לשכת ההוצאה לפועל בתל-אביב / צילום: עינת לברון
אחד מתוך 11 אנשים בישראל הוא חייב (בעל תיק אחד אחד לפחות) בהוצאה לפועל. ומי הם אותם חייבים שקורסים תחת נטל החובות? לרוב גברים, יהודים, נשואים, בטווח הגילאים 35-64 - כך עולה ממחקר מקיף שנערך לראשונה על כלל החייבים בהוצאה לפועל על-ידי רשות האכיפה והגבייה (מערכת ההוצאה לפועל בשמה הקודם).
אותם חייבים מוצאים את עצמם אבודים משך שנים במבוך החובות והסנקציות נגדם. מהמחקר עולה כי כ-93% מהחייבים בעלי תיק חוב אחד הצליחו להסדיר את חובם לאחר כמעט עשור; מתוכם כ-88% סגרו את תיקיהם בטווח של עד חמש שנים, וכ-5% נוספים בטווח של 6-9 שנים.
מאחורי המספרים עומדים אנשים שחייהם נקלעו לסחרור כלכלי קשה. המילה "חייב" בהוצאה לפועל משקפת תמונת מצב של אדם שלא מצליח לשלם את חובותיו ונקלע להליכי גבייה דרקוניים, שכוללים במקרים רבים הליכי עיקול נכסים ומגבלות קשות על התנהלותו הכלכלית. אותה סצינה מוכרת מסדרות רבות, של משפחה המסתתרת בבית בחושך ולא עונה לדפיקה בדלת, מחשש כי מדובר בגובה הוצאה לפועל שבא לעקל להם את מקלט הטלוויזיה - היא המציאות העגומה של חלק מהאנשים הללו.
רשות האכיפה והגבייה פרסמה לראשונה בשנת 2015 את פרופיל החייב במערכת ההוצאה לפועל. הפרסום כלל מידע על מצבם הסוציו-אקונומי של החייבים, שהתבסס על מדגם מייצג של כאלף חייבים. במלאת עשור לקיומה של רשות האכיפה והגבייה, ערך האגף לתכנון ומדיניות ברשות בדיקה מקיפה של פרופיל החייב בהוצאה לפועל המבוסס - בדומה למפקד הנערך על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) - על כלל אוכלוסיית החייבים בהוצאה לפועל, שמנתה נכון לסוף יולי 2018 מעל 567 אלף חייבים.
הניתוח של פרופיל החייב בוצע על חייבים שנכון למועד שליפת הנתונים מהמערכת היה להם לפחות תיק חוב פעיל אחד במערכת ההוצאה לפועל. המחקר מציג תמונת מצב של כלל החייבים במערכת הוצאה לפועל המבוססים על השוואה לנתונים מנהליים של המוסד לביטוח הלאומי, משרד האוצר והלמ"ס. פרופיל החייבים התמקד בשש קבוצות אוכלוסייה: יהודים, יוצאי אתיופיה, חרדים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים; וזאת, בחתכים של מגדר וגיל, מצב משפחתי, תעסוקה, קצבאות מביטוח לאומי, שכר ותעסוקה.
בהשוואה בין התפלגות החייבים לפי קבוצות אוכלוסייה לאוכלוסייה הכללית בישראל, נמצא כי אחוז החרדים בקרב החייבים קטן ביחס לשיעורם באוכלוסייה הכללית ואילו אחוז המוסלמים בקרב החייבים החייבים גבוה ביחס לשיעורם באוכלוסייה.
1. גיל, מגדר ודת
מהמחקר, שערכו רבקה אהרוני, יולנדה גולן ורפי גולן, נכון ליולי 2018 אוכלוסיית החייבים בהוצאה לפועל מנתה 512.4 אלף איש, מעל גיל 18; מהם, 64% גברים אל מול 36% נשים; 65% מהחייבים מצויים בטווח הגילים 35-64 - גילאים שבהם קיימות התחייבויות כלכליות רבות, בהן פרנסת משפחה, כלכלת ילדים, רכישת דירה/בית, ניהול עסק ועוד. עוד עולה מהמחקר כי רק 23% מהחייבים הם בעלי סטטוס משפחתי גרוש, לעומת 54% נשואים; וכי 63% מהחייבים הם יהודים לעומת 37% לא יהודים.
