נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון./ צילום: רפי קוץ
מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.3% בחודש אפריל 2019. ב-12 האחרונים עלה מדד המחירים לצרכן ב-1.3% (ומתחילת השנה עלה ב-0.8%). מדובר במדד נמוך מהתחזיות, לאור העובדה שהציפיות למדד המחירים לצרכן חודש אפריל בקרב האנליסטים היו למדד שבין 0.45% ל-0.5%, שבעקבותיו יעלה הנתון השוטף של קצב האינפלציה (12 חודשים אחרונים) מ-1.4% ל-1.5%.
לאחר ששני המדדים הקודמים (מרץ ופברואר) היו גבוהים מהתחזיות, העריכו הפעם רבים מהחזאים כי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל תעלה את ריבית הבנק ל-0.5% בפעם השנייה ב-12 החודשים האחרונים. כך למשל אורי גרינפלד הכלכלן הראשי של בית ההשקעות פסגות העריך לפני שבועיים כי ההסתברות להעלאת ריבית בהודעה שתתפרסם בשבוע הבא עומדת על 50%.
יחד עם זאת בימים האחרונים היה נראה כי ההסתברות יורדת לאור ההחרפה במתיחות הבינלאומית במפרץ והתחזקות השקל מול המטבעות הזרים.
עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפי הלבשה והנעלה 2.4%, פירות טריים 1.5%, תחבורה 1.5% ותרבות ובידור 1.1%.
מחירי הדירות מוסיפים לעלות בקצב איטי, ובחודשים פברואר-מרץ הם עלו ב-0.1% ובסך הכל סיכמו של עלייה של חצי אחוז בשנה. מחוז חיפה ממשיך להוביל את עליית המחירים עם עלייה שנתית ממוצעת של 2.2%, ואחריו הדרום עם עלייה של 1.9%. לעומתם נרשמו במחוזות תל-אביב ירידה של 1.1% ובמחוז ירושלים ירידה של 0.8% בשנה האחרונה.
ועם זאת, הציבור נוהה בימים אלה אחר דירות זולות מחיר עסקה ממוצעת שנחתמה ברבעון הראשון של השנה הגי ל-1.502 מיליון שקל, לעומת 1.520 מיליון שקל, ממוצע מחיר דירה ממוצעת שנרכשה ברבעון האחרון של 2018.
מחיר דירה שנרכשה ברבעון הראשון של השנה במחוז תל-אביב הגיע ל-2.121 מיליון שקל, במחוז המרכז ל-1.752 מיליון שקל, בירושלים ל-1.614 מיליון שקל, בחיפה 1.248 מיליון שקל, במחוז דרום 1.078 מיליון שקל ובצפון עלתה דירה ממוצעת 917 אלף שקל.
מדדי מחירי דירות לפי מחוזות: ירושלים 0.3%, צפון 1.6%, חיפה 0.1%-, מרכז 0.3%-, תל-אביב 0.2% ודרום 0.5%-.
מהשוואת העסקאות שבוצעו בתקופה הנוכחית לעומת התקופה המקבילה אשתקד עולה כי עליות מחירים נרשמו בעיקר במחוזות חיפה 2.2%, והדרום 1.9%, מאידך, ירידות מחירים נרשמו במחוז תל-אביב 1.1%- ובמחוז ירושלים 0.8%-.
במדד מחירי דירות חדשות החודשי נמצא כי מחירי הדירות החדשות ירדו ב-0.2%. אחוז העסקאות בתמיכה ממשלתית 31.9%.
ויקטור בהר, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, התייחס למדד: "עליית המדד בחודש זה מיוחסת רובה ככולה לגורמים עונתיים, כלומר ניתן לומר שמדובר בעליית מדד נמוכה באופן יחסי. התחזית שלנו הייתה לעליית מדד של 0.4%, כלומר מעט מעל לעליית המדד בפועל. סעיף הדיור (מחירי שכ"ד) ירד ב- 0.1%, והיה הגורם העיקרי לסטייה של המדד מהתחזית. האינפלציה בשנה האחרונה עמדה על שיעור של 1.3%, נתון שהוא אמנם בתוך יעד האינפלציה, אבל קרוב לגבול התחתון שלו. המדד לא סעיף הפירות והירקות עלה בשנה האחרונה ב- 0.9%, שיעור שנמוך מעט מיעד האינפלציה. אנו מעריכים כי האינפלציה השנתית תמשיך להיות קרובה לרמתה הנוכחית, זאת בהשפעת התחרותיות הגוברת (רכישות מקוונות) שמשפיעה על מחירי המוצרים הסחירים וכן ייסוף השקל מתחילת השנה. הירידה בקצב האינפלציה השנתי, מתווספת לייסוף בשער השקל וירידות השערים בשוקי ההון בעולם, וכל אלו מקטינים את הסיכוי לעליית ריבית החודש".
יונתן כץ, מלידר שוקי הון, אמר כי "מדד מחירים לצרכן באפריל היה נמוך מהציפיות של כ-0.5%. מסתמנת התמתנות בקצב עליית מחירי הדיור (מחירי השכירות) ל-2.2% מ-2.9% לפני חודש (ב-12החודשים האחרונים). גם מחירי המזון ירדו ב-0.3% מעבר לציפיות. התמתנות בקצב האינפלציה השנתית ל-1.3% מ-1.4% לפני חודש מרחיקה את בנק ישראל ממרכז היעד ולכן פחתו מאד הסיכוי להעלאת ריבית בשבוע הבא".