גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זאת לא מכונית, זה הבית שלי

השם "רכב אוטונומי" מטעה ואינו מכיל את הפוטנציאל שיש למכונה שתנהל את חיינו

רכב אוטונומי / צילום: Shutterstock
רכב אוטונומי / צילום: Shutterstock

לאחרונה קניתי את המכונית האחרונה שלי. כמו לכול מכונית יש לה הגה, בלם ודוושת האצה. בדרך לצפון התחלתי להתרגל לתחושה המוזרה שהחלה בכפות הידיים, הרגלים ועברה לבטן. אני לא לבד. אני לא נוהג לבד. מישהו מחזיק את ההגה איתי. מישהו מניח את הרגל שלו על דוושת התאוצה ומישהו משתמש בבלם. שקטה אך בוטחת, הבינה המלאכותית התיישבה לצידי על כיסא הנהג. בתיפוף קל על ההגה היא שומרת לי על הנתיב. כשצריך, היא שמה לי ברקס כדי שלא אשרוט את הצבע בחניה, ואולי גם כדי לרמוז לי זה בסדר, אתה רק בן אדם. אני פה איתך.

לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי 1.35 מיליון אנשים נהרגים בכבישים כל שנה. תאונות דרכים הם הסיבה השמינית הנפוצה ביותר למוות, ובקרב צעירים הן אפילו הסיבה הראשונה. 20-50 מיליון איש בשנה נפצעים בתאונות.  הגיע הזמן להודות בעובדה שאנחנו, האנשים, לא מסוגלים לנהוג באופן אחראי או בטוח. לטענת אלון מאסק, בשנת 2020 נוכל להיכנס למכונית האוטונומית, להירדם מאחורי ההגה ולהגיע ליעדנו בבטחה. גם אם מאסק אופטימי יתר על המידה, אני סבור שבקרוב ניכנס למכונית שלנו, ולעולם לא נצא ממנה יותר. המכונית האוטונומית תשנה את המין האנושי לנצח. האדם והמכונית יתאחדו לאחד.

הכינוי "רכב אוטונומי" הוא חסר מעוף והבנה אמיתית של הטכנולוגיה ואין לנו את הכלים להבין את משמעות המלאה של הרגע, אבל צאצאינו המרוחקים יבינו את גודלו של הרגע ההיסטורי הזה. הרגע שבו נכנסנו לרכבים האוטונומיים ויותר לא יצאנו החוצה. אולי כדאי למצוא שם טוב יותר למעטפת הרובוטית הזאת, שבה אנחנו הולכים לעטוף את האנשים.

כן זה רכב, ובשלב הראשון אולי גם יהיה לו הגה ומושב של נהג ומושב של נוסעים, אבל מהר מאוד המושגים המיושנים האלה לא יתארו את המציאות. המעטפת הרובוטית תיתן לנו יותר ויותר שירותים, ואולי צריך להתחיל לחשוב על דימוי חדש לכלל השירותים שנקבל.

דימוי כזה יכול להיות שריון, בית. חדר מלון נייד. חדר שבו ניתן לחיות, לישון, להתחמם, להתקרר, לנווט, לגלוש, להגיע. חדר מלון עם קולנוע, בר, מסעדה, מערכות תוכן, אורחים ובדרנים, וכן, ניתן יהיה לבקש מה"רכב" גם לקחת אותנו לדיזנגוף פינת ארלוזורוב. אבל בשביל מה?

תחילה עטפנו את עצמנו במערות, בשלב הבא נעטפנו בבתים "טיפשים" ולאחרונה בבתים "חכמים". אבל בית חכם הוא עדיין מוגבל ביותר. הוא לא מסוגל לזוז. הרכב החדש יהיה בית חכם באמת, ובשלב הבא הוא לא רק יסיע אותנו ממקום למקום - הוא גם יטיס אותנו. בית חכם עוטף ומעופף.

