גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

התוכנית של רשות המסים להעשרת קופת המדינה: "שחרור הרווחים הכלואים 2"

רשות המסים צפויה להציע לשר האוצר הנכנס לחדש את המבצע שנערך ב-2012, במסגרתו ניתנו הטבות מס לחברות שחילקו רווחים כדיבידנד ● המבצע נועד לשחרר רווחים שנשארו בקופות החברות כדי לדלג על תשלום מס ● עפ"י הערכות הרשות, יותר מ-100 מיליארד שקל עדיין "כלואים"

מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: רפי קוץ
מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: רפי קוץ

רשות המסים שוקלת לחדש את מבצע "שחרור הרווחים הכלואים", שנערך ב-2012, כאחד הרעיונות שיוצגו לשר האוצר הנכנס בניסיון להעשיר את קופת המדינה - וייתכן שאפילו תציע חקיקה בעניין. על-פי הערכות של רשות המסים, יותר מ-100 מיליארד שקל "כלואים" בחברות הגדולות במשק ולא מחולקים כדיבידנד, בעיקר כדי להימנע מתשלום מס על הכספים הללו.

לדברי בכיר ברשות המסים, "זה אחד הרעיונות המרכזיים שאנחנו רוצים להציג לשר האוצר החדש לשנת 2020. כרגע הרווחים הכלואים הללו זה כסף מת. יש שם לפחות 100 מיליון שקל שנמצאים בתוך החברות, בעודפים, אבל הן לא רוצות להוציא אותם החוצה כדי לא לשלם את המס. אין להן שום תמריץ לחלק את הכסף, אלא אם אנחנו נפתה אותן לחלק אותו".

תכנוני מס יצירתיים כדי להימנע מתשלום מס

מהם אותם רווחים כלואים שהמדינה לוטשת אליהם עיניים כרגע? נסביר: חוק עידוד השקעות הון מעניק למפעלים ישראליים הטבות מרחיקות לכת, בתנאי שרווחיהם לא יחולקו כדיבידנד, והכספים לא יועברו לבעלי שליטה בחברה או לקרוביהם או לתאגידים שבשליטתם. אם החברה מוציאה את הכספים, מבחינת המדינה היא כאילו חילקה דיבידנד, והכספים הללו ממוסים.

עם השנים התברר כי החברות נמנעות, כמעט בכל מחיר, מחלוקת דיבידנד לבעלי המניות כדי שלא לוותר על פטור המס שקיבלו. כתוצאה מכך החברות צוברות עשרות מיליארדי שקלים שאינם נוטלים חלק בפעילות הכלכלית במשק ואף אינם מחולקים לבעלי המניות. כספים אלה מכונים "רווחים כלואים".

בפועל, במקום לחלק את רווחי המפעל כדיבידנד, העבירו החברות את הרווחים לצדדים קשורים כהלוואות (למשל לחברות-האם) או תחת כינויים חשבונאיים אחרים, וכך גם לא שילמו את המס הנדרש. בנוסף, החברות ביצעו תכנוני מס יצירתיים שאיפשרו להן להוציא את הכסף הכלוא החוצה, ללא חבות מס.

במטרה להתמודד עם המצב שנוצר, ב-2012 נחקק חוק הרווחים הכלואים, תחת שר האוצר דאז יובל שטייניץ. החוק איפשר לחברות לממש את הרווחים ולשלם מס חברות בשיעורים מופחתים, תוך התחייבות להשקיע 50% מהרווחים בארץ במשך שנה. באותה תקופה העריכו כי בחברות הגדולות נצברו כ-120 מיליארד שקל שלא חולקו, ומהם ניתן יהיה לקבל כ-3 מיליארד שקל מס לטובת סגירת הבור התקציבי.

