גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זאת לא מכונית, זה הבית שלי

השם "רכב אוטונומי" מטעה ואינו מכיל את הפוטנציאל שיש למכונה שתנהל את חיינו

רכב אוטונומי / צילום: Shutterstock
רכב אוטונומי / צילום: Shutterstock

לאחרונה קניתי את המכונית האחרונה שלי. כמו לכול מכונית יש לה הגה, בלם ודוושת האצה. בדרך לצפון התחלתי להתרגל לתחושה המוזרה שהחלה בכפות הידיים, הרגלים ועברה לבטן. אני לא לבד. אני לא נוהג לבד. מישהו מחזיק את ההגה איתי. מישהו מניח את הרגל שלו על דוושת התאוצה ומישהו משתמש בבלם. שקטה אך בוטחת, הבינה המלאכותית התיישבה לצידי על כיסא הנהג. בתיפוף קל על ההגה היא שומרת לי על הנתיב. כשצריך, היא שמה לי ברקס כדי שלא אשרוט את הצבע בחניה, ואולי גם כדי לרמוז לי זה בסדר, אתה רק בן אדם. אני פה איתך.

לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי 1.35 מיליון אנשים נהרגים בכבישים כל שנה. תאונות דרכים הם הסיבה השמינית הנפוצה ביותר למוות, ובקרב צעירים הן אפילו הסיבה הראשונה. 20-50 מיליון איש בשנה נפצעים בתאונות.  הגיע הזמן להודות בעובדה שאנחנו, האנשים, לא מסוגלים לנהוג באופן אחראי או בטוח. לטענת אלון מאסק, בשנת 2020 נוכל להיכנס למכונית האוטונומית, להירדם מאחורי ההגה ולהגיע ליעדנו בבטחה. גם אם מאסק אופטימי יתר על המידה, אני סבור שבקרוב ניכנס למכונית שלנו, ולעולם לא נצא ממנה יותר. המכונית האוטונומית תשנה את המין האנושי לנצח. האדם והמכונית יתאחדו לאחד.

הכינוי "רכב אוטונומי" הוא חסר מעוף והבנה אמיתית של הטכנולוגיה ואין לנו את הכלים להבין את משמעות המלאה של הרגע, אבל צאצאינו המרוחקים יבינו את גודלו של הרגע ההיסטורי הזה. הרגע שבו נכנסנו לרכבים האוטונומיים ויותר לא יצאנו החוצה. אולי כדאי למצוא שם טוב יותר למעטפת הרובוטית הזאת, שבה אנחנו הולכים לעטוף את האנשים.

כן זה רכב, ובשלב הראשון אולי גם יהיה לו הגה ומושב של נהג ומושב של נוסעים, אבל מהר מאוד המושגים המיושנים האלה לא יתארו את המציאות. המעטפת הרובוטית תיתן לנו יותר ויותר שירותים, ואולי צריך להתחיל לחשוב על דימוי חדש לכלל השירותים שנקבל.

דימוי כזה יכול להיות שריון, בית. חדר מלון נייד. חדר שבו ניתן לחיות, לישון, להתחמם, להתקרר, לנווט, לגלוש, להגיע. חדר מלון עם קולנוע, בר, מסעדה, מערכות תוכן, אורחים ובדרנים, וכן, ניתן יהיה לבקש מה"רכב" גם לקחת אותנו לדיזנגוף פינת ארלוזורוב. אבל בשביל מה?

תחילה עטפנו את עצמנו במערות, בשלב הבא נעטפנו בבתים "טיפשים" ולאחרונה בבתים "חכמים". אבל בית חכם הוא עדיין מוגבל ביותר. הוא לא מסוגל לזוז. הרכב החדש יהיה בית חכם באמת, ובשלב הבא הוא לא רק יסיע אותנו ממקום למקום - הוא גם יטיס אותנו. בית חכם עוטף ומעופף.

הבית החכם החדש שלנו יהיה חכם באמת. הוא יכיר אותנו. הוא יידע לשמור על סביבה תומכת חיים. הבית החכם החדש יאתר ויטפל במצבי חירום. הוא ילמד, יתעדכן ויבין באמת את הצרכים שלנו, ואז יגיע השלב הבא - לא תהיה לנו סיבה לצאת מהבית החכם המעופף שלנו. הוא יגן עלינו. הוא ידאג לאנרגיה ולמזון שלנו. הוא יספק את צרכי התקשורת והבידור שלנו. הוא יהיה המערכת הרפואית. הוא יחבר אותנו לאינטרנט. הוא יחבר אותנו לשאר האנושות. הוא יהפוך להיות המעטפת שאנחנו לא יכולים בלעדיה.