הבית החכם החדש שלנו יהיה חכם באמת. הוא יכיר אותנו. הוא יידע לשמור על סביבה תומכת חיים. הבית החכם החדש יאתר ויטפל במצבי חירום. הוא ילמד, יתעדכן ויבין באמת את הצרכים שלנו, ואז יגיע השלב הבא - לא תהיה לנו סיבה לצאת מהבית החכם המעופף שלנו. הוא יגן עלינו. הוא ידאג לאנרגיה ולמזון שלנו. הוא יספק את צרכי התקשורת והבידור שלנו. הוא יהיה המערכת הרפואית. הוא יחבר אותנו לאינטרנט. הוא יחבר אותנו לשאר האנושות. הוא יהפוך להיות המעטפת שאנחנו לא יכולים בלעדיה.

בתים אוטונומיים מעופפים יהיו גמישים וניתנים לחיבור עם בתים נוספים. מי שירצה יוכל לחבר מספר יחידות בית לבית גדול יותר. נצטרך להגדיר מחדש משפחות, ערים, מדינות ותרבויות. יהיו מי שיתחברו לבית אחד לכול החיים, ויהיו מי שיבחרו להחליף בית, ואולי אין לכך הרבה משמעות, גם הבית הקבוע שלנו יהיה גמיש, מתעדכן ומשתפר תמידית.

בהנחה שהדור הבא של האנושות יחל את המסע ליישוב מאדים, הרי שהבית החדש יהפוך להיות קריטי עבורנו וכל מהגר למאדים יזדקק למעטפת רובוטית שתשמור עליו לפחות בתחילת המסע.

זאת לא תהיה הפעם הראשונה שבה ייצור חי בוחר להשתלב במערכת גדולה ממנו. הטבע מכיר את תופעת הטפילות מאז ומתמיד. הטפיל והפונדקאי מקיימים ביניהם מערכת מורכבת של תלות, לעיתים נצלנית וחד צדדית ולעיתים הדדית. את הדוגמה הטובה ביותר ניתן לראות בכול אחד מתאי גופינו בהם אנחנו מארחים אלפי חיידקים קדומים. אלה הם אברוני המיטוכונדריה, שבעבר היו כנראה חיידקים עצמאיים, והפכו להיות תושבי קבע בתאים שלנו.

המיטוכונדריה עוזרת לתאי הגוף לייצר את האנרגיה הדרושה לפעולתם בצורה טובה יותר ואנו מספקים למיטוכונדריה סביבה נוחה ומזינה לקיומם. לתופעה הזאת אנחנו קוראים אנדוסימביוזה. יחסי סימביוזה הדדית, שבה יצור אחד, הטפיל, מתקיים בתוך יצור אחר, המארח. עבור המיטוכונדריה כרטיס הכניסה היה חד-כיווני. עבור המארח העסקה הייתה כדאית. שני הצדדים נהנים מן השותפות וכיום בלתי אפשרי לפרק אותה.

בדומה לחיידק הקדום שהשתלב בתאי גופינו, האדם עומד להיכנס אל תוך המכונה. התועלת לאדם נראית ברורה, אך עדיין קשה לדמיין את המכונה כמערכת מודעת ולדעת האם היא תזדקק לאדם או תפיק תועלת מנוכחותו.

למיטב ידיעתנו, זאת תהיה הפעם הראשונה שבה הטפיל בונה בעצמו את המארח. הטפיל בונה את המארח המושלם ממנו יפיק תועלות רבות. כפי הנראה גם הטפיל יעבור שינויים רבים על מנת למקסם את הסימביוזה של האדם-מכונה. השאלה הנשארת ללא מענה כרגע היא האם הסימביוזה הזאת תהיה הדדית ומה יפיק המארח מן האדם?

הכותב הוא יזם חברתי ומשקיע היי-טק

עוד כתבות

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו כי תפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה באיראן פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● עדכונים שוטפים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

הרצל חבס / צילום: רוני שיצר

כעשור לאחר מכירת קרקע ברעננה: משפחת חבס חויבה במע"מ בהיקף מיליוני שקלים

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורה של חברת נוף נאה שבבעלות משפחת חבס וקבע כי מכירת קרקע חקלאית ברעננה ל-80 רוכשים שונים ב-15 עסקאות היא פעילות עסקית החייבת במע"מ - זאת למרות שהחברה החזיקה בקרקע במשך 60 שנה מבלי לעשות בה כל שימוש