ביום שישי האחרון השלימה אובר הנפקה ראשונית (IPO) לפי שווי מאכזב של 82 מיליארד דולר. לא רק זאת, מניית החברה נפלה ב-8% ביום המסחר הראשון. אמנם חששות חוזרים לגבי מלחמת הסחר העיבו על המסחר והיו אחראים, ככל הנראה, לחולשה במניית אובר, אך זה ממש לא הסיפור במלואו: בשבועות האחרונים עולות שוב ושוב תהיות לגבי המודל העסקי של חברות שיתוף הנסיעות ובראשן אובר וליפט - האם הן מסוגלות להציג רווחים, מה צריך להיות הממשק שלהן מול סוגי תחבורה אחרים, ועד כמה הן תלויות ברכב האוטונומי?
התהיות הללו רלוונטיות גם לגבי חברת גט (Gett) הישראלית, שהודיעה בשלישי בצהריים על גיוס בהיקף של 120 מיליון דולר בחוב ובמניות. גט הודיעה כי הגיוס יספק לה את המימון הדרוש לקראת היציאה להנפקה ראשונית, אותה הם מתכננים לבצע בסוף השנה הנוכחית או בשנה הבאה. בחברה ציינו כי הגיוס בוצע לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר.
ואולם האם ניתן ללמוד מההנפקות של אובר וליפט ותוצאותיהן הכספיות לגבי גט, שווייה והמסלול האידיאלי שבו היא צריכה ללכת - הנפקה, מכירת החברה או המשך פעילות כחברה פרטית? בגט אמנם בחרו באסטרטגיה שונה, אך היא לא יכולה להיות מעודדת מהסקפטיות של המשקיעים בשוק הציבורי לגבי השוק בו היא פועלת.
האסטרטגיה החדשה של גט כוללת התמקדות במעבר לרווחיות, כבר בשנה הבאה (בנטרול חריג של הוצאות מחקר ופיתוח). בסביבת גט הכחישו כי שינוי האסטרטגיה נובע מקשיים בגיוס הון. הגיוס הנוכחי, גם אם חלקו בחוב, הוא עדיין הבעת אמון כלשהי. ואולם צריך לזכור שחוב הוא בעיקר הבעת אמון ביכולת להחזיר אותו, ולא בהכרח בכך ששווי החברה ימשיך לעלות.
בגט בחרו להתמקד בצמיחה בשווקים הנוכחיים שלה מכיוון שכניסה לשווקים חדשים כרוכה בהוצאות גבוהות על שיווק ועל הצעות אטרקטיביות לנהגים. אין סיבה שהיא לא תצליח בכך, מכיוון שקשה מאוד לערער את החברה המובילה בכל אחד מהשווקים, אבל המשמעות היא שפוטנציאל הצמיחה שלה מוגבל.
המשקיעים מביעים דאגה מכך שאובר שורפת 3.7 מיליארד דולר בשנה ומכך שליפט שרפה 900 מיליון דולר בשנה. בעולם אחר ובשוק אחר, אסטרטגיית הרווח הזאת היתה יכולה לסייע לגט מול המשקיעים בשוק הציבורי, אך רק לכאורה - בפועל, המשקיעים מעדיפים צמיחה מהירה, גם על חשבון השורה התחתונה. לאמזון זה עובד במשך שנים. הדאגה לגבי אובר, שאוהבת להגדיר את עצמה כ"אמזון של התחבורה", נובעת מהתחרות העיקשת בשוק, שמאיימת על כל החברות שפועלות בו. אמזון לא נאלצה להתמודד עם תחרות כזאת, אלא שהיא זאת שאיימה על הקמעונאיות המסורתיות.
גט ויתרה על הקילומטר האחרון
אובר וליפט רוצות ליצור "פלטפורמה" שתשמש לתחבורה באופן כולל, כלומר לא רק למוניות, אלא לכל התניידות של אדם מנקודה לנקודה. הן אמנם לא יכולות להחליף את המכוניות, אבל הן כן יכולות להציע בפלטפורמה שימוש בשירותי השכרת אופניים וקורקינטים חשמליים. כך, גם אנשים שבוחרים לנסוע בתחבורה ציבורית (ולא בשירותי המוניות), ישתמשו באובר או בליפט ב"קילומטר האחרון" אל היעד.
בגט בחרו, לפחות עד כה, שלא לשלב אופניים וקורקינטים בשירות שלה. היא כן יצרה שירות משלוחים, שככל הנראה נחשב עד כה להצלחה, וכן פלטפורמה לנסיעות שיתופיות. האם העובדה הזאת תפגע בה, או שהמיקוד שלה דווקא ישחק לטובתה? קשה לדעת. החברה כן השכילה לייצר לעצמה מנועי צמיחה חדשים, אך אלו לא בהכרח אותם משתמשים - באובר וליפט מנסים "לגעת" בכל משתמש שנוסע בתחבורה ציבורית, בגט לא. אם צריך להמר - האסטרטגיה הזאת לא תבוא לטובתה מכיוון שהיא מעט מקטינה ומגבילה אותה.
אולי הפיתרון הוא בכלל מכירה?
בגט מדברים על הנפקה, אך חייבים להודות כי הבחירה באסטרטגיית רווח מזכירה התבטאויות של מאמני כדורגל על "עונה פיננסית", רגע אחרי שהבינו כי עוד עונה ירדה לטמיון. הבחירה באסטרטגיה ששונה כל כך מהנהוג בעמק הסיליקון (גם אם מוערכת) נראית כמו בחירה בהמתנה: לפי החברה, להנפקה, אך אולי בכלל למכירה?
כאמור, קשה לערער שליטה של חברת מוניות ששולטת בעיר מסויימת (אבל כן אפשר לפגוע ברווחיות שלה). לכן, גט יכולה להיות מועמדת למכירה לאובר, ליפט או חברות אחרות שפועלות בשוק. לפני כחצי שנה אף דווח באתר בלומברג כי בגט מחפשים רוכשת, אך בחברה הכחישו זאת.
אלמנט נוסף שצריך לקחת בחשבון הוא הסיכוי של גט להשיג שווי גבוה בהנפקה, במיוחד לאחר ההנפקות המאכזבות של אובר וליפט, ובכלל של חדי הקרן, שלא מצליחות להשיג שווי גבוה בהנפקות. אם המניות של שתי החברות יתאוששו - אז המשמעות היא שהאסטרטגיה שלהם מתחילה לשאת פרי, אך זו כמובן שונה מזאת של גט. אם המניות לא יתאוששו, קשה להאמין שדווקא גט תפתיע לטובה. כך או כך, החברה לקחה סיכון - היא מוותרת על היכולת להשיג נתחי שוק חדשים, בתקווה כי מנועי הצמיחה החדשים שלה יפצו על כך. לא ברור מה התסריט האידיאלי של מנהלי החברה, אך כן אפשר להגיד - יהיה להם קשה להשיג אותו.