שגריר ישראל באו"ם, דני דנון / צילום: שלומי יוסף, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי
שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, טוען כי סבב הלחימה האחרון בעזה חיזק את האהדה למדיניות ישראל ברצועה בקרב אומות העולם. "אני מרוצה מהתמיכה הבינלאומית", אמר דנון לחדשות 13 במהלך ביקור מולדת. "ראינו אמירה ברורה לא רק של ארה"ב, שזה ברור מאליו - האיחוד האירופי, מזכ"ל האו"ם, מדינות רבות אמרו 'ישראל צודקת במהלך שלה, במדיניות שלה, בהתקפות שלה'. יש לנו היום משאב חשוב של אשראי מדיני שנשתמש בו גם בהמשך".
האם יתרות האשראי המדיני של ישראל גדלו? שורה של מדינות וארגונים בינלאומיים פרסמו בימי העימות בעזה הודעות גינוי לירי של הארגונים הפלסטיניים על יישובים בישראל. בדקנו אילו מהן כללו הצדקה להתקפות של צה"ל.
מזכירות המדינה האמריקאית אכן לא הסתפקה בגינוי חריף של "שיגור הטילים הממושך... על אזרחים חפים מפשע וקהילותיהם", והוסיפה: "אנו עומדים לצד ישראל ותומכים לחלוטין בזכותה להגן על עצמה נגד מתקפות מתועבות כאלה". גם נציגו של הנשיא טראמפ, ג'ייסון גרינבלט, שהאשים בטוויטר את חמאס והג'יהאד האסלאמי בטרור, כתב שארה"ב "תומכת בזכותה של ישראל להגן על עצמה".
"זכותה של ישראל להגן על עצמה" הוא הצופן הדיפלומטי המקובל לתמיכה במהלכים צבאיים, שכן לפי סעיף 51 במגילת האו"ם *, מדינה רשאית לפעול בכוח רק כדי לממש את "זכותה הטבעית להגנה עצמית" מפני התקפה מזוינת. לא מעט מדינות חשובות עשו שימוש בצופן הזה. שר החוץ האיטלקי ציין כי "לישראל, כמו לכל מדינה, עומדת הזכות להגנה עצמית". דובר ממשלת אוסטריה כתב בטוויטר כי מדינתו "תומכת באופן מלא בזכותה של ישראל להגן על עצמה"; ודוברת ממשלת גרמניה אמרה במסיבת עיתונאים כי לישראל יש "זכות להגן על עצמה בצורה הולמת". גם ברזיל, הונגריה, אסטוניה ורומניה נקטו לשון דומה.
אבל שני גורמים שהזכיר דנון נמנעו מנקיטת לשון כזו. מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש אמנם דחק בשני הצדדים "לחזור להבנות של החודשים האחרונים", אך לא התייחס לפעולת צה"ל. גם בהודעת הטוויטר של שליחו למזרח התיכון ניקולאי מלדנוב, לא הופיעה הצדקה לתקיפה. שרת החוץ של האיחוד האירופי פדריקה מוגריני פרסמה בימי הלחימה שתי הודעות: הן דיברו על צורך דחוף "להבטיח שחיי אזרחים מוגנים"; קבעו כי "רק פתרון פוליטי ישים סוף לאלימות"; גיבו את "מאמצי ההרגעה של מצרים והאו"ם" - אבל לא עסקו בזכות ההגנה העצמית של ישראל.