במסגרת החוק נקבעה הוראת שעה לתקופה של שנה, ולפיה חברה תהיה זכאית לשלם מס חברות בשיעור מופחת על הכנסה שנצברה לחברה עד תום 2011 וטרם שולם עליה מס חברות. לפי אותה הוראה, ככל שחברה תבחר להפשיר חלק גדול יותר מהכנסתה - כך תגדל הטבת המס שהיא זכאית לה, אך בכל מקרה שיעור המס יהיה לא פחות מ-6%. בתום המבצע, לאחר שנה, גבתה המדינה מס בהיקף של 4.387 מיליארד שקל - סכום הגבוה ב-45% מיעד הגבייה של רשות המסים.

לא רק גזר, אלא גם מקל

הבכיר ברשות המסים אומר כי לא בטוח שהפעם הרשות תסתפק בהענקת הנחת מס בגין חלוקת הרווחים הכלואים כדיבידנד, וייתכן כי התוכנית החדשה תכלול לא רק "גזר" אלא גם "מקל" שיחייב את החברות לחלק את הכספים. "הכסף הזה ששוכב בחברות לא שוכב שם במזומן. הוא שוכב בנכסים, בהשקעות, הוא במאזן. זה לא מזומנים של 100 מיליארד ששוכבים בצד. הוא בעודפים בצורות שונות. והחברות משחקות איתו ומעבירות ממקום למקום, אבל לא מחלקות. גם כשנתנו להם בזמנו, ב-2012, אפשרות לשחרר את הכסף בכפוף לתשלום מס מופחת על הדיבידנד, בין 6% ל-12%, לפי גודל החלוקה, ראינו מזה רק קצת יותר מ-4 מיליארד שקל מס. זה טיפה בים. לכן אנחנו חושבים כיום לא רק על תמריץ לחלוקה אלה גם על 'מקל'.

"עכשיו, כשאנחנו שוקלים לחדש את המבצע, אנחנו מבינים שחייבים למצוא דרך לשחרר הרבה יותר מ-4 מיליארד. גם אם אנחנו מחדשים עכשיו את המבצע ונותנים את אותה הטבת מס של בין 6% ל-12%, הם לא באים בהמוניהם ומתנדבים לחלק דיבידנדים. אנחנו נצטרך להתחנן שהם יבואו. הרשות גבתה 4 מיליארד מתוך מיליארדים שיש שם. יש שם יותר מ-100 מיליארד שקל, ואין להם תמריץ או אינטרס לשחרר את הכסף. אז אנחנו חושבים היום איך לשכנע אותם להוציא את הכסף הזה. יכול להיות שהפעם נייצר 'מקל' חזק".

מה זה "מקל חזק"? בין הרעיונות שנשקלים כיום ברשות המסים - חקיקת חוק שיאלץ את החברות לחלק את הרווחים הכלואים מעל סכום מסוים, או שהם יחויבו במס כאילו הייתה חלוקה בפועל.

עם זאת, אותו בכיר ברשות מבהיר כי כרגע אין תוכנית מובנית או סדורה. "לקראת כל מינוי של שר חדש או של חקיקת חוק הסדרים נשקלים כל מיני רעיונות איך להגדיל את הגבייה כמו מע"מ על פירות ירקות, ביטול הפטור ממע"מ באילת, העלאת המע"מ באחוז וכדומה. כל אלה יעלו עכשיו וגם המחשבות על הרווחים הכלואים. עדיין אין לנו שר, וכשיהיה צריך לדבר אתו ולבחון מה יהיה ואילו תוכניות מקובלות עליו".

השר החדש יהיה זה שיכריע את גורל הרווחים הכלואים, אך בינתיים הרעיון מתגלגל ברשות, ולדברי גורמים ברשות המסים, ראש הרשות, ערן יעקב, תומך בו. לדברי הבכיר ברשות, "יעקב רוצה לשחרר רווחים כלואים, כי זה כסף שלא יהיה בקופת המדינה אם הרשות לא תצא במבצע ותשחרר אותו. כל שקל שנביא משם יחזור לציבור".

שאלות ותשובות

● מה קובע החוק לעידוד השקעות הון?

