גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לראשונה מאז בן גוריון: תפיסת הביטחון של נתניהו נחשפת והיא תעלה עוד מיליארדי שקלים

ראש המל"ל לשעבר, יעקב נגל, פרסם מאמר במכון אמריקאי לפיו ראש הממשלה יחשוף את אסטרטגיית הביטחון החדשה של ישראל, לראשונה מאז 1953 • לדבריו, התוכנית כוללת השקעה נרחבת בסייבר ובניית כוח יבשתי משמעותי בצה"ל • המשמעות: תוספת של 38 מיליארד שקל לתקציב הביטחון בעשור הקרוב

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר

ראש הממשלה בנימין נתניהו עומד לפרסם תפיסת ביטחון לישראל, שתהיה הראשונה מסוגה מאז זו שכתב ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון, ואושרה בממשלה ב-1953. כך על-פי מאמר שפרסם השבוע תא"ל (במיל') פרופ' יעקב נגל, לשעבר ראש המטה לביטחון לאומי בפועל, הנחשב למקורב לנתניהו, באתר מכון המחקר FDD ("הקרן להגנה על דמוקרטיות") בוושינגטון. מכון FDD נחשב למכון שמקורב לצד הרפובליקאי של המפה הפוליטית האמריקאית.

מקור המימון העיקרי לתוכנית הוא הגדלה של תקציב הביטחון במונחי תוצר, בשיעור של 2 או 3 עשיריות האחוז, כך שיעלה מ-5.7% כיום לסביבות ה-6% במהלך העשור הקרוב.

המשמעות של כל עשירית אחוז כזו היא תוספת תקציב של 1.25 מיליארד שקל כך שהגידול הכולל שמציע נתניהו עומד על 4-2 מיליארד שקל לשנה או כ-38 מיליארד שקל על-פני העשור. התייעלות בצבא אמורה להביא לחיסכון נוסף בסכום של כ-10 מיליארד שקל על-פני העשור. רעיון הצמדת תקציב הביטחון לתוצר הועלה במקור על-ידי מערכת הביטחון במסגרת המאבקים הרבים שניהלה מול האוצר, אך עד כה הצליח האוצר לבלום אותו.

בין החידושים בתפיסה החדשה, הקריאה של נתניהו לבנות כוח יבשתי משמעותי, "נוסף על השקעה חסרת תקדים במודיעין ובחיל האוויר". הדבר משמעותי לנוכח הוויכוח הציבורי על ההימנעות מכניסה יבשתית לעזה ושימוש בחיל האוויר במקום בלוחמת יבשה. לפי המאמר של נגל, "נתניהו מציין שחובה להבטיח מצוינות שכזאת גם בתחומי הרובוטיקה, רחפנים ושאר טכנולוגיות שמאפשרות לישראל לפעול בעומק שטח האויב".

תחום נוסף שבו מתמקד נתניהו הוא תחום הסייבר. נגל כותב על הצורך בהגנה על "תשתיות קריטיות" וכנראה מתכוון לפעילות הגנת הסייבר של ישראל, שנמצאת תחת אחריותו של מערך הסייבר הלאומי, הפועל במסגרת משרד ראש הממשלה. נגל מציין כי "נתניהו מאמין שישראל מוכרחה להבטיח את עליונותה בתחום הסייבר ותוך מציאת דרכים טובות יותר להגן על עצמה מפני ניסיונות דה-לגיטימציה וכדי לשפר את יחסי הציבור שלה".

ארבעת היסודות של תפיסת הביטחון של נתניהו

מסמך כתוב בכתב ידו של נתניהו

על-פי המאמר של נגל, ראש הממשלה סיים את כתיבת הדוקטרינה החדה עוד בשנה שעברה ומאז הציג את הנקודות המרכזיות בה בוועדת השרים לענייני ביטחון (הקבינט) לגופים במערכת הביטחון ולוועדות הרלוונטיות בכנסת. השאיפה של נתניהו, כותב נגל, היא שהמסמך ישמש "מגדלור עבור הקהילייה הביטחונית בבואה להכין את תוכניותיה השנתיות וארוכות הטווח". חלקים ממסמך תפיסת הביטחון של נתניהו הוצגו לקבינט המדיני ביטחוני ב-15 באוגוסט 2018 במסגרת "תפיסת הביטחון 2030". 