בתים אוטונומיים מעופפים יהיו גמישים וניתנים לחיבור עם בתים נוספים. מי שירצה יוכל לחבר מספר יחידות בית לבית גדול יותר. נצטרך להגדיר מחדש משפחות, ערים, מדינות ותרבויות. יהיו מי שיתחברו לבית אחד לכול החיים, ויהיו מי שיבחרו להחליף בית, ואולי אין לכך הרבה משמעות, גם הבית הקבוע שלנו יהיה גמיש, מתעדכן ומשתפר תמידית.

בהנחה שהדור הבא של האנושות יחל את המסע ליישוב מאדים, הרי שהבית החדש יהפוך להיות קריטי עבורנו וכל מהגר למאדים יזדקק למעטפת רובוטית שתשמור עליו לפחות בתחילת המסע.

זאת לא תהיה הפעם הראשונה שבה ייצור חי בוחר להשתלב במערכת גדולה ממנו. הטבע מכיר את תופעת הטפילות מאז ומתמיד. הטפיל והפונדקאי מקיימים ביניהם מערכת מורכבת של תלות, לעיתים נצלנית וחד צדדית ולעיתים הדדית. את הדוגמה הטובה ביותר ניתן לראות בכול אחד מתאי גופינו בהם אנחנו מארחים אלפי חיידקים קדומים. אלה הם אברוני המיטוכונדריה, שבעבר היו כנראה חיידקים עצמאיים, והפכו להיות תושבי קבע בתאים שלנו.

המיטוכונדריה עוזרת לתאי הגוף לייצר את האנרגיה הדרושה לפעולתם בצורה טובה יותר ואנו מספקים למיטוכונדריה סביבה נוחה ומזינה לקיומם. לתופעה הזאת אנחנו קוראים אנדוסימביוזה. יחסי סימביוזה הדדית, שבה יצור אחד, הטפיל, מתקיים בתוך יצור אחר, המארח. עבור המיטוכונדריה כרטיס הכניסה היה חד-כיווני. עבור המארח העסקה הייתה כדאית. שני הצדדים נהנים מן השותפות וכיום בלתי אפשרי לפרק אותה.

בדומה לחיידק הקדום שהשתלב בתאי גופינו, האדם עומד להיכנס אל תוך המכונה. התועלת לאדם נראית ברורה, אך עדיין קשה לדמיין את המכונה כמערכת מודעת ולדעת האם היא תזדקק לאדם או תפיק תועלת מנוכחותו.

למיטב ידיעתנו, זאת תהיה הפעם הראשונה שבה הטפיל בונה בעצמו את המארח. הטפיל בונה את המארח המושלם ממנו יפיק תועלות רבות. כפי הנראה גם הטפיל יעבור שינויים רבים על מנת למקסם את הסימביוזה של האדם-מכונה. השאלה הנשארת ללא מענה כרגע היא האם הסימביוזה הזאת תהיה הדדית ומה יפיק המארח מן האדם?

הכותב הוא יזם חברתי ומשקיע היי-טק

עוד כתבות

אלונה בר און, מו''ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

אלונה בר און, מו"ל גלובס: "עיתונות כלכלית מביאה נתונים ולא דעות פוליטיות"

"אנחנו מנסים לעשות עיתונות אחרת", כך אמרה הבוקר אלונה בר און, מו"ל גלובס, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוסיפה בר און, כי "המטרה שלנו היא לספק לאזרחים מידע מהימן ומדויק לו הם זקוקים לצורך תפקודם בחברה החופשית"

אוניות מטען בנמל עקבה, ירדן / צילום: Shutterstock

עשרות מיליונים למשך 30 שנה: אבו דאבי מהמרת על נמל עקבה

חברת הנמלים AD Ports חתמה על הסכם תפעול ארוך טווח בנמל הירדני ● למרות הנחיתות מול נמלי הים התיכון והאיום הביטחוני, האמירתים מזהים פוטנציאל בעורק החיים הראשי של הממלכה

אלי כהן, מנכ''ל אוניברסיטת קריית שמונה והגליל בהקמה, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל אוניברסיטת תל חי: "הכפלנו את המספר הבוגרים שנשארים בצפון, אבל היעדר התעסוקה מקשה"

"הגורם המרכזי שמקשה על הבוגרים שלנו להישאר הוא התעסוקה", כך אמר מנכ"ל האקדמית תל חי, אלי כהן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי "יש אוניברסיטאות בחיפה, אבל חיפה זה לא באמת הצפון מבחינתנו, זה לא המטרופולין שלנו"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

ויכוח בין האוצר ליועץ הכלכלי של רה"מ: האם תוקם חוות שרתים בפריפריה?