בהשוואה בין אוכלוסיית החייבים בהוצאה לפועל לבין אוכלוסיית ישראל נמצאו מספר הבדלים שמספקים הצצה אל עולמם של בעלי החובות בארץ. כך, עולה כי חלקם היחסי של הגברים החייבים (64%) - גבוה מחלקם באוכלוסייה (49%); כי אחוז הגרושים המסתבכים כלכלית (23%) גבוה פי שלושה כמעט מאחוזם באוכלוסייה (8%); וכי מרבית החייבים נמצאים בטווח הגילים של 35-64, שכבת הגיל העובדת, והם מהווים כ-65% מואכלוסיית החייבים, זאת לעומת על שיעורם באוכלוסייה העומד על כ-32%.
2. הרכב משפחתי
המחקר פילח את אוכלוסיית החייבים גם לפי מצבם המשפחתי והפריד בין שתי קבוצות: "חייבים עם תלויים" - כלומר, חייבים שלהם ילדים מתחת לגיל 18 הסמוכים אל שולחנם; לבין "חייבים בלי תלויים" - כלומר חייבים ללא ילדים או עם ילדים מעל גיל 18. לשם כך הופרדו החייבים לפי מצבם המשפחתי: זוגות (כלומר, הנשואים) אל מול היחיד (כולל: רווק/ה, גרוש/ה או אלמן/נה).
בקרב היהודים נמצא כי "החייבים עם תלויים" מהווים בסך הכל כ-39% מאוכלוסיית החייבים, לעומת "חייבים ללא תלויים" המהווים 61%; ואילו בקבוצת הלא יהודים אחוז "החייבים עם תלויים" הוא 58% אל מול 42% של "חייבים בלי תלויים".
3. מיקום גיאוגרפי
עוד במחקר, בפעם הראשונה, מופו החייבים ביישובים לפי היישובים שבהם הם מתגוררים, וחושב אחוזם מכלל האוכלוסייה במקום מגוריהם.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רוב האוכלוסייה בישראל מרוכזת במרכז הארץ, וכ-40% ממנה מתגוררים בפחות מ-7% משטח המדינה. ואולם, על-פי ממצאי המחקר ישנו ריכוז גבוה של חייבים בצפון הארץ. כך למשל ביישוב סאג'ור בגליל בו מתגוררים 4,100 תושבים מעל גיל 15, עומד אחוז החייבים על 25%. עוד נמצא כי ביישוב עלמה, הסמוך לגבול לבנון ומונה 470 תושבים מעל גיל 15, עומד אחוז החייבים על 22% מכלל התושבים. ביישוב טובא זנגריה שבגליל, בו מתגוררים 4,535 תושבים מעל גיל 15, עומד אחוז החייבים על 19%.
בערים חיפה, ירושלים, נהריה, נתניה אשדוד ואשקלון נרשם ריכוז בינוני של חייבים, הנע בין 8% ל-12% מכלל התושבים; במרכז הארץ "נהנות" ערים רבות מריכוז נמוך מאוד של חייבים (כ-6%), בהן הערים תל-אביב, פתח תקווה, כפר סבא, רחובות וראשון לציון - מה שמעיד כנראה בעיקר על רמת המחיה וההכנסה של התושבים המתגוררים ביישובים אלה. אליהן מצטרפים יישובים נוספים וקטנים יותר מחוץ לגבולות "המרכז", בהם בית שמש, פרדס חנה, שהם מכבים-רעות ואחרים.
4. כמות תיקים
המחקר בחן בנוסף גם את התפלגות החייבים לפי כמות התיקים הפתוחים נגדם. השורה התחתונה והמצערת של המחקר בהקשר הזה היא ש"הצרות באות בצרורות", ורוב חייבי ההוצאה לפועל מסתבכים ביותר מחוב אחד לאדם או לעסק. מהממצאים עולה כי מספר החייבים בעלי תיק פתוח אחד בלבד הוא 224.3 אלף, והם מהווים כ- 43.8% מכלל החייבים; ואילו כ-56% מהחייבים הם בעלי שני תיקים או יותר.
