מועסקים בהיי טק/ צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב
החוזק של תעשיית ההייטק בישראל, פערי השכר בין שתי הכלכלות - המסורתית והחדשנית - והרצון לשפר את מצבם הכלכלי של הערבים והחרדים, עומד בבסיס מאמצים רבים להגדיל את שיעור העובדים בתעשיית ההייטק. נתון זה הוא אחד הדברים היציבים במדינה - משנת 2001 נרשמה עלייה זעומה - מ-8% ל-9%.
בדיקה חדשה שערכו חוקרים ממכון אהרן למדיניות כלכלית מעוררת אופטימיות, והם צופים כי בעשור הקרוב יחול שינוי, ושיעור העובדים ינוע בין 11.5% ל-15%. זהו עדיין שיעור נמוך יותר מתחזית רשות החדשנות לפיה שיעור העובדים יגיע ל-15% בתוך עשור (התחזית פורסמה בסוף 2017), ואולם הממצאים אופטימיים יותר מממצאים נוספים שפירסם מכון אהרן בסוף פברואר, וכן בהשוואה למחקרים נוספים. הממצאים החדשים יוצגו בכנס שייערך מחר במכון אהרן. החוקרים שערכו את המחקר הם פרופ' צבי אקשטיין, שעומד בראש המכון, וכן בנימין בנטל, דן פלד וסרגיי סומקין.
הנתונים בהם השתמשו החוקרים הם ביחס לילידי 1975-1985, שבהם השתמשו בעבר גם במשרד האוצר ובמשרד העבודה כדי לבצע מחקרים על תעשיית ההייטק. היתרון בנתונים הללו הוא שהם מאפשרים לקבל מידע על אדם מסוים מהתיכון ועד שוק העבודה, וכך לעקוב אחר תהליך קבלת ההחלטות שלו. החוקרים בעצם יודעים להגיד האם אדם השלים בגרות מדעית, בחר לגשת ללימודים אקדמאיים במדעים ובמתמטיקה והאם הוא עובד בתעשיית ההייטק.
במכון אהרן בחנו את ההבדלים בשיעור התעסוקה בהייטק בין קבוצות הגילאים השונות - 9% מהעובדים בגילאי 25-29 עובדים בתעשיית ההייטק; 12.1% מהעובדים בגילאי 30-44, ו-8% מהעובדים בגילאי 45-64. אם מתמקדים בקבוצת הגילאים 38-64, מגלים שרק 7.3% מהם עובדים בתעשיית ההייטק. לפי החוקרים, יציאה של מבוגרים משוק העבודה (שעובדים כאמור פחות בהייטק) וכניסה של צעירים, תגדיל באופן ישיר את שיעור המועסקים בהייטק. בעקבות זאת יעלה להערכתם שיעור המועסקים בהייטק ל-11.5% עד שנת 2030. לפי החוקרים, הגידול יביא לעלייה של 3% בתוצר (0.3% בשנה).
התחזית האופטימית יותר - לפיה שיעור המועסקים יעלה ל-15% - מתבססת על הנחות לפיהן תימשך המגמה הנוכחית של עלייה בקצב הגידול בשיעור המועסקים בהייטק; יימשך הגידול בבוגרי לימודי (STEM (Science, Technology, Engineering, Mathematics; המדינה תעודד לימודי בגרות מדעית; והנחה חשובה נוספת - המשך ביקושים גבוהים למוצרים טכנולוגיים, ובהתאם גם לעובדי הייטק.
התחזית הזאת היא דרמטית יותר, מכיוון שהיא תוביל לעלייה של 10% בתוצר (1% בשנה), כך צופים החוקרים. אקשטיין מציין בשיחה עם "גלובס" כי התחזית האופטימית היא לא תוצאה של שינויים בתוך החברה הערבית והחברה החרדית, אלא המשך המגמות שכבר מתרחשות בכל מקרה. הוא מציין גם כי לא צפוי שינוי דרמטי בהרכב האוכלוסייה עד 2030.
"לא לייבא עובדים זרים לתעשיית ההייטק"
לפני שלושה חודשים ערך מכון אהרן שולחן עגול בהשתתפות גופים ממשלתיים, מכוני מחקר ועמותות כדי לדון בנושא הגדלת שיעור התעסוקה בהייטק הישראלי. הדיון נערך סביב מחקר קודם שערכו אותם חוקרים. שני המחקרים הם חלק ממחקר גדול יותר שעוסק בנושא. ממצאי המחקר הקודם העלו כי בשנים הקרובות לא יושג יעד של שיעור תעסוקה בגובה 12%. אין סתירה בין שני המחקרים, אך אקשטיין מציין כי הממצאים של המחקר הנוכחי הפתיעו אותם לטובה, והם אופטימיים יותר מהממצאים הקודמים.
במחקר הקודם ערכו החוקרים סימולציה לפי אוכלוסיות שונות - יהודים לא חרדים, ערבים וחרדים (כל קבוצה פוצלה לנשים וגברים). במחקר נבחנה השאלה האם הגדלת מספר האנשים שלומדים לימודי STEM תוביל להגדלת שיעור התעסוקה בהייטק, או שקיימים משתנים משפיעים נוספים. החוקרים ערכו סימולציה לפי אוכלוסיות וגילו כי זה אינו בהכרח משתנה מנבא.
כך, בקרב נשים יהודיות לא חרדיות שיעור ההשתלבות עומד על 16% בלבד מתוך אלו שלמדו מדעים ומתמטיקה (לעומת 27% אצל גברים יהודים לא חרדים). אצל גברים ערבים עומד שיעור זה על 5% בלבד ואצל נשים ערביות הוא אפסי. בקרב החרדים נרשמה הפתעה יחסית, מכיוון ששיעורם עומד על 22%-24% מתוך בעלי הכשרת STEM. לפי הסימולציה, גם אם שיעור כל האוכלוסיות יעלה ל-33%, ההשפעה תהיה עלייה של 2% בשיעור המועסקים בהייטק.
ואולם, באותה נקודת זמן לא בחנו החוקרים את קבוצות הגילאים, שכאמור משקפות תמונה אופטימית יותר. החוקרים גם מציגים המלצות מדיניות שיתמכו בהמשך גידול שיעור העובדים: חיזוק והגדלת לימודי בגרות מדעית בתיכון לכולם, ובמיוחד לאוכלוסיות החרדים והערבים; הרחבת לימודי ההייטק וה-STEM באקדמיה וגם מחוץ לאקדמיה, כולל לימודים מותאמים במיוחד לאוכלוסיות החרדים והערבים; לא לייבא עובדים זרים ללא אפשרות הגירה לתעשיית הייטק, אלא אם הם נדרשים כמומחים זמניים.