פרופ' אבי שמחון דוחף להגדרת חוות שרתים כ"תשתית לאומית" - ולאפשר הקמת תחנות כוח צמודות במסלול עוקף רשויות מקומיות ● באוצר מתנגדים מחשש לעומס על רשת החשמל ועלויות כבדות ● הביקורת: "ההטבות מוגבלות לצפון הקרוב ולדרום המרכז, הגליל והנגב - בחוץ"

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנופלות בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נופלת בחדות במסחר המוקדם ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה מגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

פלג דוידוביץ, מנכ''ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

פלג דוידוביץ': "הנתונים צריכים להיות קריאת השכמה – הצפון הוא המרכז החדש"

"הנדל"ן בישראל עובד בשיטת הכלים השלובים, פריפריאלית, גאוגרפית, אורבנית - כל התהליכים מתחילים מהמרכז, וכשהוא מתייקר, הולכים צפונה ודרומה" - כך אמר פלג דוידוביץ', מנכ"ל פרופדו, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, על פי הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

כנס שמים את הצפון במרכז

שמים את הצפון במרכז: איך אפשר לשקם את הכלכלה?

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית בשיתוף בנק לאומי ושטראוס, עוסק בנושא כלכלת הצפון: תעשייה, עסקים מקומיים, בנייה ותשתיות ● בכירים ברגולציה ובשוק לצד נציגי הקהילות המקומיות דנים בפתרונות האפשריים

בשר בסופרמרקט / צילום: תמר מצפי

האסדרה בשוק הבשר שתוריד את המחירים ב-15%

במשך שנים הרגולציה במדינת ישראל אסרה על מכירת בשר טחון שהגיע טחון מהמפעל ברשתות השיווק ובקצביות ● בקרוב - בעקבות עבודת מטה משותפת בין משרד החקלאות, רשות האסדרה ומשרד הבריאות - זה הולך להשתנות

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה, NVIDIA, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: כדיה לוי

הבכיר הישראלי באנבידיה: "לא רק שיש בצפון טאלנט, יש פה טאלנט לא מנוצל"

עלי איוב, סגן נשיא להנדסת תוכנה באנבידיה, התייחס בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס להתרחבות של אנבידיה בצפון, איך מגייסים עובדים באזור, וגם להשפעה של AI על שוק ההייטק ● "הצפון בעיני אנבידיה זה מקום עם הון אנושי מעולה ומקום לצמיחה, וזה לא במקרה הבחירה בקריית טבעון"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

עליות בוול סטריט; הישראלית שמזנקת, וזו שנופלת ב-35%

אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● מחירי הנפט מזנקים, הדולר מתחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי מזנקת בעקבות הדוחות, סולאראדג' נופלת ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות

דני מירן, תושב יסוד המעלה ואביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז / צילום: שלומי יוסף

דני מירן: "מה שהמדינה נותנת לשורדי השבי לא מספיק"

"לא רק לשבים יש בעיות כלכליות, גם למשפחות החטופים, ולא רק במעגל הראשון אלא גם במעגל השני והשלישי" - כך סיפר דני מירן, אביו של שורד השבי עמרי מירן, בכנס שמים את הצפון במרכז של גלובס ● עוד הוא ציין כי מי שחזר לקריית שמונה זו אוכלוסייה שצריכה חיזוק, עידוד ותמיכה

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל–2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ–60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

סביר שתהיה מערכה משותפת עם ישראל ורחבה מהקודמת וזה יכול להיות בקרוב מאוד ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

"האזור מת כלכלית": הקשיים אצל השכנה של ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ארה"ב רוצה לצמצם את כמות הנפט שאיראן מוכרת לסין, מתיחות בגבול לבנון, ואיך נראות חגיגות הרמדאן בעזה • כותרות העיתונים בעולם

צוללת של טיסנקרופ / צילום: Associated Press, TARA TODRAS-WHITEHILL

לראשונה: רכיבים לצוללות של גרמניה ייוצרו בישראל

אלביט וחברת טיסנקרופ מערכות ימיות הגרמנית חנכו קו ייצור חדש בישראל לייצור רכיבי מבנה תת־ימיים לצוללות ● כחלק משיתוף־הפעולה אלביט תקים מתקן ייצור חדש לרכיבי GRP תת־ימיים ● בתוך כך הודיעה אלביט על מספר חוזים נוספים בהיקף של מאות מיליוני דולרים