לפרקליט המדינה (לעניינים פליליים) הייתה בזמנו שלא לפתוח בחקירה נגד דנינו. המלצה זו אומצה בשעתו על-ידי פרקליט המדינה והיועמ"ש דאז וינשטיין. התייחסותו של פרקליט המדינה לתלונה שהוגשה לנציב רוזן הועברה לעיונו של היועמ"ש הנוכחי מנדלבליט, לבקשתו, ואף הוא סבר כי יש לדחות התלונה. עוד יוזכר כי תלונה דומה במהותה הוגשה לפני כשלוש שנים על-ידי אותו מתלונן לנציבה דאז גרסטל, והיא דחתה אותה על הסף".