מאז פורסמה תפיסת הביטחון הראשונה ב-1953, נעשו לפחות שלושה ניסיונות לעדכנה, האחרונה שבהם בידי ועדה בראשותו של דן מרידור, שמינה ב-2004 שר הביטחון דאז שאול מופז והגישה את מסקנותיה כעבור שנתיים במסמך בן 250 עמודים לראשי מערכת הביטחון.

תפיסת הביטחון החדשה של ישראל מבוססת על המסמך של בן גוריון, ומעדכנת אותה לנוכח ההתפתחויות האזוריות והטכנולוגיות. "על בסיס מה שניתן לחשוף מהחלקים הלא חסויים מהמסמך, רכיבים ממנו מהווים פשוט אשרור (קודיפיקציה) של הדוקטרינה, אך הם כוללים גם מספר קונספטים חדשים".

את תפיסת הביטחון החדשה של ישראל ניסח נתניהו בעצמו והיא כתובה בכתב ידו, בעזרת יועצים ובעזרת צוותו הקרוב, בהם המזכירות הצבאית והמטה לביטחון לאומי, ותוך התייעצות עם מומחים. המסמך נועד לשקף את תפיסתו הביטחונית של ראש הממשלה לאחר 13 שנה בתפקיד.

ישראל תכה במדינות המארחות טרור

נתניהו, על-פי מאמרו של נגל, מתאר את ביטחון ישראל כמושתת על ארבעה יסודות - הכוח הצבאי - המבוסס על הרתעה, התראה מוקדמת ויכולות הגנה והתקפה; הכוח הכלכלי - המבוסס על חיזוק הסקטור הפרטי, הסרת חסמים על המסחר וחיזוק הקשרים הכלכליים הבינלאומיים; הכוח הפוליטי -המבוסס על בריתות חזקות, הרתעה, שמירה על חופש הפעולה של צה"ל ועל שחיקת ההטיה האוטומטית של הרוב האנטי ישראלי בארגונים בינלאומיים; והכוח החברתי והרוחני - כוח העמידה של הציבור הישראלי.

ארבעת היסודות הללו רלוונטיים על-פי התפיסה הביטחונית בהתמודדות הן מול מדינות, הן מול גורמים לא מדינתיים והן מול ארגוני טרור. האיום הראשי, נכתב, הוא מאויב החמוש בנשק גרעיני ואחריו - פצצות מונחות, סייבר, שחיקה פוטנציאלית במוכנות העורף, וכן ניסיונות דה-לגיטימציה של ישראל באמצעות חרם מניעת השקעות וסנקציות (BDS) בבית הדין הבינלאומי או בערכאות דומות.

ההצלחה של ישראל בעתיד, על-פי נתניהו, תלויה בהמשך השקעה בכוח האדם ובטכנולוגיה. וכך נכתב במאמר: "ישראל חייבת לטפח את כוח האדם שלה ולהבטיח שצעירים מוכשרים יישארו בשירות הצבאי למשך זמן רב יותר". 

בתחום ההגנה על האזרחים מציין נתניהו הגנה נגד טילים, רקטות ומנהרות וטכנולוגיות מכשולים מתקדמות וכן טכנולוגיות שיבטיחו את המשכיות הפעולה של הצבא. 

כמו בניסיונות הקודמים לנסח את מדיניות הביטחון של ישראל, גם נתניהו, על פי נגל, מזהה את הצורך לשמור על מוכנות ל"מלחמה שבין המלחמות". עוד מבקש נתניהו לשמר את המדיניות של מניעת נפגעים אזרחיים ככל שניתן.

עם זאת, נכתב במאמר של נגל, "מדיניות זאת לא תחול על מתכנני התקפות טרור ולא תירתע מלהכות במדינות שמארחות את האויב ואת תשתיותיה הקריטיות אם יתרום הדבר לקיצור העימות". נגל מדגיש שנקודה זאת היא החשובה מכולן: "זהו מסר חשוב לעולם בדבר האופן שבו מתכוונת ישראל להגיב לאיומים קיומיים או לפעולות טרור גדולות. בעבר מפקדים צבאיים רמזו זאת בהצהרות, אך עתה נתניהו מקבע זאת במסמך".

