פטנט/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
הכלכלה בישראל מבוססת טכנולוגיה, ולחוסנה והמשך צמיחתה קשר הדוק לכושר ההמצאה של הישראלים. עולה השאלה האם כושר ההמצאה הישראלי, שרושם נתוני שיא, מתועל להמשך צמיחתו וחיזוק מעמדו של המשק הישראלי.
פטנטים, יחד עם סודות מסחריים, זכויות יוצרים, עיצובים ועוד, הם סוגים שונים של קניין רוחני, שהוא המרכיב והמאפיין החשוב ביותר של הכלכלה המודרנית: יותר משליש מכלל התוצר הגולמי של הכלכלה המודרנית הוא של קניין רוחני, ויותר מ-80% מהערך המצרפי של חברות ציבוריות מיוחס לקניין רוחני.
לקניין הרוחני שנוצר בישראל יש תרומה מרכזית בהפיכתה ממדינה דביטורית נטו לקרדיטורית נטו, למדינה עם יתרות מטבע-חוץ לנפש מהגבוהות בעולם, ולהפיכתו של השקל למטבע קשה.
המצאות מוגנות דרך פטנטים, שהם הבסיס ליצירת ערך עסקי ייחודי עבור חברות טכנולוגיות, כדי לשמר את יתרונם היחסי מול מתחרים. דרך שמירת יתרון זה, לפטנטים גם ערך נכבד לכלכלה בכלל והם כוח מניע להתפתחות כלכלית במדינות עם כלכלות מבוססות טכנולוגיה. כך גם בישראל, שכן הגנה פטנטית ברחבי העולם על המצאות ישראליות תפקיד חשוב כדי לשמר את היתרון העסקי לפיתוחים שמקורם בישראל מול מתחרים בעולם.
סקירת הפעילות של רשות הפטנטים הישראלית מלמדת כי ב-40 השנים האחרונות נרשמה צמיחה מרשימה של קרוב ל-150% במספר הבקשות שהוגשו לרשות. לשם השוואה, באותה תקופה בגרמניה נרשמה עלייה של 38% בלבד במספר הבקשות. בשנת 1950 הוגשו לרשות הישראלית כ-360 בקשות לפטנט, בעוד שב-2016 הוגשו כבר מעל 6,400 בקשות. הגידול הנכבד מעיד על עליית קרנו של השוק הישראלי בקרב חברות זרות ועל התחרות שמציב כושר הפיתוח והייצור הישראלי.
ארה"ב מהווה את היעד הראשון במעלה לכל ממציא או בעל המצאה אשר מבקש להגן על המצאתו. בשנת 2015, למשל הוגשו למשרד הפטנטים בארה"ב 7,882 בקשות לפטנט על המצאות של ממציאים ישראלים, דהיינו כ-94 בקשות לפטנט של ממציאים ישראלים לכל 100 אלף תושבי המדינה.
השיעור הזה כמעט כפול מזה של בקשות לפטנט של ממציאים מארה"ב ופי כמה מזה של ממציאים ממדינות מובילות כמו גרמניה, בריטניה, יפן, צרפת, סין ועוד. בעוד שמספר הבקשות לפטנט הכללי בארה"ב גדל ב-460% ב-40 השנים האחרונות, אלה של ממציאים ישראלים גדל בכ-3,015%. הישראלים תורמים לא רק למספר הבקשות שמוגשות, אלא גם לכמות הבקשות אשר מבשילות לפטנט אמריקאי. בין השנים 2005-2015 קצב הגידול הכללי במספר הפטנטים האמריקאים שהוענקו עמד על כ-100%, בעוד שהגידול בפטנטים על המצאות של ישראלים היה קרוב ל-300%.
מתוך כלל הבקשות לפטנט והפטנטים של ממציאים ישראלים, יותר ממחצית הן בבעלות זרה. לא בכדי ענקיות טכנולוגיה רבות בוחרות להקים ולתחזק מרכזי פיתוח פעילים בישראל. כך לדוגמה כ-15% מסך הפטנטים האמריקאים שהוענקו לחברת אינטל בין השנים 2005-2015 הוא מאת ממציאים ישראלים.
העובדה ששיעור כל כך גבוה של בקשות לפטנט ופטנטים הם בבעלות זרה יש בה כדי לעורר דאגה, שכן ההמצאות הללו, לא מנוצלות בישראל אלא בעיקר בשווקים אחרים בהם אותן חברות פעילות. הבעלות הזרה על המצאות שמקורן בישראל משולה לבריחת ידע, על אף העובדה שהממציאים עובדים במרכזי פיתוח בישראל.
כך, על אף הגאווה בקיומם של מרכזי פיתוח משמעותיים בארץ, אותה בריחת ידע צריכה להדאיג, שכן התרומה של אותם המצאות לכלכלה הישראלית היא קטנה בהרבה משהייתה יכולה להיות לו היו אלה בבעלות ישראלית.
נותר לקוות עבור 70 השנים הבאות שכושר ההמצאה הישראלי המואץ יתועל גם לחיזוק המשק הישראלי. ייטב אם חברות יתוגמלו על רישום קניין רוחני בישראלי ועל ייצוא שלו, למשל על ידי הטבות רגולטוריות או באמצעות מדיניות מס אשר תמנע את בריחת הידע מישראל.
הריס מילר הינה מומחית לקניין רוחני בקבוצת ריינהולד כהן, וכהן הוא שותף בכיר ומומחה לקניין רוחני בקבוצה