מייסדי היילו: אבי באום, הדר צייטליין ואור דנון / צילום: ערן טיירי
חברת השבבים הישראלית היילו השיקה את השבב הראשון שלה, שמיועד למשימות למידה עמוקה למכשירי קצה, כמו מכוניות אוטונומיות, מצלמות חכמות, סמארטפונים, רחפנים, ופלטפורמות מציאות מדומה ומציאות רבודה (AR/VR).
שבבי בינה מלאכותית למכשירי קצה הם חלק מתת-תחום צומח בתחום השבבים, שבו המאפיינים החשובים ביותר הן הספק אנרגטי נמוך, ממדים פיזיים קטנים, מחיר נמוך וגמישות תפעולית מירבית וזאת בשונה משבבים המיועדים למרכזי נתונים (דאטה סנטרס).
בתקופה הקרובה יסופקו דוגמיות ראשוניות של השבב ליצרניות וספקים בולטים בענף הרכב וחברות מצלמות לצורך "בדיקת מעטפת הביצועים". בשיחה עם "גלובס" לרגל ההשקה הסביר מנכ"ל החברה אור דנון כי "מטרת החברה היא ששותפיה העסקיים, ובראשם חברות רכב באירופה ובאסיה, יפתחו את מוצריהן השונים לשוק הרכב האוטונומי סביב השבב של היילו".
החברה, שהוקמה לפני כשנתיים, גייסה מאז כ-26 מיליון דולר בשלושה סבבי גיוס, מתוכם 2 מיליון דולר מתוכנית המחקר והפיתוח האירופית הורייזון 2020. בין המשקיעים בחברה היו"ר זהר זיסאפל, שהיה המשקיע הראשון בהיילו, פלטפורמת ההשקעות OurCrowd, הקרנות מניב מוביליטי ונקסטגיר ונצ'רס, הקרן הנלווית לאקסלרטור טכנולוגיות הרכב Drive, דלק רכב, גיל אגמון והקרן הסינית גלורי ונצ'רס. לדברי דנון, בכוונת החברה לצאת בקרוב לסבב גיוס נוסף בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים על מנת להרחיב את צוותי הפיתוח והמכירות.
דנון הקים את החברה ביחד עם סמנכ"ל הטכנולוגיות אבי באום וסמנכ"לית הפיתוח העסקי הדר צייטלין, שלושתם בוגרי פרויקט תלפיות של חיל המודיעין; דנון הוא חתן פרס ביטחון ישראל, באום מילא שורה של תפקידים בחברת טקסס אינסטרומנטס, וצייטלין זכתה במהלך שירותה בפרס הרמטכ"ל למצוינות טכנולוגית. לפני היילו שימשה צייטלין כמנהלת המוצר הראשונה בחברת Via. מייסד נוסף הוא חתן פרס ביטחון ישראל אל"מ (מיל') רמי פייג ז"ל, שמצא את מותו בתאונת טביעה לפני כשנה. החברה מעסיקה מעל 55 עובדים וממוקמת בתל אביב.
היילו שומרת על עמימות
אחד השווקים המרכזיים אליהם מכוונת התעשייה החדשה הוא שוק הרכב עתיר המשאבים, אך הוא רק אחד מהשווקים שיזדקקו לשבבי בינה מלאכותית חזקים, קטנים, זולים, ורסטיליים וחסכניים באנרגיה. הרכב האוטונומי העתידי צפוי להכיל עשרות חיישנים שונים ולהתמודד עם כמויות אדירות של מידע שהרכב יידרש לעבד בזמן אמת. האלטרנטיבה היא לעבד את הנתונים בענן, אך מאחר שקבלת ההחלטות ברכב האוטונומי חייבת להיות מיידית, לא ניתן לסמוך על הענן לצורך עיבוד הנתונים המתקבלים מעשרות החיישנים בעת ובעונה אחת, והמתלכדים לכדי החלטות של חיים ומוות.
