ז’נבה, שווייץ / צילום: רויטרס, Denis Balibouse
תושבי שווייץ יצביעו ביום ראשון הקרוב במשאל עם על רפורמה מקיפה בחוקי המיסוי במדינה, הכוללת ביטול האפליה לטובה מבחינת מסים שלה זכו עד כה תאגידים בינלאומיים שהפכו את המדינה העשירה למקום מושבם. את הרפורמה יזמה הממשלה השוויצרית, במטרה להתמודד עם ביקורת בינלאומית מצד ארגון ה-OECD וממשלת ארה"ב, והיא כוללת שורת "גזרים" שיוצעו לחברות הבינלאומית במטרה למנוע בריחה שלהן מהמדינה לאחר אישור היוזמה.
נכון להיום, בשל המבנה הפדרלי המבוזר של שווייץ, כל קנטון (מחוז) במדינה יכול לשאת ולתת ישירות עם חברה בינלאומית הפותחת חברה או נציגות בשווייץ, על גובה המס שתשלם. נתונים אלה נשארים חשאיים, אך לפי הערכות חברות רבות משלמות בין 10% ל-13% בלבד. זהו שיעור נמוך הרבה יותר מזה שישלמו בצרפת (33%) או בגרמניה (30%) השכנות, למשל, וזו הסיבה שהפכה את שווייץ ליעד אטרקטיבי לרבבות חברות אירופיות - אם בתחום הפארמה, הטכנולוגיה או הפיננסים - גם אם לא מדובר בתאגידי ענק כמו אמזון או איביי. עסקים גרמניים רבים הפועלים אך ורק במדינה רשומים בשווייץ במטרה לשלם מסים מופחתים.
אם תאושר הרפורמה שתעמוד למשאל עם, יסתיים הסידור הנוכחי, והמס שישלמו החברות הבינלאומיות הללו יהיה חייב להיות שווה למס החברות שמשלמות החברות בכל קנטון - הנע בין 13% בלוצרן, למשל, לבין 24% בז'נווה - כדי למנוע את האפליה הפיננסית שעוררה ביקורת בינלאומית.
אולם, במטרה למנוע בריחה המונית של חברות שתפגע בכלכלה אם תאושר הרפורמה, יזמה הממשלה השוויצרית שורה של הטבות לחברות הזרות, שעשויות להיתרגם לכך שהן לא ייפגעו מהעלאת שיעורי המס. כך, למשל, הרווחים מפטנטים וזכויות יוצרים ימוסו לפי השיטה הישנה (בהסכם בין החברה לקנטון), והשקעות במחקר ופיתוח ייזקפו לצורכי מיסוי. לפי הערכות מומחים, בסופו של דבר הרפורמה לא תביא לעלייה מסיבית בתשלומי מסים של חברות בינלאומיות, בשל הסעיפים המקילים.
אבל היא צפויה לפתוח בקרב בין הקנטונים עצמם. "אישור הרפורמה יהיה יריית הפתיחה בתחרות מי יציע את מס החברות הנמוך ביותר", כתב המגזין "שטרן", שהצביע על כך שנכון לעכשיו הקנטון נידוואלדן מוביל עם מס חברות של 12% בלבד. קנטונים אחרים מתכננים לחתוך את מס החברות בחצי - מ-22% ל-11%, במטרה להישאר אטרקטיביים, ולקוות כי ההגירה החיובית של עסקים תפצה על הירידה הצפויה בהכנסות ממסים. לפי התחזיות, בשל המרכזיות של התאגידים הבינלאומיים בשווייץ, למעשה כל הקנטונים במדינה צפויים להוריד את מס החברות שלהם.
מבחינת הציבור, הממשלה מעריכה כי מהלך זה ייצור גירעון בגביית מסים בשווייץ כולה בשווי של 2 מיליארד פרנק שווייצי (7 מיליארד שקל) בשנה הקרובה. לפיכך, ההצעה שתעמוד למשאל עם כוללת הגדלת התקציב של הממשלה בסכום זה, שיוקדש בין השאר לפנסיות, על מנת להבטיח לציבור כי לא ייפגע כתוצאה מאישורה.
"ההצעה מעוררת אמוציות רבות בגלל שהיא מציבה זה מול זה שני נושאים שבדרך כלל אינם קשורים", כתב ה"נויה ציריכר צייטונג", "מס חברות והוצאה ממשלתית על פנסיה".
הסקרים האחרונים מראים כי לרפורמה יש סיכוי טוב לעבור ביום ראשון הקרוב, בניגוד לרפורמה דומה קודמת שעמדה להצבעה ב-2017, ושנדחתה בעיקר בשל החשש מעזיבה מסיבית של חברות את המדינה העשירה, ומההשפעה של עזיבה זו על הכלכלה.
שיטת משאל העם: איך זה עובד בפועל?
בערך ארבע פעמים בשנה מתקיימות הצבעות בנושאים שונים. ההצבעה יכולה להיעשות בספירה ידנית, בקלפיות של קבלת דואר, בכניסה פיזית לתחנות ההצבעה ולאחרונה גם באינטרנט.
המצביעים לא חייבים להירשם לפני בחירות בשווייץ. מאחר שכל תושב במדינה (אזרחים וזרים) חייב להירשם ברשות המקומית שבועיים אחרי מעבר לכתובת חדשה, הרשויות יודעות את כתובות התושבים. בערך חודשיים לפני יום ההצבעה הן משגרות לבוחרים מכתב במעטפה שנושאת את המילה "הצבעות" עם טופס ההצבעות עצמו וחוברת קטנה שמסבירה את השינויים המוצעים בחוק.
כאשר הבוחרים מילאו את טופס ההצבעות, הם מכניסים אותו למעטפות אנונימיות שצורפו למעטפה הראשונה. המעטפות הללו, בצירוף כרטיס זיהוי חתום של המצביע, נשלחות חזרה לרשות המקומית בתוך מעטפת החזרה. בוחרים רבים, בייחוד בכפרים ובערים קטנות, מכניסים את המעטפות הללו ישירות לתיבות הדואר המקומיות. תושבים אחרים שולחים בדואר, בלי לשלם על בולים.
ברשות המקומית הכרטיס האישי נבדק כדי לוודא את זכות ההצבעה של השולח, ומעטפות ההצבעה האנונימיות מועברות לקלפיות לצד יתר הקולות.
לבוחרים יש גם אופציה להצביע ישירות בקלפיות. הם מביאים איתם את הטפסים שכבר קיבלו בדואר הביתה, ומשלשלים אותם לתיבת ההצבעה.
בשנים האחרונות מתרחב גם השימוש בהצעות דרך האינטרנט, אך השנה השיקו פוליטיקאים ומומחי מחשבים יוזמה של איסור על הצבעה אלקטרונית מחשש לזיופים ותקלות.