כך, למשל, עולה מהמחקר כי מעל 52 אלף אזרחים במדינה מתמודדים עם 11 תיקי חוב פתוחים נגדם, ואף למעלה מזה. מדובר במעל 10% מהחייבים בהוצאה לפועל; כ-68 אלף חייבים (13.3% מכלל החייבים) מתמודדים עם בין 6 ל-10 תיקים פתוחים נגדם; נגד 96 אלף חייבים (כ-19% מכלל החייבים) פתוחים בין 3-5 תיקים; ו-71.2 אלף חייבים (13.9%) מתמודדים עם שני תיקי חוב נגדם.
בנוסף, מתוך החייבים בעלי תיק פתוח אחד, כ-67.1% מהם (כ-105.5 אלף איש) הם בעלי לפחות עוד תיק אחד נוסף מהעבר שכבר נסגר - כלומר הם התמודדו בעבר עם חובות שנגבו במערכת ההוצאה לפועל; ואילו רק ל-32.9% מבעלי תיק אחד (כ-73.9 אלף איש) לא היו תיקים בעבר.
מספר החייבים בעלי 11 תיקים ומעלה שלהם אין אף תיק סגור (כלומר לא התמודדו בעבר עם חובות שנגבו במערכת ההוצאה לפועל) עומד על 1,110 איש בלבד. המשמעות של נתון זה היא שלאורך השנים החייבים הללו לא פעלו להסדר כלשהו בתיקיהם, ולכן הם לא סגרו אף תיק.
עוד עולה מהמחקר כי הממוצע של מספר תיקי החייב עולה עם הגיל - עד קבוצת הגיל 45-54 - ואז ישנה ירידה; ואילו ממוצע סכום החוב בפתיחה בכל תיקיו של החייב עולה עם הגיל. בנוסף, עולה מהמחקר כי בממוצע, לנשים ולגברים דרוזים יש יותר תיקים מאשר לשאר הקבוצות שנבחנו (5 לנשים ו-6.9 לגברים); בקרב היהודים החרדים ממוצע סכום החובות בפתיחת התיק גבוה יותר (112.3 אלף שקל לנשים ו-155.9 אלף שקל לגברים).
5. מגבלות שהוטלו
המחקר בחן גם את המגבלות שהוטלו על חייבים במסגרת ניהול תיקי ההוצאה לפועל שלהם. לפי חוק ההוצאה פועל, לזוכה (האדם הטוען לחוב) זכות להגיש בקשה להטלת הגבלות על החייב, וזאת כדי לכפות על החייב להגיע להסדר חובותיו.
רשמי ההוצאה לפועל יכולים להטיל הגבלות שונות נגד חייב המשתמט מחובותיו, ובהן צו עיכוב יציאה מהארץ; הגבלה על קבלה, החזקה או הארכה של דרכון או תעודת מעבר; הגבלה על קבלה, חידוש או החזקת רישיון נהיגה; הגדרת החייב כלקוח מוגבל בבנק; הגבלה על שימוש בכרטיסי אשראי; הגבלה על ייסוד תאגיד או כהונה בתאגיד ועוד.
מהממצאים עולה כי למרבית החייבים בעלי תיק אחד אין הגבלה בתיק (מהווים כ-80%), אולם ככל שלחייב יש יותר תיקים, הסיכוי שלו להיות בעל הגבלה אחת לפחות - גדל. בקרב החייבים הלא יהודים יש יותר חייבים עם הגבלה אחת לפחות.
מילון מונחים
מיהו "חייב" בהוצאה לפועל?
'בעל חוב', או בהגדרה המקצועית 'חייב', הוא אדם שניתן נגדו פסק דין או חיוב שדינו כפסק דין (שטר משכון, תובענות, צ'קים/שטרות וכדומה), המחייב אותו לשלם לאחר, או לעשות דבר שהוא מחויב על-פי החוק לבצע.
הליך ההוצאה לפועל נפתח בלשכות ההוצאה לפועל (היום רשות האכיפה והגבייה), ובמסגרתו מבוצעים הליכים לגביית החוב.
מיהו "פושט רגל"?