ואולם, האתגר הטכנולוגי גדול אף יותר כאשר השבבים מיועדים לתעשיות בהן מכשירי הקצה קטנים וזולים בעצמם, כמו למשל במצלמות אבטחה הפרושות בערים בהיקפים גדולים. אז האתגר כפול ומכופל, זאת משום שהמעבדים שיותקנו בהם מוכרחים להיות קטנים וזולים במיוחד כדי לאפשר פריסה בהיקפים גדולים. השבב החדש של היילו, שגודלו כשל מטבע סנט אמריקני, צורך, על פי מבחן ביצועים מסוים שבהיילו בחרו להציג, פי 20 פחות הספק בהשוואה לשבב המקביל של מובילת השוק אנבידיה - ה-Xavier AGX - עבור שטח הקטן פי 15 לעומתו. שבבים נוספים שהיילו טוענת כי היא מציגה ביצועים עדיפים על פניהם הם ה-TPU למוצרי קצה של גוגל, והשבב Movidius Myriad X מבית אינטל.
ואכן, במבט על הכרטיס עליו מותקן השבב בולטים בהיעדרם שני רכיבים: זיכרון ומאוורר. ההספק הנמוך של השבב מייתר, לפי היילו, את הצורך במאווררים, ואילו הזיכרון משולב בשבב עצמו. התוצאה היא שהשבב של היילו אמנם דומה בגודלו לשבב המקביל של אנבידיה, אך השבב של אנבידיה מגיע כשהוא מוקף בשורת שבבי זיכרון חיצוניים שמגדילים פי כמה את סך השטח שתופס המוצר.
חברות נוספות שמפתחות שבבי בינה מלאכותית הן גרפקור הבריטית שגייסה 310 מיליון דולר לפי שווי של 1.7 מיליארד דולר, והבאנה של אביגודור וילנץ שגייסה סכום כולל של 120 מיליון דולר. סטארטאפ ישראלי נוסף שפועל בתחום של היילו הוא נוירובלייד, שמתכננת להציג אבטיפוס ראשון במחצית השנייה של השנה. בראיון ל"גלובס" אמר בעבר אחד המשקיעים בחברה, טל סלובודקין מקרן ההון סיכון סטייג' וואן, כי "שבב אחד של נוירובלייד אמור יהיה לצרוך כעשירית מהוולטאז' של אנבידיה, או לספק סדר גודל של פי 50 ביצועים".
מהקמתה, וגם עתה, שומרת היילו על עמימות. לא רק בהקשר לשמות הלקוחות, אלא גם למאפיינים (SPECS) של השבב. החברה טרם פרסמה את המפרט המלא כך שלא ניתן לערוך השוואה מלאה למתחרים. את העמימות אפשר אולי להבין על רקע דבריו של דנון, שהסביר לפני כשנה שהסודיות נובעת מהשאיפה להקדים חברות ענק המנסות להגיע להישג דומה: "כולם מבינים שבינה מלאכותית היא העניין העיקרי כיום, אבל המעבדים הקיימים לא מתאימים לטיפול בבעיות בתחום זה. אנחנו מאמינים שהפתרון הוא ברמת הארכיטקטורה: לשנות את איך שהמחשב בנוי - לא סט כללים, אלא חשיבה אינטואיטיבית מבוססת הרבה מאוד נתונים - וזה דורש רמה אחרת של תכנון הרכיב".
לדברי דנון, "המבנה היסודי של הארכיטקטורה הנוכחית של מעבדים משובצים פותח לפני כ-70 שנה ולוקה בחסרונות משמעותיים. הפתרון ההוליסטי של היילו מטפל בבעיות אלה באמצעות חשיבה מחדש על האלמנטים היסודיים בארכיטקטורה של המחשב - הזיכרון, הבקרה והעיבוד. הפתרון כולל גם ערכת פיתוח תוכנה (SDK) מקיפה שפותחה יחד עם החומרה". במילים פשוטות: בתוך השבב של היילו עצמו מתבצעות פעולות שבדרך כלל מתחלקות על פני כמה רכיבים שונים במעגל המודפס (הכרטיס עליו מותקנים השבבים). במקום שהשבב יפנה לזיכרון דרך רכיבי התקשורת של הכרטיס, פעולות השליטה, השליפה מהזיכרון והעיבוד מתבצעות כולן בתוך השבב. כך נמנעים צווארי בקבוק, דבר שתורם להאצת ביצועי השבב וכתוצאה מכך לביצועים מהירים יותר של מערכת מיצוי תובנות והחלטת קבלות מבוססת בינה מלאכותית, אשר מורכבת גם משבבי קצה כדוגמת זה של היילו.