באוצר מתנגדים לתוכנית להצמדת תקציב הביטחון לתוצר

במשרד האוצר מתנגדים להגדלה נוספת של תקציב הביטחון הנדרשת מיישום תפיסת הביטחון החדשה. ראשית טוענים שם כי הצבא יכול לחסוך הרבה יותר כסף באמצעות התייעלות וקיצוצים, כמו למשל קיצור שירות החובה לבנים לשנתיים, מכירת תדרים פנויים, מבנים ונכסי נדל"ן שבבעלותו.

במשרד מתנגדים במיוחד לרעיון של הצמדת תקציב הביטחון לתוצר של המשק וזו התנגדות רחבה יותר ועקרונית. כלכלנים באוצר ומחוצה לו טוענים שאיכות הביטחון שהמדינה אמורה לספק לאזרחיה אינה תלויה בגודל התוצר או הכלכלה שלה - אלא בהיקף האיומים: ברור שמדינה עשירה וחזקה שאינה ניצבת מול אויבים לא תקצה נתח גדול מתקציבה לצרכים ביטחוניים, כשם שברור שמדינה ענייה אך מוקפת אויבים תיאלץ להפנות לביטחון חלק ניכר מתקציבה המוגבל.

גם בישראל נקבע תקציב הביטחון עד היום בהתאם לתפיסת האיומים כפי שהוצגה על-ידי אגף המודיעין בצה"ל. לפי הצבא, התקציב הנוכחי מספק מענה סביר לאיומים על ישראל. יתרה מכך, לצבא עומדת הזכות, במסגרת תוכנית התקציב הרב-שנתית "גדעון", לבקש הגדלה משמעותית של תקציב הביטחון במקרה של "אירוע מז’ורי" - ועובדה שעד כה לא נעשה שימוש בזכות זו.

כלכלן בולט בודד אחד תומך ברעיון הצמדת תקציב הביטחון לתוצר ומתייצב מול קונצנזוס הכלכלנים המתנגד לו. זהו פרופ’ אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה. לדבריו, הוא הסתייג תחילה מהתוכנית, אולם נתניהו שכנע אותו לתמוך בה, מבלי לפרט את הנימוקים. כשנשאל באוגוסט אשתקד מהיכן יגיע הכסף להגדלת התקציב, השיב שמחון כי "המקור ב-2019 יהיה הגדלת הגירעון". בראיון לגל"צ הסביר שמחון כי "משמעות הדבר היא כי הגירעון יגדל בשנה הבאה ל-3.3%" והודה כי משמעות הדבר תהיה שהחוב הלאומי היחסי יגדל במונחי תוצר - אירוע שלילי מבחינת דירוג האשראי של ישראל.

פרופ אבי שמחון / צילום: אוריה תדמור

הנימוק היחיד שכלכלנים מזכירים הוא השחיקה המתמשכת בגודל תקציב הביטחון במונחי תוצר - מאז תחילת שנות ה-80 ירד חלקו היחסי של תקציב הביטחון בתוצר מסביבות ה-25% בשנות ה-70 כאמור ל-5.7% כיום. הירידה הזו, שהושגה בזכות הסכם השלום עם מצרים ותוכניות קיצוצים בתקציב שהנהיגו ראשי ממשלה כמו יצחק רבין ושמעון פרס - נחשבת לאחד הגורמים המרכזיים לפריחת המשק בעשורים האחרונים - כפי שנתניהו יודע היטב.

עוד כתבות

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

עדי, עפרה ועירית שטראוס / צילום: אוסף פרטי

ילדיו של מיכאל שטראוס מוכרים מניות של החברה ב-327 מיליון שקל

שלושת ילדיו של מיכאל שטראוס, עפרה, עדי ועירית, מוכרים כ-4% ממניות שטראוס ● המכירה מגיעה לאחר שביולי אשתקד רכשו השלושה 24% מהקבוצה מילדיה של רעיה שטראוס בן דרור, אחותו של מיכאל

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?