חוק עידוד השקעות הון מעניק למפעלים ישראליים הטבות והנחות מס מרחיקות לכת, בתנאי שרווחי החברות לא יחולקו כדיבידנד, ושהסכומים לא יועברו לבעלי שליטה בחברה או לקרוביהם או לתאגידים שבשליטתם.

אם החברה מוציאה את הכספים, מבחינת המדינה היא כאילו חילקה דיבידנד, והכספים הללו ממוסים. אם החברה מחלקת דיבידנד מתוך רווחי המפעל שלא מוסו, או מעבירה כספים מהמפעל - היא מחויבת לשלם מס חברות שעומד כיום על 23% וכן מס על הדיבידנד בשיעור מופחת.

● מהן הבעיות ביישום החוק?

עם השנים התברר כי החברות נמנעות, כמעט בכל מחיר, מחלוקת דיבידנד לבעלי המניות כדי שלא לוותר על פטור המס שקיבלו. כתוצאה מכך החברות צוברות עשרות מיליארדי שקלים שאינם נוטלים חלק בפעילות הכלכלית במשק ואף אינם מחולקים לבעלי המניות. כספים אלה מכונים "רווחים כלואים".

● מהן המחלוקות שניהלה רשות המסים מול החברות עד חקיקת חוק הרווחים הכלואים?

חברות שביקשו לבצע תכנוני מס יצירתיים כדי להשתמש בכספים הכלואים בחו"ל, טענו כי הן אינן מוציאות את הכסף מחוץ לחברה אלא משקיעות אותו במפעליהן ובחברותיהן בעולם. לכאורה, נטען, אין מדובר בחלוקת דיבידנד או בהעברת כסף ל"קרוב", אלא בהשקעה במסגרת חוק העידוד. הטענות הללו נדחו על-ידי רשות המסים.

בהקשר זה ניהל האוצר לפני מספר שנים משא-ומתן עם ענקית השבבים האמריקנית אינטל, זאת בעקבות כוונתה להוציא מישראל כ-12 מיליארד שקל שצברה בקופתה במסגרת פעילותה השוטפת כדי לכסות חלק מהשקעה נרחבת שלה במדינה בחו"ל.

במקרה אחר הפנתה רשות המסים לצ'ק פוינט דרישה לתשלום מס בסכום-עתק של 1.4 מיליארד שקל, על רקע מיסוי הכנסותיה של חברה בת שלה בסינגפור בשנים 2005-2002; וגם טבע ניהלה משא-ומתן עם הרשות על דרישה לתשלום בסך 2.7 מיליארד שקל על רקע עסקת הענק לרכישת חברת אייווקס (IVAX) בשנת 2005.

● מה ההבדל בין "רווחים כלואים" להטבות מס?

הטבות המס המופלגות שקיבלו החברות במסגרת חוק הרווחים הכלואים ושיעורי המס הנמוכים, עד אפסיים, אפשרו לאותן חברות, בין היתר, לצבור רווחי-עתק. ואולם המחלוקות בשני העניינים שונות: בעוד שהמחלוקת על "הרווחים הכלואים" מתייחסת לשימוש ברווחים אלה ולאופן שבו צריך למסותם (כפי שהוסבר בשאלה הקודמת), המחלוקת בנושא הטבות המס מתייחסת להיקף ההטבות שמקבלות אותן חברות מלכתחילה.

מה קבע חוק הרווחים הכלואים ב-2012?

"חוק הרווחים הכלואים", שנחקק ב-2012, איפשר לחברות לממש את הרווחים תוך תשלום מס חברות בשיעורים מופחתים ובהתחייבות להשקיע 50% מהרווחים בארץ במשך שנה.

במסגרת החוק נקבעה הוראת שעה לתקופה של שנה, שבמסגרתה הכנסה שנצברה לחברה עד תום שנת 2011 ועדיין לא מחויבת במס חברות, תאפשר לחברה לשלם מס חברות בשיעור מופחת.

הנוסחה קבעה כי ככל שחברה תבחר להפשיר חלק גדול יותר מהכנסתה - כך תגדל הטבת המס שלה היא זכאית, אך במקביל שיעור המס לא יפחת מ-6%.