פושט רגל הוא אדם שנקלע לחובות שאותם הוא אינו יכול להחזיר, ובעקבות זאת נפתח נגדו - על-ידו או על-ידי נושיו - הליך פשיטת רגל בבית המשפט המחוזי. בהליך זה, החייב או נושיו מבקשים מבית המשפט להכריז עליו פושט רגל, כדי שיהיה ניתן לפרוע את חובותיו מהנכסים שנשארו לו.
במקרה של פושט רגל, אין הכרח כי יהיה פסק דין המחייב אותו בחוב כספי או בשטר למימוש; והחובות מוכחים במסגרת ההליך המשפטי.
עובדים ומסתבכים: קמעונאים וסיטונאים מסתבכים כלכלית יותר מאחרים
אחד הנתונים המרכזיים שעולים מהמחקר, מתחבר לרוחות המחאה החברתית שנשבו בישראל בשנים האחרונות, ולטענות על יוקר המחיה ועל חוסר היכולת של מעמד הביניים, העובד, לכלכל את עצמו כראוי בארץ. זאת, לאחר שהממצאים מוכיחים כי רבים מהחייבים שהסתבכו בהוצאה לפועל - הם אנשים עובדים. עובדים - ובכל זאת מסתבכים.
מהמחקר עולה כי בקרב אוכלוסיית החייבים ישנם 282,904 חייבים אשר עבדו בשנת 2016 כשכירים; ו-46,422 חייבים אשר עבדו בשנת 2016 כעצמאים. כ-80% מחייבי ההוצאה לפועל שעבדו בחצי השנה האחרונה של שנת 2016 עבדו כשכירים.
עוד על-פי המחקר, שיעור החייבים העובדים (מועסקים) בחצי שנה האחרונה עומד על 42.5% (217,818 חייבים), לעומת 57.5% אשר אינם מועסקים. בבחינת שיעור החייבים המועסקים בגילאי העבודה - טווח הגילים 64-25 - בחצי שנה האחרונה נמצא כי הם מהווים 45.5%.
מרבית החייבים העובדים (וכן כלל אוכלוסיית השכירים) מועסקים במסחר סיטונאי וקמעונאי; בתיקון כלי רכב מנועיים ואופנועים, לאחר מכן עוסקים בענף בינוי אשר שכיחותו בקרב כלל השכירים בישראל נמצאה נמוכה יותר.
עוד על-פי המחקר, 18.4% מכלל החייבים מועסקים בתחום המסחר הסיטונאי והקמעונאי ובתיקון כלי רכב מנועיים ואופנועים; 13.8% מהמועסקים בתחום הבינוי; 13.4% הם מתחום שירותי הניהול והתמיכה; עוד 9.5% מתחום התעשייה והחרושת; ו-7.2% באים מתחום שירותי האירוח והאוכל.
מהמחקר עולה כי השכר הממוצע לחודש בשנה בקרב חייבי ההוצאה לפועל הוא 5,740 שקל, לעומת 8,913 שקל, בקרב כלל השכירים בישראל; והשכר החציוני לחודש בשנה, בקרב החייבים הוא 4,415 שקל, לעומת 6,241 שקל בקרב כלל השכירים בישראל.
על-פי הממצאים, החייבים בהוצאה לפועל משתכרים פחות מכלל האוכלוסייה. לדוגמה - השכר הממוצע לחודש עבודה בקרב חייבי ההוצאה לפועל הוא 6,665 שקל, לעומת 10,448 שקל עבור כלל השכירים בישראל; והשכר החציוני לחודש בשנה בקרב החייבים הוא 5,256 שקל, לעומת 6,809 שקל עבור כלל השכירים בישראל.
מהמחקר עולה עוד כי השכר הממוצע של הגברים החייבים גבוה מהשכר הממוצע של הנשים החייבות. מבחינת גיל החייב, עולה כי התפלגות ממוצע השכר לחודש עבודה של חייבי ההוצאה לפועל לפי גילים דומה להתפלגות השכר של כלל השכירים בישראל, בכך שישנה עלייה בממוצע השכר בטווח הגילים 64-18, וירידה בשכר בגיל 65 פלוס. אולם כאשר משווים את השכר, נמצא כי בקרב החייבים ממוצע השכר נמוך בכ-40% מהשכר הממוצע של כלל השכירים בגילי 35 ומעלה.