על הרדאר של הענקיות
תחום השבבים למכשירי הקצה נחשב אחד הלוהטים ביותר בעולם המוליכים למחצה. ליפ-בו טאן, מייסד שותף של קרן ההון סיכון WRV Capital, שמתמחה בשבבים, הציג השבוע תחזית לפיה תת-תחום היישום (Inference) בבינה מלאכותית במכשירי קצה (תת-התחום שבו פועלת היילו) צפוי לגדול ל-4-4.5 מיליארד דולר בשנת 2025, לעומת פחות ממאה מיליון דולר ב-2017. טאן משקיע בין השאר בחברת שבבי הבינה המלאכותית הבאנה.
טאן, שדיבר בכנס של סמסונג בתל אביב, משמש גם מנכ"ל ונשיא חברת קיידנס העולמית, אחת משתי החברות הגלובליות המובילות בתחום התוכנה לעיצוב ותכנון שבבים (לצד סינופסיס), שמחזיקה בישראל מרכזי פיתוח ומכירות. טאן הציג גם תחזית לפיה תחום השבבים לבינה מלאכותית כולו, צפוי להיות המנוע העיקרי של תעשיית המוליכים למחצה. על פי הנתונים שהציג, תחום זה צפוי להציג קצב גידול בהכנסות המהיר פי שלושה מקצב הגידול של שוק המוליכים למחצה כולו, עד 2027.
דנון אמנם מעיד כי היה שמח שהחברה תצמח באופן עצמאי, אך סביר להניח כי ענקיות השבבים כבר לוטשות עיניים. מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג, שהיה בביקור בארץ בסוף מארס, התייחס בשיחה עם "גלובס" לאפשרות שאנבידיה תרכוש את אחת מהחברות הישראליות, בהן הבאנה והיילו. "לא פגשתי אף אחת מהן, אבל בוודאי שאני שמח לפגוש כל אחד. אני בתעשיית ההייטק 26 שנים. ראיתי הרבה חברות גדולות ואלו נשמעות כמו חברות מאוד מבטיחות", אמר הואנג.
לא מן הנמנע כי החברה נמצאת גם על הרדאר של אינטל, שכבר הימרה על שוק שבבי הקצה לתעשיית הרכב עם רכישת מובילאיי. טכנולוגיה כמו של היילו בהחלט עשויה להתאים לאינטל, שנמצאת במצוקה ועדיין מחפשת מנועי צמיחה עתידיים. זאת, בין היתר משום שבעוד שטכנולוגיית שבבי מובילאיי היא מבוססת ראיית מכונה, השבב של היילו מתוכנן לוורסטיליות: מתאים לפעולות ושימושים רבים, גם סביב סוגי חיישנים אחרים שישולבו במוצרים עתידיים.
מקור בתעשייה שבחן עבור "גלובס" את הפרטים שהיילו חשפה, הסביר שככל הנראה מדובר באחד השבבים הכי גמישים בשוק הצומח של שבבי קצה לבינה מלאכותית. השבב מתוכנן לבצע גם משימות של מעבד מרכזי עבור חיישנים וגם משימות של מעבד קצה לבינה מלאכותית. כתוצאה מכך הוא מאפשר שימוש בארכיטקטורות מתקדמות של רשתות נויורונים - כמו קלט ועיבוד מידע על גבי השבב כדי לשלוח מידע בינארי לענן בשבריר מנפח המידע המקורי - תכונה שעשויה להפוך אותו למעבד יעיל במיוחד בתעשיית התקני אינטרנט של הדברים (IoT).
שנת הקמה: 2017
פעילות: פיתוח שבב שמיועד ליישומי בינה מלאכותית
מייסדים: אור דנון, אבי באום והדר צייטלין
מספר עובדים: 55
גיוסי הון: כ-25 מיליון דולר
משקיעים בולטים: זהר זיסאפל, OurCrowd ומניב מוביליטי