חברות רבות במשק בחרו לנצל את המסלול, ובעקבות כניסתן אליו הגיע סכום הגבייה לסך של כ-4.4 מיליארד שקל.

האם חוק "רווחים כלואים" חדש ימלא את קופת המדינה? פירות חוק "הרווחים הכלואים" של 2012:

● 4.387 מיליארד שקל המס שנגבה

● 214 חברות בחרו לנצל את המבצע ולשחרר רווחים כלואים תמורת תשלום מס מופחת

● 60 מיליארד שקל "שוחררו" מהחברות במסגרת המבצע לתשלום מס מופחת

● 87% מתוך הסכם ששוחרר הגיע מ-7 חברות גדולות

● 1.8 מיליארד שקל ההתחייבות של החברות שזכו למס מופחת להעלאת היקף ההשקעה הנוספת שלהן בישראל בעקבות ניצול החוק

● 40 חברות בינוניות וגדולות הצטרפו למהלך ביום האחרון של המבצע

עוד כתבות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

מוצאים פתרונות לכלכלת הצפון: הרגעים והתמונות מכנס גלובס

כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס חיבר בין כ-250 משתתפים מהקהילה העסקית, הרגולטורית והציבורית לדיון על כלכלת הצפון, תעשייה ובנייה ● בין ההרצאות והסדנאות התקיימו סיורים ביטחוניים וכלכליים בהובלת אמיר בר-שלום וניסן זאבי, שהמחישו את אתגרי הצפון ומנועי הצמיחה בו ● אירועים ומינויים

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

נתב''ג / צילום: Shutterstock

לקראת סגירת השמיים? הוכרז סכסוך עבודה בענף התעופה

הסכסוך יחול על למעלה מ-11 אלף עובדים בחברות התעופה אל על, ארקיע, ישראייר ואייר חיפה וכן על רשות שדות התעופה ● הרקע לסכסוך הוא הכוונה להקים בסיס פעילות של וויזאייר בישראל ללא היוועצות עם נציגות הכובדים בענף התעופה

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

"הרבעון החזק ביותר בתולדות למונייד": המניה מזנקת אחרי הדוחות

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ●אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

שוקי ניר, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: באדיבות סולאראדג'

"עוברים להתקפה": סולאראדג' ממשיכה להציג שיפור בתוצאות

לאחר שמניית חברת הטכנולוגיה לתחום האנרגיה הסולארית זינקה ב-120% בשנה האחרונה, היא מציגה עלייה של 71% בהכנסות הרבעון וצמצום ההפסד ● המנכ"ל: "נתמקד בצמיחה רווחית"

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

נייס עקפה את התחזיות ומזנקת בת"א ובמסחר המוקדם בוול סטריט

חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן, מעט טוב יותר מאשר בשנה שהסתיימה ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על המוח שלכם? תשקיעו בשרירי הרגליים

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

מניות ה-IT בתל אביב חוו צניחה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם ירידות של כ-30% מתחילת השנה: המניות שחוטפות חזק, והסיבות

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT ● הסיבה: טלטלה גלובלית שמפילה את מניות התוכנה, על רקע השקת כלי AI חדישים שמאיימים על ההגמוניה של חברות ותיקות ובעלות מוניטין ● האם הן הגיעו לתחתית, ומה לגבי העובדים?

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

ביל גייטס, וורן באפט, ביל אקמן, קתי ווד / צילום: ap, Brendan McDermid, Richard Brian,  Andres Kudack, Nati Harnik,

משקיעי העל חושפים את ההשקעות שלהם, לפחות על מניה אחת הם חלוקים

וורן באפט ודיויד טפר מכרו את אמזון, וביל אקמן כהרגלו חושב אחרת ● מגמות סותרות נרשמו גם במניות אלפאבית, אך על מטא נרשמה הסכמה גורפת ● קת'י ווד לא מפסיקה להאמין בקריפטו ● ומי שוב רוכש מניות של עיתון?

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"